הרי אתם מפוטרים
בוושינגטון לא עומדים בקצב מודעות הדרושים: בשנתיים שלו בשלטון דונאלד טראמפ החליף 62 אחוז מנושאי המשרות הבכירות בבית הלבן. מרוב הדחות, ציוצי־פיטורים, חקירות ופרשיות שחיתות, קשה לעקוב אחרי כל השערוריות. כתבתנו בארצות־הברית עושה סדר ברשימת המפוטרים והנוטשים — מי עזב בכעס והפך לאויב מר של הנשיא, מי נשאר מעריץ שרוף למרות הכל ומי העדיף לרדת למחתרת ולהיעלם מהרדאר
היסטוריונים עתידיים יחסלו את מעט העצים שעוד יישארו על פני כדור הארץ בכתיבת ספרים, שינסו להסביר איך הפך דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. יהיו להם כל מיני תיאוריות, אבל כולן יצטרכו לעבור ב־14 העונות שבהן הגיש טראמפ את תוכנית הריאליטי "המתמחה". הקלות האכזרית שבה אמר לאנשים "אתה מפוטר", יחד עם העושר המופגן והמציאות המדומה שייצר, בנו לו את התדמית עליה צמח הקמפיין הפוליטי. גם היום, בריאליטי שהוא מגיש מהבית הלבן, עם האצבע על הכפתור האדום, טראמפ מוצא גאווה גדולה בעובדה שאנשים מגורשים בהינף יד.
ההבדל הוא שבחיים האמיתיים טראמפ לא כזה גיבור ואף אחד מעשרות האנשים שעזבו את הבית הלבן בשנתיים האחרונות לא פוטר ישירות על ידו. הוא שולח שליחים, או ציוצים, אבל אף פעם לא מביט לאיש בעיניים ואומר, "אתה מפוטר". כל זה לא משנה את העובדה שטראמפ נפטר מהמוני אנשים. הרבה־הרבה יותר מכל נשיא קודם.
מכון "ברוקינגס" למדעים פוליטיים, מצא כי 62 אחוזים מנושאי המשרות הבכירות בבית הלבן התחלפו בשנתיים האחרונות. זה לא כולל את תשעת חברי הקבינט שעזבו — אותו מספר שהתחלף בכל שמונה השנים של ברק אובמה. ה"ניו־יורק טיימס" מצא כי בתשע מ־21 העמדות הבכירות בבית הלבן, הייתה בשנתיים האחרונות לפחות תחלופה אחת. זאת לעומת שלוש מ־21 אצל ביל קלינטון, שתיים תחת ג'ורג' בוש ואחת תחת אובמה.
לפעמים טראמפ נאלץ להחליף את העוזבים באנשים שכבר יש להם תפקיד בממשל, כי כמעט אף אחד מבחוץ כבר לא רוצה לעבוד אצלו. נכון להיום יש ממלאי מקום זמניים במשרד ההגנה, משרד המשפטים, הסוכנות לאיכות הסביבה וראש לשכת הבית הלבן. במשרד הפנים אין אפילו מחליף זמני. מיק מולבאני, שמונה בשבוע שעבר לראש הלשכה הזמני, הוא גם מנהל אגף התקציבים וגם ראש הסוכנות להגנת הצרכן.
רוב הנפלטים, אפילו אלה שנותרו אוהדים של טראמפ, עזבו בטריקת דלת. חלקם מינפו את הכותרות לעשיית כסף, אחרים העדיפו להיעלם ולנסות למחוק את התקופה הזו מהרזומה שלהם, קבוצה נכבדה נמצאת תחת חקירות וסקנדלים, ויש את אלה שיישארו נאמנים עד הסוף. שנתיים אחרי כניסתו לתפקיד של הנשיא השנוי ביותר במחלוקת בהיסטוריה המודרנית, הנה קצת סדר בדלת המסתובבת של הבית הלבן.
שורפי הגשרים
ג'ים מאטיס, שר ההגנה, התפטר בשבוע שעבר במחאה על ההחלטה להוציא את הכוחות האמריקאיים מסוריה. במכתב ההתפטרות שלו לא הייתה מילה אחת של הערכה למפקד העליון של הצבא, הוא אפילו לא סיים עם "בכבוד רב" או ורסיה מנומסת אחרת. מה שכן היה שם זו מחאה פומבית חסרת תקדים על מדיניות הנשיא.
