מאז חודש ספטמבר 2015 שבו החל גל הטרור האחרון, נרצחו 77 ישראלים בפיגועי טרור. אלא שנתונים שמתפרסמים כעת לראשונה מגלים כי כמות הריסת בתי המחבלים שביצעו את הפיגועים הללו, ופיגועים רבים אחרים שבהם נפצעו ישראלים, היא אפסית.

הנתונים מגלים כי רק 16 בתי מחבלים נהרסו באופן מלא (כולל ביתו של רוצח סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל, שנהרס אתמול) ורק בעוד 30 בתים פגעו כוחות הביטחון באופן חלקי בלבד. למעלה ממאה בתים מופו לפני הריסה, אך לא נעשתה כל פעילות להריסתם, ובתיהם של רוצחים רבים כלל לא מופו.

ולדימיר לוברסקי, אביו של רונן ז"ל, הגיב אתמול להריסת בית המחבל: "אנחנו מברכים על הריסת בית המחבל. לצערנו צעד פשוט זה לקח 7 חודשים תמימים".

לפני מספר חודשים פנתה מפלגת האיחוד הלאומי לדובר צה"ל, ועל בסיס חוק חופש המידע ביקשה לקבל את נתוני הריסת בתי המחבלים. הנתונים שהוצגו מבהירים באופן חד־משמעי: מאז תחילת גל הטרור הנוכחי, שנמשך לפרקים כבר שלוש שנים וחודשיים, אין כמעט הריסת בתי מחבלים. על פי הנתונים שמסר הצבא, מלבד 16 הבתים שנהרסו כליל, ישנם עוד 18 בתים בהם נהרסה קומה אחת, חמישה בתים שבהם נהרסה דירת מגורים בתוך בניין, ובית אחד שבו נהרס רק חדר מגורים אחד. מלבד הבתים האלה, כוחות צה"ל עסקו באיטום בתיהם של עוד שישה מחבלים.

כל הבתים שבהם פגעו כוחות הביטחון באופן מלא או חלקי, הם בתיהם של מחבלים שהצליחו לרצוח ישראלים ומלבדם לא פגע צה"ל באף בית של מחבל. בידי צה"ל נמצאות בימים אלה מדידות שבוצעו ללמעלה ממאה בתי מחבלים, חלקם רוצחים, אך הריסתם לא יוצאת לפועל, בעיקר על בסיס עיכובים משפטיים.

הפער הגדול בין כמות הפיגועים לבין כמות הבתים ההרוסים, מעידה שהריסת הבתים מתנהלת בעצלתיים, לרוב על רקע בעיות שמערימים יועצים משפטיים או בג"ץ. בנוסף לזאת, בתים רבים של מחבלים שכן הצליחו לרצוח ישראלים, כלל לא נמדדו ולא בוצעה כל הכנה להריסתם.