עד לפני שנה שקל עופר רוזנבאום 226 קילוגרמים. הם התפרסו אמנם על המטר ותשעים סנטימטרים שלו, אבל הוא היה גדול. גדול מאוד. גדול דיו כדי לזכות בטייטל המפוקפק, זה שהיה שמח לוותר עליו, של המנותח הבריאטרי הכי שמן בארץ. לפני שנה בדיוק החליט רוזנבאום להתגבר על חרדת המחטים שלו ולעשות את המעשה שיציל את חייו ויאפשר לו להמשיך להיות אבא מסור לבנו, ובעל אוהב לאישה שאיתו. ובזכות אותה טוטאליות שהביאה אותו למשקל השיא ההוא (ולשיאים מקצועיים), הוא עבר את ניתוח קיצור הקיבה ונפטר מאז ממאה ק"ג, ואין לו כוונות לעצור עד שיגיע למשקל היעד — 105 קילוגרמים. "במשקל הזה אני נראה מעולה", הוא מעיד בחיוך.
הוא בן 32, נשוי לטל ואב לדילן בן השלוש וחצי, מתגורר בנתניה ועומד בראש קבוצת תקשורת שנושאת את שמו ומתמחה בניהול משברים, במאבקים ציבוריים ובפעילות גרילה. אל ההחלטה לעבור את הניתוח, שכותרתו המקצועית מיני מעקף קיבה, והוא מוביל להקטנה משמעותית של קיבולת הקיבה ולתת־ספיגה בינונית של המזון בגוף, התייחס כאל מצב חירום — ממש כמו אלה שהוא מנהל עבור לקוחותיו.
"הייתי ילד שמן להורים שמנים, אכלתי מלא שטויות ולא נגעתי בירקות, עד היום אגב. אני אוכל עגבנייה רק כשקוראים לה קטשופ או סלסה. גדלתי רק עם אמא שלי, ומצד אחד הייתי הילד השמן, כולל העלבונות וכו', ומצד שני — הייתי בעיניה הדבר הכי חכם ויפה ומוצלח וככה גם תפסתי את עצמי. הביטחון העצמי שלי ספג את ההעלבות וזה לא נהיה דבר טראומתי, תמיד הייתי במרכז העניינים. בסדר, אני שמן, אני יודע, אז יאללה. למסיבות יום ההולדת שלי הגיעו תמיד מאות אנשים, בכדורגל כולם רצו אותי איתם כי הייתי השוער, הרי כוח לרוץ לא היה לי ואף אחד לא רוצה להיות השוער, והלימון הפך לעראק לימונים. תמיד גם היו לי בנות זוג, ויש מצב שהייתי אידיוט ופיספסתי מלא בחורות טובות כי חששתי לצאת עם מלאות. לא בגללן חלילה, אלא כדי שלא יראו אותנו יחד ויגידו, 'השמן הלך עם שמנה'".
הוא התגייס לשירות קרבי אחרי שזייף את חתימת אמו (בהיותו בן יחיד), הועבר לתפקיד עורפי מיד כשהיא גילתה את התרמית, ואחרי שנה כמפקד הקפיטריה בגלילות עלה מאוד במשקל ושוחרר. פרסום על אודות ריאליטי ההרזיה "לרדת בגדול" עורר את יצריו התחרותיים, וכשהבין שהוא התקבל לתוכנית על תקן "הילד הרע" זרם ונתן את הנשמה, בעיקר כדי לזכות.
בשלושת החודשים האחרונים של התחרות הטלוויזיונית רץ 24 ק"מ ביום, אכל רק חלבונים — ומעט מהם — והגיע לגמר תשוש אבל מרוצה ובמשקל 86 ק"ג. "רגע אחרי התחלתי לפצות את עצמי על כל המאכלים שמנעתי מעצמי במשך חצי שנה, וזה נמשך ככה 12 שנים. לתוכנית הגעתי במשקל שיא של 150 ק"ג ובעקבותיה הגעתי, לאורך השנים, ל־226 ק"ג, אבל אני מאשים בזה רק את עצמי. הם הביאו אותי למקום שאליו הם הבטיחו שיביאו אותי. אני, מבחירה, תקעתי 12־14 אלף קלוריות ביום. הייתי אוכל ואוכל ולא מפסיק עד שהרגשתי את האוכל עומד לי בגרון, שעוד שנייה אני מקיא. למרות שבחיים לא הקאתי", הוא מדגיש. "מתישהו לאורך השנים האלה המשקל כן נהיה אישיו".
מה קרה?
"כמה דברים. הנראות נעשתה מרתיעה, ופתאום הייתה רק חנות אחת בארץ שיכולתי לקנות בה בגדים כי רק היא החזיקה מידה 12XL והייתי חייב להתפשר, כי המבחר היה מצומצם, ואני אדם שאוהב את החיים הטובים ואוהב לקנות בגדים יפים. וטל אמרה לי, 'אתה הורג את עצמך, אתה אוכל את הכסף שלך', כי נהיה באמת מצב שאני מוציא רק על אוכל בחוץ אלפי שקלים בחודש. ויכולתי ללכת לסרטים רק בסינמה סיטי, כי באולמות אחרים הכיסאות צרים יותר ולא יכולתי ללכת להצגות ואני מת על הצגות. וכל עלייה במדרגות במשרד נהייתה אירוע שאחריו לוקח לי חמש דקות להסדיר את הנשימה. ובעיקר קלטתי שכמו הוריי, שמתו מסיבוכים שקשורים להשמנה, אני עלול למות בגיל צעיר ועוד קודם לכן — חששתי שדילן יתבייש בי כשאבוא לאסוף אותו מהגן. אבל הטריגר הכי חזק היה התחושה שאם אמשיך ככה, אני עלול להשאיר אותו בלי אבא".
רוזנבאום, יועץ אסטרטגיה ומשברים, הוא הבעלים של רוזנבאום תקשורת מקבוצת צור תקשורת. "אנחנו למעשה עוסקים ברוב הפרשיות והסיפורים המורכבים שנמצאים על סדר היום", הוא אומר. בין הפרשיות שבהן משרדו טיפל אפשר למצוא את מחאת הדרוזים, מאבקים בינלאומיים נגד הבי־די־אס, פרשת לינה מחול ועוד רשימה ארוכה של לקוחות שנעה מפוליטיקאים בכירים, ראשי רשויות ועד סלבס.
יש לכם קווים אדומים? לקוחות שתסרבו לטפל בהם?
"ברור שיש קווים אדומים ויחד עם זאת, אני גאה בעובדה שמגיעים אליי לקוחות שלא יכולים לקבל מענה במקום אחר, אלה אנשים שמגיעים בדרך כלל במצבים הכי רגישים בחייהם ואני מחויב לעשות כל מה שניתן במסגרת החוק כדי להציל אותם. גם אם זה אומר שצריך להכניס יד או לקפוץ ראש לתוך הביוב כדי להוציא אותם החוצה. טוטאליות היא המוצר המרכזי שאני מוכר".
כיאה לאיש המקצוע שהוא, רוזנבאום "עבר לטייס אוטומטי", התגבר על הפחד ממחטים, עשה תחקיר מקיף והכין לרעייתו מסמך, "עם כל מה שהיא צריכה לדעת אם אני מת".
הכנת צוואה, בגיל 31?
"לא. זה היה בקטע פרקטי, כדי שהיא תדע שהיא מסודרת. עברתי למוד של עשייה שכלתנית ומנותקת מרגש. הייתי פרקטי. זה המשבר הכי חשוב שניהלתי בחיי עד כה".
ד"ר אסנת רזיאל הופקדה על ביצוע הניתוח הארוך וביומיים שאחריו רוזנבאום הרגיש זוועה. כשהתחיל להתאושש הבין שהחלק הקשה מאחוריו, וכעת מוטלת עליו למידת הגוף מחדש, על המגבלות החדשות ועם הזמן — על היכולות החדשות. "הייתי צריך להיכנס למוד של חיים חדשים, להתרגל לקחת ויטמינים בכל יום כי הספיגה משתבשת וללמוד איך לנהל את האכילה, כך שמצד אחד אוכל ליהנות מהדברים שאני אוהב, ומצד שני לא אסבול מסחרחורות ובחילות. מאז הניתוח אני מתמקד בחלבונים וכשאני במסעדה אני ממש מחשב גרמים כדי שאוכל לטעום מכל המנות. זה האופי שלי והוא לא ישתנה, אני מת על אוכל, אבל אני בוחר דברים שונים כיום ולא מסיים את המנה".
חוץ ממגבלות התזונה, רוזנבאום מקפיד מאוד על אימוני הכושר שלו. "אני שונא ספורט, אבל מפחד משאריות העור ולא רוצה עוד ניתוח, אז אני מנסה לנפח את המקומות שאיבדו נפח בשרירים ולכן עושה שלוש פעמים בשבוע אימוני כוח ועוד פעמיים בשבוע אגרוף תאילנדי, שבו אני גם שורף הרבה אנרגיה.
הפעם זה לתמיד?
"הסטטיסטיקה לא לטובתי לצערי, ואני לא יכול להתחייב על כלום כי אוכל לעולם יהיה תשוקה מבחינתי ואני עדיין שמן במהות. אבל אני אופטימי".
בינתיים, הוא נהנה מהמראה החדש ומהיתרונות שבאים איתו ("הייתי בלונדון לא מזמן, ראיתי שמונה הצגות בחמישה ימים!") מוחמא כשנשים נאות מתחילות איתו (ומבהיר בנחרצות שאין דבר בעולם ששווה פגיעה באמון בינו לבין רעייתו), ומבקש להעביר מסר למי שנמצאים במצב שבו היה בעצמו לפני שנה: "תעשו תחקיר רציני אם אתם חושבים על ניתוח, אל תסתפקו בקבוצות בפייסבוק. אם השומן פוגע לכם בבריאות ובאיכות החיים ואתם באמת שוקלים את העניין — לכו לרופאים, דברו איתם, קבלו את התמונה המלאה ואז קבלו החלטה. כי בקבוצות בפייסבוק אנשים נותנים עצות ממש מסוכנות".
ומה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"אני רוצה להחליף את הטייטל שלי. להפוך מהמנותח הכי שמן בארץ למנתח המשברים הטוב בארץ".
