מבחן המציאות של גנץ

לבני גנץ המתינה הפתעה אתמול בבוקר בפתח ביתו בראש־העין. עשרות פעילים, בני העדה הדרוזית ותומכיהם, הגיעו אליו מצוידים בדגלים מנופפים וברוח לחימה מחודשת במסגרת מאבקם נגד חוק הלאום. בקרב המפגינים התקבל גנץ במחיאות כפיים ובחיבוקים, אלא שבקרב יריביו הפוליטיים התגובה הייתה פחות אוהדת: זמן קצר לאחר שהביע תמיכה במאבקם של המפגינים הדרוזים לתיקון חוק הלאום, בימין מיהרו לשגר לעברו שלל גינויים בטענה כי "חבר לשמאל".

"יש לנו ברית דמים, אבל לא פחות מכך יש לנו ברית חיים", אמר גנץ. "אני אעשה כל שביכולתי לפעול למען תיקון החקיקה, שיביא לידי ביטוי את הקשר הזה, את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק לא רק בקרב אלא גם בחיים. לא רק בקושי, אלא גם בטוב. נעשה את זה ביחד". גנץ, שהכיר לא מעט מהמפגינים ששירתו תחת פיקודו, בירך אותם ואמר "אני שמח שהגעתם לכאן הבוקר אליי הביתה במזג אוויר לא פשוט. אני פותח את ביתי בפניכם ואומר לכם תודה שבאתם. לכבוד הוא לי שאתם נמצאים כאן הבוקר". לאחר שנשא דברים אף הכניס גנץ לביתו את ראשי המחאה.

כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, המחאה נגד חוק הלאום חודשה ופעיליה הגיעו — כמו שהבטיחו לעשות — לביתו של גנץ כתחנה ראשונה במסעם. הם מתכוונים בימים הקרובים לצעוד אל ביתם של יתר ראשי המפלגות הבולטות, לרבות למעון רה"מ, בכוונה שיצהירו כי אינם תומכים בחוק הלאום וכי יש בכוונתם לשנותו לאחר הבחירות. "המאבק הזה הוא לא של הדרוזים אלא על תעודת הזהות של המדינה שתיתן שוויון לאזרחיה", אמר תא"ל (במיל') אמל אסעד, ממובילי המחאה. "כולנו שותפים לדעה ולתחושה שחוק הלאום פוגעני ומסוכן. הוא פגע אנושות בעדה ובכל אדם בעל מצפון".

אבל לא כולם פירגנו. בימין התפרץ גל תגובות נזעמות במטרה להכתיר את הרמטכ"ל לשעבר בתואר "שמאלן". "כשגנץ תוקף את חוק הלאום וציפי לבני מברכת אותו על כך, כולם יודעים את המובן מאליו: גנץ הוא שמאל, בדיוק כמו לפיד", אמרו אתמול בתגובה בליכוד. השר יריב לוין כינה את גנץ "איש מרצ" ואמר כי "יצא המרצע מן השק ונחשף המרצ האמיתי של מועמד השמאל בני גנץ", ואילו ח"כ אבי דיכטר, יוזם חוק הלאום, אמר: "כל ישראלי יודע שחוק הלאום אינו פוגע בשום זכות קיימת של אף אזרח בישראל... גנץ יקירי, עדיפה השתיקה על הציוץ הפוליטי האומלל".

גם השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מיהרו לתקוף. "אמירתו הראשונה של גנץ בפוליטיקה מבהירה: גנץ חבר לשמאל. חוק הלאום הינו הישג היסטורי אשר מחזיר למדינה את אופיה הלאומי, היהודי והציוני מול השחיקה המתמשכת שגרם בג"צ. ‏תוכנית גנץ לשינוי חוק הלאום מבהירה את עמדתו".

השר בנט, יו"ר מפלגת הימין החדש, אמנם עקץ את גנץ, אך רק לפני כמה חודשים אמר דברים דומים בעצמו כשהתחייב לתקן את חוק הלאום. "לאחר שיחות עם רבים מאחינו הדרוזים עולה כי אופן החקיקה של חוק הלאום פגע מאוד דווקא בהם. אלו אחינו לדם העומדים עימנו כתף אל כתף בשדה הקרב וכרתו עימנו ברית חיים. עלינו, ממשלת ישראל, מוטלת האחריות למצוא את הדרך לאחות את הקרע", אמר בנט בחודש יולי האחרון.

במפלגת "חוסן לישראל" לא נותרו חייבים. בתגובה לביקורת נמסר כי "לאחר תגובות הפאניקה ואיבוד העשתונות: הם ירו בגב של אחינו הדרוזים, ואנחנו נרפא".

בליכוד זעמו על האמירה, והשר לביטחון פנים גלעד ארדן החריף את הטון כשהאשים את גנץ כמי שהפקיר את חייו של לוחם מג"ב מדחת יוסף בקבר יוסף בשנת 2000: "כשמחבלים פלסטינים ירו בלוחם מג"ב מדחת יוסף, מפקד אוגדת איו"ש בני גנץ היה חלק מקבוצת הפיקוד שהפנתה לו גב ולא 'עשתה כל שביכולתה' כדי להציל את חייו", האשים ארדן. "אולי כדאי שגנץ יחזור לשתוק".

גנץ, שזכה לתמיכה מחברי כנסת באופוזיציה כמו ציפי לבני ותמר זנדברג, גם קיבל חיבוק, בין היתר, מראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ומהאלוף (במיל') יורם "יה־יה" יאיר, שהשתתפו בעצרת נגד חוק הלאום בפתח ביתו של גנץ. "הגעתי לפה לתמוך במחאה של חבריי ורעיי הדרוזים לתיקון העיוות שנוצר", אמר פרדו. "אני מאמין בגנץ כמנהיג, הוא יכול להוביל את השינוי הנדרש".

העצרת בביתו של גנץ הייתה רק ההתחלה: מובילי מחאת הדרוזים מתכננים בימים הקרובים להיפגש עם השרים בנט ושקד, חבר הכנסת יאיר לפיד, השר משה כחלון וחברת הכנסת אורלי לוי, יו”ר מפלגת “גשר”. ביום שישי הם יצעדו לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. “אנו דורשים להוסיף לחוק את הקביעה, שהמדינה תקיים שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין”, אמר אסעד. “חיוני שחוק הלאום יגדיר לא רק את אופייה היהודי של המדינה, אלא גם את המחויבות החוקתית לשוויון ולדמוקרטיה“.

תא”ל (במיל’) האיל סאלח, מראשי מטה המאבק הדרוזי ומי ששימש כמפקד אוגדה בצפון, מבטיח שהוא וחבריו לא ינוחו עד לשינוי החוק: “לא ניתן להוציא אותנו מחוץ לגדר וניאבק עד שנשיג את תיקון החוק. אחרי שירות של 31 שנים בצבא, אני לא יכול להרגיש סוג ב’ בארץ הזו. אבא שלי, אני והאחים שלי נתנו בסך הכל 180 שנות שירות. אני רוצה את השוויון — לא יותר”.