שבת 19 בינואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    7 לילות • 24.12.2018
    "אם היה יותר אמיר איבגי בתקשורת, נתניהו לא היה מגיע לחקירות"
    הוא פילס את דרכו בתקשורת כל הדרך מילדות קשה באילת עם אח שנכנס לכל בית כלא ומוסד פסיכיאטרי במדינה. ואז הגיעו העלבון ממסמכי התאגיד 'כאן' שבהם נקרא "מכוער" והגזענות ברשות השידור שבגללה שידר עם מאבטחים. עכשיו, כשהוא מקבל משבצת יוקרתית בגל"צ, אמיר איבגי מסביר למה למהדורה שהוא מגיש בערוץ 20 אין צופים ומדוע אם ביבי נופל בגלל תיק 4000 זו הפיכה
    אבי שושן | צילום: טל שחר

    לא הרבה אנשים מגלים שבמשוב במקום העבודה הקודם שלהם הם מכונים מכוערים. וגרוע מזה, שהמשוב הזה דולף והציבור נחשף לחוות הדעת הבאמת מאוד מקצועית הזאת. לאמיר איבגי זה קרה, כשפורסמו בעיתון 'הארץ' מסמכי תאגיד השידור 'כאן', שכללו חוות דעות לא תמיד מחמיאות על עובדים שעמדו לגייס מבין עובדי רשות השידור. "מכוער זו מילה קשה אבל אני חושב שבהקשר שלי יותר צחקתי כשראיתי את זה", הוא מספר. "אני ממש לא חושב שאני מכוער. ואם אלה הסטנדרטים שגוף תקשורת ציבורי בוחר את אנשיו, אז העלבון והבוז הוא עליהם".

     

    אלדד קובלנץ, מנכ"ל 'כאן', יכול להגיד שהוא רצה טאלנטים שנראים טוב על המסך.

     

    "הייתי מקבל את התיאוריה הזו אם היא הייתה עומדת במבחן המעשה. אבל ראיתי את מי לקחו, ואני לא נופל מאף אחד משום בחינה שהיא. באותו זמן, מנהל חטיבת החדשות הרים לי טלפון ואמר לי, מעכשיו לעכשיו, ללא שום אפשרות למשא ומתן, אם אני רוצה להיות מבזקן. חתמתי, כי לא היה לי משהו אחר ביד ומיד חיפשתי עבודה. זה היה פשוט מעליב. אף אחד לא התנצל בפניי משם".

     

    ממה יותר נעלבת: מבעיית נוכחות על המסך או מהשנמוך לתפקיד מבזקן?

     

     

    "הקטע של המבזקן היה הדבר המעליב. כשאומרים, 'הנוכחות שלך' - נכנס העניין של הגזענות כי המילה נוכחות היא הרבה יותר גדולה ומורכבת. כי זה מה שאתה מביא איתך ומה שאתה מייצג".

     

    אגב, אני בטח לא הראשון שאומר לך את זה, אבל אתה הרבה יותר נאה במציאות, המסך עושה לך עוול.

     

    "אתה לא הראשון שאומר לי את זה. מה אני יכול לעשות. זה לא רק אצלי. אני עובד במדיום אכזרי וזה חלק מהעניין".

     

    מה אתה חש כלפי המנכ"ל קובלנץ?

     

    צילום: טל שחר
    צילום: טל שחר

     

     

    "אני בעיקר בז לו. אני חושב שהוא הוכיח באופן שהתנהל בו כלפי העובדים, שהוא פשוט לא בנאדם. הוא לא ראוי לתפקיד הזה".

     

    ואם היית צריך לתאר אותו ברוח מסמכי התאגיד?

     

    "מתנשא, יהיר, שחצן. חושב שהשמש זורחת לו מהתחת".

     

    גאולה אבן פרחה שם. לדעתך היא עשתה נכון כשנאלצה לוותר על הכיסא לקראת החזרה של בעלה גדעון סער לכנסת?

