סרטן השחלה: לצמצם את הסיכון לחזרת המחלה

למעלה משני עשורים ידוע שפגם גנטי בגנים BRCA1 ו־BRCA2 מעלה מאוד את הסיכון לחלות בסרטנים מסוימים, בהם סרטן שחלה, ועומד על 30%־50%. בכל שנה מאובחנות כ־300 נשים בישראל בסרטן השחלות, ולפי הסטטיסטיקה, אצל 85% מהן זה יקרה בשלבים מתקדמים, בין השאר משום שרק אז מופיעים סימנים כמו נפיחות וכאבים בבטן, עצירות, תחושת שובע בשלב מוקדם של הארוחה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. סיבה נוספת לאבחון בשלב מתקדם, מסבירה ד"ר דליה צורף, אונקולוגית בכירה במרכז דוידוף לסרטן בבית החולים בילינסון, היא המחסור בכלי אבחון מתאימים.

ד"ר צורף: "יש לציין שקיים סיכון לנשאות גנטית גם בנשים ללא סיפור משפחתי - ואותן קשה יותר לזהות. למרות הידע ויכולות האבחון הגנטי הקיימות, עדיין כ־30 אחוז מהנשים המאובחנות עם סרטן השחלה בישראל, הן נשאיות מוטציה BRCA12. לכן, כל אישה שמאובחנת בסרטן השחלה זקוקה לבירור גנטי. הסטטוס הגנטי חשוב לבני משפחה ולחולות הנשאיות בשל המאפיינים הייחודיים של גידול זה, המשפיעים על סיכויי הריפוי וגם על התאמת הטיפולים".

בנוסף לטיפול הכימותרפי, בשנים האחרונות עומדות לטובת החולות גם תרופות ביולוגיות. קבוצה אחת היא קבוצת התרופות מסוג האנטי־אנגיוג'נסיס. אלה מתאימות לנשים שנמצאות בסיכון מוגבר לחזרת המחלה. במקרים שבהם המחלה חוזרת, מציינת המומחית, יש צורך בחידוש הכימותרפיה. "קבוצת תרופות ביולוגיות חדשה בשם מעכבי PARP, שניטלות דרך הפה, הוכיחה יעילות בדיכוי חזרת המחלה. טיפול זה נעשה סטנדרטי לנשאות מוטציה ב־BRCA בישראל בשנתיים האחרונות, והוא נגיש בסל הבריאות", מסבירה צורף. "בעולם יש שלוש תרופות מקבוצת מעכבי PARP שנמצאו יעילות: אולפאריב, רוקאפריב ונירפריב. אך אולפאריב היא היחידה שנמצאת כיום בסל הבריאות בארץ. התרופות הראו תועלת משמעותית בכל הנוגע לדחיית חזרת המחלה בקרב נשים הנושאות את המוטציה, והתגובה שלהן לטיפול היא המשמעותית ביותר".