איפה אתם בנובי גוֹד?
רותי רוסו, אמא של מתעמלת אמנותית, מסבירה מה הקשר בין תרגילי סרטים וחישוקים לנובי גוד ‑ חגיגות השנה האזרחית החדשה ברוסיה. ומגלה גם שאמנם קשה באימונים, אבל קל להכין סלט אוליבייה ו"דג במעיל פרווה"
"לבת שלך אין מה לחפש פה בְּחוג. היא צריכה לבוא מחר לאימון של נבחרת. שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות כל פעם", הודיעה בתקיפות המאמנת הראשית שעוד לא הכרתי.
חייכתי אליה בהבנה וחנופה ובלב חשבתי, "ממש. את ממש חיה בסרט".
אינה צ'רניש, המאמנת, ואני נפגשנו לראשונה רבע שעה קודם. בתי בת החמש וחצי הגיעה לחוג ניסיון בבית הספר להתעמלות אמנותית שבניהולה. כמו כל ילד שני במשפחה, רגלה לא דרכה מעולם עד אותו היום בשום חוג. את אחותה הגדולה היינו מוכנים להסיע אל מחוץ לגוש דן בשיא הפקקים בשביל איזה פרויקט לוגיקה־ריתמיקה מיוחד לגיל הרך. לקטנה איפשרנו את החופש לא להטריד אותנו בהסעות ותשלומים.
"היא קטנטונת, עוד אין לה שש", הסברתי לאינה בידענות פדגוגית, מנסה בפעם הראשונה והאחרונה לקבוע את החוקים. "חשבנו להתחיל בקטן, פעמיים בשבוע 45 דקות. ונראה אולי שנה הבאה".
"קטנטונת?! היא כבר מבוגרת. הפסדתם הרבה זמן", היא ביטלה את ההצעה, "מחר בואו משלוש עד שש. בשישי משתיים עד חמש".
"אני מתנצלת, אבל זה בלתי אפשרי", פסקתי, "אין לי דרך להסיע ולהחזיר שלוש פעמים בשבוע".
"כן, כן, כל אמהות ישראליות אומרות לי ככה", אינה לא חוסכת בביקורת כשצריך, כפי שגיליתי אז לראשונה, "תמצאי פתרון. מחר בשלוש". אמרה והפנתה את הגב וחזרה לילדות באימון. נשארתי בפה פעור.
זה היה ביום רביעי בתחילת אוקטובר לפני שלוש שנים וקצת. יריית הפתיחה לחיים החדשים של המשפחה שלנו נשמעה שם, ללא כל הכנה מוקדמת, במסדרון עם אור ניאון תכלכל, מול אולם של בית ספר. והחיים החדשים האלו, שהם כבר לא ממש חדשים יותר, קשוחים למדי: יש בהם לוחות זמנים נוקשים, הסעות בלתי פוסקות, משמעת, חוקי ברזל, דרישות גבוהות וביקורת. אבל לצידם גם חיבוקים, נימוסים, הישגים, שאיפות וחלומות ענקיים, חברויות אמת לכל החיים והמון־המון רוסית.
באותו יום רביעי נשאבנו באבחה אחת לתוך עולם סובייטי מקביל ואנחנו לא חדלים ללמוד ממנו שיעורים חשובים שאינם קשורים להתעמלות. למדנו למשל שהמשמעות של "להגיע בזמן" היא להקדים ב־15 דקות. כל דקה אחר כך היא למעשה איחור. למדנו שהופעה מסודרת, קרי – הדברים הקטנים, היא הבסיס של ביצוע מושלם. לא ייתכן ביצוע מושלם בלי כל הפרטים הקטנים. למדנו שאסור להיכנס לחדר בלי להגיד שלום או לצאת ממנו בלי לומר להתראות, כי זאת הדרך האמיתית להניח בצד את ענייני היומיום, ולהיות מחויבים למקום ולרגע.
שלוש שנים וחצי שרוב קבוצות הווטסאפ שלנו מתנהלות בעברית־רוסית או ברוסית ורוב החברות של הילדה מדברות רוסית ביניהן. אבל כל שנה ב־31.12 התאכזבנו מחדש כשלא קיבלנו שום הזמנה לחגיגות נובי גוד אצל מכרינו החדשים. מבחינתנו, לאור הניסיון שצברנו בחגיגות שנה אזרחית חדשה (סילבסטר. טפו), נראה שגוזלים מאיתנו אירוע צוהל ורב־משתתפים שהוודקה נשפכת בו כמו מים. לא הצלחנו להבין למה לא רוצים אותנו במסיבה.
