זה לא טעות, זה תות
למה אמא שלי ניפחה לנו את הראש עם שטויות אבל לא זוכרת מזה כלום. וגם, מה לעשות כשהחיים נותנים לך תותים לא משהו (רמז: חיתוכיות תות חתיכיות)
לפני יומיים, אני מדברת עם אחותי בטלפון ושתינו מעבירות דאחקות על אמא שלי. איך כשהיינו ממש קטנות וגילינו שאנשים לא חיים לנצח היא אמרה: "זה קשקוש בלבוש, אנשים לא מתים, אין מה לדאוג ". כשגדלנו קצת וחששנו מהעתיד היא אמרה: "אל תדאגו בובל'עך, יש לכם בוכטות בחיסכון בבנק. בוכטות".
אחותי, כפרה עליה, שכל הילדות הייתה בטוחה שהחיסכון הענק הזה יכסה את כל הלימודים, האוטו וקניית בית בלי משכנתה גילתה שהבוכטה תכסה לה אולי את כל הביטוח לאוטו. "אין־אין על אמא, איך היא תמיד אומרת בביטחון דברים ואז את מגלה לבד שזה לא ממש מדויק ".
"נכון. וזה, למה זה?" אני תוהה בקול. "כי אף פעם לא היה לה ועדיין אין לה ממש סבלנות להתמודד עם שאלות קיומיות, תמיד היא תשלוף איזה שפן מהכובע. וחוץ מזה, היא באמת האמינה שנשכח הכל כשנגדל", אחותי מסבירה.
"מעניין מה שאת אומרת לי כאן, אני הולכת להתקשר אליה עכשיו ולהזכיר לה משהו שממש אבל ממש לא שכחתי, נראה מה היא תגיד".
מתקשרת.
אמא שלי באמריקה ואני בארץ. "שומעת אמא, בדיוק נזכרתי במשהו".
"נו", היא אומרת. "במה נזכרת?" היא מזרזת.
"אבל למה נו? למה?" נעלבת לי .
"כי יש לי עוד שעה טורניר פוקר ואני לא רוצה לאחר רק בגלל שהבת שלי עם התקף נוסטלגיה".
"טוב נו, אז עזבי אני לא אספר לך", מתבאסת לי.
"אוי איתך... למה את מערבבת ריגשי מיגשי, ספרי כבר. כזאת צומי", היא מאפסת אותי.
"טוב נו", אני מתמהמהת ולוקחת אוויר. "נו יש לי טורנומנט", היא מאיצה בי.
"אז בגלל הפוני שקצצתי לקטנה, נזכרתי איך את סיפרת אותי קצר כמו ילד כשהייתי בת 12 כי היו לי כינים,
וכל כך התביישתי לצאת מהבית ובכיתי־ובכיתי ולא הלכתי ימים שלמים לבית ספר ובסוף יצאתי עם כובע.
"עד סוף כיתה ח' הלכתי עם כובע, זוכרת?"
"לא זוכרת כלום", היא עונה קצרה.
"מה???? את לא זוכרת??? איך לא הורדתי את הכובע עד שנהיה לי קארה ויכולתי לאסוף חזרה לקוקו?"
"לא. לא זוכרת ", היא עומדת איתנה.
"לא זוכרת כמה בכיתי ואיזה מזל שדוד רובי הביא לנו כובע מצחייה של הרד סוקס מבוסטון? כובע של הרד סוקס, לא זוכרת??? בשיעורים עם כובע, בהפסקות עם כובע, ראיתי טלוויזיה עם כובע, אפילו הלכתי לישון עם כובע", אני מספרת לה ונמלאת רחמים עצמיים.
"לא זוכרת", היא אומרת שוב.
"טוב, ברור. למה שתזכרי", עונה לה והרחמים בעיניים מאיימים עם גשמי ברכה.
"תגידי לי, למה את זוכרת שטויות כאלה? הא? מה זה עוזר?" היא יורה. "עכשיו תקשיבי לי טוב בובל'ה, גם אם אלוהים חילק לך יד לא משו, תעשי את עצמך כאילו יש לך ביד רויאל פלאש, הבנת ? לא רק כי כולם יאמינו, אלא גם כי את תאמיני בסוף. קפיש בובל'ה? רויאל פלאש! עכשיו אני רצה, עליתי לשלב שתיים בטורנומנט, יש סיכוי ל־75,000 דולר ואם אני לוקחת, אתן לך עשרה אחוז, את זה תזכרי טוב־טוב", והיא סוגרת.
נו טוף, אז אני אומרת, גם אם יש לכם בבית תותים לא משהו, תעשו מהם חגיגה - כולם יחשבו שהם חגיגה וגם אתם תחשבו שהם חגיגה. חגיגה של עוגה.
אין על בצק פריך עם ריבה - שילוב אהוב עליי במיוחד. שולפים תבנית עגולה 24 או ריבועית 38, מחממים תנור ל־170 מעלות ומתחילים.
מה צריך?
• 2 ו־1/4 כוסות קמח רגיל
• 200 גרם חמאה קרה קוביות
• 2 כפות מים קרים
• 2 כפות אבקת סוכר
• 1/2 כפית מלח
• 1/2 כוס אגוזי פקאן + 1/4 כפית מלח + כף סוכר חום
• צנצנת ריבה - איזה שאוהבים
• 250 גרם תותים טריים שטופים חצויים בקערה + 2 כפות סוכר + כף קורנפלור (לערבב יחד)
מה עושים?
