ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    רוברט באוארס (מימין: שמות הנספים באנדרטה מאולתרת מחוץ לבית הכנסת). פרופ' ג'ון הורגן, מומחה לטרור: "אנחנו כל כך אובססיביים לגבי טרור מוסלמי, שהתעלמנו לגמרי מהאיומים המקומיים"
    7 ימים • 19.12.2018
    פרצופה של השנאה
    מה גרם לרוברט באוארס לקום בבוקר של אותה שבת, לקחת את רובה ה–AR–15 החצי–אוטומטי שלו ושלושה אקדחים, ועל פי כתב האישום - לצאת לטבוח ב–11 מתפללים בבית הכנסת "עץ החיים" שבפיטסבורג? חודשיים אחרי המתקפה האנטישמית הקשה ביותר בתולדות ארה"ב ועם פתיחת משפטו, יצאה ציפי שמילוביץ למסע בעקבות הגבר המסתורי והמתבודד שהגיע ממשפחה הרוסה, ומצא ב–GAB, הרשת החברתית של הימין הקיצוני האמריקאי, את הסיבה לכל מה שרע בעולם: היהודים. הסיפור המלא
    ציפי שמילוביץ | ניו־יורק

    בבוקר יום שבת 27 באוקטובר, יצא רוברט באוארס (46) מביתו בבניין אפור בבולדווין, פרבר מדרום לפיטסבורג, ונכנס למכוניתו הנקייה מכל סטיקרים שיכלו לרמוז על האסון שהוא עומד להמיט. הוא נהג כ־25 דקות, הגיע לשכונת סקווירל היל, פרבר שקט ויפה בעיר שהיא בעיקר תעשייתית, נכנס לחניון של בית הכנסת "עץ החיים" וחנה במקום השמור לנכים. הוא השאיר את רובה הציד הישן שלו באוטו, ולקח איתו את הרובה החצי־אוטומטי AR־15 - נשק המבוסס על רובה של חברת "קולט" והפך לאחד המועדפים על רוצחים המוניים בארה"ב - ועוד שלושה אקדחים. דקות אחדות לפני עשר הוא נכנס לבית הכנסת, צעק "כל היהודים חייבים למות", על פי כתב האישום, וירה באכזריות למוות ב־11 מתפללים, בפיגוע הקטלני ביותר בהיסטוריה של יהדות ארה"ב.

     

    בסיום חילופי היריות עם השוטרים נפצע באוארס ונלקח לבית חולים קרוב. הוא היה בהכרה וכשהוכנס לחדר המיון המשיך לצעוק, "אני רוצה להרוג את כל היהודים". בקבוצת הרופאים והאחיות שקיבלה אותו היו שלושה יהודים, אחד מהם מנהל בית החולים, ג'פרי כהן. אחרי הטיפול הראשוני שאל באוארס את הרופא לשמו. "אני ד"ר כהן", ענה הרופא, הסתובב והלך. סוכן ה־FBI שעמד מחוץ לחדרו של באוארס אמר לרופא כשזה יצא מהחדר "אני לא יודע אם הייתי מסוגל לטפל בו". כהן לא הגיב, ועזב בדמעות.

     

    כתב האישום
    כתב האישום

     

    כמעט חודשיים אחרי אותה שבת שחורה הקהילה בסקווירל היל מנסה להחלים. היא מוקפת באהבה של פיטסבורג, מחובקת בידי הקהילות היהודיות ברחבי ארה"ב, מתעקשת לחזור לחיי שגרה. באוארס עצמו מחכה למשפטו. הוא מואשם ב־44 סעיפים פדרליים תחת הגדרת "פשע שנאה" (כולל ״הפרעה לחופש הדת שתוצאתה מוות״), וב־36 סעיפים במדינת פנסילבניה, בהם 11 מקרי רצח.

     

    כדרכם של כתבי אישום, גם זה שהוגש נגד באוארס מביא את הטענות ביובש שאינו גולש לדרמה הגדולה שאירעה במקום: "בבוקר 27 באוקטובר 2018 התכנסו חברי הקהילה היהודית בבית הכנסת ׳עץ החיים׳ הממוקם בשדרות ווילקינס בפיטסבורג", נכתב שם. "באותו בוקר נהג הנאשם רוברט באוארס לבית הכנסת ונכנס למבנה כשהוא נושא כמה כלי נשק. בתוך המבנה פתח הנאשם באש, הרג ופצע חברים בקהילת המתפללים ופצע כמה אנשי ביטחון ועזרה ראשונה. בתוך בית הכנסת קרא הנאשם 'להרוג יהודים'". באוארס הגיע לבית המשפט על כיסא גלגלים, ביקש סנגור ציבורי וטען "לא אשם" ביחס לכל הסעיפים. על פי דיווחים בתקשורת, התביעה תדרוש עונש מוות.

     

     

    האמריקאים, כדרכם, המשיכו הלאה. עשרה ימים אחרי הפיגוע ב"עץ החיים" אירע מקרה נוסף של טבח המוני בקליפורניה, ובשבועות שעברו מאז נהרגו עוד עשרות אנשים בפיגועי ירי שכבר כמעט אינם מדווחים יותר.

     

    ובכל זאת, איכשהו הירי בפיטסבורג נתפס כשונה וחריג. הגינוי הלא שגרתי בחריפותו של טראמפ; עוצמת הזעזוע בתגובה לירי בדם קר בתוך מקום תפילה; והעובדה שהקורבנות היו אנשים מבוגרים ואפילו קשישים - כל אלה הצליחו לשבור מעט את השבלונה של "עוד Mass Shooting". לפחות לשבוע. זה לא מעט בארה"ב של היום.

     

    אפילו אנשים שהסתובבו בחוגים בהם קיבל הרוצח באוארס את ההשראה שלו - קבוצות ימין קיצוניות ותנועות אנטישמיות - התחילו לחשוב פעמיים. "ג'יימס" ("תקראי לי ג'יימס, תמיד רציתי להיות ג'יימס, זה שם אמריקאי מכובד") הכיר את באוארס, עד כמה שאפשר להכיר אנשים באינטרנט, ועוד בפורומים פרנואידיים במיוחד. "ראיתי אותו בכל צ'ט רום", הוא מספר. "לא מפתיע אותי שהוא עשה את זה, אבל עכשיו הפסקתי לפרסם בפורומים האלה. אני חושב שמהגרים וליברלים והרבה יהודים מנסים להרוס את אמריקה, אבל אני לא רוצה להרוג אף אחד".

     

    אז למה הוא, שחושב כמוך, כן החליט לעשות דבר כזה?

     

     

    "הוא דפוק על כל הראש, אבל בואי לא ניתמם. יש הרבה אמת בטענות שלו".

     

    אתה אנטישמי.

     

    "זה מה שליברלים חושבים. כל הפוליטיקלי קורקט הזה גמר את אמריקה. אחד כמו באוארס לא היה נדחף לעשות דבר כזה אם אנשים היו מבינים את הסכנות שאנחנו עומדים בפניהן".

     

    יהודים מסכנים אותך?

     

     

    "חלק מהם, כן. ולא רק הם. צריך למצוא פתרונות, אבל להיכנס לבית כנסת ולהרוג אנשים חסרי הגנה - זה עלוב".

     

    כחודשיים אחרי מה שמוגדר כ"פשע האנטישמי החמור ביותר בתולדות ארה"ב", מסך הערפל סביב הנאשם בטבח רק מתחיל להתפזר. אבל על השאלות הקשות שעולות מהאירוע - ובראשן עד כמה האווירה רווית שנאת הזרים בארה"ב של טראמפ הייתה הפתיל שהצית את חומר הנפץ במוחו של באוארס - אמריקה עוד רחוקה מלהשיב. מאוד רחוקה.

