חוקי אבל לא כשר

אין נושאים רבים עליהם שוררת הסכמה בין הקהילה היהודית והקהילה המוסלמית באירופה. בשנים האחרונות, עם אירועי הטרור על אדמת אירופה והתגברות גל האנטישמיות מצד איסלאמים קיצונים — גדל הריחוק הגדול ממילא. אבל בשנה האחרונה מצאו עצמן שתי הקהילות מתאחדות נגד אויב משותף: האיום לבטל את השחיטות הדתיות של בעלי חיים למאכל. מדינות רבות באירופה ניסו לחוקק חוקים נגד השחיטה היהודית (הכשרה) והשחיטה המוסלמית (חלאל), בנימוק של צער בעלי חיים. שחיטה "הומנית" יותר מתבצעת תוך הימום בעל החיים לפני השחיטה, ואילו השחיטות הדתיות אוסרות הימום בטרם השחיטה. המנהיגים היהודים והמוסלמים התאחדו והביעו מחאה נגד הכוונה לשחוט את השחיטה הדתית. הם טענו כי מדובר בחופש הפולחן וכי בהיעדר היתר לבצע שחיטות דתיות, לא יוכלו היהודים והמוסלמים באירופה לשמור על הערכים והמסורת.

עד עתה הצליחו מנהיגי הקהילות לעמוד מול איומי הממשלות. בבריטניה ניסו לקדם הצעת חוק שתאסור את השחיטה הכשרה, אך זו בוטלה. מדינות נוספות באירופה ביקשו לאסור את השחיטה או את המילה, אך בינתיים ניצבות על המדוכה. עתה מאיים המאזן העדין והשברירי להשתנות. ביום הראשון של השנה החדשה נכנס לתוקפו חוק בבלגיה האוסר על שחיטה דתית במחוז אחד מתוך שלושה, כשהחוק עתיד להיכנס לתוקף בהמשך השנה גם במחוז נוסף. החוק כבר גרם למשרד החוץ להודיע שיזמן לשיחה את שגריר בלגיה בישראל, מתוך דאגה למשמעויות ולצעדים נוספים שעשויים להינקט, שלא יאפשרו לאזרחי בלגיה היהודים לקיים אורח חיים מסורתי. "זה יום עצוב ליהודי אירופה", אומר הרב פנחס גולדשמיט, נשיא מועצת הרבנים האירופאים.

בלגיה אמנם הצטרפה לחמש מדינות אחרות באירופה שכבר חוקקו חוקים כאלה בעבר — שוודיה, נורבגיה, איסלנד, דנמרק וסלובניה — אבל למעשה הפכה למדינה המשמעותית הראשונה באירופה שעושה כן, בגלל הקהילות היהודית והמוסלמית הגדולות הדרות בה: מתוך 11 מיליון תושבי בלגיה, חצי מיליון הם מוסלמים והקהילה היהודית מונה כ־35 אלף בני אדם. בנוסף, המשחטה הגדולה באנטוורפן, ביתה של הקהילה היהודית הגדולה והעשירה של בלגיה, ועיר שמרכזת סביבה כעשרים אלף מיהודי המדינה, מספקת בשר כשר גם לקהילות יהודיות אחרות ברחבי אירופה, בהן בריטניה. "זו החלטה מצערת ומבישה. אין ספק שהדבר יוביל, כמו שקרה עד כה במדינות אחרות, לדיונים בנושא ברית מילה, חופש הפולחן, תוכניות לימוד בבתי הספר היהודיים ועוד", מנבא הרב מנחם מרגולין, יו"ר מרכז רבני אירופה ואיגוד הארגונים היהודיים ביבשת.

"מדובר בהשחרת פני הקהילה היהודית והגדרתה כקהילה שלא ניתן לסמוך על אופן טיפולה בבעלי חיים. במדינה שבה ציד לשם שעשוע מפורסם כאחד מתחביבי משפחת המלוכה, קשה לתאר שדווקא האיסור על השחיטה הכשרה, דבר שנוגע לפחות מאחוז מכמות בעלי החיים הנשחטים במדינה, חייב היה להיות בראש סדר העדיפויות ללא התחשבות או קיום דיאלוג רציני עם הקהילה היהודית".

הימין הקיצוני למען החיות

איסור השחיטה הכשרה מעמיד בצל של ספק לא רק את אורח החיים המסורתי והדתי של יהודי בלגיה, אלא את שגרת חייהם של יהודים אחרים באירופה. רבים מהם חוששים כי החוק הבלגי החדש יזניק את מחירי הבשר הכשר ביבשת, יהפוך את אורח החיים הדתי לנחלתם של יהודים מבוססים בלבד ואף יגרום למחסור בבשר כשר. אבל מנהיגי הקהילות היהודית והמוסלמית לא מתכוונים לוותר בקלות. "האיסור על שחיטה כשרה הוא מכה קשה לקהילות היהודיות. החוק המיותר וחסר הרגישות הזה מסכן מנהג יהודי עתיק ימים", אומר ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי המאחד את ארגוני הקהילות ביבשת. "אלו המתכננים לאסור על קיום מצוות יהודיות שולחים, בכוונה או לא, מסר כי היהודים אינם רצויים כאן יותר, ואנחנו נמשיך להיאבק ונתעקש על חופש הדת המובטח בזכויות היסוד של החוקה האירופית".

