רוצים לאמץ את אחד הטרנדים שתופסים תאוצה בזמן האחרון? לכו תעשו מקלחת יער. כן, זה אמיתי. מקורו של הטרנד במזרח הרחוק, ומטרתו לאזן את ההתנהלות שלנו על המסלול המהיר של החיים המודרנים. מתברר שהשהות ביער מרגיעה אותנו, גורמת למרכזי הריח במוח לשאוף חומרים שמפיצים העצים ומשפיעים עלינו לטובה. טיול ביער גורם לגוף שלנו להאט את הקצב, להפחית לחצים, חרדה ורמת דיכאון, החושים שהולכים לאיבוד בעולם המתועש פועלים בצורה נחושה יותר ואפילו חילוף החומרים יעיל לפתע. נכון, ניתן למצוא חלופה בדמותם של פארקים או גינות ציבוריות, אבל האפקט של ההליכה ביער הוא גבוה הרבה יותר. מה שעובד כאן זהו ריבוי עצים, התאורה הרכה, ריח העלים הרקובים על האדמה ומידת החמצן שנצברת, וכמובן גם ההתנהלות האיטית הנגזרת מכל אלה.

כדי שהמוח יושפע מהשהות בסביבת העצים, יש להתעכב ביער זמן ארוך של לפחות שלוש שעות, ואז המקלחת אפקטיבית, כולל המרצה של המערכת החיסונית. ואם אתם זקוקים לגיבוי מדעי, אז מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מאשר את המידע.

דבר נוסף שאנחנו יכולים ללמוד מהשהות ביער זה על הרשת הסימביוטית של הקיום שמנהלים העצים בינם לבין עצמם. העולם המופלא הזה מתואר ברב־המכר המסקרן "החיים הנסתרים של העצים", אותו כתב היערן הגרמני פטר וולבן. הספר הזה מציג את החיים הסודיים של העצים, מלמד שהעצים לא רק טובים לבריאות האדם, אלא שהם אף יודעים כיצד לתקשר ביניהם, לטפח את צאצאיהם ולסעוד את שכניהם הזקנים והחולים. או כפי שמתאר זאת וולבן בצורה מדוייקת: "לעצים יש תחושות, רגשות, זיכרונות. הם חשים כאב, מקבלים מכות שמש ומפתחים קמטים. כאשר, למעשה, היער הוא רשת חברתית פעילה ועצים הם בעצם יצורים סוציאליים — כי הם חולקים חומרי מזון עם עצים חולים ואף מזהירים זה את זה מפני סכנה קרֵבה". וולבן אף מדגיש, כי כל הנתונים המצוינים בספר הם על סמך גילויים מדעיים עדכניים וניסיונו האישי רב־השנים.

היער של פתח תקווה

נכון שעשינו לכם חשק אמיתי לקום ולצאת לחפש לכם איזה יער מופלא? לשם כך לא צריך להרחיק ליערות העבותים של אירופה או דרום אמריקה. גם היערות המקומיים יכולים לספק לנו את האפקט הדרוש, בטח בימי החורף הנעימים. ותתפלאו, אבל מצאנו לכם אפילו פתרון עירוני: בקצה אזור התעשייה סגולה בפתח־תקווה ובליבם של מבני תעשייה ולוגיסטיקה, משתרע יער אקליפטוסים גדול (הכל במונחים מקומיים, כן) שמספק למבקרים בו לא רק חוויה ירוקה, אלא גם אופציה לתהליכי העצמה וחיבור לקרקע שיונקים את תכניהם והשראתם מעולם היערות.

את היער והפעילות בתוכו מתפעלת גליה בן־חיים, והיא מספרת שאביה נטע על שטח של 50 דונם ריאה ירוקה של עצי ענק, עם שורשים משתרגים וביניהם פזורות פינות פעילות שונות. "יער, עצים, על חוכמתם וערכיהם, מאז ומעולם היוו מוטיב מרכזי בחיי", היא אומרת וחושפת את מודל "חוכמת היער" שפיתחה במטרה ללמוד יותר על עצמנו, על הצרכים והתחושות האמיתיים שלנו ועל השיח שלנו עם הסביבה הקרובה לנו — משפחה, מקום העבודה, מעגלים חברתיים.

דמיון מודרך ביער. גליה בן־חיים | צילום: יחסי ציבור

בן־חיים, 48, נשואה ואמא לארבעה, היא מאמנת ב־NLP, תרפיסטית במשחק ומנחת קבוצות. "גם אני, בדומה לוולבן, חשתי מאז ומעולם שכל מה שמתרחש ביער, בין העצים, מקביל לקיום שלנו כבני־האדם", היא אומרת. "מה גם שאני סבורה שאדם אחד אינו יכול להגשים מטרה גדולה ללא אנשים חולמים נוספים, בדיוק כפי שכותב וולבן, המתאר את העצים כיצורים חברתיים העוזרים זה לזה. "השיטה שאותה אני מנחילה למשתתפי הסדנאות ביער היא שיטה המבוססת על חיבור בין שורשים, ערכים ואנשים. כי בזמן שכולנו חיים בעולם שההשתנות הפכה לגורם הכי קבוע, הדרך לרכוש מיומנויות חדשות מתחילה בחיבור לשורשים. במרחב של היער יש אפשרויות לחיבור מיידי לתחושת הבסיס שלנו. אנשים שמגיעים לכאן לסדנאות, מיד נזכרים בתחושות ראשוניות של ילדות".

ורגע לפני שעזבנו את הריאה הירוקה, פגשנו שורש ענקי של אקליפטוס בן 170 שנה שתלוי באוויר, מה שמאפשר לראות את המתרחש מתחת לאדמה. "זה מדהים לראות את התגובות של המשתתפים למראה השורשים המשתרגים אלה באלה, כרוכים ומפותלים זה בזה, הכל במטרה להגשים את המטרה המשותפת". ואכן, לאחר כמה שעות ביער של פתח־תקווה, יצאנו בתחושה של שלווה פנימית וגילינו עולם שלם, חי ופועם, שמתרחש בשוליו של אזור תעשייה אפרורי בעיר.

ההשתתפות בתשלום והמחיר משתנה לפי גודל הקבוצה. להרשמה לסדנאות ביער: www.galiabayaar.com