     

    "בעייתי בעיניי שמבקשים מהאישה להתפטר. למה היא צריכה לשים את עצמה בעמדת המתגוננת וללכת הביתה, ולא מבקשים מגדעון לוותר על הקריירה שלו? זו צביעות בעיניי שכבר אין לה מקום היום בעולם".

     

    ובכל זאת, עד לא מזמן, איבגי היה במסלול הנכון. המעבר מרשות השידור לערוץ 20 הפך את העיתונאי הממלכתי שקריין חדשות לימני בעל מודעות מזרחית ולשון מושחזת. במקביל, נחת בגלי צה"ל וקיבל את המשבצת היוקרתית של 12 בצהריים לצד רינה מצליח. אבל אז הנהלת ערוץ 20 הורידה אותו בפתאומיות מהמסך והוא מצא את עצמו יושב בבית, עד שלבסוף נאלץ להסכים להגיש את מהדורת החדשות המקרטעת של הערוץ. גם מהודעה על כניסתו לגלי צה"ל הוא לא רווה רגע של נחת - קיצוץ תוכניתו של רז ברקאי לשעה כבר קיבלה כותרות של פגיעה בחופש הביטוי וכניעה לשלטון הימין לטובת מי שנתפס כעיתונאי של ביבי.

     

    זו לא הייתה הפעם הראשונה שאיבגי התקדם אבל חטף אש על הפנים. ברשות השידור הוצנח על הגווארדיה הוותיקה היישר לכיסא המיתולוגי של חיים יבין. איבגי סבל שם, לדבריו, מאפליה קשה בשכר, איומים פיזיים, התנכלויות ובידוד חברתי.

     

    הגשת את 'מבט' לצד מרב מילר. נראה לי שהייתם הזוג היחידי שהאישה הרוויחה פי כמה מהגבר שלצידה.

     

    "נכון. היו פערי שכר במאות אחוזים ביני לבין מרב. נכנסתי כמילוי מקום וזה הפך לקבוע ומעולם לא קיבל אצלי ביטוי בשכר. זה היה בלתי נסבל לעבוד ככה, ודיברתי ונלחמתי אבל זה לא עזר כי כל הזמן מרחו אותי בתירוצים אינספור - מזה שמדובר במצב זמני בלבד ועד שיש ייעול ולכן הם מנועים. אחר כך בכלל התחילו הדיבורים על הרפורמה והסגירה בהמשך, כך שלא היו שינויים בשכר והתקבע המצב הזה".

     

    נאבקת נגד הסגירה של הרשות למרות שברור שלא הייתה ברירה אלא לסגור ולפתוח מחדש.

     

    "היום כן רואים את התאגיד? כבר שנה וחצי הם משדרים וקיבלו צ'ק פתוח, אתה רואה נהירה של צופים? לא. נעשה עוול לגוף מאוד גדול שיש לו פרק חשוב באתוס הישראלי וגוף שנתן לאמיר איבגי לשבור את תקרת הזכוכית ולהיות מגיש החדשות המזרחי הראשון. חבל. אני שומע מחברים שלי בתאגיד על הקושי המאוד גדול שלהם שם והמציאות שהם עוברים, ואני שמח שאני לא שם".

     

    × × ×

     

    איבגי, 44, נשוי פלוס שתיים, הכיר את אשתו כשעבדה כמפיקה במקומון האילתי שהתחיל בו את הקריירה. גדל בדירת שיכון בעיר הדרומית. בנם של ליליאן ומכלוף שעלו ממרוקו ונלקחו במשאית היישר מנמל חיפה לאילת, שם עבד האב בכריית נחושת במכרות תמנע. שכונה של סמים ופשע, לדבריו. אמא עקרת בית, שבעה אחים ואחיות שגדלים בצפיפות, מצוקה כלכלית וחיים סביב מצבו של אחיו הגדול שסבל מפיגור שכלי והפרעות נפשיות, כולל פרצי אלימות קשים. "עד גיל 18 הכרתי כל מוסד לחולי נפש ובית סוהר במדינה", הוא מספר. "ככה עד שהיה בן 44, אז הוא נפטר אחרי אשפוז במוסד פסיכיאטרי כשקיבל תרופה שהיה רגיש אליה, ובכך נגאל מייסוריו. גם אחי השני אובחן כחולה נפש בזמן שירותו בצבא, ושנים כבר גר בהוסטל. אני מקפיד לבקר אותו".

