{ }
שישי 13 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: זאב אנגלמאיר
    זמנים בריאים • 03.01.2019
    ואנחנו שניים
    האם למונוגמיה יש עדיין מקום בעידן המודרני? • כן, אבל קבלו גם גִּרסה למתקדמים
    שיר־לי גולן

    המונוגמיה עדיין נותנת משמעות עמוקה לנישואים בעולם המערבי. גם עבור אלה שבחרו לא להתחתן, המונוגמיה היא הדבק הרגשי שמחזיק את מבנה הקשר הזוגי.

     

    "אנו שואפים בזוגיות להיות הכי מיוחדים ובלעדיים עבור בן זוגנו וכמהים להאמין שיש לנו ברית איתו", מסבירה המטפלת הזוגית הבכירה ליאורה גרינהאוס, מחברת הספר "מסע זוגי מרומנטיקה לאינטימיות". "האמון הבסיסי הזה מאפשר לנו רגיעה קיומית. בפועל, התנהגותם של בני זוג כיום לא תמיד מעידה על כך. אנו עדים לשכיחותן של בגידות, לרצון לפתוח את היחסים הזוגיים, לפוליאמוריה ‑ דוגמאות שמראות לנו את מורכבות האהבה ואתגריה. האם זה אומר שהמונוגמיה במשבר? ביחסי המונוגמיה מתרחש לעיתים מאבק בין החופש, יכולת הבחירה, חירות הנפש והאוטונומיה האישית, לבין המחויבות. אנו חיים בחברה המאדירה אינדיבידואליזם והגשמה עצמית, לכן, מה שטוב לי נעשה לא פעם חשוב יותר ממה שטוב לאחר".

     

    המונוגמיה החדשה

    הקונפליקט הזה מתרחש בד בבד עם העלייה בתוחלת החיים, המביאה לכך שאנחנו עשויים לחיות באותה זוגיות שנים רבות מאוד. האתגר הוא לשמור על איזון בין הביחד לבין הלחוד ועל התשוקה לאותו פרטנר לאורך זמן רב, ולייצר עניין משותף, התחדשות וסקרנות גם כעבור שנים.

     

    "אני מוצאת בקליניקה זוגות שהשגרה היומיומית מכרסמת במחויבות ההדדית ביניהם ובתשוקתם המינית זה לזו ‑ את ההתחדשות והריגושים מחפשים במקום אחר", מדווחת גרינהאוס. "את האנרגיה הארוטית מדחיקים, או שמפצלים אותה למשל לפורנוגרפיה באינטרנט, ליחסים פתוחים או לרומן. המחויבות לאחד והיחיד נתפסת כחונקת וכמצמצמת. מחקרים מראים ש־55 אחוז מהנשים הנשואות בזוגיות מחויבת, ו־65 אחוז מהגברים הנשואים מעידים כיום על בגידתם בבני זוגם באיזשהו שלב בנישואים. יותר ממחצית מהנשים הנשואות מעידות שהיה להן מאהב עוד לפני שהגיעו לגיל 40. ועם זאת, 35־50 אחוז מהזוגות האלה דיווחו על יחסים טובים עם בני זוגם".

     

    למה זה קורה?

     

    "החיים המודרניים מזמנים הזדמנויות רבות לריגוש. נסיעות עבודה לחו"ל, שיטוט באינטרנט ובפייסבוק, הופכים את הפזילה לצדדים לנגישה הרבה יותר. רומנים הם פעמים רבות חיפוש אחרי חיות, דופק, הרפתקה, משיכה לאסור, סיפוק סקרנות ארוטית, התנסות בסגנון מיני אחר מהשגרה הזוגית. לעיתים משמש הרומן מעין טיפול אנטי־דיכאוני, חיזוק אגו פגוע, ניסיון לחזק דימוי נשי או גברי מעורערים, ביטוי לספקות עצמיים. רומן יכול להיות ביטוי למשבר אמצע החיים, להעיד על שלב מעבר או ביטוי לאירועים משבריים אחרים כמו מחלה, ירידה מנכסים וכו'. לעיתים הוא חלק ממורשת משפחתית, שחזור חוויה שנחוותה במשפחת המוצא כמו בגידה של אחד ההורים".