     

    "בחור די חביב"

     

    רוברט באוארס תמיד היה איש ימין שמרן. זו לא הפתעה גדולה. מה שלא לגמרי ברור זה איך הפך מי שחושב שהממשלה לא צריכה לגבות מסים, שכל אחד יכול להחזיק כמה כלי נשק שהוא רוצה ושהפלות צריכות להיות מחוץ לחוק - לאדם שקם בוקר אחד ורוצח 11 קשישים במהלך תפילה - וככל הידוע לא הביע מאז כל חרטה.

     

    חלק גדול מהאנשים שעונים על הפרופיל של רוצח המונים מגיע מבתים הרוסים. באוארס מתאים גם הוא לתבנית הזו. על פי פרטים שפורסמו בארה"ב אמו של באוארס הגישה תביעת גירושים מאביו, רנדל באוארס, כשרוברט לא היה אפילו בן שנה. האב התאבד באוקטובר 1979 אחרי שהואשם בעבירת מין. רוברט היה אז בן שבע. הוא גדל עם אמו ובעלה השני, ונשר מהתיכון באמצע השנה האחרונה.

     

    בתחילת שנות ה־90' השיג באוארס עבודה כשליח במאפייה בדוֹרמוֹנט, הסמוכה לפיטסבורג. הוא היה קלישאה של גבר לבן נטול השכלה גבוהה, שמצא עבודה שלא דרשה ממנו תעודות: באוארס אהב לשתות בירה, לראות סרטי אקשן ולאכול במסעדות Hooters, הידועות בעיקר בלבושן החושפני של המלצריות שעובדות בהן. את הממשלה הוא אהב קצת פחות, אבל אף אחד לא חשב שיום אחד הוא יהפוך לטרוריסט אנטישמי. "הוא לא היה כזה אז, הוא היה בחור די חביב, לא הייתה בו כזו שנאה בכלל", אמר לעיתון "פיטסבורג פוסט־גאזט" רוברט וולטרס, שעבד עם באוארס במאפייה וטוען כי היה חברו הטוב ביותר במשך כעשור.

     

    באוארס השתלב יפה במאפייה, ואפילו קיבל את כינוי החיבה "באבס". "הילדים שלי קראו לו דוד באבס", סיפר וולטרס, שנהג לארח את באוארס בחגים. וולטרס טען כי באוארס לא דיבר הרבה על משפחתו או על פוליטיקה, ולא הראה כל סימני אנטישמיות. "היו שני יהודים שעבדו בשבילנו, ובאוארס מעולם לא הפגין עוינות כלפיהם. הם לא שמעו אותו משתמש בשפה בה השתמש מאוחר יותר כלפי יהודים. הוא היה אז אדם די טוב, עשינו כיף, הוא שתה באופן מתון ויצא עם נשים, אך מעולם לא נשאר בחברתן זמן רב. מה שכן, הוא בילה הרבה זמן במטווחי ירי וביקש מבעלי המאפייה לא להוריד לו מסים מהשכר, כי הוא שנא את הממשלה".

     

    עוד דבר שלפי העדויות באוארס נהג לעשות היה להתנהל כמו איש צבא, או לפחות כזה שהיה לו עבר צבאי. לפני שנכנס לחדר היה מתיישר לפוזה צבאית ואומר בקול: "אני נכנס!". זה היה רק חצי בצחוק. "חלק גדול מהאנשים שמסתובבים בפורומים שלנו הם גברים שאף פעם לא היה להם סיכוי לשרת בצבא למרות שמאוד רצו", אומר "ג'יימס", "אנשים עם בעיות קשות של הערכה עצמית וחוסר ביטחון בגבריות שלהם".

     

    גם אתה בקבוצה הזו.

     

    "לי אין בעיה כזו, אני בטוח בגבריות שלי".

