"ניכור הורי" הוא מצב שבו ילד מתנתק מאחד מהוריו בעקבות הסתה ושטיפת מוח של ההורה המנכר. מה אפשר לעשות במקרה כזה? בדקנו עם עו"ד שלומית בקרמן אפרתי ממשרד בקרמן־אפרתי פיירשטיין־טייאר, ועם עו"ד רות דיין וולפנר המתמחות בדיני משפחה וירושה.
ˆ מהו ניכור הורי?
לדברי עו"ד דיין וולפנר, "הסכסוכים הכי קשים בגירושים קשורים לסרבנות קשר ולניכור הורי, והנטייה במערכת המשפט היא לא לתייג כל מקרה של סרבנות קשר כניכור הורי. התופעה הקשה הזו מוגדרת כחטיפת נפשו של הקטין". לדברי עו"ד שלומית בקרמן אפרתי, "הסיבות שבגללן ילד מסרב להימצא בקשר עם הורה יכולות להיות מגוונות. יש סיבות אובייקטיביות הקשורות באישיותו והתנהגותו של ההורה המנוכר, למשל הזנחה ואלימות מצידו. במקרים אלו, אין הכרח שאחד מההורים מסית את הילד כלפי ההורה השני. עם זאת, ייתכנו סיבות הקשורות בתהליך הסתה מכוון מצד ההורה המנכר להורה המנוכר. זו יכולה להיות הסתה אקטיבית מצד ההורה המנכר, הלוקח חלק פעיל בניתוק ו'הנדוס' היחסים בין הילד להורה המנוכר. אך ייתכנו גם ביטויים פסיביים וסמויים מהעין. בדרך כלל הניתוק נעשה באופן מדורג, בפסיעות קטנות שיכולות להתגבש לשנים ממושכות שבהן הילד יסרב להיפגש עם ההורה המנוכר. ילדים הלכודים בתהליך ההסתה סובלים מקונפליקט נאמנות בין ההורים, וחשופים לנזקים נפשיים בלתי הפיכים". היא הוסיפה כי "בימים אלו הסתיימה פעילות ועדה בהובלת השופטת בדימוס חנה ריש־רוטשילד שמונתה על ידי לשכת עוה"ד לטיפול בנושא".
ˆ מה הכלים שיש להורה?
כשבית המשפט סבור שמדובר בניכור הורי, הוא יכול להשתמש בכלים משפטיים, בהם הפניית בני המשפחה לטיפול אצל מומחים בהתמודדות עם מצבים מורכבים אלו; סנקציה כספית על ההורה המנכר בכל פעם שהוא מטרפד את קיום המפגש עם ההורה המנוכר או לא משתף פעולה עם הפרוטוקול הטיפולי; הפחתת מזונות; ובמקרים קיצוניים, העברת משמורת מההורה המנכר למנוכר.
עו"ד שלומית בקרמן אפרתי מציינת כי, "אפקטיביות הכלים המשפטיים והטיפוליים ושיפור בתקשורת שבין הילד להורה המנוכר, מותנים בהתערבות בנקודת זמן מוקדמת של תהליך ההסתה. חרף חוק הסדר התדיינויות לסכסוכי משפחה, המונע מבן זוג לפנות ישירות לבית המשפט ומחייב אותו להשתתף בתהליך הסדרי בהובלת יחידות הסיוע, במקרים של ניכור הורי מאפשר ההסדר 'לעקוף' את המסלול הרגיל ולהסתייע בצווים שיפוטיים. עם זאת, בקבוצת גילים מסוימת הילד 'מצביע ברגליים' וקשה מאוד להתערב באמצעים משפטיים".
לדברי עו"ד דיין־וולפנר, "כלי נוסף הוא מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים. המדינה מכשירה עורכי דין שישמשו כאפוטרופוסים לדין. מטרתם לתת לשופט זווית אובייקטיבית של התמונה מצידו של הילד. במקרים של ניכור הורי או סרבנות קשר, הילד במצוקה והקולות מגרונו לא בהכרח משקפים את המציאות, אבל במקרים רבים מצליח האפוטרופוס לדין לתת לשופט זווית שמשנה את התמונה. לאחרונה אושרה בטרומית הצעת חוק נגד ניכור הורי, של ח"כ רויטל סוויד. החוק יאפשר לביהמ"ש להפעיל תוכנית טיפולית שתמנע ניכור הורי, לנקוט סנקציות חמורות ולהפעיל מערך של שיפוט מהיר ומינוי מומחים שימליצו על תוכנית להורים וילדיהם".
ˆ ניתן להכניס סעיף מקדים להסכם הגירושים שאם אחד ההורים יסית, הוא חשוף לתביעה או סנקציה?
עו"ד בקרמן אפרתי מציינת שיש אפשרות כזו, "אלא שבדרך כלל הורים המועדים למצבים של סרבנות קשר והסתה של הילד כלפי ההורה השני, לא ישתפו פעולה עם תהליך הסכמי. כדי לאכוף סעיפים אלו יידרש ההורה לעמוד בנטל ההוכחה והבאת הראיות. נבון לשלב התחייבות של ההורים להשתתף בתהליך של הדרכה הורית, כמו גם התערבות טיפולית במערכת המשפחתית, שיוכלו לסייע ביצירת תקשורת אפקטיבית בין ההורים".
ˆ אילו תביעות ניתן להגיש?
עו"ד דיין וולפנר: "בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, המאפשרת סנקציה כספית ומאסר בפועל; תביעות נזיקין - בגין הפרת חובה חקוקה של ההורה המנכר ופיצוי כספי הולם. ההכרעה בתביעות נזיקין והקביעה האם סרבנות הקשר והניכור הם תולדת הסתה העולה כדי עוולה נזיקית, נבחנת לפי הנסיבות; תביעות להטלת סנקציות מכוח דיני ההוצאה לפועל — "פסק דין של נמרוד פלקס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הביא פתרון חדש לניכור ההורי שפוגע בהורה המנכר, בלי לפגוע כלכלית בעקיפין בילד. במקרה הנ"ל, ההורה המנכר סירב להיפגש עם הגורם המטפל, ולא עודד את הקשר בין הילד להורה הלא־משמורן, למרות התראות על סנקציות. בית המשפט הטיל צו עיכוב יציאה מהארץ והגבלת ההורה המשמורן משימוש בכרטיסי חיוב לפי חוק ההוצאה לפועל".
