אמנות ואוכל בפריז

לקראת חגיגות סוף השנה ועם בוא הקור, שככה קצת מחאת האפודים הצהובים בפריז. זה כבר לא אלפים אלא רק מאות, ויוצאים להפגין רק בשבתות. זו סיבה טובה לבוא לבקר בעיר.

כולם מחכים עכשיו לפתיחת ה"פונדסיון פינו" - המוזיאון החדש של המיליארדר המפורסם פרנסואה פינו (François Pinault), שיש לו כבר שני מוזיאונים בוונציה. המוזיאון ישכון בבניין הבורסה הישן של פריז, ששופץ על ידי האדריכל היפני טדאו אנדו, כמה מטרים ממרכז פומפידו. פינו נמצא כבר שנים ארוכות בתחרות עם טייקון אחר של מוצרי יוקרה, ברנאר ארנו, שהקים את "פונדסיון לואי ויטון", פרי מוחו של אדריכל לא פחות חשוב, פרנק גרי. פריז יוצאת נשכרת מקרב האספנים הגדול הזה בין השניים.

עד הפתיחה, התנחמו בשלושה מוזיאונים חדשים שנפתחו בעיר לאחרונה, והוכיחו שגם בתחום האמנות פריז לא קופאת על שמריה, ועוד כמה מקומות שכדאי לבקר בהם.

הרגע המכריע: מוזיאון לחובבי הצילום

לתפוס את הרגע הנכון. צילום של מרטין פרנק

הראשון הוא הפונדסיון אנרי קארטייה־ברסון (Henri Cartier Bresson), בלב רובע המארה ההיסטורי. קארטייה־ברסון הוא אחד הצלמים הגדולים במאה העשרים, שמגלם בתמונותיו את המונח "הרגע המכריע" שהמציא. זהו אותו שבריר שנייה מדויק שבו התמונה מספרת סיפור וגם מרשימה חזותית. האמן היה ממקימי סוכנות הצילום האגדית "מגנום" והתמונות שלו, רובן בשחור לבן, מפורסמות בכל העולם.

המוזיאון, ששכן קודם בבניין צנוע ברובע ה־14, פותח את שעריו עם תערוכה של מרטין פרנק, אשתו של קארטייה־ברסון וצלמת דגולה לא פחות. התערוכה, שתימשך עד 10 בפברואר, משחזרת את התפתחותה כצלמת, את מסעותיה ברחבי העולם, מנפאל ועד איים שכוחי אל באירלנד, וגם רגעים אינטימיים שלה ושל בעלה בחברת גדולי האמנים של המאה העשרים, כמו ז'אן קוקטו או הצייר אנרי מאטיס. תערוכת חובה לכל חובבי הצילום. במקום גם פועלת חנות ספרים. 9 יורו, חינם עד גיל 18.

הבניין שוכן קרוב מאוד ל־Rue de Bretagne הידוע בבתי הקפה האופנתיים שלו ובשוק "הילדים האדומים" (Les Enfants Rouges), שבו מסעדות מצוינות ודוכני אוכל ססגוניים.

אופנה ואקטואליה בפארק שעשועים

פסלים מוארים בגן הבוטני

המוזיאון השני נמצא לא רחוק משם, וגם הוא קשור לתעשיית האופנה. מדובר ב־Lafayette Anticipations

שהקימו היורשים של חנות הכולבו הגדולה "גאלרי לאפייט". המבנה ההיסטורי המשופץ ממקם את חללי התצוגה במרכזו על גבי פלטפורות ניידות. כל קומה יכולה לעלות ולרדת לפי הצורך. התערוכות יותר מתאימות לחובבי אמנות מתקדמים, אבל אפשר להיכנס חינם, לאכול משהו בבית הקפה הטבעוני שבמקום וליהנות מהחלל היפה ומחנות המתנות המקורית בצידו האחר של הבניין.