לא רק הארגונים היהודיים והמוסלמיים כרתו ברית אחים נדירה. גם מנגד ניצבו שני מחנות, מנוגדים מאוד בתפיסת עולמם, שהתאחדו נגד השחיטה הדתית: ארגונים למען בעלי חיים וארגוני הימין הקיצוני באירופה. ההתנגדות של הקבוצה הראשונה ברורה — שחיטה דתית נחשבת לשחיטה פחות הומנית משחיטה רגילה, גם בגלל הקצב האיטי שבו בעל החיים גוסס. החוקים במדינות אירופה השונות וגם באיחוד האירופי, קובעים כי בעל החיים צריך להיות במצב שבו לא יחוש כאב עז מתמשך בעת השחיטה (בין השאר באמצעות הרדמה מקומית באיזור שבו מתבצעת השחיטה, או המתה באמצעות אקדח הלם או במכת חשמל). "הם רוצים להמשיך לחיות כמו בימי הביניים, אז, האפשרות של הימום בעל החיים לא הייתה קיימת ומבלי שהם היו צריכים להתחשב בחוק", אמרה ל"ניו־יורק טיימס" אן דה־גרף, העומדת בראש ארגון "פעולה גלובלית למען בעלי חיים". "אני מצטערת, אבל החוק בבלגיה נמצא מעל הדת וזה יישאר כך".

הרב הראשי של בלגיה, אברהם אלברט גיגי, סבור כי הסיבה העיקרית לחוק הוא הלובי העוצמתי של הארגונים לזכויות בעלי החיים בבלגיה. "אף חבר פרלמנט לא מוכן להתעמת איתם", הוא אומר. "זו צביעות, כי הציד דווקא כן מותר במדינה, וממנו סובלות החיות יותר. אנו מפחדים מאפקט כדור השלג ושבעקבות הפסיקה גם מדינות אחרות באירופה יאסרו על השחיטה הכשרה".

בקהילות היהודית והמוסלמית מגינים על השחיטה הדתית וטוענים כי היא מתחשבת בכאב הנגרם לבעלי החיים וכי מדובר בשחיטה הומנית. לדברי הארגונים הדתיים, האיסור החוקתי החדש בבלגיה לא נועד להתחשב בבעלי החיים, אלא להטיל דופי וסטיגמה על קהילות דתיות. לטענת גיגי, אין הוכחות של ממש על כך שהשיטה החדשה הומנית יותר מהשחיטה הכשרה. "נהפוך הוא, הגשנו הצהרות מווטרינרים מובילים בתחום ומנוירולוגים, המתמחים בכאב, והם מוכיחים כי השחיטה הכשרה גורמת פחות סבל לבעלי החיים", הוא אומר ומוסיף שהחוק החדש מצטרף לאווירה מאיימת באופן כללי שעוטפת את יהדות בלגיה. "כל המוסדות היהודיים נמצאים תחת שמירה תמידית, זו תחושה מאוד לא נעימה לילדים בבתי הספר. העלייה באנטישמיות באירופה הופכת לבעיה אמיתית ורבים מחברי הקהילה שוקלים לעזוב לישראל או למקומות אחרים".

לארגוני בעלי החיים הצטרפו ארגוני הימין הקיצוני, הסבורים כי ביטול השחיטה הדתית והגבלת חופש הפולחן של היהודים והמוסלמים, יגרמו להדרתם של בני הקהילות הללו והגירתם אל מחוץ לאירופה. כך, את הצעת החוק המקורית לאיסור על שחיטה דתית הגיש בן וויטס, לאומן־פלמי של ממשלת הפלנדרים המקומית בבלגיה. וויטס טען כי מדובר בהצעת חוק למען רווחתם של בעלי החיים, אבל בעיתונות הבלגית דווח כי וויטס הוא פעיל ימין קיצוני נלהב, ששומר על קשרים קרובים עם פוליטיקאים מוקצים מחמת המיאוס. כשהצעת החוק של וויטס עברה בפרלמנט הפלמי של מחוז פלנדרס (ותיכנס לתוקף בהמשך השנה גם במחוז הדרומי, ולוניה), צייץ וויטס: "גאה לדאוג לבעלי חיים. גאה להיות פלמי". למעשיו של וויטס קדמה הצעת חוק שעלתה ונפלה באוסטריה, של הפוליטיקאי הימני־קיצוני גוטפריד וולדהאוזל, שהציע לפני חצי שנה כי כל היהודים והמוסלמים שרוכשים בשר שעבר שחיטה דתית, יירשמו במאגר מיוחד. ההצעת השערורייתית נומקה במניעים של זכויות בעלי חיים, אבל הרקע של וולדהאוזל, השר לאיכות הסביבה של מחוז אוסטריה התחתונה וחבר במפלגה הימנית־קיצונית "מפלגת החופש", הבהיר שיש שם מניעים אחרים.

