כל הזכויות שמורות

רבים לא יודעים שזכויות יוצרים יכולות לחשוף משפטית כל אחד מאיתנו. "ממון" גיבש מדריך בנושא בעזרת עו"ד רקפת פלד, שותפה במשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן, העוסק בקניין רוחני.

ˆ אני בעל עסק ויש לו אתר. העליתי אליו מוזיקה ותמונה. אני עובר על החוק?

מוזיקה או צילום מקוריים הן יצירות שלבעליהן זכויות בהן והם יכולים למנוע מאחר להשתמש בהן ללא רשותם, לכן, העלאתם לאתר מפרה את זכויותיהם. ואכן, יוצרים עצמאיים – או איגודים המאגדים זכויות של יוצרים, כמו אקו"ם והפדרציה לתקליטים – נוהגים לתבוע עסקים שמבצעים בפומבי את יצירותיהם או מעתיקים אותן ללא רשות, ודורשים פיצוי בגין מעשים אלו. אקו"ם, למשל, נוהגת לתבוע עיריות ובתי עסק המשמיעים בלי רשות ובלי תשלום מוזיקה של יוצרים שהיא מייצגת (יוצרי מילים, לחן ועיבוד של שירים).

עו"ד רקפת פלד | צילום: מיכאל טופיול

ˆ ואם העליתי אליו כתבה שהופיעה בעיתון או אתר?

זוהי "יצירה ספרותית", ובעליה יכול למנוע מאחר להשתמש בה ללא רשותו.

ˆ יש לי קיוסק ואנשים יושבים אצלי וצופים במסך הטלוויזיה בתוכניות ומשחקי כדורגל. אני חשוף משפטית?

כשבעל קיוסק מציג מסך ענק כדי שבאי הקיוסק יבואו ויצפו בשידורים, הוא עלול להיחשב כמפר זכויות היוצרים בשידורים כי זה "ביצוע פומבי" של היצירות – זכות של בעלי הזכויות בהן. בישראל מוגשות תביעות רבות בידי בעלי זכויות בשידורי ספורט, בטענה ששידור פומבי של הצילומים במסעדות ועסקים מפר אותן.

ˆ כשמתקשרים לעסק שלי יש מוזיקה. עלי לשלם עליה?

נעימה מקורית מוגנת בחיי היוצר ועוד 70 שנה אחרי מותו, ושימוש בנעימה שיצרו אחרים מחייבת את רשותם, ולרוב גם תשלום עבורה. עם זאת, אם השירות מתקבל מחברה סלולרית, והצרכן משלם לחברה על שירות זה, לרוב חברת הסלולר דואגת להסדרת נושא זכויות היוצרים.

ˆ לי ולשותף שלי יש מיזם עסקי. של מי הזכויות? ומה קורה כשנפרדים?

אם במיזם נוצרו יצירות מקוריות בידי כל השותפים, אלה לכאורה בעלי הזכויות בהן. בחוק אין הוראות לעת פרידה, אך בעולם יש שתי גישות מרכזיות. לפי זו האנגלית, בעת מחלוקת בין בעלי זכויות משותפות, אין לאף צד זכות להשתמש ביצירה בלי שהאחר הסכים; לפי הדין האמריקאי, רשאי כל יוצר משותף לעשות שימוש ביצירה המשותפת גם בלי הסכמת יתר השותפים, אם נתן להם תמורה ראויה על כך. הפסיקה בישראל קבעה כי ייעשה שילוב בין שתי הגישות.

ˆ העליתי ליוטיוב ולפייסבוק צילום של בתי רוקדת לצלילי שיר מוכר. האם יתבעו אותי?

חברות לא נוהגות לתבוע אנשים פרטיים שצילמו את ילדיהם רוקדים לצליל שיר לצרכים פרטיים, ויעדיפו להשקיע את הממון בתביעת חברות שעושות ביצירותיהם שימוש מסחרי.

ˆ העליתי לפייסבוק תמונה מהאינטרנט. אני צריך לציין את שם הצלם? אני חשוף משפטית כמשתמש פרטי?

תמונה מקורית היא יצירה מוגנת המצריכה רשות גם אם היא מוצגת באתרים שונים. יוצר היצירה הוא בעל הזכות הכלכלית למסחר אותה ולפרסמה, והזכות המוסרית לקבל קרדיט. מי שמבקש להעלותה, עליו לקבל את רשות בעליה, וכן לתת קרדיט ליוצר.

ב־1.1.2019 תוקן החוק, ונקבע כי אם יצירה אמנותית (כמו צילום) הועלתה לאינטרנט בידי אדם למטרה שאינה מסחרית, והוא הסיר אותה כשקיבל דרישה מבעל הזכות, הוא לא יידרש לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק, אלא רק פיצוי לאור נזק ממשי שנגרם לבעליה מהשימוש. בנוסף, אם אדם עושה שימוש לא מסחרי ב"יצירה יתומה" – בעליה אינו ידוע ולא אותר בפעולות סבירות – המשתמש אינו נחשב כמי שהפר זכויות, אם כשקיבל דרישה מבעליה הפסיק לעשות בה שימוש, או קיבל רישיון לשימוש בה.

ˆ מתי בעצם אדם פרטי חשוף לתביעה על הפרת זכויות?

הוא עלול להיחשף אם יעלה תמונה/שיר למדיות החברתיות ללא רשות. בנוסף, ברשתות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, נקבע כי אדם שמעלה אליהן תמונות, נותן להן רישיון שימוש בלתי מוגבל בהן, ולעתים אף נותן להן רשות להעבירן לצד ג'.

ˆ מה יכול לעשות מי שזכויות היוצרים שלו הופרו?

ביכולתו לתבוע את הנזק שאירע לו או פיצוי ללא הוכחת נזק – עד 100 אלף שקל להפרה. לאחרונה נפוצות תביעות צלמים שזכויותיהם הופרו ונפסקו להם עד עשרות אלפי שקלים, לפי היקף ההפרה והתועלת הכלכלית שצמחה למפר. לפי התיקון לחוק, על שימוש לא מסחרי של מפר תמים בתמונה, ציור וכו' שמצא באינטרנט לא יוטל פיצוי ללא הוכחת נזק, ובלבד שהסיר אותם לדרישת בעליהם. גם לא יוטל פיצוי כזה על גוף שמטרתו הנגשת מידע כמו ספריות וארכיונים, כל עוד השימוש נעשה במסגרת פעילותם ולא למטרות מסחריות.