כרגע מוצגת שם תערוכה מרתקת של האמן סיימון פוג'יווארה, שעוסקת, עם הרבה הומור, בנושאי אקטואליה בוערים כמו הטרדות מיניות וכלכלת השוק החופשי. אפשר להיכנס חינם למתקן של פארק שעשועים למבוגרים, שבו כיסא אינטראקטיבי מטלטל אתכם מול מקומות שונים בעולם, מדירות יוקרה פריזאיות להריסות בעיר חאלב. את הסלט רצוי לאכול אחרי החוויה. במקום אחר, מונחת ערימה גדולה של אבקת איפור ורדרדה - כמות הפודרה שבה השתמשה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל במשך שנה.

החלק המרשים ביותר בתערוכה נמצא בקומה האחרונה בבניין. פוג'יווארה יצר פסל שעווה של אנה פרנק, לפי התצלום המפורסם של הנערה, ובמקביל מציג וידיאו שבוחן את הפסל מקרוב. פוג'יווארה מסביר שהוא מנסה להחיות תמונה המקובעת בשחור־לבן בזיכרון הקולקטיבי שלנו ובכך לשמר את ההיסטוריה, שהולכת ונשכחת כי אינה מצליחה להתחרות בדימויים החדשים ברשת. מרתק ומאתגר. עד 6 בינואר, 25 יורו.

צלמת לא פחות מוכשרת מבעלה. צילום של מרטין פרנק

ג'קומטי להפסקת קפה

המוזיאון השלישי הוא קטנטן ונחמד ונמצא ליד בית הקברות ההיסטורי של מונפרנאס. מדובר במכון ג'קומטי (Giacometti), שבו משומרות עבודותיו של הפסל המפורסם. אלברטו ג'קומטי אמנם מעולם לא גר בכתובת הזו, אך האטלייה שלו הועתק אליו וזוכה לתפאורה בדירה אותנטית המעוצבת בסגנון שנות העשרים. מלבד יצירותיו של ג'קומטי, מוצגות במקום תערוכות מתחלפות של אמנים מפורסמים.

זהירות, אין במוזיאון קופה, וכרטיסים אפשר לרכוש רק מראש באתר המוזיאון. למי שמחפש מקום נחמד להפסקת קפה, נמליץ על המדרחוב Daguerre הסמוך, עם שלל חנויות האוכל והאופנה ולפחות שתי חנויות צעצועים מקוריות ואיכותיות. 8 יורו למבוגרים, 5 יורו לגיל 12־18 ו־3 יורו עד גיל 12.

מי שחפץ בעוד קצת ג'קומטי, יתכבד וירחיק עד מוזיאון מאיול (Maillol) ברובע השביעי. אבל זהו בעצם תירוץ מצוין לבקר במתחם הקולינרי החדש Beau passage.

מזללות שף ברובע השביעי

שלושה שפים מעוטרים בכוכבי מישלן פתחו מזללות במתחם Beau passage, שאין להגדיר אותן כעממיות אך בהחלט מאפשרות לטעום מיצירות השפים במחיר סביר. טיירי מרקס, שף וכוכב טלוויזיה צרפתי, בעל שני כוכבי מישלן, פתח במקום מאפייה משובחת, בעוד אן־סופי פיק, האישה היחידה שלה שלושה כוכבי מישלן כבר כמעט עשור, מחזיקה במקום מסעדת אוכל מהיר, לישיבה או לטייק־אוואי, עם סלטים וקינוחים טעימים בצנצנות זכוכית מהודרות. יאניק אלנו, שגם על צווארונו מתנוססים שלושה כוכבים, הוא בעליה של מסעדה יפהפייה, ששווה לפקוד בעיקר בארוחת צהריים עסקית, עם שולחן ענק מגזע עץ מגולף במרכז האולם ומטבח שקוף שאפשר לצפות בו משבילי המתחם. בקומה העליונה נמצאת גלריית עיצוב עם נוף לכל החנויות.

עוד במקום: מסעדת דגים ופירות ים, דוכן קפה עם פולים מכל העולם, סופרמרקט וכמובן, איך אפשר בלי קינוח? אלוף המקרונים, הפאטיסייה פייר הרמה, מפעיל במקום בית קפה.

אחרי האוכל אפשר לנסות ולהוריד קלוריות במועדון הספורט האקסקלוסיבי השכן או ליהנות משלל יצירות האמנות במקום. גולת הכותרת היא מסדרון מגולף מקרטון, המדמה יער קסום מהאגדות, שיצרה האומנית אווה ז'וספן.