     

    לגדול ככה נשמע סיוט. בית עם צעקות וריבים ואלימות. איך מתגברים על נקודת פתיחה כזו?

     

    "ההורים נתנו הרבה אהבה והחזיקו את הבית בציפורניים כדי שזה לא יהיה בית הרוס, וזו הייתה חתיכת התמודדות. הייתי צריך לטפל מול המערכת בכל מה שצריך. אבא רק עבד, ואמא לא ידעה מה לעשות, ועוד גרנו באילת שאין שם שום טיפול. זה רק חישל אותי בחיים האלו ועשה אותי למה שאני ולמי שאני".

     

    אבא נפטר בפתאומיות איך שיצא לפנסיה והבריאות של אמא הידרדרה בעקבות זה ומה אגיד לך, עברתי חיים מאוד קשים. שופט באחד מגזרי הדין של אחי כתב שזה, 'גזר דין נגד החברה' על איך שלא ידעו לאבחן ולטפל בו. קשה לומר את זה, אבל גם הייתה הקלה כשהוא נפטר, כי לא היו לו חיים. הוא היה מסומם לגמרי מתרופות וידע רק קשירות ומוסדות".

     

    קשה.

     

    "מצאתי מפלט בקריאת עיתונים והאזנה לרדיו. מגיל צעיר נמשכתי לעולם התקשורת וידעתי שבזה אני אעבוד, ולא משנה מה צריך כדי שזה יקרה, אני אגיע לשם. לא ויתרתי למה שהחיים כפו עליי, למרות שלכל הסביבה שגדלתי בה זה נראה כמו חלום בלתי אפשרי. עשיתי מה שצריך, ודחפתי ויזמתי כל החיים כדי לצאת משם. לא חיכיתי שהדברים ייפלו עליי או יוגשו לי במגש. הכל קיבלתי אחרי מלחמות ועבודה קשה".

     

    בגלל זה אתה טעון כל כך?

     

    "אחרי מה שעברתי בתאגיד רק חידדתי את המסרים שלי. אין ברירה אחרת אלא להיות לוחמני וחריף. הבנתי שלא משנה מה עשיתי וכמה טוב אני וזה שהחלפתי את גאולה אבן, בסוף זה הסתכם בבעיית 'נוכחות על המסך'. אז מה זה בעצם אומר? כל הסיפור של התאגיד פוצץ אצלי משהו בפנִים כי זו גזענות, ושכקורות תופעות כאלו אסור ליפייף אותן".

     

    אבל לא כל דבר זה מזרחי ואשכנזי. תראה מה עשו לשופט גולדברג אחרי שפסל את אדרי והואשם בגזענות, ובסוף התברר שהוא צדק לגביו. אולי המאבק המזרחי גם הקצין ויש שכבר הפכו את זה למקצוע?

     

    "יש מלחמה של אליטות ולפעמים אנחנו נשאבים לדבר הזה. אתה רואה שופט בן 87 אשכנזי ושוטר מרוקאי שפילס דרכו לצמרת, וזה קופץ לך לפנים. אין מה לעשות. יעשו עוולות נוספות כמו שקרה לגולדברג בשם הרצון לתקן, ויכול להיות שהיו קורבנות לשיימינג לא מוצדק וזה חלק בלתי נמנע מהתהליך. אני לא נבהל מזה. הדרך לתקן את העוולות בפערים בשכר, בתקשורת, בתרבות, הרבה יותר חשובה והמטרה מקדשת את האמצעים כדי להגיע לשם".

     

    נשמע כמו מירי רגב.

     

    "אתה שומע את הביקורת נגדה כי מי שנפגע מהמהלכים שלה זה אותם אנשי תרבות שנהנו מהמצב הקיים, והיא שרת תרבות שמזיזה להם את הגבינה. מירי הביאה הישגים אדירים".

     

    איזה הישגים?

     

    "כשאתה רואה את חלוקת התקציבים שלה ומה שהיא עושה למען הפריפריה, אז את הרעש לא יזכרו, אבל השינוי יישאר לאורך זמן. כנראה שאין דרך אחרת כדי להוביל את השינוי שהיא עושה. 70 שנה דיברו יפה ולא השיגו כלום, והיא מרימה את הטון ועשתה מהפכה".

     

    גם במחיר של שיסוי ופילוג?

     

    "ממש לא רואה את המהלכים שלה כשיסוי ופילוג. אני לא חושב שהיא באה ממקום להתריס אלא קודם לשנות. אני באמת מאמין לה. אני רואה את החוויה שלה בעולם התרבות דומה מאוד לחוויה שלי בעולם התקשורת. הדברים שאתה סופג כשאתה משמיע קול אחר במקום שהוא מאוד צבוע".

     

    ממגיש ממלכתי הפכת לפובליציסט ימני. אתה מרגיש את ההבדל?

     

    "ברור. עיתונאי ימני יוצג ב'שלום לעיתונאי הימני'. לשמאלן יקראו רק בשמו".

     

    כלומר אין דין רביב דרוקר כדין אמיר איבגי?

     

    "ממש לא".

     

    ודין עמית סגל כדין איבגי?

     

    "על עמית אומרים: 'הנה הימניים נכנסים לתקשורת'. אבל זה ימין של ציונות דתית, חובשי כיפות סרוגות. אני ימין מסורתי מעיירת פיתוח, וזה מקום וקול שכמעט אין בתקשורת ושחייבים לחזק אותו. אני ממש לא במשבצת של עמית סגל. הימין כל כך הרבה יותר רחב לעומת הייצוג שלו היום בתקשורת, ובוודאי שלא הדתי־מתנחלי".

     

    אתה מאוד מזוהה עם ביבי. איך זה יסתיים לדעתך עם כל החקירות נגדו?

     

    "לצערי אני חושב שהוא לא ייצא מזה. אני חושב שהבעיה המרכזית בסיפור הזה היא האכיפה הסלקטיבית נגדו. חוקרים רק אותו ואסור לעשות את זה".

     

    תקן אותי, אבל אתה בטח חושב שנעשה לו עוול. שהוא ייפול בגלל התקשורת.

     

    "התקשורת עושה לו עוול. יכול להיות שאם היו יותר אמיר איבגי ועיתונאים ימניים בתקשורת, הוא לא היה מגיע לחקירות. בכלל, כל כך מגוחך בעיניי כל הסיפור של 'וואלה!' אוי ואבוי אם הוא ייפול בגלל זה. זה יהיה ממש הפיכה וחוסר צדק. ראיתי את התחקיר של רביב דרוקר על 'וואלה!' ובעיקר חשבתי שעיתונאים מתוך כלי התקשורת הזה מעידים על עצמם כשמאלנים ששופטים את ראש הממשלה מתוך תפיסה פוליטית. אז מה רוצים מראש הממשלה כשהוא מבקש מינימום של אובייקטיביות?"

     

    הבעיה זה לא רק מה שקיבל אלא מה שלכאורה נתן – הטבות בשווי מיליוני שקלים מכספי ציבור.

