ברכה (ביטי) דויטש החרדית, אם לחמישה ילדים, חיזקה ביום שישי את מעמדה כסנסציה החדשה של האתלטיקה הישראלית. לאחר שזכתה לפני שלושה שבועות באליפות ישראל בחצי מרתון, דויטש ניצחה ביום שישי גם במרתון טבריה המלא והפכה לאלופת ישראל בשני המרחקים.
"בהתחלת הריצה לא האמנתי שאנצח”, מספרת דויטש בת ה־29. “ילנה דולינין, שהיא שיאנית ישראל לשעבר, נחשבה למועמדת בטוחה. לבסוף, כאשר עברתי אותה, היא פרגנה ואיחלה לי הצלחה כמנצחת. לכל אורך המרוץ היה לי ביטחון גדול בעצמי כי אלוקים הנחה אותי בכל צעד”. דולינין, שרצה פצועה בקרסול, סיימה שנייה.
זו הייתה בסך הכל ריצת המרתון הרביעית של "ספידי ביטי". את אחת משלוש הקודמות, מרתון תל־אביב, היא רצה בחודש השביעי להיריונה. בטבריה, המרתון הראשון של השנה בעולם, היא כבר באמת הציגה יכולת גבוהה. דויטש, שהיא עדיין חובבנית, סיימה תוך 2:42.18 שעות - התוצאה החמישית בכל הזמנים לישראלית. רק שיאנית ישראל לונה צ'מטאי סלפטר, ילנה דולינין, נילי אברמסקי וזהבה שמואלי מקדימות אותה.
מדובר אגב בתוצאה שהייתה מקנה לה את הקריטריון לאולימפיאדת ריו 2016, אך בינתיים נקבע קריטוריון מעודכן וקשוח, 2:36 שעות, להשתתפות באולימפיאדת טוקיו 2020. לפני שבועיים הצהירה דויטש בראיון במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" כי היא מאמינה שתצליח במטרתה להיות האתלטית החרדית הראשונה באולימפיאדה. ביום ששי, לאחר מרתון טבריה, הרצון רק התחזק. "בהחלט יכול להיות שמעכשיו אקדיש יותר זמן לאימונים כדי להשתפר עוד", היא אמרה. "אני כבר מאמינה שההצהרה על הרצון להיות החרדית הראשונה באולימפיאדה יכולה להתברר כמעשית".
בניגוד לאליפות בחצי המרתון, אז נשארו ילדיה בבית עם בעלה מיכאל, הפעם הגיעה משפחת דויטש בהרכב מלא. הילדים - בני שנה וחצי עד שמונה - לבשו חולצות מיוחדות לרגל האירוע, שעליהן הכיתוב "בית דניאלה", בית טיפולי לנערות שקרוי על שם בת דודתה שנפטרה ממחלה קשה ודויטש מנסה לגייס עבורו תרומות.
באיגוד האתלטיקה החלו להתרגל לתופעת דויטש, ודנים באפשרות לסייע לה באימונים שיקדמו אותה לדרגה בינלאומית. בכירים בענף משוכנעים כי יש לה מספיק כישרון כדי להצליח בגדול.
היא ילידת ניו־ג'רזי שעלתה ארצה לפני שמונה שנים ומתגוררת בירושלים. חוץ מלרוץ ולגדל חמישה ילדים, היא גם עובדת במשרה מלאה כאשת קשר ליהדות ארה"ב בארגון "עולמי". היא מתאמנת בקבוצת הריצה "הרוח השנייה" בהדרכת אתי ויורם איינר.
כשנשאלה אם אין סתירה בין להיות חרדית ולהיות אתלטית, ענתה דויטש: "מבחינתי, אם אלוקים נותן לך את הכישרון, את צריכה לעשות איתו משהו, ולי יש כישרון בריצה". בטקס קבלת המדליות היא עלתה על הפודיום לבושה בחצאית, חולצה עם שרוולים ארוכים וכיסוי ראש. כך גם רצה את המסלול הקשה. ואיך היא חגגה? חיוכים, כמה תמונות - והביתה לירושלים לטפל בילדים ולהתכונן לקראת השבת.
הישג יפה נרשם גם בקרב הגברים: היימרו עלמאיה (הפועל אורן השרון) חתך ארבע שניות משיאו האישי וקבע את הזמן הרביעי בהיסטוריה לישראלי, 2:15.16 שעות, תוך שהוא מבטיח את השתתפותו באליפות העולם הקרובה בדוחא, קטאר.
