חמישי 21 בפברואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לפידות השבוע. "בכל פעם שהיינו תופסים משלוח מסודר של סמי אונס, ידעתי שבלילה הזה אוכל לישון" | צילום: יובל חן
    7 ימים • 16.01.2019
    בלוז לכחולת המדים
    היא הייתה הפה והפנים של משטרת ישראל בשלוש שנים סוערות במיוחד: אחרי שורה של פרשיות מין בצמרת, הגיעו פרשת אום אל חיראן, חקירות ראש הממשלה וגל רציחות הנשים. עכשיו הדוברת היוצאת, נצ"מ מירב לפידות, עונה לכל מי שמאשים בפוליטיזציה את המשטרה, סבורה שלבוס לשעבר רוני אלשיך נעשה עוול, ומספרת מדוע היא מקפידה לנעול את כל הדלתות בבית ומה הופתעה לגלות על צבע הדם. ראיון פרידה
    שרי מקובר־בליקוב | צילום: יובל חן

    שלוש שנות עבודה עם כחולי המדים מחקו למירב לפידות את החיים עצמם. דוברת משטרת ישראל לא ראתה הצגה, לא יצאה לדייט ולא הצליחה להגיע לאירועים משפחתיים בתקופה הזאת. אפילו מפגשי חברים הפכו למבצע שנועד לכישלון מראש. "גם אם קבעתי עם חברה, יצא שהיא דיברה אל עצמה ואני אל הטלפון", מסבירה לפידות במבוכה. "מהבוקר עד הערב הייתי קבורה עמוק בנייד. הוא היה בן הזוג שלי, החבר הכי טוב שלי. היומן שלי התפקע, למרות שבאופן מוזר תמיד הצליחו להשחיל בו עוד ועוד דברים. זה היה כמו בסרט 'מבצע סבתא' - אתה מתחיל הכי מהר שלך, ואז מגביר".

     

    רק כשבנה היחיד, סער, סיים קורס קצינים היא החליטה ליטול יום חופש. "קבעתי עם החברה שלו ועם אמא שלי לקנות לו דברים מפנקים ולהגיע ביחד לטקס, אבל באותו בוקר, בשעה שש וחמישה, הסגן שלי צילצל. אמרתי לו, אני בחופש, שכחת? והסגן אמר, אין חופש היום. אום אל חיראן. שני הרוגים, אחד מהם שוטר. בכל פעם שניסיתי לארגן לעצמי משהו, היה נופל אירוע פלילי או ביטחוני על התוכניות שלי. בשלב מסוים זה כבר הפך לבדיחה שחורה. החברים אמרו, תעשי טובה ותוותרי לגמרי, כי בכל פעם שאת רוצה חופש זה פחות טוב לעם ישראל".

     

    עכשיו לפידות, מי שהפכה לפנים של משטרת ישראל באחת התקופות הסוערות שידע הארגון מעודו, סוף־סוף בחופשה שלא מאיימת על איש. סיום הקדנציה של המפכ"ל רוני אלשיך היה גם סוף כהונתה בתפקיד הדוברת. "זה היה ביוזמתי", היא מספרת. "לפני שנה, בשיחת חתך, אמרתי לו שהתפקיד שלי מדהים אבל אני מותשת מהעומס הרגשי והפיזי. רוני ביקש שאשאר לשנה השלישית, והחלטנו שאם הוא ימשיך לשנה רביעית הוא ישחרר אותי וימנה דובר אחר".

     

    אלשיך רצה להמשיך עוד שנה?

     

     

    "כן, כדי לסיים את הרפורמות שהתחיל. אבל אם הדבקות בערכים שלו גרמה לכך שהוא לא קיבל את השנה הרביעית, אז הוא השלים עם זה".

     

    איך הוא קיבל את ההחלטה של השר ארדן שלא להאריך את כהונתו?

     

    "הדרך שבה בחרו להודיע על סיום כהונתו הייתה לא מכבדת את המשטרה, את המפכ"ל ואת מוסד המפכ"לות. זה הפריע לו גם ברמה האישית וגם במערכתית".

     

    ארדן
    ארדן

     

    יש קשר בין ההחלטה של ארדן לחקירות נתניהו?

