סלומה עליכם
שילוב בין עבר לעתיד, בין מדע בדיוני לאופרה של שטראוס, בין "משחקי הכס" ל"סיפורה של שפחה". האופרה "סלומה" שביים איתי טיראן זוכה לביקורות נלהבות: הרבה בזכות התפאורה והתלבושות יוצאות הדופן. מבקר האופנה שלנו מהלל
איתי טיראן הוא כבר מזמן לא רק שחקן נחשב. מדובר גם באחד הבמאים הכישרוניים שגדלו כאן. ומי שהיה צריך הוכחה נוספת, מוזמן לצפות בהפקה החדשה של האופרה הישראלית, "סלומה", בבימויו. טיראן, יחד עם מעצבת התלבושות אורנה סמורגונסקי, הצליח לברוא עולם עתידני מרהיב. יש לטיראן שפה מיוחדת משלו, וליחס שלו לאופנה ולתלבושות יש משקל חשוב בכך.
האופרה של ריכרד שטראוס עוסקת בחברה שנמצאת על סף אפוקליפסה, שהטכנולוגיה בה מפותחת אבל האנשים בה כבר לא יודעים לתקשר ביניהם. מזכיר לכם משהו? זה מדהים, כי האופרה המפורסמת הזו, שרלוונטית גם לימינו, הוצגה לראשונה ב־1905. מסתבר שלא הרבה השתנה מאז בטבע האנושי, זוהי רק התפאורה שמתחלפת. ובמקרה הזה, אי־אפשר להתעלם מהתפאורה יוצאת הדופן.
במרכז האופרה, חייה של הנסיכה סלומה (שלומית, גיבורת המחזה שכתב אוסקר וויילד), בתו החורגת של הורדוס, שחושקת ביוחנן המטביל שהושלך לבור על ידי אביה החורג, כיוון שהוקיע את התנהגותה של אשתו. סלומה הצעירה מוקסמת מקולו של יוחנן הבוקע מהבור, מנסה לפתות אותו, אך הוא דוחה את חיזוריה. בנשפים שמתקיימים בארמון דורש הורדוס מסלומה כי תרקוד לפניו, ומבטיח לה בתמורה למלא את כל מבוקשה. סלומה, הפגועה מדחייתו של הגבר בו היא חושקת, מסכימה לרקוד את ריקוד שבעת הצעיפים, וכשהיא מסיימת, היא דורשת לקבל על טס של כסף את ראשו של יוחנן המטביל.
"זהו סיפור היסטורי על ממלכת יהודה, על כוחו של הורדוס ועל יחסי יהודים ונוצרים", אומר איתי טיראן, "אבל בחרנו לעשות סוג של הרחקה מבחינת הזמן והמקום ולקחת את זה לפנטזיה דיסטופית שמתרחשת בממלכת יהודה, בין אם בעתיד הרחוק או בין אם בעתיד הקרוב".
כדי ליצור עולם דיסטופי כזה, הבמה חשוכה ועיצוב הבגדים קריטי כדי להבין את העלילה ולקבל את האפקט הייחודי של האופרה. "בגלל החושך הכללי, הבגדים של הזמרים מוארים", מסביר טיראן. "האור גם קובע את הסדר ההיררכי שלך בתוך האופרה. ככל שהדמות מוארת יותר, היא גבוהה יותר בסולם ההיררכי. הדבר השני קשור באנשים שלא נחשפים לאור — הם הפכו פחות ופחות ליצורים אורגניים ויותר ויותר ליצורים סינטטיים. אין להם שיער, כמו הורדוס למשל, שהעור שלו כמעט מת, והוא שילוב היברידי של אדם ומכונה. בגלל הפרשנות הזו, לקחנו השראות מסרטי פנטזיה כמו 'חולית' וסרטי מדע בדיוני".
איך משתמשים בבגדים כדי לברוא עולם כזה? ממציאים משהו חדש?
"כשחשבנו על הבגדים, חיפשנו ייצוגים שישדרו מתח בין חדש וישן, השפעות שמתחברות לסיפורים היסטוריים ואלמנטים עתידניים, מהייצוגים של חיילים ועד יהודים ונוצרים. גם סרטי מדע בדיוני הרי לוקחים כל הזמן השראות מהעבר, אנחנו ממציאים מעט מאוד משהו מחדש. כדי ליצור משהו עתידני כזה לקחנו גם השראה מסדרות כמו 'משחקי הכס' או 'סיפורה של שפחה'".
• האופרה תוצג בסוף השבוע במשכן לאמנויות הבמה בתל־אביב