רקס טילרסון, שר החוץ, ישב בחודש מארס האחרון על אסלת בית השימוש במהלך נסיעה לאפריקה, וראה בטוויטר ציוץ שבו טראמפ מודיע על פיטוריו. זה קרה מספר חודשים אחרי שטילרסון אמר למקורביו, כי טראמפ הוא "דביל". כמי ששוויו עומד על 330 מיליון דולר, טילרסון לא ממהר עכשיו לחפש עבודה ובראיון האחד שהעניק מאז עזיבתו, אמר ל־CBS: "טראמפ לא ממושמע ולא קורא תדריכים".
אומרוסה מניגולט־ניומן הגיעה לבית הלבן היישר מהג'וב שלה כמפוטרת סדרתית ב"המתמחה". פורמלית היא הייתה יועצת תקשורתית, ולא לגמרי ברור מה בפועל. גורשה בפברואר והלכה לעשות כסף מפרסום ספר עסיסי על הפיטורים. היא גרה עכשיו בפלורידה וממשיכה לחלוב את הפרה בהרצאות תחת הכותרת: "15 שנה עם הדונלד: לנווט את מה שאי־אפשר לנווט".
ג'ון קלי, ראש לשכת הבית הלבן, גויס לתפקיד בשנה שעברה כדי לעשות סדר בכאוס והוא מסיים השבוע את תפקידו בכאוס גדול עוד יותר. במהלך ימיו בחדר הסמוך לטראמפ, היה קלי עסוק בעיקר בלהדליף לתקשורת עד כמה הוא לבדו מונֵע מהעסק להתמוטט, ולפחות חצי שנה לפני עזיבתו כבר לא היה שותף להחלטות מדיניות של טראמפ.
ג'יימס קומי, ראש ה־FBI, פוטר שלושה חודשים אחרי שטראמפ נכנס לבית הלבן. למכתב של קומי לקונגרס לגבי חקירת האימיילים של הילארי קלינטון, עשרה ימים לפני הבחירות, היה משקל מכריע בניצחון של טראמפ, אבל זה לא עזר לו לשמור על הג'וב. קומי ראה את הידיעה על פיטוריו בטלוויזיה והיה בטוח שמישהו מותח אותו. הוא עדיין בוושינגטון, מרצה על מנהיגות אתית, הפך לאחד הקולות החזקים ביותר נגד טראמפ וחי על הרווחים מרב־המכר שהוציא.
מנתקי הקשרים
ג'ף סשנס, התובע הכללי, פוטר יום אחרי הבחירות האחרונות לקונגרס, בסיומן של כמעט שנתיים שבהן היה מטרה לעלבונות ובזיונות פומביים מצד טראמפ. הוא מספר לחברים כי גמר עם הפוליטיקה לתמיד.
ניקי היילי, השגרירה באו"ם, הודיעה באוקטובר כי היא עוזבת את התפקיד, מסיבות שגם עכשיו איש לא באמת יודע מהן. היא בדרך לשוק הפרטי וטוענת כי אין לה כוונה לאתגר את טראמפ בפריימריז ב־2020.
ה.ר. מקמאסטר, היועץ לביטחון לאומי, התפטר בחודש מארס כשהבין שאיבד כל השפעה. טראמפ שנא את הרצינות של מקמאסטר, שהאמין בדיונים ותדריכים והיצמדות לעובדות. הוא גם חשב שמקמאסטר מתלבש כמו סוכן מכירות של בירה. האינטלקטואל עבר לקליפורניה ועובד באוניברסיטת סטנפורד, הוא לא התראיין מאז שעזב, כנראה כי הוא כותב ספר.
גארי כהן, היועץ הכלכלי, התפטר במארס אחרי שהפסיד בדיון הפנימי בשאלה האם לפתוח במלחמת סחר עם מדינות אחרות. הוא חזר לניו־יורק ועובד בחברה פיננסית, לא יוצא נגד טראמפ באופן פומבי ואין לו כוונה לכתוב ספר.
