"שנתיים לא שרתי, בקושי יכולתי לדבר"

לפני שנתיים עוד היה ספק אם לירן דנינו יוכל לחזור לשיר, אחרי שהתגלתה בעיה במיתרי קולו. "זה קרה אחרי שהוצאתי דואט עם עומר אדם, והיו לי שלוש הופעות רצופות בטווח קצר", משחזר דנינו. "זמן ההתאוששות של המיתרים שלי היה יותר ארוך כבר לפני ההופעות האלה אבל לא בדקתי, הייתי בשוונג של ההופעות ולא ייחסתי לזה חשיבות. ואחרי שלוש ההופעות האלה פשוט לא חזר לי הקול, ולא הבנתי למה. לא יכולתי לשיר, הייתי מאוד צרוד. בקושי יכולתי גם לדבר. אחרי שלוש דקות רציתי לסיים את השיחה כי הקול היה מתעייף".

מה אמרו הרופאים?

"שאני צריך להפסיק כל פעילות מוזיקלית כי יש לי יבלות במיתרים. הוא הסביר לי שיש שלוש דרגות של יבלות ואני סבלתי מהדרגה הכי נמוכה, שזה הנחמה. הוא אמר לי שאין צפי מתי זה יחלים, ומשם התחיל מסע של שנתיים בלי לשיר".

מה עשית בשנתיים האלה?

"הלילה הפך ליום והיום ללילה. אין שגרה, אין הופעות, אין חזרות, הכל חוץ ממוזיקה. לא ידעתי איך לאכול את זה, הרי אני רגיל להישען על המוזיקה שלי, זו המהות שלי, ופתאום זה נעצר. הייתי צריך להתמודד עם מה שיש וזה מאוד ביגר אותי. היה לי יותר זמן לחברים ולמשפחה, אופי אחר לחיים שלי. לא שקעתי בדיכאונות אבל היה מאוד מבאס וכל הזמן אמרתי לעצמי, 'הכל בסדר, תיהנה מהתקופה', ואז אתה חוזר להתבאס ומנסה לעודד את עצמך".

בפועל שתקת?

"כמה שיותר. וזה עשה יותר טוב, בעיקר מול נטפליקס. היה לי גם קשה להיכנס למערכת יחסים כי הרגשתי סוג של כבוי. לא רציתי להעלות כלום לרשתות החברתיות כי זה לא פשוט לא להראות פעילות מוזיקלית. אנשים היו שולחים לי הודעות, 'מה קורה, למה אין הופעות', ולא ידעתי מה קורה איתי. חיכיתי. אם הייתי יודע שזה שנתיים יכולתי להתייחס לזה, אבל לא ידעתי מתי זה ייגמר והיה מאוד מתסכל".

ההמתנה, מתברר, עבדה יפה והניבה גם תוצאות מצוינות, שיר חדש ויפהפה, "משאירים לאחרים". את השיר כתבו, הלחינו והפיקו תמר יהלומי ויונתן קלימי, והוא מצטרף לשיר מצליח אחר של דנינו, "יש ימים", שיצא באוגוסט האחרון.

עכשיו הוא חוזר גם לבמה בסיבוב הופעות חדש, שמתחיל מחר בזאפה חיפה (סולד אאוט). ב־23 בינואר יגיע לזאפה כרם ברקן וב־21 בפברואר יופיע במועדון התיאטרון בתל־אביב. "אני אש וחדור מוטיבציה. רצינו בהתחלה לעשות האנגר בנמל תל־אביב אבל אמרנו שבהתחלה נוריד קצת חלודה".

בתקופת השתיקה חששת שהקריירה תיגמר?

"לא, אבל היו מחשבות שאולי אני מפספס את ההגשמה העצמית שלי, כי אלה השנים שאני צריך לפרוח בהן. במהלך התקופה עבדתי על פיתוח קול, לקחתי כדורים כדי לטפל, דיקור סיני, תא לחץ, מה שתרצה. כל דבר עזר בזמן שלו ולאט, ובסוף הדבר הכי חזק היה כשהלכתי לרב שאול אלקריב, והוא אמר לי, 'לך הביתה, תחזור עוד יומיים, אני אביא לך קמע, ואחרי 40 יום היה כלא היה'. זה פשוט קרה. הקול שלי חזר לאותה רמה כמו שלפני".

איך ההרגשה עכשיו?

"אין דברים כאלה. אי־אפשר להסביר. פתאום אתה מבין איזו מתנה קיבלתי ויש פידבקים טובים. היום אני מעריך הרבה יותר את העובדה שאני מוזיקאי. כשמשהו כזה נלקח ממך, אתה מבין כמה זה חסר לך".

ובת זוג כבר יש?

"אפשר לומר שמשהו מתבשל".