     

    כבר בימים ההם הייתה לבאוארס אובססיה אחת גדולה: האו"ם. חלק גדול מהימין האמריקאי - מהמתונים ועד הקיצונים - מתעב את האו"ם. המונח "כובעים כחולים", אלה המזוהים עם כוחות האו"ם, נפוץ בתיאוריות קונספירציה לפיהן התוכנית הגדולה היא לפרוק את נשקם של אזרחי ארה"ב בעת הקמתה של ממשלה גלובלית. מדובר בקונספירציה בת עשרות שנים, שהצליחה לחלחל למיינסטרים לפני שנתיים, עם דונלד טראמפ ומנהל הקמפיין שלו, סטיב באנון. באוארס החזיק רובה ציד ליד דלת דירתו, שהייתה מעל המאפייה. פטריק קלי, שעבד איתו וגר בצד השני של המסדרון, סיפר לעיתון כי באוארס אמר לו שהוא צריך להיות מוכן לרגע שבו "אנשי ממשלה או האו"ם יבואו לקחת אותו".

     

    בשלב מסוים בשנות ה־90' החל באוארס להקשיב באופן קבוע לתוכנית הבוקר של ג'ים קווין, שדרן רדיו שמרני מוכר מאוד בפיטסבורג, שניהל מסע צלב נגד האו"ם. באוארס אפילו הקים אתר אינטרנט בו יצר ארכיון לתוכניות של קווין, ומאוחר יותר גם עבד בתפקיד שולי בתוכנית שלו. אחרי הפיגוע בבית הכנסת ברח קווין מהתקשורת האמריקאית כמו הייתה חייל או"ם, אבל הוא כן אמר ל"וושינגטון פוסט" כי הוא "לא זוכר שפגש אי פעם את באוארס".

     

    מה העניין שלכם עם האו"ם? אתה יודע שזו קונספירציה מגוחכת.

     

    "ג'יימס": "זה מה שאת חושבת. האמת היא שאני לא חושב שזה ביג דיל, אבל בשביל לאומנים כמונו, עם תחושת הגנה חזקה מאוד על העצמאות של אמריקה, האו"ם הוא ארגון מאיים, שלב אחד מתחת לממשלה גלובלית".

     

    באוארס שונא יהודים, והאו"ם מואשם שוב ושוב באנטישמיות. אם כבר, נראה לי שהוא היה צריך לאהוב את האו"ם.

     

    "בעיניים שלנו היהודים דווקא שולטים באו"ם".

     

    נו, באמת.

     

    "אמרתי לך, זה משהו שאני פחות מתחבר אליו".

     

    "ויזה לגיהינום"

     

    לבאוארס, מתברר, היה כישרון טכנולוגי לא מבוטל. הוא בנה מחשבים ונהג לגלוש באינטרנט עוד לפני שזה היה חלק מחיי היומיום של כולם. האינטרנט היה גם המסלול המהיר עליו עלה בדרך לטבח בסקווירל היל. בארה"ב של היום ישנן מאות תחנות רדיו ימניות כמו זו של קווין, שעיצבו דור שלם של אמריקאים, אבל האינטרנט הוא זה ששאב אנשים כמו באוארס עמוק לתוך מאורת הארנב בלי שום סיכוי לחזור.

     

    "האינטרנט יצר בועה שבה אתה מדבר רק עם אנשים שמסכימים איתך", אומר ג'ון הורגן, פרופסור במכון ללימודים גלובליים באוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט, ומחבר רב המכר "הפסיכולוגיה של הטרור". "האינטרנט, בעיקר הרשתות החברתיות עם האלגוריתמים שלהן, זה כמו ויזה לגיהינום. אנשים מזינים אחד את השני במה שהם רוצים לשמוע, וזו הופכת להיות המציאות היחידה בה הם מאמינים. הם מוצאים תחושה של שייכות בחדרי הצ'ט האלה, הרגשת קהילה שאין להם בחיים האמיתיים. הבעיה הזו לא תלך לשום מקום בקרוב, כי האינטרנט והמדיה החברתית לא הולכים לשום מקום, וחברות הסושיאל מדיה לא יודעות מה לעשות עם זה".

     

    על פי הפרסומים, באוארס עזב את המאפייה בדורמונט בסביבות 2004, החל לעבוד כנהג משאית, וחתך את רוב הקשרים החברתיים שלו. הוא עבר להתגורר עם קרובי משפחה לפני שעבר לבניין דירות מיושן בבולדווין, בו שכר דירה ב־600 דולר לחודש, ושם התגורר עד הבוקר שבו יצא לבית הכנסת "עץ החיים".

     

    וולטרס: "כשהוא עזב את המאפייה, נראה שהוא פשוט 'זרק את המכ"ם' (ביטוי שמקביל ל'איבד את הצפון' - צ"ש)". וולטרס לא שמע מבאוארס מאז נפרדו דרכיהם. "חיפשתי אותו בפייסבוק ולא מצאתי, ודי שכחתי ממנו עד ה־27 באוקטובר. הייתי בהלם כששמעתי שזה הוא, קרה משהו שגרם לו ליפול ככה".

     

    אף אחד, כנראה, לא לגמרי יודע מתי בדיוק נשרף הפיוז במוחו של באוארס, אבל לפחות העקבות שהותיר באינטרנט מצביעים על כך שבשנה האחרונה הוא ביצע פנייה חדה לימין הקיצוני. "יש לנו חור בהבנה של מה שקרה לו", אומר ריץ' לורד, כתב ב"פיטסבורג פוסט־גאזט", שחקר את מקורותיו של באוארס. "אחרי שהוא עזב את המאפייה הוא גר עם בני משפחה במשך עשור ובילה זמן עם סבא שלו, שהיה חייל בעברו. הוא כנראה טיפל בבני משפחה אחרים והחליף עבודות".

     

    היו לו חברים? בת זוג?

     

    "לא ככל הידוע. שכנים אמרו שהוא היה מאוד מבודד וזה לא היה בריא".

     

    הצירוף של בדידות, חוסר תקווה והישאבות למקומות האפלים ביותר באינטרנט עלול להיות מתכון נפיץ במיוחד. "זה כמעט אף פעם לא נכון שאין סימנים מוקדמים", קובע פרופ' הורגן. "האנשים האלה בדרך כלל מספרים בקול רם על הכוונות שלהם, הבעיה היא שאלה שסביבם לא עושים כלום".

     

    מדוע?

     

    "חלקם לא מאמין לסיפורים האלה. הם אומרים לעצמם, 'כן, הוא אנטישמי, אבל הוא לא באמת יעשה דבר כזה'. חלק חושבים: 'מה אם אני טועה וסתם אהרוס לו את החיים?', אבל הרוב פשוט לא רוצה להיות מעורב בזה".

     

    בשנה האחרונה היה באוארס פעיל מאוד בפלטפורמה החברתית gab.com, שהוקמה כמעין "אלטרנטיבה ימנית" לטוויטר, בטענה כי טוויטר מצנזר קולות ימניים. ה"ציוצים" ברשת הזו נקראים "גאבס" והם בני 300 תווים. באוארס שיתף שם הודעות וממים, שטענו כי אנשים ממוצא אירופי הם "העם הנבחר", היהודים הם אויבים, וגזעים אחרים אמורים להיות מושמדים או משועבדים. הוא גם שיתף אזהרות על התקפות מבוימות, הידועות בכינוי false flag - תיאוריה חביבה על הימין הקיצוני, לפיה הממשלה אחראית לפיגועים, מתוך מטרה להצדיק החרמת כלי נשק ושלילת זכויות מאזרחים. "זה אחד הניסיונות הנואשים האחרונים של האוליגרכיה הבינלאומית היהודית לשמור על כוחה מול קריסת אמון הציבור בתקשורת", כתב באוארס, שמצא ב־gab הרבה אנשים שהסכימו איתו. פוסטים אחרים שלו כללו הבעת שנאה לנשים לבנות המקיימות יחסים עם גברים שחורים. הוא השתמש שוב ושוב במילת ה־N, העלה איורים של גברים שחורים שעוברים לינץ', וטען כי לא הצביע לדונלד טראמפ משום שהסיסמה שלו, "Make America Great Again" לא יכולה לעבוד כל עוד היהודים "משריצים" בתוך המדינה.