נדרשו שלוש שנים של היכרות אינטנסיבית ולא מעט תעצומות נפש כדי לשאול את המאמנות אינה, אולגה ולודמילה מדוע לא נחגוג נובי גוד כולנו ביחד, בכיכר, עם זיקוקים וספריי קצף כהלכתו (כי בליבנו הנחנו שכל ההורים אכן חוגגים ביחד, ואנחנו מוקצים מפאת השימוש המבלבל שלנו בה' הידיעה). התשובה הפתיעה. נובי גוד, הסבירו, דומה הרבה יותר לסדר פסח או לערב ראש השנה מאשר לסילבסטר הדקדנטי. זה ערב משפחתי ואינטימי, עם מסורת ומנהגים והיסטוריה. זהו ערב אזרחי לחלוטין, ולא דתי (שכן טקסים דתיים נאסרו בברית־המועצות הקומוניסטית), ויש בו קלאס ושמפניה, וממש לא קרחנה עם וודקה. בדיוק כזה אנחנו רוצים!
את רשימת המתכונים אספתי מכל חברותיי החדשות. אלו נכסי צאן ברזל שיהיו כמעט על כל שולחן נובי גוד. ואהבתי לראות את ההבדלים הקטנים שכל אחת תיארה: ברווז בתפוזים, ערימת קלמנטינות ובננות, חולודייץ (ג'לי בשרי, דומה לרגל קרושה), זרקויה (בקר עם תפוחי אדמה), כל אחת בהתאם לפזורה הסובייטית שממנה היא באה.
ולבסוף גם הגיעה ההזמנה המיוחלת, והשנה נשב לשולחן נובי גוד כמו שחלמנו. או כמו שאינה סיכמה זאת: "אני מקווה שאת אוהבת מיונז".
סלט אוליבייה
הסלט הרוסי המוכר והאהוב. תחליטו בעצמכם על כמות המיונז שאתם רוצים שם.
החומרים:
2 תפוחי אדמה
2 גזרים
3 מלפפונים חמוצים
1/2 כוס אפונה טרייה או קפואה
4 גבעולים של בצל ירוק, פרוס דק
2 ביצים קשות
1 תפוח עץ חתוך לקוביות
200 גר’ נקניק ורוד (כמו מורטודלה איטלקית), חתוך לקוביות
5 גבעולים של שמיר, קצוצים
6 כפות מיונז
2 כפות מיץ לימון
1 כפית מלח
ההכנה:
1. שמים את תפוחי האדמה והגזר בסיר אידוי או בסיר עם מים, ומבשלים כ־20 דקות או עד שהם רכים.
2. מקלפים וחותכים לקוביות.
3. מערבבים את כל החומרים ביחד בעדינות. הסלט משתפר אחרי לילה במקרר.
דג ב"מעיל פרווה"
סלודקה פוד שובה: סלט דג מלוח בשכבות
המנה הזאת, שנחשבת חובה על כל שולחן ערב השנה החדשה ברוסיה, היא גם סמל למטבח הרוסי יהודי. למרות השם הפרובוקטיבי, אמנם יש דגים במנה הזאת, אבל לא ממש פרווה. פשוט את נתחי ההרינג מכסות שכבות של ירקות ומיונז. כדאי להגיש עם לחם רוסי חמצמץ.
ההכנה האמיתית פה היא בקיצוצים ובארגונים המקדימים. בניית המנה בשכבות, אם יש לכם תבנית טבעת פשוטה, היא דווקא קלה ומספקת.
החומרים:
3 נתחי הרינג כבוש, חתוכים לקוביות
6 כפות שמן זית
1/4 כוס שמיר קצוץ + עוד שמיר קצוץ לקישוט
2 תפוחי אדמה עם קליפה לבנה מבושלים, ומגוררים גס בפומפייה
2 גזרים קלופים ומגוררים על החורים הדקים בפומפייה
1 בצל בינוני, קלוף וקצוץ
2 סלקים מבושלים בוואקום, מגוררים על החורים הקטנים של הפומפייה
1/3 כוס מיונז
3 ביצים קשות, מופרדות לחלבונים ולחלמונים
מלח
ההכנה:
1. מערבבים בקערה את ההרינג עם 3 כפות שמן הזית והשמיר.
2. בקערה נוספת מערבבים את התפוחי האדמה עם יתר שמן הזית.
3. מארגנים תבנית טבעת (רינג) על צלחת הגשה. אפשר טבעת גדולה אחת מרכזית או ארבע מנות אישיות קטנות.
4. עורמים בתחתית התבנית או התבניות את תפוחי האדמה. ממשיכים עם חצי מכמות המיונז, ועליה את הדג המלוח. מוסיפים שכבה של גזר, שכבת בצל ושכבת סלק. ממליחים מעט בין שכבה לשכבה. מכסים בשכבת מיונז נוספת.
5. מועכים במזלג בנפרד את החלבונים והחלמונים המבושלים ומפזרים את החלבונים קודם ועליהם את החלמונים.
6. מקשטים בשמיר ומקררים שעה. שולפים בעדינות מהתבנית העגולה. אם יש לכם שקף אפייה הוא יכול לסייע בהשגת תוצאות מושלמות.