1. נכניס את הקמח, קוביות החמאה הקרה, אבקת הסוכר, והמלח לבלנדר. אחרי כמה בליצים, נוסיף 2 כפות מים קרים ועוד בליץ להתגבשות הבצק. 2/3 בצק נעטוף ונניח במקרר ל־10 דקות, ו־1/3 מהבצק נעטוף ונכניס למקפיא.
2. את הבצק המקורר נשטח על תבנית משומנת באופן אחיד. נכניס לתנור ל־10 דקות אפייה, בגלל כמות הפרי, אנחנו לא רוצים בצק מושי, אלא פריך!
3. אחרי 10 דקות הבצק לא מזהיב אך מתקשה, נצנן ונמרח עליו ריבת תות ומעליו את התותים הטריים המעורבבים, עם מעט סוכר וקורנפלור.
4. נכניס לבלנדר את הבצק מהמקפיא יחד עם 1/2 כוס אגוזי פקאן + 1/4 כפית מלח + 2 כפות סוכר חום (כמה בליצים קצרים להתפוררות מהממת). נפזר על העוגה. נאפה כ־40 דקות עד השחמת הפירורים.
כשהעוגה קרה, נחתוך לחתיכות ריבועיות.
פאי תפוחים אמריקאי | רוני ונציה
אין כמו פאי תפוחים קלאסי - גבוה, גדוש ועשיר בפרוסות תפוחים אפויות וחמימות בניחוח תבלינים, מרופד בבצק חמאה פריך מלמטה ומלמעלה. המראה הכפרי מקסים, והטעם משרה אווירה של חמימות ביתית.
מה צריך (10 מנות):
לבצק:
• 3 כוסות (420 גרם) קמח
• 1/3 כפית מלח
• 275 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
• 8־7 כפות מי קרח
• 1 ו־1/2 כפות חומץ תפוחים
למלית:
• 8 תפוחים "גרנד", קלופים ופרוסים לעובי 1 ו־1/4 ס"מ
• 1 כף מיץ לימון טרי
• גרידת לימון מ־1 ו־1/2 לימונים
• 1/2 כוס (100 גרם) סוכר
• 2 ו־1/2 כפות (25 גרם) קמח
• 1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
• 1 כפית קינמון
• 40 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
• 1 ביצה טרופה, להברשה
• 1.5־ 2כפות סוכר, לקישוט
הכלים: תבנית פאי בקוטר 24 ס"מ, משומנת
כך עושים:
1. הבצק: במעבד מזון שמים את הקמח והמלח. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים עד לקבלת פירורי בצק בגודל אפונה. מערבבים בכוס את המים עם החומץ ויוצקים אל המעבד, ומעבדים קלות רק עד לקבלת גושי בצק גדולים.
2. מעל למשטח מקומח מעצבים את הבצק לכדור. מעצבים שני עיגולים שטוחים: אחד מעט יותר גדול מהשני. עוטפים ומניחים במקרר 30 דקות. מחממים את התנור ל־190 מעלות. מניחים בתחתיתו תבנית גדולה ושטוחה מרופדת בנייר אלומיניום, לקליטת נוזלים שיגלשו מהפאי.
3. מעל למשטח מקומח (או בין שני ניירות אפייה) מרדדים את עיגול הבצק הגדול לעיגול בקוטר כ־32 ס"מ ובעובי 3 מ"מ. מרפדים בבצק את תחתית ודפנות התבנית, ומשאירים 1 ס"מ שוליים עודפים מעבר לשולי התבנית. מכסים ושומרים את התבנית במקרר.
4. המלית: שמים את פרוסות התפוחים בקערה ויוצקים מעל את מיץ הלימון ומוסיפים את גרידת הלימון. בקערה קטנה מערבבים את הסוכר, הקמח, אגוז המוסקט והקינמון, מוסיפים לתפוחים ומערבבים היטב. מעבירים את התפוחים (עם הנוזלים שהצטברו) אל הבצק שבתבנית בערימה גדולה. מפזרים מעל את קוביות החמאה.
5. על משטח מקומח מרדדים את עיגול הבצק שנותר לעיגול בקוטר כ־30 ס"מ ובעובי 3 מ"מ. מברישים את שולי הבצק התחתון בביצה טרופה ואז מניחים בעדינות את עיגול הבצק העליון על התפוחים. מהדקים את שולי הבצקים ביחד ומקפלים אותם כלפי פנים. מקשטים את השוליים בצביטות בידיים או בגב של מזלג. לפני האפייה מברישים את הבצק העליון בביצה טרופה ומפזרים את 2־1.5 כפות הסוכר מעל לקישוט. בעזרת סכין קטנה וחדה חורצים שמונה חריצים על הבצק מסביב לשחרור אדים.
6. מכסים את השוליים בלבד בנייר אלומיניום עבה (חותכים ריבוע וגוזרים חור מתאים) ואופים 30 דקות. מנמיכים את הטמפרטורה ל־160 מעלות, מכסים את הפאי כולו בנייר אלומיניום וממשיכים לאפות עוד 30־20 דקות עד שהפאי זהוב־שחום. מכניסים חוד של סכין קטנה ובודקים אם התפוחים מבושלים דיים אבל לא רכים מדי. אם הם עדיין קשים מדי ממשיכים לאפות עוד 15־10 דקות (עם נייר אלומיניום מעל) עד שהם מבושלים ואפויים אבל עדיין שומרים על צורתם. מגישים חם עם כדור גלידת וניל או קצפת ליד.
לפנייה לכתב/ת 
