מפעל החלומות

כדי להגיע למפעל של KIDOW RIDE באזור התעשייה סלעית, 3 ק"מ מזרחית לקו הירוק, צריך לעמוד כחצי שעה בפקקים של כביש 444 הידוע לשמצה בשרון, ואז לחצות את צור יצחק ולטפס לגבעות שבהן ממוקמים המושב ואזור התעשייה שנושאים את שמו. דרך פתלתלה כמעט כמו זו שעבר MX טויס, המפעל הישראלי שייצר השנה כ־1,200 אופנועים וטרקטורונים חשמליים לילדים.

תעשיית רכב כבר מזמן אין לנו, מפעלי האוטובוסים נאבקים על עתידם, אבל מפעל רכב חשמלי בקטנה דווקא יש לנו. אורן לביא עסק בעשור הקודם במכירת יאכטות וקראוונים בארצות־הברית, עד שבעקבות המשבר הכלכלי של 2008 חזר עם משפחתו לישראל אחרי 15 שנה בארה"ב, והחליט להקים בארץ מפעל לצעצועים מוטוריים. "זה התחיל מתחביב אישי שלי, בארה"ב ראיתי איך הורים וילדים רוכבים יחד ומתחברים. ראיתי שהתחום הזה לא מפותח בישראל", הוא מספר בזמן שאנחנו צועדים באולם הייצור.

הרגולוציה ומכון התקנים לא ממש ידעו בהתחלה איך להתמודד עם הרעיון, ורק ב־2012 החל הייצור. "אפילו השלדות היו מתכנון שלנו, ובגלל שנתנו ל־100 הלקוחות הראשונים אחריות עד הבית, היינו צריכים להגיע אליהם אחר כך לתקן מסבים וחיבורים ושלדות לא מאוזנות, עד שייצבנו את המוצר", מודה היום לביא. המפעל מייצר בעצמו את השלדות, חלקי פלסטיק ואת מארזי סוללות הליתיום.

הכלים לא זולים: מ־4,500 ועד 15 אלף לטרקטורונים חשמליים לגילאי 4 עד 16, ומ־5,000 עד 8,200 שקל לאופנועים החשמליים ויש גם רכב קרטינג חשמלי שנמכר רק לבעלי מסלולים מתאימים, כשגם כאן יש הנחות סוף שנה.

הסוללות הן עופרת או ליתיום, כשלכלים יש כושר נסיעה של 2.5־3 שעות אחרי טעינה של 6 שעות. הכלים נמכרים באמצעות מפיצים עצמאיים, וגם דרך רשת "טויס־אר־אס".

חלק מהכלים מסופקים עם אביזרים נלווים, כמו קסדות, חליפות וכפפות של המותג KIDOW, שרוכש המפעל בחו"ל תחת מיתוג עצמי. אחד הספקים של האביזרים: חברה מפקיסטן. המפעל שממוקם בשומרון מעסיק גם עובדים פלסטינים מכפרים בסביבה, שמספרם יגדל בקרוב עם תחילתו המתוכננת של פס ייצור לעגלות גרירה לרכב לנשיאת הכלים.

כל אמא, לא רק פולנייה, תשאל מיד: "זה לא מסוכן?"

"לא", אומר לביא, "הכלים האלה לא מהירים יותר מאופניים. הם מוגבלים לרכיבה במהירות של 8 עד 16 קמ"ש, כשההורה יכול לקבוע את מהירות הכלי באמצעות מפתח מיוחד, בהתאם לגיל הילד ולכישוריו. הכלים האלה עושים עבודה טובה בשיפור הקואורדינציה, האחריות ותחושת המסוגלות, ומכינים אותו ליום שיגדל ויוציא רישיון נהיגה או רכיבה. הוא יגיע לכביש עם הרבה יותר ניסיון. יש כבר מועדוני רכיבה לילדים בכלים האלה ובקרוב תהיה גם רכיבה טיפולית, כמו על סוסים, רק בעלויות נמוכות יותר".

הכלים אולי זולים יותר מסוס, אבל המחירים גבוהים לצעצועים.

"לא יותר מאשר זוג אופניים איכותי. העלויות השוטפות נמוכות, עם עלות זניחה לחשמל, ומחירים של 25־70 שקל לצמיג. התחלנו כעת לתת גם שנתיים אחריות, במקביל לשדרוג האיכות, כך שהכלים מותאמים גם לרכיבה בחורף, בבוץ וברטיבות. זו לא רק פעילות לילדים לקיץ".

אז עכשיו נראה ילדים מגיעים לבית ספר עם טרקטורונים חשמליים במקום אופניים חשמליים?

"הכלים האלה לא מיועדים לנסיעה כזאת, ואני לא רואה מישהו עושה דבר כזה".