הדילמה האירופית

עד עתה נעו מדינות אירופה בין הצורך להקפיד על צער בעלי חיים ובין המחויבות לחופש פולחן דתי. כך, למרות החוקים המחמירים בשחיטת בעלי חיים למאכל, העניקו מדינות כמו גרמניה והולנד החרגות לקהילה היהודית והמוסלמית, על מנת שתתאפשר שחיטה כשרה ושחיטת חלאל. "יש לחזור למצב שקדם לאיסור השחיטה והגן על החירויות הדתיות של חלק מהאזרחים, מבלי לפגוע בכלל האזרחים הבלגים", אמר יוהאן בנעזרי, נשיא ועדת התיאום של הארגונים היהודיים בבלגיה וסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי. בנעזרי הוא גם זה שעומד מאחורי עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בבלגיה בנוגע לחוק. "לאסור על המנהג על חלק מהאזרחים, ולא חשוב מה הסיבה, היא דרך לכפות עליהם אורח חיים אחר. ביטול האיסור המפלה הזה יחזיר את האיזון הבריא בחברה צודקת".

מנגד, גורמי הימין הקיצוני טוענים כי מדובר בצביעות, שכן המדינות התחייבו לדאוג לרווחת בעלי החיים באמצעות חקיקה מתקדמת, אבל מתכופפות בפני קהילות המיעוטים; ב־2012 ניסתה מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן, להעביר חוק כזה וטענה כי, "90 אחוז מהבשר הנשחט באזור פריז רבתי הוא מסורתי ומיועד לשימוש חלאל". היא אף הכניסה את הנושא למצע הבחירות שלה ב־2017.

הרב יעקב דויד שמאל, ממנהיגי הקהילה באנטוורפן, אמר בשבוע שעבר לעיתון הבריטי "אקספרס" כי, "קשה להבין את המניעים מאחורי החוק, אלא אם אלה שהציעו אותו יבהירו את כוונותיהם, ורוב האנטישמים אינם נוהגים כך. זה מחזיר אותנו למצב שבו עמדנו לפני מלחמת העולם השנייה".

גם יוזמות נוספות, להוציא מחוץ החוק את המילה, ירדו כפי שעלו, בין השאר בגלל רצונן של ממשלות אירופה לכבד את הדתות הקטנות הדרות ביבשת. במדינות רבות חששו כי הגבלת המילה תתפרש כמעשה אנטישמי או תשחק לידי הימין הקיצוני, שחווה פריחה מחודשת באירופה בשנים האחרונות. בגרמניה נשמעו בעבר קולות נגד המנהג שלא היתרגמו בסופו של דבר לחוק, למרות שב־2012 קבע פסק דין במדינה כי ברית המילה, "משנה את גופו של הילד באופן שאינו ניתן לתיקון ושוללת את זכותו להחליט בעצמו על שיוכו הדתי". ב־2013 קראה מועצת אירופה ל־47 חברותיה, "להתגבר על כמה מהמסורות והשיטות שאינן מתחשבות בטובתו של הילד".

אבל מנהיגי אירופה עדיין לא יודעים כיצד להתנהל מול האתגרים העומדים לפתחם; לפני שנה איסלנד הייתה המדינה הראשונה באירופה שהוציאה את המילה מחוץ לחוק וקבעה תקדים מסוכן עבור יהודי אירופה. חודשים ספורים לאחר מכן, חזרה בה איסלנד בנימוק של חופש דת.

ובינתיים, באנטוורפן, מבכים את החוק הבלגי החדש. רק באמצע שנות השישים שבו החיים היהודיים לפעילות מלאה בעיר, לאחר שהקהילה היהודית שבה גורשה ונרצחה בזמן השואה, ועתה חוששים שם כי החוק החדש, שהוביל לסגירת המשחטה הגדולה בעיר, יקדם גם את קיצם של החיים היהודיים בה. גורמים בקהילה אמנם יכולים לייבא בשר כשר ממדינות שכנות, מבריסל, בירת המחוז היחיד בבלגיה שבו לא עבר חוק שאוסר את השחיטה הכשרה. אבל הדאגה העיקרית היא שהחוק החדש ישגר מסר חד־משמעי ליהודי המדינה: אינכם רצויים כאן. במדינות אחרות באירופה חוששים כי החוק הבלגי, שהפכה למדינה השישית שמחוקקת בנושא, יגרום לסחף בשאר אירופה ואף יקדם חוקים אחרים המגבילים את חופש הדת, בהם ברית המילה. ובינתיים, בבריטניה ובמדינות אחרות ביבשת, מתארגנים בני הקהילות היהודית והמוסלמית לפעולות נגד, בניסיון למנוע גורל דומה בארצותיהם. השלום, מסתבר, מתחיל באויב משותף.