זכיתי להכיר אותך

כמה שאלות עדיין נותרו לי, כמה שעות של שיחות שלא הספקנו, כמה תובנות על החיים שיישארו ללא מענה. הכרנו במסע למחנות ההשמדה — אני כמפכ"ל בראש משלחת של המשטרה ואתה כעד. העיניים שלך, החיוך, הגוף הקטן — הכל דיברו את שמחת החיים שלך, את הרצון לתת ולספר, את התשוקה ללמוד וללמד בכישרון עצום. מאז אותו מפגש התחברנו ולא עזבנו אחד את השני.

כשהצעתי לך יום אחד ללוות אותי ואת בני, בן, למסע לפולין בעקבות אמי, הסכמת מיד. זו הייתה נסיעה מיוחדת עם אדם מיוחד, שבה קיבלנו הרבה מעבר למה שחשבנו. לקחת אותנו לבית אמי, לעיירה ולחיים שהיו ונעלמו במלחמה הארורה ההיא. הובלת אותנו בין הזיכרונות והסמטאות ולרגע הרגשנו שנינו שאנו חיים שם מחדש.

היו לנו המון שיחות ופגישות. היית לי מורה ומדריך, אבא וחבר. אך בעיקר משענת גדולה שופעת אופטימיות. רק אנשים כמוך, שהיו שם ושרדו, יכולים זאת. זכיתי ללוות אותך בהוקרות הרבות שזכית מכולם — דוקטור לשם כבוד, סרט על סיפור חייך, שגרירות צרפת ועוד. אין דרך לספר את האהבה שקיבלת, כשם שאין דרך לתאר את מה שנתת לכולם.

השארת לי כל כך הרבה, ואין לי מילים בכלל להודות על שזכיתי להכיר אותך. לימדת אותי המון והטמעת בי אמונה גדולה לחלום, לקוות ולדעת, שמתוך כל חושך יופיע האור, ומכל חולשה ואובדן יופיעו עוצמה והצלחה. כזה היית כל חייך, נח. ככה אזכור אותך לעד.

שלמה אהרונישקי הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר