{ }
רביעי 11 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלעד גרשגורן
    חדשות • 06.01.2019
    צועדים למען השוויון
    בני העדה הדרוזית לא מתכוונים לתת לנבחרי הציבור לשכוח את הפצע שפער בהם חוק הלאום שעבר בכנסת • במסגרת חידוש המאבק הם יצעדו מעתה בכל שבוע לביתו של אחד מראשי הסיעות המתמודדות בבחירות – ויתבעו ממנו להתחייב לתיקון החוק • הדרישה: לנסח את החוק מחדש כך שיכלול שוויון זכויות לדרוזים ויזכיר את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית
    גואל בנו

    הקדמת הבחירות אולי דחקה מראש סדר היום את הקרע הגדול שיצר חוק הלאום עם בני העדה הדרוזית, אבל רגע לפני שהמפלגות מתחילות את הקמפיין ראשי העדה יעשו הכל כדי להזכיר להן שהפצע עדיין פתוח ומדמם.

     

    הקצינים הבכירים במילואים, כולם בני העדה הדרוזית, שהגיעו אתמול לבית יד לבנים בדליית אל־כרמל באו קודם כל לבקש סליחה מ־428 חללי העדה שנפלו במערכות ישראל. "באנו לבקש מהם סליחה על כך שלא הצלחנו עד היום לתקן את חוק הלאום", הם אומרים.

     

    הקצינים, כולם חברי המטה לתיקון חוק הלאום, דנו בצעדים לחידוש המאבק לתיקון נוסח החוק, באופן שיעלה בקנה אחד עם מגילת העצמאות ויזכיר את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית הדוגלת בשוויון זכויות לכל אזרחיה.

     

    "הדרוזים עושים שירות צבאי מלא ונאמנים למדינה בצורה מלאה בכל החובות, גם בצבא וגם באזרחות", מסביר תא"ל (מיל') אמאל אסעד, העומד בראש המטה. "ואז בא חוק הלאום ועשה אותנו חצי אזרחים, שממלאים את כל החובות אבל לא מקבלים את כל הזכויות. אנחנו רוצים להמשיך להרגיש חלק בלתי נפרד מהמדינה שלנו, כפי שאנחנו מאמינים שהיא מרגישה כלפינו. החוק חייב להיות ברוח מגילת העצמאות המקובלת על כל העם, וכוללת בתוכה את הדמוקרטיה והשוויון בין כל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין".

     

    אסאד מאוכזב מכך שעד היום, למרות ההפגנה הגדולה בכיכר רבין בחודש אוגוסט, החוק לא שונה. "150 אלף מפגינים בכיכר ועדיין לא רואים אותנו ממטר", הא אומר. "נבחרי הציבור אמרו לנו בחדרי־חדרים שאנחנו צודקים ושצריך לתקן את החוק. אין לנו מדינה אחרת בדיוק כמו שליהודים אין מדינה אחרת, ואף אחד לא יוציא אותנו לא מחוץ לחוק ולא מחוץ לבית".

     

    את חידוש המחאה יערכו הדרוזים תחת הסיסמה "משרת על מלא. חצי אזרח". כצעד ראשון הן מתכוונים כבר מהשבוע הבא לצאת בשורה של צעדות המוניות – בהשתתפות ראשי רשויות, קצינים וחיילים במיל', יתומים ואלמנות צה"ל – לעבר בתיהם של כל ראשי הסיעות בכנסת. כשיגיעו יתבעו מהם להתחייב שיתמכו בתיקון חוק הלאום. כל צעדה כזו תצא מבית יד לבנים ביישוב שבו מתגורר ראש הסיעה.

     

    "אסור לחוקק חוק כזה", מבהיר יו"ר יד לבנים הדרוזים, הח"כ לשעבר אמל נסראלדין (90), ששכל שני בנים ונכד, "לא נסכים שדרוזים יצביעו בעד מי שלא תומך בתיקון החוק". ואסעד מוסיף: "יש מאחורינו ציבור רחב, כולל ראשי המוסד, רמטכ"לים, אלופים, קצינים בכירים בצה"ל ואנשי רוח. אני מזמין את כל בית ישראל להצטרף לצעדה עד שיתוקן החוק".

     

    שניים מחברי מטה המאבק נושאים על גופם את צלקות הקרבות שבהם השתתפו. השניים הם סמ"ר ראדי כיוף וסמל לואי מרעי, שניהם נכי צה"ל המרותקים לכיסא גלגלים. לצידם חברים במטה גם תא"ל (מיל') האיל סאלח, שהיה מפקד אוגדה בצפון, סא"ל (מיל') מריח ספואן וסא"ל (מיל') בהג'ת גאנם. "אנחנו לא נגד מדינה יהודית", מבהיר גאנם. "להפך, אנחנו מכירים בצורך של מדינה יהודית לעם היהודי. אבל יחד עם זאת אי־אפשר לקיים מדינה מתוקנת שמתעלמת מאיתנו. לא נוותר על הזכויות שלנו".

     

    "אני לא מוכן להיות חלק מהתפאורה של יום הזיכרון אלא חלק מהאתוס של יום העצמאות", אומר גם ספואן. "המדינה פוחדת להכניס את ערך השוויון לערכי היסוד שלה. כמיעוט, פוליסת הביטוח שלי היא היותה של ישראל גם מדינה דמוקרטית גאה. כמו שנלחמתי שלושים שנה על הארץ, כעת אני נלחם על הדמוקרטיה במדינה כי היא בסכנה".

     


    פרסום ראשון: 06.01.19 , 23:06
    ידיעות אחרונות