ריינס פריביוס, ראש לשכת הבית הלבן הראשון, כיהן חצי שנה, הקדנציה הקצרה ביותר של ראש לשכה בהיסטוריה, שישה חודשים אותם תיאר כגרועים ביותר בחייו. עובד היום בחברת עורכי דין בוושינגטון.
דון מגאן, היועץ המשפטי של הבית הלבן, התכוון להתפטר בספטמבר האחרון, אבל טראמפ הקדים אותו כשהודיע על עזיבתו בציוץ. הוא חוזר למשרד עורכי הדין שבו עבד ואין לו כוונה לפרסם ספר, אם כי ייתכן שחלקים מהדוח הסופי של רוברט מולר, החוקר המיוחד שאחראי לבדיקת מעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות אותן ניצח טראמפ, יגיעו ממנו.
מושחתים ונחקרים
טום פרייס, שר הבריאות, התפטר בספטמבר 2017 אחרי שהתברר כי טס במטוסים פרטיים על חשבון משלמי המסים בערך לכל מקום. הוא חזר לג'ורג'יה והצטרף לחבר המנהלים של תאגיד רפואי גדול.
מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי הראשון, התפטר שלושה שבועות אחרי שטראמפ נכנס לבית הלבן. הוא הודה כי שיקר ל־FBI ומחכה לגזר דינו. מולר ביקש להקל עליו כיוון ש"שיתף פעולה באופן מלא בחקירה הנוגעת ישירות לקמפיין של הנשיא". למרות זאת, טראמפ וסביבתו הקרובה ממשיכים להגן על פלין בחירוף נפש, וכנראה שרק מולר יודע למה.
ריאן זינק, שר הפנים, מסיים השבוע את תפקידו כשהוא עטוף בענן בלתי נגמר של שערוריות. הוא אולץ לעזוב רגע לפני שבית הנבחרים הדמוקרטי ייכנס לעניינים ויתחיל לחקור אותו.
סקוט פרואיט, ראש הסוכנות לאיכות הסביבה, התפטר ביולי האחרון כשפרשיות השחיתות סביבו היו יותר מדי, אפילו ביחס למה שנחשב לאחד הממשלים המושחתים בהיסטוריה של ארצות־הברית.
אוהדים שרופים
סבסטיאן גורקה, בעל קשרי העבר עם ארגונים ניאו־נאציים בהונגריה, שהוגדר פשוט "יועץ", עזב את הבית הלבן באוגוסט 2017. הוא ממשיך להגן על טראמפ בלהט.
סטיב באנון, מנהל הקמפיין, היועץ הבכיר והאיש המזוהה יותר מכל עם מהפכת טראמפ, עזב אף הוא באוגוסט 2017. הוא מדלג בין וושינגטון לניו־יורק לימין הקיצוני באירופה. יחסיו עם טראמפ נעים בין סלידה הדדית לתלות הדדית.
אנתוני סקרמוצ'י שימש מנהל אגף התקשורת במשך עשרה ימים, עד שבשיחה עם ה"ניו־יורקר" השמיץ אנשים בבית הלבן, תוך שימוש בשפה שגרמה אפילו לניו־יורקרים להתכווץ. הוא חזר לעיר הגדולה ומשמש שותף בקרן גידור, פירסם ספר, וממשיך להגן על הממשל.
שון ספייסר התפטר בקיץ 2017 אחרי שבעה חודשים שבמהלכם הפך לבדיחה לאומית. בסופו של דבר אולץ להתפטר, אבל זה לא מפריע לו להמשיך לשכשך בביצה בוושינגטון, ולהיות יועץ בכיר ודובר של ארגון פרו־טראמפ בשם America First Action.
הופ היקס, מנהלת התקשורת בתואר הרשמי והבייביסיטר בפועל, עזבה את הבית הלבן במארס, יום אחרי שאמרה בעדות בקונגרס כי היא מספרת "שקרים לבנים" בשביל טראמפ. היא גרה עכשיו בלוס־אנג'לס ועובדת בתאגיד "פוקס". היקס נותרה מקורבת מאוד לטראמפ ודחתה הצעות לכתיבת ספר, שהגיעו לסכומים של עשרה מיליון דולר. היא כמעט ולא נראית בפומבי, אבל עדיין צמודה לרוב פורטר, שהיה מזכירו של טראמפ עד שהתברר כי היה לו תחביב להכות את בנות זוגו.

