שני 06 באפריל 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 17.12.2018
    הילדות כיצירת מופת
    המבקרים כבר מכתירים את 'רומא' כיצירת המופת הגדולה של השנים האחרונות. עכשיו, הבמאי אלפונסו קוארון מסביר למה לשחזר את החיים בסרט יכול לדפוק לך את המוח ומה למד על אביו שעזב את הבית
    אמיר קמינר

    ה רק הגיוני שאת הסרט הכי מדובר בשנים האחרונות תראו ככל הנראה באייפון, בזכות ביקורות מעולות של אנשים שעדיין נקראים מבקרי קולנוע. הסרט הוא 'רומא', הבמאי הוא אלפונסו קוארון, השירות שבו היצירה הזו עולה הוא נטפליקס. והתוצאה: שערורייה. מכיוון שאנשי פסטיבל קאן מתנגדים לכלול בתחרות הרשמית סרטים שנוצרו על ידי ענקיות הסטרימינג, ושלא יוקרנו בבתי קולנוע בצרפת, 'רומא' לא נכלל בקרב על 'דקל הזהב'.

     

    הנהלת פסטיבל ונציה ניצלה את המצב ומיהרה לחטוף את 'רומא', והסרט זכה בתחרות. נטפליקס, מצידה, הסכימה לשחרר את הסרט בבתי הקולנוע, גם בישראל, בסוף השבוע הקודם. "החוויה האולטימטיבית תהיה על המסך הגדול", אומר קוארון, "אבל אני גם מכיר בכך שיש אנשים שכבר לא הולכים לקולנוע - ואני רוצה שהם יראו את הסרט. הסרט שלי יחיה לנצח במערכות קטנות. את מרבית יצירות המופת הקולנועיות מעולם לא ראיתי על המסך הגדול, ואני עדיין אוהב אותן".

     

     

    × × ×

     

    צילום: AP
    צילום: AP

     

     

    קוארון, 57, הקדיש את סרטו האוטוביוגרפי לליבו, המשרתת שהגיעה מכפר אינדיאני ללא השכלה למקסיקו־סיטי, והעניקה לו את החום והאהבה בילדותו, בראשית שנות ה־70. "כשעזבתי את הבית, ליבו הפסיקה להיות אמא שלי והכרחתי את עצמי לראות בה אישה. אתה הרי לא תוהה לגבי חיי המין של ההורים שלך, או לגבי הדחפים והצרכים המיניים שלהם. אתה גם לא רוצה לדבר על זה. אבל אם אתה הולך לעשות סרט על אמא שלך - אתה חייב להתחשב בדברים האלה. כשאתה מתבגר, פתאום העבר מהדהד והופך רלוונטי יותר ועם זה אתה חייב להשלים איתו. וכשאתה חוזר אליו - אז אתה מתחיל לראות דברים אחרת".

     

    כבר יותר מעשור שקוארון רצה להתמודד ולהתעמת עם זיכרונות ילדותו בשכונת רומא, במקסיקו־סיטי. אבל רק אחרי שסרטו 'כוח משיכה' עם סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני זכה בטקס האוסקר שנערך ב־2014 בשבעה פסלוני אוסקר, כולל פרס הבימוי, קוארון הרגיש שהוא מסוגל לעשות זאת. "רציתי לעשות את 'רומא' אחרי 'הילדים של מחר' והתחלתי לכתוב, אבל זה לא קרה בסוף, בגלל החיים, אבל אני חושב שזה לטובה. אז לא היו לי הכלים - ופחות מדובר במשאבים, אלא באמת מבחינה רגשית. כנראה לא היה לי הביטחון אז לשחרר - כי הרבה מהתהליך קשור ללשחרר בלי שתהיה לך רשת ביטחון".

     

    דווקא אחרי הזכייה הרגשת צורך לברוח מהוליווד? נלחצת מההצעות המפתות, מהציפיות?

     

    "לא. אני לא רואה בהוליווד מלכודת. קולנוענים הם שכולאים את עצמם. הוליווד היא תעשייה, והיא בדיוק מה שאתה חושב שהיא. לחברי הבמאי גיירמו דל טורו יש מטאפורה יפה, הוא אומר שלקולנוענים יש סרטים שמזכירים קופסת קורנפלקס. כילד אתה אוכל את הקורנפלקס, כי אתה מצפה לצעצוע הקטן שבפנים.

     

    "אז חלק מהסרטים הם קופסת הקורנפלקס הזו - אתה אוכל אותה, ואז מקבל מתנה קטנה. ואתה יכול להשתמש במתנה הקטנה הזו איך שתרצה. אכילת הקורנפלקס משמעותה הצלחה כלכלית, ו'כוח משיכה' היה קופסת הקורנפלקס שלי, ואיתו קיבלתי מתנה קטנה. יכולתי לנצל את המתנה במגוון דרכים, ואכן קיבלתי הצעות לעשות סרטים גדולים יותר, עם כוכבים גדולים יותר. טוב, בעצם כבר עבדתי בעבר עם כוכבים גדולים".