     

     

    "אני לא יודעת מה היו השיקולים, אבל מקציני משטרה בכל הדרגות, מקצינים בדימוס ומכל המערכות המשיקות, אני יודעת שרוני אלשיך היה אחד המפכ"לים הטובים והמשפיעים ביותר שהיו למשטרה. חבל מאוד שלא האריכו לו את הכהונה".

     

    נרמז שאלשיך התנגד למינוי צ'יקו אדרי למפכ"ל בוועדה למינוי בכירים, וכן שקציני משטרה העבירו חומרים מכפישים נגד ניצב שקיבל מהם תעודת הערכה.

     

    "כאבתי את כאבה של המשטרה על שבמלחמות בין המועמדים יצא כל כך הרבה רפש החוצה. המרוץ לרמטכ"לות היה בערך באותו הזמן, ושם ראיתי מערכת נקייה של קבלת החלטות, של הודעה בזמן, של שקט מופתי. אף אחד לא הוציא רפש על כוכבי. האם כל אחד מארבעת המועמדים היה צח כשלג? ממש לא, אנחנו בני אדם. אבל המערכת כיבדה את הצבא. קינאתי בהם. הצטערתי שאני משרתת בגוף שכמויות הרפש שיצאו ממנו זה על זה לא כיבדו אותם ואת מקורביהם או שליחיהם".

     

    לדעתך נעשה לצ'יקו אדרי עוול?

     

     

    "אני לא חשופה לחומר שהגיע לוועדה. אני יודעת שצ'יקו הוא קצין עתיר הישגים שעשה עבודה יפה מאוד בטיפול בפשיעה".

     

    לאחרונה יש מתקפה מצד פוליטיקאים – כולל ראש הממשלה – על מערכת החוק בכלל ועל המשטרה בפרט, כאילו מדובר ברדיפה, בחקירה תפורה מראש.

     

    "אין למשטרה אג'נדה פרטית נגד אף אחד. כשיש חשדות צריך לחקור אותם. לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה הפחד מהתקפות על המשטרה יוביל לזה שחשדות לא ייחקרו ביסודיות. למדינה מגיעה משטרה שתהפוך כל אבן, ולא תפחד מאיומים ומהשמצות. הייתי גם רוצה לחיות במדינה שבה גרסאות חדשות יימסרו בחדרי חקירות ולא בהתקפות על המשטרה, אבל ברור לי שבמלחמה על שמו הטוב של אדם יש שחושבים שכל האמצעים כשרים".

     

    איך מתמודדים עם מצב שבו ראש הממשלה תוקף את המשטרה?

     

    "אני משתדלת לא להיכנס לפסיכולוגיה של החשודים ומקורביהם. הייתי רוצה שיתברר שראש הממשלה לא חטא בכלום ושהוא נקי ומוסרי ומוביל את המדינה ביושר, אבל כשיש חשדות תפקידנו לבדוק ראיות, בלי קשר לרמת הבכירות של הנחקרים. בחדר החקירות מתייחסים לכולם בצורה מכבדת".

     

    גם לראש הממשלה?

     

    "ראש הממשלה מקבל יחס אחר, וכך צריך להיות. כל אזרח שמקבל זימון ללה"ב חייב להתייצב בתאריך שנקבע לו. עם ראש הממשלה מתאמים חקירות בזמנו. אנחנו נוהגים בו במלוא הכבוד".

     

    לטענתו, שנמסרה בהודעה דרמטית, ראש הממשלה ביקש עימות ולא קיבל.

     

    "עימות הוא כלי חקירתי. הוא לא זכות של אף חשוד לדרוש או לא לדרוש אותו".

     

    הייתה לו גם ביקורת על עיתוי פרסום המלצות המשטרה בתיק 0004, ביום האחרון לכהונת אלשיך.

     

    "חקירה מסוג זה נבחנת בקפדנות על ידי כלל גורמי אכיפת החוק, ועיתוי סיום החקירה מתואם ומאושר גם על ידי פרקליט המדינה וגם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כך שגם המועד לפרסום סיום החקירה היה מתואם על ידי כולם".

     

    איך מתמודדים עם הטענה שאתם מושפעים מהלחץ של השמאל להגיש בכל מקרה המלצה לכתב אישום?