ביצים ממולאות בעצמן
הטריק לגרום להן להיראות מושלמות: מגלגלים את התערובת בין שתי כפות ידיים רטובות לתוצאה של כדור מושלם שיושב בול במגרעת של הביצה.
מילוי החלמונים הוא האופציה הלא־בשרית, אם כי נהוג גם להכין את הביצים עם מילוי כבד קצוץ והן טעימות למדי.
החומרים:
12 ביצים קשות, קלופות
3 כפות גדושות מיונז
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל לבן
עירית קצוצה להגשה
ביצי סלמון
ההכנה:
1. חוצים את הביצים ומעבירים את החלמונים לקערה. מועכים אותם היטב עם המיונז, המלח והפלפל, מערבבים טוב־טוב ומתקנים תיבול.
2. ממלאים את חצאי הביצים בתערובת החלמונים: אפשר באמצעות שקית זילוף או כף פריזיאן.
תיראו מופתעים
ממש עכשיו כדאי להיעלם לתוך אולם הקולנוע הקרוב, להתרווח ופשוט לצחוק מ"משפחה בהפתעה", סרטו החדש של הבמאי־שחקן־תסריטאי הצרפתי, דני בון. גם הוא, כמו סרט הקאלט הקודם שלו, ״ברוכים הבאים לצפון״, מוקדש לבני חבל פיקארדי הסמוך לבלגיה.
דני בון, תושב האזור, נהנה לקרוע לגזרים את צרפת המעמדית. הוא עושה זאת בתפקיד אדריכל מתנשא שמשפחתו הנחשלת מסתערת על טקס הכבוד שנערך לבנה בלב פריז. אני מציעה להתעלם מביקורות מסוימות וגם מסצנות סלפסטיק מוגזמות, ופשוט לצחוק מהתשובה הצרפתית לגבעת חלפון.
כמו ב״ברוכים הבאים לצפון", גם כאן תיהנו מלין רנו, שחקנית יפהפייה בת 90, זמרת קברטים בעברה.
על קצות האצבעות
10 סימנים לכך שיש בבית מתעמלת מקצועית:
1. יש בכל מקום, בכל תיק, ארון ומגירה - סיכות. קניתם אלף. נשארו 13.
2. אתם מבינים בסוגים של ג׳ל לשיער. מה דביק. מה מתפורר. איזה אפשר להשיג רק בשוק של רמלה.
3. אתם נוסעים לרמלה בשביל ג׳ל איכותי לשיער.
4. בימי שבת, כשכולם מטיילים, גם אתם אורזים סנדוויצ׳ים, שתייה וספר ומטיילים לאיזה אולם נידח לתחרות.
5. אתם נפרדים לשלום בברכת ״דו סווידניה״ או "פאקה פאקה".
6. והילדה סופרת לעצמה ברוסית.
7. ובאוקראינית.
8. יש לכם חותמת בדרכון מקייב, טשקנט או מוסקבה ולא ראיתם בעיר כלום חוץ מאולם ספורט.
9. בווי־או־די מוקלטות תחרויות מהאולימפיאדה.
10. כשאומרים בבית מרגריטה לא מתכוונים לקוקטייל אלא למרגריטה ממון, האלופה האולימפית.
11. ״קייטנה״ היא שם קוד לאימון של 8 שעות.
12. הוצאתם 500 שקל על בגד תחרות ומתברר שעשיתם את עסקת חייכם.
13. אתם כבר לא נדהמים כשמישהו מולכם נוגע עם העקב באף.
אבל גם:
1. היא חוזרת מותשת מאימון, אבל כשמציעים לה לנוח מחר היא עונה ״לא!״
2. היא יצרה חברות מכל הגילים שמחבקות אותה כשהיא מנצחת ומרימות כשהיא נופלת. שמבינות בדיוק כמה זה קשה, אבל למה בכל זאת ממשיכים.
3. היא חשופה לאנשי מקצוע מדהימים שמעניקים לה משמעת, כבוד, אחריות, ביטחון, חלומות. לא מוותרים לה כי מאמינים בה.
4. אתם מביטים בהשתאות איך היא ממשיכה את התרגיל, למרות שנפל לה המכשיר.
5. ועובדת על אותה תפיסה אלפיים פעם.
6. הבת שלכם כבר הפנימה כמה עבודה נדרשת בשביל להצליח.
7. ולכן היא טובה בלימודים.
8. ושונאת לאחר.
9. ולא חולמת להופיע בריאליטי.
10. והביטחון העצמי שלה גבוה בהרבה מבנות גילה.
11. והיא לא מתרגשת מהפוליטיקה הפנימית של הכיתה.
12. אבל כן מתרגשת אם הצליחה בפעם הראשונה סיבוב מושלם.
13. וכשכל הילדים האחרים תקועים על המסך - היא באימון.
לפנייה לכתב/ת 