     

    בשבועות שקדמו לטבח היה באוארס אובססיבי ביחס ל”קרוואן הפליטים”, השיירה שעשתה דרכה מהונדורס וגואטמלה דרך מקסיקו לכיוון הגבול עם ארה״ב, אותה הפך טראמפ לאישו המרכזי שלו בימים האחרונים לפני הבחירות לקונגרס. "הקרוואן הזה היה כל מה שדיברו עליו בצ'טים שלנו", אומר "ג'יימס". "אנחנו מרגישים שדונלד טראמפ הוא לא רק הנשיא שלנו, אלא הוא ממש אחד מאיתנו. כשהוא אומר שהקרוואן מלא באלפי חברי כנופיות, אז ברור שזו האמת".

     

    אתה מאמין לו?

     

    "לא כל הזמן, אבל אני מוכן לקבל את ההגזמות שלו, כי הוא צודק בתפיסה היסודית: מהגרים, פליטים, לא אכפת לי איך קוראים לזה - הורסים את אמריקה".

     

    שבוע לפני הפיגוע העלה באוארס הודעת gab בה כתב: "הציוויליזציה המערבית עומדת בפני הכחדה, ואנחנו אפילו לא מודעים לכך", ופיתח אובססיה סביב HIAS (ראשי התיבות של Hebrew Immigrants Aid Society) ‑ ארגון יהודי שכמאה שנה עוזר לפליטים (לאו דווקא יהודים) שהגיעו לארה"ב באופן חוקי. באוארס היה בטוח ש־HIAS הוא חלק ממזימה יהודית להביא לחיסול העליונות הלבנה, וכי הוא עוזר לאנשי הקרוואן לפלוש לארה"ב. "אני לא יכול לשבת ולצפות בבני עמי נרצחים", כתב באוארס בפוסט האחרון. "לעזאזל עם איך שזה ייראה, אני נכנס פנימה".

     

    זרי זיכרון לנרצחים מחוץ לבית הכנסת  “עץ החיים". “הציוויליזציה המערבית עומדת בפני הכחדה", כתב באוארס
    זרי זיכרון לנרצחים מחוץ לבית הכנסת “עץ החיים". “הציוויליזציה המערבית עומדת בפני הכחדה", כתב באוארס

     

    "צביעות מוחלטת"

     

    ב־2009, תחת הנשיא אובמה, פירסם המשרד לביטחון פנים דוח שהזהיר מפני עלייה חדה בסכנה של טרור פנימי מצד ארגוני ימין קיצוני. בין היתר הצביע הדוח על מעורבותם של אנשי צבא לשעבר במיליציות האלה. התגובה של התקשורת הימנית הייתה כל כך חריפה, שהדוח נגנז. "מדינות אחרות בעולם, בעיקר בריטניה, מקדימות בהרבה את ארה"ב בזיהוי ועצירת אלימות פנימית", אומר פרופ' הורגן. "אנחנו כל כך אובססיביים לגבי טרור מוסלמי, שהתעלמנו לגמרי מהאיומים המקומיים".

     

    הפיגוע בבית הכנסת מוגדר כ"פשע שנאה" ולא כפיגוע טרור. מדוע?

     

    "אנחנו מגיבים לטרור לפי צבע עור ודת - וזו צביעות מוחלטת. זה כמובן החמיר מאוד אחרי ה־11 בספטמבר, אבל התחיל עוד קודם. את הפיגוע הנורא באוקלהומה סיטי ב־1995 ביצע גבר נוצרי לבן, ואני זוכר איך מהרגע הראשון כולם היו בטוחים שזה טרוריסט מוסלמי. האיסלאמופוביה בארה"ב חולנית והיא מעלימה את הבעיה האמיתית. קיצונים ימניים הורגים הרבה יותר אמריקאים".