     

    "עד עכשיו לא הבנתי איזו תמורה, מי קיבל או נתן. לקחת סיקור חיובי ולתרגם לשוחד ברמה הפלילית זה דבר שלא קרה כאן אף פעם, ואם באמת יוכח יצטרכו לבדוק אותו עם כל הפוליטיקאים וכל העיתונאים וגופי התקשורת. אני לא בטוח שכל מה שמוצג בתקשורת כניתן באמת ניתן. לראיה, הדברים של אלוביץ' שנחשפו אצל עמית סגל שמנקה את ביבי ואומר שהמשטרה מבקשת ממנו לשקר. לא סתם נתפסים במקרה של אשתו של בנט. שייגמר הגועל נפש הזה. עדיין, אי־אפשר לתרגם את זה לשוחד".

     

    בינתיים, זה מסתמן כתיקים שהולכים לכתב אישום, מה שיאלץ אותו להתפטר.

     

    "אם אלו החשדות ממש אין לי בעיה שימשיך בתפקידו ולא יתפטר. כשאלו החשדות, שיילחם ודווקא מהמקום של ראש ממשלה. כי לא מפילים על דבר כזה".

     

    בגלל זה הוא בוחר להתראיין אצל שמעון ריקלין בערוץ 20?

     

    "אסור לשפוט את הראיון הזה בעיניים עיתונאיות כי ריקלין לא עיתונאי אלא פובליציסט. לא רואה שכשעיתונאים מהשמאל מראיינים את ציפי ליבני, הם שואלים אותה שאלות קשות. היחס לראש הממשלה הוא נורא. מזלזלים בו, קוטעים אותו בגסות, מפגינים סלידה. התקשורת איבדה את הממלכתיות ופשוט הלכה לאיבוד. יש אליו חוסר כבוד מוחלט".

     

    העם אולי ימני, אבל את ערוץ 20 אף אחד לא רואה.

     

    "נכון, כל התגובות שקיבלתי הם מאנשים שראו אותי ברשת ולא בערוץ עצמו. אבל אני אופטימי. מהדורת החדשות קיימת כלום זמן וזה השנים הראשונות שלה, אז בוא נמתין לפני שנספיד. אני מקווה שיזרימו כספים כדי להרים את הערוץ מבחינת תוכן והשקעה כדי למשוך צופים, כי בלי השקעה כספית אין סיכוי למאבק אמיתי על לב הצופים".

     

    רק לאחרונה ספג ערוץ 20 ביקורת קשה על ראיון מחויך ואוהד עם יצחק גבאי, המצית היהודי של בית הספר הדו־לשוני בירושלים וגם על כך שנתנו במה ליגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה המנוח - בתוכנית של ריקלין וינון מגל הביאו לראשונה ציטוטים של עמיר מפי מקורבים. מערוץ שהוקם כדי לאזן מימין הוא הפך לטוקבק ארוך של הצל, והרייטינג נושק לאפס.

     

    אתם מדברים על השמאל וחברת החדשות, אבל גם אתם הקצנתם מאוד לצד השני. אתה שלם עם הראיונות האלו?

     

    "לדעתי, אופן הראיון עם המחבל היהודי היה לא ראוי וגם הציטוטים ממקורבי הרוצח עמיר הם מעשה שלא ייעשה. אפשר וצריך לראיין את אותו גבאי כי מראיינים מחבלים בכלי תקשורת אבל בטח שלא ככה כמו שנעשה. אני הייתי מראיין אחרת לגמרי כי מדובר בעבריין ולא בגיבור תרבות. אבל, התגובה של הערוץ על המחבל היהודי כבר באותו ערב הייתה תגובה שלא ראיתי מאף כלי תקשורת מעולם שככה גינה ראיון אצלו. ברור שאני לא שלם עם כל מה שראיתי על המסך של ערוץ 20 והשמעתי את הביקורת מול המנהלים. כמו שאני בטוח שלא כל הכתבים בערוץ 2 מרוצים ממה שהם רואים שם".

     

    ופתאום מורידים לך בפתאומיות את התוכנית. יש קשר לביקורת שהשמעת בתוך הבית? אולי אתה לא ימני מספיק עבורם?

