סוגרים שבוע

אוהד של הצלחות

 

אין אוהד כדורגל שלא מכיר את המושג "אוהד של הצלחות". אותם אוהדי כורסה רדומים שצצים במגרשי הכדורגל במשחקים של קבוצה שחווה רצף ניצחונות נדיר. ייתכן שבמשך שנים כף רגלם לא דרכה במגרש, בזמן שקבוצתם דישדשה בתחתית, ופתאום, עם ההישגים, הם מגיעים, מעודדים בקול ומספרים בגאווה שהיו עם הקבוצה מאז ומתמיד. ברגע שהרצף מתהפך, הם נעלמים בחזרה אל הכורסה.

 

ישראל כץ הוא אוהד של הצלחות. אין דרך אחרת לתאר את הכהונה שלו כשר התחבורה. למעט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כץ רושם את הכהונה הארוכה ביותר, מבין שרי הממשלה המכהנים, במשרד שבראשו הוא עומד - עשר שנים בדיוק במארס הקרוב.

 

למרות הוותק הרב בתפקיד, כמעט לא תשמעו את כץ מתבטא בנושאי תחבורה, אלא אם מדובר באירוע "משמח" כמו השקת מחלף, תחנת רכבת חדשה או כריית מנהרה של הרכבת הקלה. יש תקלות? כץ מסיר את כובע שר התחבורה, חובש את כובעו כשר המודיעין ונזעק לדבר על האיומים הקיומיים של מדינת ישראל.

 

כך גם במשבר הרכבת המתמשך. למרות שהוא היה זה שלחץ לפתיחת הקו רווי התקלות לירושלים (בצל איום הבחירות, שהוסר בינתיים), קולו של השר האחראי על הרכבת נאלם גם השבוע, בשיא המשבר הגדול. כץ העדיף לשלוח את אנשיו (יו"ר הרכבת, דן הראל, שהיה בעבר מנכ"ל משרדו) לחפש את האשם התורן. כשזה נמצא בדמות המנכ"ל שחר איילון, המשימה מבחינתו הושלמה.

 

ומה באשר להסברים לציבור? הכאה על חטא? בקשת מחילה? תשכחו מזה. אם תרצו לשמוע את כץ מדבר על תחבורה, חכו להשקה הבאה של איזה מחלף חדש. ככה זה, אוהד של הצלחות.

 

צילום: עמית שעל
צילום: עמית שעל

 

נייס גאי

אם יעשו אי־פעם תחרות "השר הנחמד ביותר", אלי כהן, שר הכלכלה, לוקח בגדול. כמעט שלא תמצאו אותו בצד שמנגד. הוא בעד כולם. אלא שמה לעשות, נחמדות היא לא תמיד תכונה רצויה בקרב חברי ממשלה.

כהן למד זאת על בשרו השבוע כשהחליט להכריז על היטל היצף של 0.25%(!) על המלט המיובא. שר הכלכלה נקרע בין הרצון להגן על תעשיית המלט המקומית (שדרשה היטל של לפחות 7%) מפני תחרות מצד היבוא, לבין החשש מעליית מחירים (היטל פירושו עלייה בהוצאות הבנייה ובמחירי הדירות). כדי לצאת בסדר עם כולם הוא פשוט החליט על פתרון לא החלטי. ללכת עם ולהרגיש בלי.

וכך, במקום מחמאות כהן ספג אש. ואולי זה שיעור שכל שר לומד בשלב זה או אחר – אי־אפשר להיות נחמדים לכולם כל הזמן.

 

 

העתק–הדבק

ביום שישי שעבר יצאו לרחובות יותר מאלף איש במה שמסתמנת כתחילתה של מחאת האפודים הצהובים בישראל. האפודים הצהובים הם העתק של סמל המחאה החברתית שמבעירה את עיר הבירה של צרפת בשבועות האחרונים נגד מדיניות הממשלה והנשיא עמנואל מקרון.

אבל אם כבר מעתיקים, אז עד הסוף. בצרפת יצאו המוחים נגד כוונת הממשלה להעלות את המסים על הדלק ל־60%, ואף הצליחו לבלום את החלטת הממשלה בנושא. בישראל עומד על המס על הדלק על 66% (בלו ומע"מ). רוצים להוריד את עלות המחיה החודשית של משפחה בישראל? תמחו על מיסוי הדלקים הגבוה. לכך תהיה השפעה גדולה בהרבה על הוצאות משקי הבית מאשר להתייקרות הביסלי, הקוטג' או הלחם האחיד - מבלי חלילה לזלזל במחיריהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים