המורה הצעירה לחינוך גופני, בקושי בת 22, התבקשה על ידי המנהל למלא מקום באחת מכיתות ה' בבית הספר. זו הייתה שנתה הראשונה בהוראה, חודשים ספורים לאחר שסיימה את לימודיה במכללת קיי במסגרת העתודה האקדמית וקיבלה שיבוץ בירוחם. אז היא הביאה איתה כדור ויצאה עם הבנים לחצר: "כמה דקות לתוך השיעור, אחד התלמידים התמוטט", היא נזכרת באירוע ההוא, מלפני כמעט 30 שנה, "הוא נפל והעיניים שלו התגלגלו. רצתי אליו, הרחקתי את כל הילדים שהתאספו סביבו והתחלתי לבצע בו הנשמה ועיסוי כמו שלמדתי, לאט־לאט הוא התחיל לנשום מסודר ופקח את העיניים".

טראומה רצינית גם בשביל המורה.

"רציתי לעזוב. לא בגלל מה שקרה, אלא מפני שאמא של התלמיד שהוזעקה מיד לבית הספר, הכחישה שהוא סובל מבעיית לב. בשיחה איתה, אמרתי שכל הסימנים מעידים שיש לו בעיה רפואית מסכנת חיים, שאני לא רופאה, אבל אני לא מוכנה לקחת סיכון כזה בלי אישור רפואי. הודעתי למנהל על המקום שאני מתפטרת אם הוא לא מקבל את הדרישה שלי".

היום כל ילד נדרש להציג אישור רפואי.

"היום כן, אז ממש לא. גיליתי לחרדתי שילד יכול להתמוטט ולמות כתוצאה מזה שהמורה הורה לו להתאמץ בלי לדעת מה הרקע הרפואי שלו. לא רציתי בשום אופן להיות שוב בסיטואציה נוראית כזו".

איך זה נגמר?

"בהתחלה המנהל ניסה להרגיע אותי, הוא חשב שזו תוצאה של האירוע ואני קצת בהלם. הוא אמר 'קחי יומיים חופש בבית, תנוחי ותירגעי ממה שקרה', אבל אני התעקשתי על עניין האישור הרפואי, ידעתי שזו לא היסטריה מיותרת של מורה צעירה, אלא דרישה לטובת התלמידים והמורים. עוד בשיחה ההיא האם נשברה והתחילה לבכות שהילד סובל מבעיית לב והיא מעדיפה שלא יידעו. היא הביאה אישור רפואי, ואני נשארתי ללמד".

השנים הראשונות של מזכ"לית ארגון המורים יפה בן דוד כמורה בפריפריה הדרומית — אחרי שלימדה בירוחם ובמושבי האזור הגיעה לקריית גת — לימדו אותה פחות או יותר כל מה שתצטרך לדעת כדי לכבוש את המקום שבו לא דרכה מעולם כף רגלה של אישה. מאז הוקמה הסתדרות המורים, ארגון העובדים הוותיק ביותר בישראל שנוסד בשנת 1903, עמדו בראשה גברים בלבד, על אף שלמעלה מ־90 אחוז מחבריה הן חברות. מדובר בארגון העובדים הגדול ביותר במדינה, רשומים בו כ־124 אלף מורות, מורים, גננות, גמלאיות וגמלאים, וזה לא מקרי שמי שהצליחה בסופו של דבר לשבור את תקרת הזכוכית — הייתה דווקא בן דוד.

פוליטיקה בחטיבת הביניים

הוריה עלו ממרוקו, נפגשו ונישאו בישראל. היא ילידת 1965, השישית מבין שבעה אחים שגדלו במושב נעם בחבל לכיש שאוכלס כולו בעולי מרוקו, מדברת ב־ע', ח' ו־ר' גרוניות, התחנכה במסגרות של החינוך הממלכתי־דתי וסיימה את לימודי התיכון בחברת הנוער של קיבוץ סעד. בחטיבת הביניים נבחרה לתפקיד יושבת ראש מועצת התלמידים בעידודו הנמרץ של מנהל בית הספר יחיאל דנין, "אדם שהכיל אותנו, ותאמיני לי היינו פרועים, אדם שנתן לנו לפרוח".

הכי חשוב.

"הכי־הכי. היינו מוציאים כיתות שלמות לדשא כדי לשמוע קטעי קריאה, שירים, פרשת שבוע. גם אם זה היה נופל על מבחן, הוא היה מתעקש שהתלמידים ייצאו לפעילות, והוא צדק. שנה לאחר מכן, ואני כבר בכיתה ט', שוב היו בחירות. כמה מורים ניגשו למנהל ודרשו שלא אגיש את מועמדותי. הם טענו שאני חצופה ועושה מה שמתחשק לי. המנהל קרא לי לשיחה ואמר 'אני תומך בזה שתגישי את המועמדות שלך, זאת זכותו של כל תלמיד'. אמרתי לו 'תודה רבה, אבל אתה תראה שגם בלי להעמיד את עצמי אני אבחר'. וכך היה. תלמידים פשוט שמו פתק עם השם שלי למרות שלא הייתי מועמדת".

מאז נבחרה בדצמבר 2016 הספיקה בן דוד להבליח בין הכותרות בעיקר סביב איומי השבתה של מערכת החינוך, הסכנה הגדולה ביותר שמרחפת על המשק הישראלי. אלא שבשבוע שעבר פתחה חזית בלתי צפויה גם מול שר החינוך היוצא נפתלי בנט: שעות ספורות לפני הפרסום על פיזור הממשלה, שיגרה בן דוד מכתב לשר החינוך, שפסל יום קודם את תוצאות מבחני המיצ"ב של תלמידי כיתות ד' ו־ה' במתמטיקה ואנגלית. בהודעתו נמסר כי באופן חריג יפורסמו תוצאות חלקיות בלבד של המיצ"ב, "מפני שאינם עומדים בכללי האיכות הנדרשים". הסיבה: מספר רב של תלמידים שנבחנו בכיתות המותאמות (תלמידים שעקב קשיי למידה מקבלים התאמות כמו הקראה של שאלות או תוספת זמן לבחינה, מ"ב). לפי הנתונים של המרכז למדידה והערכה, 21 אחוז מהתלמידים קיבלו השנה הקלות, לעומת 15 אחוז בשנה שעברה.

הרמז העבה, שהפנה אצבע מאשימה כלפי מנהלי בתי הספר ושאיפתם להישגים גבוהים, הובן במהירות. בן דוד לא המתינה זמן רב וביום שני הודיעה כי הנחתה את מנהלי ומורי בתי הספר "שלא לבצע מעתה מבחני מיצ"ב פנימיים או מיפויים". במכתב ששלחה לבנט כתבה: "אתמול פורסמו האשמות קשות וחסרות בסיס נגד מנהלי ומנהלות בתי הספר על אופן התנהלותם במבחני המיצ"ב", והוסיפה כי "מבירור שערכנו עלה כי המקור לידיעה הם גורמים בכירים במשרדך, אשר תידרכו באופן אנונימי ופחדני כתבים תוך שימוש בלשון מכפישה ולא ראויה".

מכתב חריג, מה הקפיץ אותך?

"ההכפשה של המנהלים והמורים. הגיע הזמן לומר באופן ברור: המיצ"ב כשל, וההתנהלות של משרד החינוך בעניין הזה שערורייתית. כל המבנה שכובל את המנהלים למדידה יום־יומית פוגע באיכות של העבודה. תן להם לעוף, לייצר בעצמם את הדרך שבה יגיעו לתוצאות הכי טובות".

אז מה עכשיו?

"ראשית, התנצלות בפני מנהלי בתי הספר והמורים, ואחר כך הקמת ועדה משותפת של אנשי מקצוע ומנהלי בתי ספר שתבחן האם המיצ"ב עדיין רלוונטי אחרי 20 שנה. חייבים למדוד, זה ברור, השאלה היא איך? מה שבעיניי גרם לשיבוש זה עניין הפרסום: מהרגע שהתחילו לפרסם את התוצאות התחיל לחץ עצום על מנהלי בתי הספר מצד ראשי ערים שרצו להתגאות בהישגים גבוהים. הלחץ הזה, שגוזל כל שנה ארבעה־חמישה חודשים, עובר עד לאחרון התלמידים: לכולם חשוב הציון, ומרגע שכולם רואים לך, אתה לא רוצה להתבייש".