     

    "הורדת התוכנית הייתה הלם מוחלט. הייתי הפנים של הערוץ ומעכשיו לעכשיו מודיעים לך שאתה יורד מהאוויר וזה מה שיש. עברתי כמה ימים מאוד לא פשוטים של כעס וחוסר הבנה אבל בסוף הגיעה ההצעה להגיש את המהדורה המרכזית".

     

    זו די חזרה אחורה עבורך לקרוא מטלפרומפטר.

     

    "זה נכון. רוב העבודה שלי זה להקריא פתיחים, אבל יש גם ראיונות ואני חושב ששם אצליח לבוא יותר לידי ביטוי. בסוף יש מציאות שאני צריך להתפרנס ויש לי שני ילדים שצריך להאכיל וזו העבודה. העבודה הזו שנראית לאנשים מאוד מגניבה ורואים ושומעים, היא בתכלס הפרנסה של המשפחה שלי".

     

    אם היית מתקבל לגלי צה"ל בגיל 18, החיים שלך היו נראים אחרת? אולי היית אפילו נהיה שמאלני?

     

    "יכול להיות שמסלול החיים שלי היה קצת שונה אבל אין מצב שהייתי שמאלני. זה בטח לא היה קורה. הסביבה שבה גדלתי והערכים שינקתי לא היו מביאים אותי למחוזות של השמאל. זה פשוט לא הולך בכפיפה אחת עם להיות שמאלני".

     

    מה, השמאל זו קללה? עד כדי כך?

     

    "ממש לא קללה, אבל השמאל בשנים האחרונות נותן יחס מזעזע ליהדות ומסורת שאני מתפלץ מזה. כשאבי גבאי אמר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים קמה זעקה גדולה, אבל הוא הבין את הבעיה שלו לגייס קולות חדשים למחנה. רק שהוא נבהל כי פחד מהמצביעים. כל הדיבורים על הדתה מטריפים אותי. חנוכייה זה הדתה ועץ אשוח זה מגניב. מוחקים את הבסיס של המדינה היהודית והתקשורת מלבה את זה בהגזמה. אני עם המטען הספרדי המסורתי שלי לא אזיז את זה הצידה כדי לתת אייטם באדיבות הפורום החילוני. זו כפייה חילונית".

     

    תקפת בתוכנית שלך רק השנה את גל"צ וגלגלצ על אפליה עדתית ועכשיו אתה הולך להגיש שם ומעיד שקורית שם מהפכה. תסביר את הפער?

     

    "גל"צ טופלה על ידי כמו כל כלי תקשורת אחר והביקורת שלי עליה, שהיא אגב לא חדשה ומוצדקת, טופלה מאז. היום החלום של ילד מהפריפריה להגיע לגלי צה"ל הוא בהישג יד. ראיתי את זה במו עיניי כשהזמינו אותי להרצות מול החיילים בקורס כתבים. ראיתי שם מזרחים מהפריפריה וחרדים. קולות שלא היו שם בעבר, וזה ריגש אותי. וכן, גם הכניסה שלי היא חלק מתהליך השינוי המבורך הזה".

     

    מפריעות לך הטענות לכאורה לניגוד עניינים של יעקב ברדוגו?

     

    "אני שומע אותו כל יום ומת עליו. התובנות הפוליטות שלו מאוד חכמות וחשובות, ואני מאוד נהנה לשמוע אותו. כמאזין אני לא שומע שום חשד לניגוד עניינים. איזה ניגוד... הביקורת כלפיו נוגעת בקצת גזענות כי הברדוגו הזה מקפיץ לכמה אנשים את הפיוז. סתם מחפשים אותו".

     

    קיצצו את רזי לשעה וכבר קמו הקולות שאמרו שהכניסה שלך היא על חשבון חופש הביטוי וכניעה לשלטון. איבגי של ביבי מחליף את רזי השמאלן.