     

    אמון הדדי, ביטחון וחום הם אלמנטים חשובים גם לזוגות המחפשים את "המונוגמיה החדשה". עם זאת, יכולה להיות אצלם גמישות מסוימת בתפיסת המחויבויות הזוגיות, והם מדגישים את חשיבות המשא ומתן באשר לגבולות הקשר ביניהם. "בזוגות האלה קשרים עם אחרים יכולים להתקיים כל עוד הכל נעשה בפתיחות, בדיבור, בהסכמה ‑ גם על מה שלא מקובל ‑ וללא הסתר, בידיעה ברורה שהקשר האחר לא מחבל בקשר הראשוני שלהם. הם רואים את הדיבור הפתוח והמוסכם כחלק מרכזי שמייצג את המחויבות ההדדית. הם רואים בעצם ההסתרה של האמת בגידה, לכן הם יכולים להחליט ביחד לעשות חוזה של מיניות עם עוד זוג, עימו ייפגשו לדייטים של סקס, כשהכל פתוח ומדובר לפני המפגשים ואחריהם".

     

    אז מה הבעיה?

     

    "השאלה היא אם זה אכן עובד. בפועל יש לפעמים הסכם גלוי לעומת הסכם סמוי. הסמוי לא בהכרח מדובר. ההבנה של כל אחד לא תמיד מעידה על הסכמה הדדית. כל אחד מבני הזוג מסתמך על ערכיו, על תפיסותיו ועל דעותיו, שהם חלק מהחוזה הסמוי, ויכולים לסתור את עמדות האחר. תפיסות כמו 'מה שמותר לגבר אסור לאישה', או 'אנחנו יכולים להתרועע עם פרטנרים אחרים כל עוד איננו נקשרים רגשית', יכולות להיות מוסכמות על שניהם, אבל אם אינן מוסכמות ‑ נוצר משבר".

     

    החוזה הסמוי

    לפעמים הבעיה היא בתרגום המוסכמות, היוצר פערים בחוזה הסמוי. פערים אלה מאפשרים לאחד מבני הזוג לחשוב שזה בסדר, למשל, להתכתב בפייסבוק עם ידידות מהעבר. "מה שמאפשר לזוגות כאלה לחוש מונוגמיים, זה שהם לאורך כל השלבים ההתפתחותיים שלהם כזוג מדברים על הכללים המוסכמים, ומדי פעם בפעם חוזרים לאוורר אותם", מסבירה גרינהאוס. "יש מקום לחקירה ולצמיחה, כל עוד הם עושים משא ומתן פתוח ביניהם, והכללים יכולים להשתנות בשלבים כאלה ואחרים של חייהם".

     

    כדי להימנע מפגיעה, חשוב מאוד לברר מהן התפיסות של כל אחד מבני הזוג בנוגע לזוגיות ולגבולותיה, מה מייצר אמון, מה נחשב לבגידה באמון, מה נחשב לקו אדום בנוגע ליחסים עם גברים או נשים סביבם, מהו פלירטוט ומתי הוא אינו מקובל, מהם המצבים המעוררים קנאה, אם ירצו להכניס פורנוגרפיה לחיי הזוגיות שלהם, או להתיר צפייה בפורנוגרפיה באופן פרטני, מה הסטטוס של הטלפון הנייד ‑ פרטי ואישי או פתוח לפרטנר, מהם הדברים שחשובים לכל אחד בפרטיות שירצו שהאחר יכבד, ועוד.

     

    "אי־הבנות, פגיעות ותקשורת עמומה הם דברים שקורים בכל זוגיות. אך כל עוד יש מקום לליבון פתוח של הדברים בין בני הזוג, ולהגדרה הדדית של הציפיות שיבטיחו ביטחון בקשר, ויש הבנה מודעת של הבחירות ‑ גדל הסיכוי שהזוגיות תצלח את המכשולים ותצליח". •

     

    shirgos@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 03.01.19 , 19:42
    ידיעות אחרונות