זנים בהכחדה בגן הבוטני

למחפשי האווירה הקסומה, כדאי לסור עם רדת החשיכה לגן הבוטני של פריז, ז'רדן דה פלאנט (Jardin des Plantes) העומד על תילו מאז המאה ה־17. עד 15 בינואר מתארחים בו מאות פסלים מוארים של חיות מופלאות מבד ומרשת שעוצבו על ידי אמנים סינים. התערוכה מוקדשת לזנים שנכחדו או לכאלה שנמצאים בסכנה, וכך אפשר לפגוש שם דינוזאורים, דובי פנדה ופלמינגו ורודים זה לצד זה, וגם פרחים וחרקים מופלאים.

מאחורי הפסלים, כך אפשר להבחין ולהריח, מנמנמות החיות השוכנות דרך קבע בגן. חוויה בלתי נשכחת לילדים ולהורים. מומלץ להצטייד בבגדים חמים כי הביקור בגן אורך כשעה. 14 יורו, 11 יורו לגילי 3־12, חינם מתחת לגיל שלוש. כרטיס משפחתי (שני מבוגרים ושני ילדים) ב־45 יורו.

ואם מדובר בילדים, גדולים או קטנים, תמיד אפשר ללכת ולבהות בחינם בחלונות הראווה המקושטים של כל בתי הכולבו הגדולים בפריז, עם המריונטות המרקדות ושלל האורות המרצדים. החלונות המושקעים ביותר מוצבים מאחורי האופרה בחנויות הכולבו הגדולות "גאלרי לאפייט" ו"פרנטם", וגם ב־BHV שליד עיריית פריז וב"בון מרשה" ברובע סן ז'רמן. התצוגה נמשכת עד סוף חודש ינואר.

לרקוד כמו מייקל ג'קסון

התערוכה על מייקל ג'קסון האחד והיחיד מגיעה לפריז ומציינת את מה שיכול היה להיות יום הולדתו השישים של הזמר/רקדן/שחקן/תופעת טבע. נסו את כוחכם בהליכת ירח בין עשרות יצירות אמנות בהשראת הכוכב האגדי, ושירו מול קטעי וידיאו, תלבושות ועטיפות תקליטים של ג'קסון. הרעלת נצנצים מובטחת, אבל איזה כיף. התערוכה מוצגת עד 24 בפברואר. 16 יורו למבוגר וחינם מתחת לגיל 16.

כדי להירגע, אפשר לקפוץ לאולם הסמוך וליהנות מאחד מגדולי האמנים המודרניים, הצייר הספרדי חואן מירו, שנפטר ב־1983. כ־150 יצירות קובצו מכל רחבי העולם לרטרוספקטיבה נדירה, שתימשך עד 4 בפברואר. הציור הענק שלו "כחול 2", עושה חשק לצלול לתוך הבד ולחצות את המוזיאון בשחייה. 13 יורו למבוגר וחינם עד גיל 16.

תערוכה כפולה: אירוטיקה ומנת יתר

עוד תערוכה שאסור להחמיץ, בפונדסיון לואי ויטון (Fondation Louis Vuitton): עד אמצע ינואר מוצגת תערוכה כפולה של שניים מגדולי היוצרים במאה העשרים. מצד אחד הצייר הווינאי אגון שילה, שפעל בתחילת המאה וידוע בפורטרטים האירוטיים אך המיוסרים שלו. הוא נפטר בגיל 28 והפך לאגדה. מצד שני ז'אן מישל בסקיה, אמן ניו־יורקי נערץ לא פחות, שנפטר בגיל 27 ממנת יתר של סמים. שתי דמויות טרגיות, שההשוואה המפתיעה בין עבודותיהן בהחלט מרתקת.

תערוכתו של בסקיה תסתיים שבוע אחרי זו של שילה, ולכן מי שיגיע בין שמונה לתשע וחצי בבוקר בשבוע הנוסף, בין 15 ל־21 בינואר, יקבל כוס קפה בחינם כפרס על חריצותו. 16 יורו למבוגרים, 5 יורו מתחת לגיל 18.