     

    "אישית, אני לא מכיר את רזי ומעולם לא דיברתי איתו. הקיצוץ שלו נובע מתוך רצון לגוון את הקולות שנשמעים בתחנה. אני לא רואה בזה שום בעיה".

     

    איפה אתה כן רואה את הבעיה?

     

    "כשעוטפים את זה בדברים אחרים כמו בזמנו עם 'הכל דיבורים' שנבחרתי להגיש ועשו מחאה נגדי עד שנאלצתי להגיש עם מאבטחים. איימו עליי פיזית וניסו לפרוץ לאולפן כדי להוציא ממני את המיקרופון בכוח. אז צבעו את זה בכך שאני מהטלוויזיה וזה על חשבון עובדי הרדיו, אבל על איילה חסון ואורן נהרי שגם באו מהטלוויזיה לא איימו אלא רק על איבגי. אני מביא איתי קול אחר שלאליטה הישנה יש בעיה איתו. כולל לעיתונאים ששייכים לאליטה הישנה הזו כמו איציק יושע כתב התרבות - מה זה תרבות - שצועק על חופש ביטוי ופלורליזם ובחייאת רבקום".

     

    וזה רק כי אתה איבגי? מרוקאי משיכון א' מאילת?

     

    "גם. כן. התחלתי להרגיש גזענות בחיי רק כשהגעתי לרשות השידור. בהתחלה אמרו, 'מרוקאי באר־שבע' וצחקתי כי זה מקובל בהווי של מקום עבודה, אבל כשהבנתי שזה חילחל למקבלי החלטות ופוגע בך ומתייג במקום נמוך יותר, אז שם מתחילה הבעיה. כששופטים אותך לפי מראה, מוצא והשפה שבה אתה מדבר. זו הסיטאוציה שרק אני התמודדתי איתה אבל אני לא אדם שמוותר על שום דבר בחיים שלי, ודברים לא באו לי קל אף פעם וזה רק חישל אותי. למזלי, יעל קשאני, עורכת 'מבט' המוכשרת, או זו שמוכרת בתור 'המזרחית הדעתנית ולא צייתנית', כדברי מסמכי התאגיד, עודדה אותי בימים הקשים האלה והתגובות הטובות מבחוץ חיזקו אותי להמשיך ולא להרים ידיים".

     

    איך הולך עם רינה מצליח?

     

    "מאוד שמחתי כשהציעו לי להגיש לצידה. נפגשנו והיא הייתה מאוד נעימה אליי והיה לנו חיבור מאוד־מאוד טוב. גם היא באה מהפריפריה ועברה דרך לא פשוטה עד שהגיעה לאן שהגיעה. בכלל, גיליתי אדם מאוד רגיש. רק תראה מה היא עשתה על פרשת ילדי תימן. אני לא יודע אם עיתונאים אחרים היו עושים את זה".

     

    בעתיד נמצא אותך ברשת או בקשת?

     

    "כולם הולכים היום לכיוון הבידורי כמו אופירה וברקוביץ'. משטחים את השיח שהפך למאוד מתלהם. לא רוצה לומר 'דם על המסך', אבל זו המציאות. יכול להיות שבתוך זה אני פחות מתאים".

     

    מאיציק יושע נמסר בתגובה: ״אמיר איבגי נכנס לשדר בניגוד להוראות חוקיות של ועד העיתונאים בקול-ישראל בתל-אביב, שבו הייתי חבר. שיתוף פעולה עם שחיתויות של ההנהלה לא מצופה ממי שרואה את עצמו עיתונאי הגון ובכלל. השימוש שאיבגי עושה בהיותו בן למשפחה מרוקאית – הוא בכייני ובזוי. אמי המרוקאית מעולם לא היתה מכשול בדרכי ל'אליטה הישנה' שאמיר איבגי כה בז לה. ניסיון לייחס לי מהלכים גזעניים או דומים – הוא נקלה ובלתי נסבל״.

     

    7nights@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 24.12.18 , 22:53