ברקע ההפגנות נגד יוקר המחיה, דוח שפירסם אתמול הכלכלן הראשי באוצר מלמד שהרווחיות של 10 חברות המזון הגדולות בישראל עמדה על כ־13% בשנת 2016, שיא של 20 שנה. טענות חברות המזון שהעלאת שכר המינימום היא שגרמה לייקור נשללה.
גל העלאות מחירי המזון, עליו הכריזו לאחרונה כמה מהחברות המובילות במשק, העלה על סדר היום את סוגיית יוקר המחיה, ששככה מעט לאחר קיץ 2011. בעשור האחרון נרשם ייקור נומינלי של כ־25% במדד מחירי המזון, גבוה ב־7% מהעלייה במדד המחירים לצרכן. בהשוואת מחירי המזון בישראל במונחי כוח קנייה נמצא כי נכון ל־2014 רמת המחירים בישראל גבוהה ב־25% בהשוואה לממוצע ב־OECD.
הכלכלן הראשי, שבדק את הדוחות של חברות המזון, מצא שב־2016 עמד שיעור הרווח שלהן על 12.7%. מדובר בשיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות עם התעשייה המסורתית ועם ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון).
הרווח לפני מס של עשר החברות עמד ב־2016 על כחצי מיליארד שקל, לעומת כ־7% ב־2007. המשמעות: בין 2007 ל־2016, שבהן עלה מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), עלה שיעור הרווחיות של החברות כמעט פי שניים.
כשבוחנים את התפתחות שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגדולות ניתן להבחין במגמה של עלייה מאז 2005. זו נבלמה רק לתקופה קצרה בעקבות המחאה החברתית.
העובדה ששיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הפרטיות הגדולות החל לעלות באמצע העשור הקודם, כשבמקביל החלה הפחתה דרמטית בשיעור מס החברות, העלתה את הרווח הנקי של החברות בצורה משמעותית עוד יותר.
בחברות המזון טענו כי חלק ניכר מהעלייה בתשומות הייצור נבע מהעלאת שכר המינימום. אולם, הכלכלן הראשי מצא שבין 2014 ל־2017, במהלכן הועלה שכר המינימום בשלוש פעימות, עלה השכר הממוצע לעובד בחברות המזון הגדולות ב־3% בלבד, לעומת 7.9% במגזר העסקי.
דווקא בשלוש השנים שקדמו להעלאת שכר המינימום עלה השכר בחברות המזון הגדולות ב־9.1%, לעומת 6.2% במגזר העסקי. המשמעות: העלאת שכר המינימום בחברות המזון השפיעה פחות מאשר במגזר העסקי כולו.
אושרה מדיניות להפחתת רגולציה
הממשלה אישרה אתמול את אימוץ מדיניות הרגולציה של ארגון ה־OECD: לפני כל שינוי ברגולציה משרדי הממשלה יצטרכו לבצע השוואה בינ"ל, בדיקות עלות־תועלת, שיח עם הציבור והערכות של אפקטיביות החקיקה. משרד רה"מ יבצע בקרה על עבודת המשרדים לוודא שנעשית עבודת מטה מקיפה ויסודית לפני שמוסיפים רגולציה חדשה על המשק.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי מדובר במהלך שיקטין את הביורוקרטיה. לדבריו, "יש קשר הדוק בין הצמיחה במשק להורדת חסמי רגולציה. אנחנו חייבים לחתוך בביורוקרטיה וברגולציה כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלנו".