     

    ניתוח של מאה מיליון פרסומים מקוונים שערך מכון Network Contagion Research, אשר עוקב אחרי טרנדים ברשתות החברתיות, העלה כי מאז אמצע 2016 - במקביל לתחילת הקמפיין לנשיאות - מספר הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות כמעט הוכפל. "טראמפ נתן להם אור ירוק, אין דרך לנקות אותו מזה", אומר פרופ' הורגן. "כל הקונספירציות שהוא מאמין בהן, הצורה הסימפטית בה הוא מדבר על אנשים כאלה לעומת לא־לבנים. הם רואים את עצמם כמצילי הגזע הלבן. אנחנו תמיד מדברים על מרטירים מוסלמים, אבל זה בדיוק אותו דבר. באוארס ראה עצמו מרטיר, אז למה היחס אליו הוא לא כמו למרטיר המוסלמי? שניהם טרוריסטים באותה מידה".

     

    לאן הולכים מכאן?

     

    "אני מומחה לטרור מהסוג שלא מאמין בלהפחיד אנשים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לפחד עכשיו. בסיוטים שלי אני רואה החמרה דרסטית של המצב הזה. הבעיה הגדולה היא שיש ואקום הנהגתי. לא רק שאין שום הנהגה מוסרית מלמעלה, להפך - יש עידוד. אם מוסיפים לכך את הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים כאלה יכולים להשיג נשק באמריקה, אני לפעמים נדהם שאנחנו לא רואים הרבה יותר פיגועים. ה־FBI והמשטרה מסכלים אסונות מדי יום, אבל אני חושש שהפיצוץ הגדול עוד לפנינו ואנחנו לא מוכנים לזה בכלל".

     

    בחג ההודיה חזר העיתונאי ריץ' לורד לבקר את הקהילה של "עץ החיים". ״הם לא נראים כמו קהילה שחיה בפחד", הוא אומר. "הם באבל עמוק, אבל לא בפחד. הם מקבלים הרבה אהבה, ויש כמובן אבטחה הרבה יותר גדולה באזור״.

     

    חברי קהילה המומים מחוץ לבית הכנסת “עץ החיים". “הם באבל עמוק, אבל לא בפחד"
    חברי קהילה המומים מחוץ לבית הכנסת “עץ החיים". “הם באבל עמוק, אבל לא בפחד"

     

    אבל נורות האזהרה ממשיכות להבהב. בשבוע שעבר שיחררו הרשויות בפיטסבורג הודעה חריגה, לפיה המשטרה חוקרת חלוקת פליירים אנטישמיים בשכונות העיר, כולל בסקווירל היל, בקרבת בית הכנסת. בהודעה הרשמית לא פורט תוכן המנשרים, אבל בתקשורת האמריקאית הובאו עדויות לפיהן בין השאר מדובר בחומר שנועד לגייס חברים חדשים ל־KKK, הקו־קלוקס־קלאן, מארגוני העליונות הלבנה הגדולים והמפורסמים בארה"ב. ההודעה של הרשויות קבעה נחרצות כי הנושא ייחקר ביסודיות וכי "חומרים מלאי שנאה כאלו לא יהיו נסבלים בפיטסבורג", אבל חודשיים אחרי הטבח בבית הכנסת, יש לא מעט שתוהים: האם הבאוארס הבא כבר בדרך?

     

    ואלה שמות

    11 קורבנות הרצח בפיטסבורג:

    ג'ויס פיינברג ז"ל

    ריצ'רד גוטפריד ז"ל

    רוז מלינגר ז"ל

    ג'רי רבינוביץ' ז"ל

    ססיל רוזנטל ז"ל

    דיוויד רוזנטל ז"ל

    ברניס סיימון ז"ל

    סילבן סיימון ז"ל

    דניאל סטיין ז"ל

    מלווין וואקס ז"ל

    אירווין יאנגר ז"ל

     


    פרסום ראשון: 19.12.18 , 23:59