yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: דני לרנר
    ממון • 27.12.2018
    סוף העולם הישן
    2019 תהיה שנת תפר בין עולם ישן, שבו אימצנו שינויים טכנולוגיים ונעשינו עצלנים, לעולם חדש, שבו נהיה אקטיביים ונשאף לשינוי העתיד
    עדי יופה

    שנת 2018 הייתה שנה שבה נשמעה הרבה פעמים המילה סוף. נשאלו שאלות רבות אודות סופם של הדברים החשובים המניעים את העולם ואת הכלכלה: הדמוקרטיות, הקפיטליזם וחלוקת המשאבים שלו, כדור הארץ (התחממות של עוד 2 מעלות ואבדנו), ובעיקר עתידו של האדם עצמו מול יכולות הבינה המלאכותית בדמות רובוטים שיעשו כמעט הכל וטוב יותר במקומנו.

     

    במשך שנים אימצנו שינויים בשתי ידיים: העולם הפך להיות יותר פתוח, מהיר, משתף, אבל בעיקר הרבה יותר נוח. גם כשמדברים איתנו על סופן של החנויות הפיזיות, או מה שקוראים בארה"ב האפוקליפסה של הריטייל, פתאום גם הסוף הזה נראה לנו טבעי. אין לנו שום בעיה לשבת בסלון ולקנות מסין.

     

    השנה האחרונה הייתה שנת מפנה. קצת יותר מעשור אחרי המיתון העולמי הגדול, ואחרי שהטכנולוגיות החשובות שינו את כל מה שהכרנו, התקבל החשבון והונח על השולחן: 2018 הייתה בסימן תהליכים רגולטוריים שונים להסדרת הפרטיות, מניפסטים של כלכלנים אודות עתיד אפשרי לשיטה כלכלית חדשה, ואפילו מוקד ממשלתי נגד שיימינג ברשת.

     

    לאן הולכים מפה? 2019 תהיה שנת התפר – בין העולם הישן לחדש. שנה של הגדרות חדשות וקצוות שיפעלו בו־זמנית: נהיה עצלנים בכל מה שקשור לקניות, אבל אקטיביסטים בכל מה שקשור ל"עולם טוב יותר". נמשיך לחפש את המחיר הנמוך, אבל נאפשר לקונספטים חדשים לגרום לנו לשלם יותר. נניח את הנייד לשעה, אבל גם ניתן לטכנולוגיה להזמין לנו אוכל. שנה של סינתזה:

     

    אגואיסטים: הפלטפורמות הטכנולוגיות לימדו אותנו דבר אחד – שיש המון אפשרויות. תמיד יהיה איזה פתרון טכנולוגי שיציע עוד אופציה במחיר יותר טוב. אם פעם היינו נאמנים למותגים שהכרנו כל חיינו ולמספר אפשרויות מוגבל, העולם החדש ממשיך ללמד אותנו שלא אכפת לנו מאיפה קונים, העיקר שהמוצר יגיע בזמן ושיהיה לואו־קוסט. לכן ב־2019 נמשיך לראות מוצרים זולים יותר, דיסקאונט כעניין שבשגרה, ומודלים חדשים של התקשרות עם צרכנים שייתנו להם הצעות אטרקטיביות כל פעם מחדש.

     

    עצלנים: האגואיזם הצרכני בא לידי ביטוי לא רק בחיפוש המחיר הנמוך ביותר, אלא גם בחיפוש אחר חיסכון במאמץ ובזמן. הטכנולוגיות החדשות כבר נותנות את אותותיהן: האינטרנט של הדברים יחד עם עולם "העוזרות האישיות" מרגילים אותנו לצרוך יותר דברים במינימום מאמץ. אם פעם היינו צריכים להקליק כמה פעמים כדי לקנות משהו, היום מספיק מבט בטלפון כדי לאשר רכישה. הזמנות באמצעות דיבור לאלקסה, לסירי או לגוגל הום, ירגילו אותנו לעשות כמה שפחות. במצב כזה, נצטרך הרבה יותר כדי לצאת לקניון לקנות משהו.

     

    מופתעים: כמה מהחברות בעולם כבר הבינו שכדי לגרום לצרכן האגואיסטי והעצלן "להרים את הראש" או אפילו לצאת מן הבית, עליהן לייצר עבורו הפתעות. אלה באות לידי ביטוי בחיבור בין תחומים. למשל, רשת הסופרמרקטים הגדולה וולמארט קנתה את אתר האמנות art.com. חיבור לא טריוויאלי: סופרמרקט שרוצה שיקנו אצלו אמנות לבית, אבל בהחלט חיבור שמרים את הראש. המוזיאון הבריטי חבר לקבוצת עלי באבא לסדרה של שיתופי פעולה. בין היתר, ניתן יהיה לקנות את מוצרי חנות המוזיאון אונליין בפלטפורמה הסינית. אין ספק, חברות יצטרכו להיות יצירתיות יותר כדי להוציא אותנו מהאדישות.

     

    נוסטלגיים: כשאנשים מרגישים שחלקים מסוימים מחייהם נעלמים, הם מנסים לשמר אותם. אחת הדרכים היא להחזיר מוצרים שהיו ונעלמו. העדנה שלהם זוכים תקליטי הוויניל, הקסטות, דגמי הנעליים ומשחקי המחשב משנות ה־90, הם דוגמה. הרצון לחזור לשורשים הלאומיים שלנו, לחפש מוצרים ומותגים שהיו ואינם, ימשיך להיות נוכח גם ב־2019.

     

    אקטיביסטים: חוסר הוודאות בחיינו, והשאלות שעולות מתוך קצב האירועים המהיר, מעודדים אנשים לנסות להשפיע על העתיד. בעולם מי שהובילו התארגנויות סביב נושאים חברתיים ופוליטיים היו עובדי חברות הטכנולוגיה הגדולות, שסברו כי עליהם להביע את דעתם נגד אירועים גם אם לא היו קשורים לתחום עיסוקם (כמו סוגיות הפליטים או Metoo). בשנה הקרובה נראה יותר התארגנויות ספונטניות של אנשים שרוצים להשפיע, לתקן וליצור עולם טוב יותר. זה יתבטא גם ברצון להתנתק באופן יזום מהטכנולוגיה (meoff) לפרקי זמן קצובים, כחלק מהניסיון להשפיע על איכות החיים.

     

    הכותבת היא טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית

     


    פרסום ראשון: 27.12.18 , 16:35
    yed660100