מותו של אחרון הלוחמים

שמחה רותם, "קז'יק", אחרון לוחמי מרד גטו ורשה, הלך אתמול לעולמו בגיל 94. סיפור חייו הוא סיפור של גבורה, של זכרונות שנטועים בילדות בוורשה שבפולין ובהישרדות כלוחם במרד גטו ורשה, וחיי משפחה ותקומה במדינת ישראל. הוא יובא למנוחות מחר בקיבוץ הראל.

קז'יק היה בן 15 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. כשיהודי ורשה נשלחו לגטו הוריו שלחו אתמול לקרובי משפחה בכפר אחר. בשנת 1942, כשהוא בן 18, שב לורשה. "אחרי ששמעתי מה קורה שם קמתי יום אחד וחזרתי הביתה", סיפר בראיון ל"יד ושם".

הוא חבר לאנשי מחתרת אי"ל, הארגון היהודי הלוחם, ולקח חלק פעיל במרד גטו ורשה 1943, המרד שהפך לסמל ההתקוממות היהודית מול הזוועות שביצעו הנאצים. הלחימה היתה קשה, לא פעם חשב שמותו מגיע. "הרגשתי שאנחנו אפס. איזו יכולת יש לנו עם הנשק הדל ‑ הכמעט לא כלום ‑ בהשוואה לכוח הגרמני האדיר, עם תותחים קלים וטנקים ונגמ"שים", סיפר. מנגד, ההצלחות אותן רשמו המורדים רוממו את רוחו: "היה משהו בלתי רגיל", סיפר, "זאת לא היתה תופעה שהיינו רגילים, בפרט בתוך הגטו, לראות שפתאום יהודים הורגים גרמנים". קז'יק, יחד עם חברים נוספים למרד, הוביל את השימוש בתעלות הביוב כאמצעי להברחת יהודים מתוכו למקומות מסתור.

כשהנאצים החלו להעלות בלהבות את בתי הגטו כדי לדכא את המרד, חשב שייתכן והכל נגמר. "התיישבתי בתוך ההריסות האלה, באיזשהו מקום, לא ידעתי בדיוק איפה אני, ידעתי שאני בתוך הגטו וישבתי. לא יודע כמה זמן. כנראה לא מעט. לא ידעתי מה להחליט ודמיינתי לעצמי שאני היהודי האחרון בגטו ורשה או בורשה בכלל. חשבתי שאחכה עד הבוקר והגרמנים יכנסו ואז תהיה לי אפשרות: או שאצליח, או שלא אצליח להרוג גרמני אחד, אולי שניים, אולי אף אחד. יהרגו אותי ובזה נגמר הסיפור". הסיפור לא נגמר. קז'יק הצליח לחבור לקבוצת יהודים בתוך תעלת הביוב ולהימלט ליערות. בשנת 1946 עלה לישראל והקים כאן בית: אישה, שני ילדים וחמישה נכדים.

צילום: גטי אימג'ס

נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין, התייחס אתמול בדברי הפרידה לאותן תחושות שהביע אז קז'יק, כשעמד חסר אונים בהריסות גטו ורשה: "כשעלה לארץ אחרי המלחמה, הקים קז'יק בית ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במדינה עליה בקושי יכול היה לחלום כשישב מיואש וחרד בין הריסות הגטו. מי שדימה לרגע שנותר היהודי האחרון בגטו ובורשה כולה, היה לאחרון הלוחמים של מרד גטו ורשה שנותר בחיים. אנו נפרדים בהצדעה".

ראש הממשלה נתניהו כתב: "בשם כל אזרחי ישראל אני מביע צער על פטירתו. קז'יק לחם בנאצים, הציל יהודים, עלה ארצה אחרי השואה וסיפר את סיפור גבורתו לרבבות ישראלים. סיפורו וסיפור המרד ילוו את עמנו לעד".

יו"ר יד ושם, אבנר שלו, אמר: "מדובר באובדן של דמות מיוחדת שכן קז'יק היה לוחם אמיתי במלוא מובן המילה. הוא היה לוחם צעיר אמיץ ומלא תושייה. איבדנו קול חשוב מאוד וכעת האתגר של כולנו הוא להמשיך ולהעניק משמעות לזיכרון בהעדר דמויות מופת כמו שהיה קז'יק". הרב אברהם קריגר, יו"ר המרכז הבינלאומי "שם עולם" לחקר השואה, אמר כי "פטירתו היא ציון דרך משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי, וזאת בשל היעדר מוחלט של האנשים שהיו חברים ושותפים במרד גטו ורשה, ושדפי ההיסטוריה כתובים עם סיפור חייהם".