     

    'רומא' הולך להיות הסרט הבולט בעונת הפרסים הנוכחית. הוא נבחר לייצג את מקסיקו בקרב על האוסקר לסרט הזר המצטיין, אבל קרוב לוודאי שיככב גם בשאר הקטגוריות. קוארון לא הסתפק בכתיבת התסריט ובבימוי, הוא בחר לצלם בעצמו את יצירת חייו. "למה בשחור־לבן? משום שזה סרט על זיכרון, על העבר, על 1971, זה לא שחור־לבן נוסטלגי, אלא כזה המנכיח את הבאת העבר להווה".

     

    קוארון מפליא לשחזר את מקסיקו־סיטי, שלהי 1970, רגע אחרי המונדיאל, תחילת 1971. העלילה עוקבת אחר השלכות נטישת אבי המשפחה לטובת אישה אחרת. לארבעת הילדים נאמר שהאב נסע להשתלמות בקנדה.

     

    מדובר בסרט על שתי נשים שנותרות לבד, על נשים שרוקמות קשר בין־מעמדי - בעוד הגברים פחדנים ונעדרים.

     

    "נשמע מוכר, לא? ובכן, האמת שלא ניסיתי לעשות סרט דווקא על זה. הדמות של ליבו היא זאת שעניינה אותי - אישה שמגיעה מרקע ילידי, אינדיאני, וגרה בבית משפחה בורגנית - ותוך כדי שהיא עושה את המעבר והופכת לחלק ממנה, היא עדיין שייכת לגזע, למעמד חברתי שונה ולרקע חברתי אחר".

     

    בטח היה קשה לצלם את הסצנה שבה אביך עוזב את הבית.

     

    "תמיד שפטתי את אבי על זה שהוא עזב, וכשצילמנו את הסצנה הזאת, שבה הוא נכנס למכונית, מתחיל להרגיש טוב יותר ולנשום, פתאום הבנתי: 'האיש הזה הרגיש חנוק. זה לא משנה אם הוא היה אנוכי או לא. אבל מה שהוא הרגיש היה חנק', וזו הייתה זווית שמעולם לא הבנתי - אף פעם לא עצרתי לחשוב איך הוא הרגיש".

     

     

    × × ×

     

    קוארון מתאר את הדרמות בחיי המשפחה על רקע אירועים משמעותיים שפקדו את מקסיקו ב־1971, ומיטיב לחבר בין האישי, הפרטי והלאומי.

     

    לטבע יש נוכחות משמעותית בסרט: רעידת אדמה, שריפת יער וכמעט טביעה.

     

    "יחסי האנוש שלנו הם הדבר היחיד שאנחנו יכולים לשלוט בו. ובסופו של דבר, הקיום אינו אלא חוויה משותפת של בדידות"

     

    איך הרגשת כשראית את עצמך כילד על המסך?

     

    "לכמה אנשים ניתנת הזדמנות לשחזר את ילדותם? אבל כשאתה מצלם במקום שבו גדלת, ושִׁחזרת 70 אחוז מהרהיטים, וליהקת קאסט שזהה לאנשים שהיו בחייך ואתה מצלם סצנות שקופצות לך לזיכרון - ועוד לעשות את זה במשך שנה - זה דופק לך את הראש. מצב הרוח שלי לא תמיד היה נהדר. יחד עם זאת, חשוב לי להבהיר שזה לא סרט עליי, אלא על ליבו. אני רק דמות משנית".

     

    אביו של קוארון לא היה רופא, כפי שמוצג בסרט. הוא היה מדען גרעין, שעבד במשך שנים עבור הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. קוארון הבן למד פילוסופיה וקולנוע באוניברסיטה וב־2001 הגיעה הפריצה הגדולה עם 'ואת אמא שלך גם', דרמת התבגרות נוטפת סקס המסתמכת על זיכרונותיו. ב־2004 קיבל לביים את 'הארי פוטר והאסיר מאזקבאן'. שנתיים אחרי התנסה בדרמת מתח דיסטופית, 'הילדים של מחר' עם ג'וליאן מור, קלייב אוון ומייקל קיין. "ניסיתי להבין כאן לאן הולכת המאה ה־21. הייתי חייב להבין את זה", מעיד קוארון.

     

    ואז הגיע ב־2013 'כוח משיכה', על משלחת של צוות חוקרים שהמשימה בחלל אליה יצאו משתבשת. "במובנים רבים, 'כוח משיכה' מתאר תקופה רגשית של כמה שנים, שאותה חוויתי תוך כדי עשיית הסרט - כשהייתה כנגדי הרבה התקוממות, והייתי צריך לעמוד על שלי - כמו הדמויות בסרט".

     

    פינית כבר מקום בסלון לאוסקרים שתקבל עבור 'רומא'?

     

    "אני עובר דירה בקרוב, אז האוסקרים שלי נמצאים באיזה ארגז במחסן".

     

    amir-ka@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 17.12.18 , 20:48