     

    "ויש האומרים שאנחנו מושפעים מהלחץ של הימין והורסים רק בתים של בדואים. המפכ"ל תמיד אמר: אם תוקפים אותך גם בימין וגם בשמאל, כנראה אתה עושה משהו נכון באמצע".

     

    כשיש ספק

     

    הרזומה של לפידות, 44, גרושה בשנית ודתייה לשעבר, כולל את עבודתה כדוברת של פיקוד העורף, השלטון המקומי, הדואר ומשרד האוצר, אך למרות זאת מינויה למשטרה התקבל בהפתעה, שלא לומר במורת רוח. בכירי הארגון לא ראו בעין יפה את העובדה שארדן הביא מועמד חיצוני. "כל הסיפורים שארדן דחף אותי למשטרה הם פייק ניוז", היא אומרת. "השר קיבל עליי המלצות יחד עם עוד יוצאי דובר צה"ל, וראיין את כולם. הגעתי אצלו למקום השני, ודווקא אלשיך רצה אותי ראשונה".

     

    נצ"מ לפידות נכנסה לתפקידה לאחר ששבעה ניצבים נאלצו להתפטר משורות המשטרה על רקע חשדות להטרדות מיניות ועבירות בתחום המוסר. "הארגון היה כל כך חבוט מפרשת הניצבים שהוא הגיב לפעמים אפילו בהגזמה", היא אומרת. "כשהייתי מגיעה לדובר צה"ל במסגרת המילואים הייתי מתקבלת בחיבוק ונשיקה, אבל במשטרה אנשים לא העזו לגלות חיבה וחמימות. נדהמתי מהעוצמה של התהליכים שהארגון הזה עבר. מרגישות היתר".

     

    הייתה משמעות להיותך אישה בארגון מאוד גברי עם היסטוריה בעייתית?

     

    "שוטרים גברים הם גבריים ועוצמתיים, יש להם כוח והשפעה וסמכות ואקדח, והם גם נראים טוב ומתאמנים כי הם צריכים לשמור על כושר. אבל לא נתקלתי בשום הטרדה או עליונות בגלל זה. מהר מאוד למדו לשתף איתי פעולה כי הבינו שאני הפרוטקטור שלהם".

     

    בתקשורת ביקרו את ההחלטה של אלשיך לאפשר פחות שיחות רקע עם גורמים במשטרה.

     

    "אני לא מכירה שום ארגון שבו כל עיתונאי יכול לדבר עם מי שבא לו, כמה שבא לו, בלי לעדכן ולקבל תדרוך מקדים".

     

    האשימו אותך באי־דיוקים.

     

    "אנחנו מוציאים כ־003 הודעות בשבוע, אז כשנתפסתי באי־דיוקים זה לא כי לא התכוננתי, אלא כי הותקלתי. הרבה פעמים עליתי לשידור בידיעה שאני הולכת להתייחס לשני נושאים, ובפועל נשאלתי על שבעה. תמיד סייגתי. אני לא יכולה לדעת מה קורה בכל תא מעצר".

     

    כמי שלא גדלה במשטרה, היא מספרת, היה לה קשה להתרגל לשגרת פיגועים ולזירות רצח. המפגש הראשון שלה עם אירוע כזה היה בשרונה. "הייתי בבית, בדרך למקלחת, הורדתי את האקדח ושמתי בכספת, ופתאום הודיעו על הפיגוע. בתוך עשר דקות הייתי בזירה. אני זוכרת דם ושברים וזכוכיות ושקיות שופינג מגואלות בדם. זה זועק לנפש שלך. הייתי צריכה לעבור במגרש חניה חשוך כדי להגיע למקום המפגש עם כלי התקשורת, ופתאום נפל לי האסימון שמחבל עדיין מסתובב ברדיוס שלי, ואני לבד, לגמרי מטרה. הושטתי יד לאקדח ונזכרתי שהוא בבית. התחלתי לרוץ. הגעתי חסרת נשימה וככה ראו את התדרוך הראשון שלי בטלוויזיה: מתנשמת מהריצה, מזועזעת מהמראות".

