הצל של עצמה

כשהארייט דארט הבריטית הייתה בת 7, מריה שראפובה כבר הייתה מטאור בשמי הטניס העולמי. כנערה בת 17 היא ניצחה בגמר ווימבלדון 2004 את סרינה וויליאמס, והפכה לשחקנית השנייה הכי צעירה בעידן המודרני שזוכה בתואר.

שלשום באוסטרליה דארט פגשה את אלילת ילדותה ברוד לייבר ארנה במצב לא אופטימלי. שראפובה הייתה בספק לאליפות, אחרי שנאלצה לפרוש ממשחק רבע הגמר בשנז'ן בגלל פציעה בירך. היא התקשתה לזוז על המגרש, הפסידה במערכה הראשונה 6:1 מול אירנה סבלנקה, ואחרי שנפלה לפיגור 4:2 בשנייה החליטה שמספיק לה. אחר כך הסבירה: "העונה עדיין ארוכה מאוד, אני צריכה לשמור על גישה חיובית. לבריאות תמיד הייתה עדיפות אצלי. בקריירה שלי, תמיד הייתה תעלומה גדולה שאני צריכה לפצח".

שראפובה של השנה וחצי האחרונות היא אכן תעלומה, אבל מול דארט זה נראה אחרת. בחום של 30 מעלות היא ניצחה 0:6, 0:6 תוך 63 דקות, ופרט לרגע אחד שבו לקחה את הזמן בין הנקודות, השתהתה עם ההגשה וקיבלה אזהרה, סידרה לעצמה טיול חמים בדרך למפגש מול רבקה פטרסון השוודית בסיבוב השני. דארט עזבה את המגרש בדמעות, וכששראפובה נשאלה אם היא חשה אמפתיה כלפיה השיבה בקרירות: "אין זמן לזה, אני מצטערת לומר".

ובאמת, לשראפובה אין כרגע את הלוקסוס להתייחס לתסכול של אחרות, גם אם הן בוכות. מאז שחזרה מההשעיה הארוכה בעקבות השימוש בחומר האסור מלדוניום היא לא ממש אותה שראפובה הגדולה שדארט העריצה, וצברה מספיק תסכול משלה. באוסטרליה היא סוגרת מעגל: לפני ארבע שנים הגיעה שם לגמר הגראנד־סלאם האחרון שלה, לפני שלוש שנים רשמה את הטורניר האחרון לפני מסיבת העיתונאים הדרמטית שבה הודיעה שנכשלה בבדיקת סמים, הצהרה שחצתה את הקריירה שלה לשניים. שראפובה לא צריכה לצפות להגיע לגמר השנה, ואם היא אכן תהיה שם, זו תהיה הפתעה.

להתחיל מחדש 

מאז החזרה לפעילות באפריל 2017, אחרי יציאה להקפאה של 15 חודשים, הקאמבק של שראפובה התקדם בעצלתיים. אז נכון, היא זכתה בתואר בסין, ובעונה שעברה הגיעה עד לרבע גמר רולאן גארוס באדיבות הפרישה של סרינה וויליאמס שהייתה אמורה לפגוש אותה בשמינית הגמר. אבל לא הרבה יותר מזה. היא סבלה מפציעות, התקשתה לחבר תוצאות טובות, וגם אחרי הניצחון האחרון התלוננה על כאבים בכתף ימין, אותה כתף שאילצה אותה לסיים את 2018 המאכזבת שלה בספטמבר.

באוטוביוגרפיה שלה, "בלתי ניתנת לעצירה", שראפובה כתבה על הזיכרונות והרגעים המשמעותיים בקריירה. בין השאר עלה שם חוזה חסות עליו חתמה עם נייקי, בגיל 11 בלבד: "לראשונה, הבנתי בערך במה מדובר. טניס הוא ספורט, אבל לא רק ספורט. הוא תשוקה, אבל לא רק תשוקה. זה עסק. זה כסף. זו יציבות עבור המשפחה שלי... בסוף הבנתי למה אני עושה מה שאני עושה, סוף־סוף הבנתי את ההימור. זה היה סוף־סוף הגיוני. מאותו רגע המשימה שלי התבהרה - פשוט לצאת ולנצח".

לפי הערכה של פורבס שראפובה הכניסה מהרגע שהפכה למקצוענית כ־285 מיליון דולר, כשהרוב המוחלט לא מגיע מטניס. אבל בלי ההישגים הנפלאים על המגרש, לא היינו זוכרים אותה היום כשחקנית שהראתה איך משלבים בצורה המושלמת בין העיקר למסביב, בין העסקים והחוזים השמנים להילה הספורטיבית שהפכה אותה לכוכבת טניס, לפני הכל.

והשאלה עכשיו היא לאן החלק של הטניס מתקדם, בפרק ב' שהתחיל בצליעה. בגיל 31, במצב גופני בעייתי, ההספק שלה מדאיג. מאז 2014 היא לא זכתה בגראנד־סלאם, יש לה תואר אחד מאז 2015, היא בת 31 ולמרות ההתאוששות המסוימת והעלייה בדירוג, החזרה לימי הזוהר נתקעה. אולי באליפות אוסטרליה היא תתחיל להתקרב אליהם מחדש.

הסוף העצוב של מארי 

הלב יצא אל אנדי מארי אתמול. במה שעלול להיות משחק הפרישה שלו, מול רוברטו באוטיסטה־אגוט הספרדי, הבריטי נתן הצגה אולי אחרונה. הוא נתן כל מה שיש לו למרות הפציעה, חזר מפיגור שתי מערכות, קיבל אהבה מהקהל, ולמרות שהפסיד במערכה החמישית הפך לגיבור היום הראשון. בסיום אמר בין היתר ש"אולי אראה אתכם שוב", וזכה לסרטון מרגש שהוכן לכבודו ובו שלל כוכבים נפרדים ממנו. רוג'ר פדרר ורפאל נדאל עלו לסיבוב השני, ויחד איתם גם אלופת 2018 קרוליין ווזניאקי.