מסר לשר

בשבוע החולף כבר קיבלה בן דוד שתי פניות ממפלגות שהציעו לה לרוץ איתן. "מעדיפה שלא לפרט", היא אומרת.

מה הכיוון?

"מרכז. אבל זה לא רלוונטי כרגע, נבחרתי לשרת את ציבור המורים וזו התכלית שלשמה אני כאן"

את יכולה גם וגם.

"החוק מאפשר לי גם וגם, אבל באתי לתת את כל־כולי לתפקיד המזכ"לית. מעבר לזה, לא באתי הנה ל־200 שנה, אני מאמינה שנבחר ציבור כמוני חייב לפנות את הכיסא לאחר שתי קדנציות ולא יום אחד נוסף, ככה שאין שאלה".

מאז נבחרה, הספיקה בן דוד להקים את המרכז הטלפוני לסיוע נפשי, משפטי ומקצועי עבור מורים שנפגעו מאלימות בבית הספר, וקידמה את שינוי החוק שמרחיב את האבטחה ומחמיר את הענישה על מי שפגעו במורים: "רוב ציבור המורים מורכב מנשים, אי־אפשר שלא לחבר את העלייה במקרי האלימות בבתי הספר ישירות עם האלימות הגואה בתוך המשפחה. מבחינתי יש קשר הדוק בין שתי התופעות, לא חוכמה לדבר כל היום על תנועת MeToo# ואז להזניח את מעמד המורות בעיני ההורים והתלמידים".

מה היית משנה במערכת החינוך?

"הייתי רוצה שתלמידים ילמדו עד 13:30־14:00. מעבר לזה הם לא מכילים, את המיליונים שנשארו לך תשקיע בהעשרה, מרובוטיקה ועד אנגלית. יש כסף, הוא רק צריך להיות מופנה לכיוון הנכון. אנחנו גם יודעים שרוב מקרי האלימות בתוך בתי הספר מתרחשים אחרי השעה 14:00, ויש לזה סיבה. הייתי גם רוצה שלמורים יהיה יותר חופש פעולה, שישקיעו באיכות ההוראה שלהם. בסין מלמדים 4־5 שעות ואז מתפנים להכין את חומר הלימודים. בישראל מלמדים 8 שעות ביום, ואז צריכים לבדוק מבחנים, לשוחח עם הורים, לשבת בישיבות. המורה סחוט, איפה יהיה לו זמן לשפר את עצמו? ואם את כבר שואלת, הייתי רוצה שלכל בית ספר תהיה יועצת. כרגע בבתי ספר קטנים אין תקן, ושם המורה צריך להתמודד כמעט לבד עם בעיות שדורשות התייחסות מקצועית מתאימה".

כמה מילות פרידה לשר החינוך היוצא?

"היה טוב לעבוד מולו, הוא אדם ישר והגון שעמד בכל הסיכומים איתנו, מעולם לא סירב לבקשתנו לפגישה, ולמרות שלא תמיד ראינו עין בעין, נשמר בינינו הכבוד ההדדי".

מה היה פחות טוב?

"אם הוא לא היה יושב ראש מפלגה, ולא חבר בקבינט, בוודאי היינו מרגישים אותו יותר. אם הייתי לוקחת את בנט ושמה אותו במשרד החינוך נטו, הוא ודאי היה מגיע לטפל בנושאים נוספים. אדם לא יכול להתחלק ליותר ממה שהוא".

ציפיות מהשר הבא?

"שיקבל החלטות אמיצות, והראשונה שבהן — ביטול הרפורמה בחינוך המיוחד. שיבוא ויגיד 'התכוונו למשהו טוב, ישבנו וחשבנו איך אפשר לשלב כראוי את הילדים במערכת, אבל לא הצלחנו'. הרפורמה יוצאת לדרך בלי אמצעים ובלי כלים ליישום, המערכת לא בשלה — אין הכשרות לחינוך מיוחד, אין מספיק תקנים — והתוצאה עלולה להביא לקריסת המערכת, לא פחות. זו רפורמה שתזיק הרבה יותר מאשר תועיל".