מחשש לניסיונות לחסל את הצאר הרוסי, הקימו שומרי ראשו בשלהי המאה ה־19 את "אוכרנה" ("אבטחה"), שירות ביטחון חשאי להגנת הצאר, משפחתו וקרוביו. אוכרנה הפעילה סניפים בריכוזי מהגרים רוסים באירופה, והתמחתה בשני תחומים המזוהים עימה עד היום: תפירת מידע שקרי ושתילת סוכנים פרובוקטורים. כך היא יצרה את הפייק־ניוז הכי ידוע והרסני בהיסטוריה: “הפרוטוקולים של זקני ציון”. לאחר תפיסת השלטון ב־1917, אימצו ושיכללו הבולשביקים את שיטות אוכרנה. שירות הביטחון הסובייטי הראשון נשא את השם "צ'קה", עד שפוזר ב־1921 והוחלף בנ־ק־וו־ד הידוע לשמצה. זו המסורת: כל שירותי הביטחון הפוליטיים הסובייטיים עסקו, לצד טרור פנימי, בהפצת מידע כוזב במערב ובהפעלת סוכנים שתולים.

לשם כך הם לא נזקקו לטכנולוגיה מתקדמת, אלא רק לעדת מאמינים שרופים ומשתפי פעולה מרצון. במחצית השנייה של שנות ה־30, בשיא הטיהורים האכזריים, כשמיליוני אזרחים סובייטים מתים מרעב, סיירו עיתונאים ואנשי רוח מתקדמים מאירופה וארצות־הברית ברחבי ברית־המועצות ודיווחו בהתפעלות על שגשוגה של מדינת הפרולטריון הראשונה בעולם. בשנות ה־50 וה־60 חזרה עיתונות השמאל האירופי על המסרים של התעמולה הסובייטית, במסווה של איזון התמונה.

לאחר נפילת ברית־המועצות חודשה תעשיית הכזבים על יד הפדרציה הרוסית הפוסט־קומוניסטית. אמצעי ההשפעה העיקריים שלה פועלים במרחב התקשורת הקונוונציונלית. שידורי ערוץ הטלוויזיה RT ("רוסיה היום") במספר שפות נקלטים במאות מיליוני בתים מחוץ לרוסיה, ומיליונים גולשים לאתר החדשות הרב־לשוני "ספוטניק" שבשליטת הקרמלין, או מקשיבים לשידורי הרדיו שלו. במערבולת הדיווחים והעדכונים האמיתיים שזורים קטעי כזב ופרופגנדה רבים, שמוגשים במקצועיות - כך שלעיתים לא ניתן להבחין בין ניוז לפייק־ניוז.

הקהלים שאליהם מכוונת במיוחד התעמולה הרוסית העכשווית הם מארגני המחאות לסוגיהן, התומכים של מפלגות הקצה מהימין או מהשמאל, מיעוטים ממורמרים ומהגרים דוברי רוסית. לפי הערכות מומחים, תעמולה והתססה של שירותי ביון רוסיים חדרו עמוק אל מופעי מחאה ידועים כמו האביב הערבי בקהיר ב־2011 והתפרעויות האפודים הצהובים בצרפת היום, עם הפצת שקרים על חשבונות בנק סודיים של הנשיא מובארק שבהם עשרות מיליארדי דולרים, ועל השפעתם של היהודים והאמריקאים על הנשיא מקרון. מותר להניח כי אחד ממוקדי ההתערבות הרוסית בבחירות בישראל יהיו עולי ברית־המועצות לשעבר, בני 55 ומעלה. אף שרובם דוברי עברית וישראלים לכל דבר ועניין, הם נשארו מחוברים בכבלי מוצא אל התרבות הרוסית ואל השיח הרוסי, גם הנוכחי. הם צופים בשידורי טלוויזיה ממוסקבה, גולשים לאתרי חדשות תוצרת הקרמלין ולתחליפים רוסיים של פייסבוק. זו קרקע פורייה להפצת כזבים המתחזים למידע מקורי בדוק ולפרשנויות וניתוחים המשרתים בהסתר את האינטרס הרוסי. ניתן היה להבחין בכך באחרונה כאשר לא מעטים בקהילייה זו נתנו אמון - אמנם מסויג - בהאשמות מופרכות שהטיחו גנרלים רוסים בחיל האוויר הישראלי.

למודיעין הרוסי אין עניין ממשי לשבש את תהליך הבחירות בישראל, אלא בשוליים, כסוג של אתגר טכנולוגי. קל יחסית לבלום אותו. קשה עד בלתי אפשרי לאתר ולבלום פרופגנדת־כזב גלויה וסמויה הנשענת על מסורת של 140 שנה.