בראיון לאתר "יד ושם", נשאל קז'יק מה המסר שהיה רוצה להעביר לבני הנוער במדינת ישראל וענה: "להיות בני אדם. אנחנו חיה על שתי רגליים ‑ כך אני חושב ומרגיש. ובין החיות האלה, על שתי רגליים, יש גם אנשים, שראויים לשם הזה ‑ אדם".

שמחה רותם, 2018-1924

*

אין לנו אמת היסטורית אחת

שמחה (קז'יק) רותם

כבוד נשיא פולין, אנדז’יי דודה,

אני, שמחה (קאז'יק) רותם, יהודי גאה, ממורדי גטו ורשה ששרדו את התופת ועלו למדינת ישראל החוגגת בימים אלה את שנתה ה־‭.70‬ קראתי את הדברים שנשאת בטקס לציון 75 שנה לפרוץ מרד גטו ורשה בסוף השבוע שעבר. מצאתי את עצמי מתוסכל, מאוכזב, ואפילו נדהם מההתעלמות השיטתית שבדבריך מההבדל המהותי ביותר בין סבלו של העם הפולני כתוצאה מהכיבוש הנאצי, שאיני מזלזל בו, לבין רצח העם השיטתי של אחיי ואחיותיי, בני העם היהודי בפולין, על ידי מכונת ההשמדה הגרמנית־נאצית, ומהתעלמותך מהעובדה שהיו למכונת ההשמדה הנאצית שותפים רבים מבני העם הפולני.

איני מאשים את העם הפולני כקולקטיב, ואני יודע היטב שהיו אלפי "חסידי אומות עולם" בקרבו, והיו עוד פולנים רבים אחרים שסיפוריהם טרם נחשפו, שהצילו יהודים באותה התקופה. לכל הפולנים האציליים הללו אני מצדיע בכבוד ובהערכה עצומים. אולם, אדוני הנשיא, האמת ההיסטורית היא שאפילו אותם פולנים אמיצים, שסיכנו את חייהם ולעיתים קרובות את משפחותיהם על מנת להציל יהודים, נאלצו להסתתר מפני שכניהם הפולנים.

אני, שמחה (קאז'יק) רותם, שלחם לצד אחיו ואחיותיו היהודים בגרמנים־הנאצים הארורים ברחובות ובתעלות הביוב של גטו ורשה, אומר לך אדוני הנשיא, שרבים מבני עמך השתתפו באופן פעיל ביותר ברצח היהודים בפולין במהלך השואה, בגירושם של יהודים ממקומות מושבם בפולין תוך התעללות חמורה, ואף ברציחתם של יהודים־פולנים שניצלו ממכונת ההשמדה הנאצית ורצו לשוב לבתיהם ולרכושם לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

רק אם החברה הפולנית תביט נכוחה בימים אלה אל האמת ההיסטורית המרה ותחשוף אותה לאור היום במלוא היקפה וחומרתה, יש סיכוי שזוועות כאלה לא יישנו. לכן אני מתנגד נחרצות לחקיקה המעוותת שנעשתה לאחרונה בפולין ונועדה להעלים מהזיכרון ההיסטורי את מעשיהם הנוראים נגד העם היהודי של פולנים רבים באותה תקופה אפלה.

אני גם מתנגד נחרצות לאמירתך, אדוני הנשיא, בטקס לציון ‭ 75 ‬שנה למרד גטו ורשה ‭ ..."‬ אני משוכנע לגמרי שלפולנים, וגם לפולנים היהודים, חשוב מאוד שתהיה אמת היסטורית אחת", שכן אמירה זו מעלה אצלי תהיות וספקות חמורים באשר למהותה של אותה "אמת היסטורית" משותפת ליהודים ולפולנים שאתה כה מייחל לה.

אדוני הנשיא, אני, שמחה (קאז'יק) רותם, משרידי הלוחמים היהודים בגטו ורשה, שב וקובע כי היהודים בפולין היו קורבן לרצח עם מחריד ושיטתי על ידי גרמניה הנאצית, ואילו העם הפולני היה נתון לכיבוש אכזרי - אולם בשום פנים ואופן לא לרצח עם שיטתי. אין שום בסיס להשוואה בין השניים, ואין לאף אחד זכות להתעלם מחלקם הנורא של פולנים רבים במעשי הזוועה נגד היהודים.

האם אתה, מנהיגו של העם הפולני בימים אלה, רוצה להיות שותף להפיכתה של ההתעלמות הבלתי נתפסת הזו ל"אמת היסטורית חדשה" שתימסר מדור לדור? ‭