     

    אחרי כשנה בתפקיד הגיע אחד האירועים המדממים בקדנציה של אלשיך - פרשת אום אל חיראן. זה קרה לפני כשנה, כשבמהלך ההכנות לפינוי הכפר הבדואי, יעקב מוסא אבו אל קיען, תושב הכפר, פגע ברכבו בשוטר ארז עמדי לוי ז"ל שנהרג, ובשוטר נוסף שנפצע קל. אל קיען נורה למוות בידי השוטרים, בנסיבות שנותרו שנויות במחלוקת. משטרת ישראל, השר ארדן והמפכ"ל אלשיך מיהרו להודיע כי מדובר בפיגוע דריסה, בעוד שבגרסה שנתמכה בעדויות במח"ש ובשב"כ נטען כי הנהג נורה משום שנחשד כמפגע, ואז איבד שליטה על רכבו ופגע בשוטרים בשגגה.

     

    כשחקירת מח"ש הצביעה על כשלים חמורים בהתנהלות המשטרה, מיהר ארדן לשנות את הרטוריקה והגדיר את התקרית כ"אירוע קשה ומצער שנהרגו בו גם שוטר וגם אזרח". אבל לפידות, שעמלה עם המפכ"ל בזמן אמת על ניסוח התגובות הראשונות לאירוע, סבורה עד היום שמדובר בפיגוע. "השוטרים ירו על הנהג רק אחרי שיצא לנהיגה בשביל עפר צדדי, ורק אחרי שסימנו לו לעצור והוא לא עצר".

     

    כל מי שנוסע בשביל עפר עלול לחטוף כדור?

     

    "אדם עומד לצד השביל וממתין בחושך, בעשרה לשש בבוקר. איזו סיבה הגיונית יש לו להיות מחוץ לביתו בשעה כזו?"

     

    כל מי שממתין ברכבו בצד השביל בעשרה לשש בבוקר חשוף לירי שוטרים?

     

    "האיש לא חנה ליד הבית שלו. הוא סטה לכיוון כוחות הלוחמים והאיץ לתוכם. אי־אפשר להסביר את זה חוץ מאשר ככוונת מכוון. 60% מהמפגעים מחליטים לפגע ספונטנית. ובכל זאת, במקרה הזה הנהג השאיר אחריו סימנים מקדימים. הוא החזיק בבית עיתונים בשלושה עותקים שהיה בהם מאמר על כוונה לבצע פיגוע".

     

    זה לא קצת קלוש?

     

    "היה לו גם קוראן ליד המיטה, ובו מסומן פסוק שמתייחס לחיים שלאחר המוות".

     

    אז אם הסימנים כה מוצקים, למה השר לביטחון פנים שינה את הטון?

     

    "השר אמר שאם החקירה תקבע שזה לא היה פיגוע, הוא יודה בטעותו, אבל לא נמצאו ראיות אחרות שיפריכו את הקביעה הזאת ולכן מבחינת משטרת ישראל הקביעה הראשונית שמדובר בפיגוע נותרה בעינה".

     

    אבלות באום אל חיראן. "מבחינת המשטרה מדובר בפיגוע"
    אבלות באום אל חיראן. "מבחינת המשטרה מדובר בפיגוע"

     

    אז אין לך בעיה עם תפקוד המשטרה באירוע?

     

    "אם עד היום יש ספק בציבור, אז עם כל הרצון שלי להגיד שנהגנו כשורה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם עשינו משהו לא נכון. כשאירוע כזה, עם שוטר הרוג ושוטר פצוע, נשאר עם סימן שאלה, אני שואלת את עצמי אולי יכולתי לעשות אחרת. זה משהו שמאוד מעסיק אותי. אולי היה צריך לחשוב יותר".

     

    על איזה טעויות את מתחרטת במיוחד?

     

    "התראיינתי בנושא שקשור למח"ש: חוקר שהתנהג בצורה משפילה לנחקרים. אם שוטרים היו מעיזים לעשות חצי מזה, הם היו מפוטרים, אבל שם הרשו לעצמם, אז אמרתי שאי־אפשר לסמוך על מח"ש. זו הייתה אמירה לא ראויה. יש חוקרים במח"ש ששגו, אבל יש שם גם אנשים טובים. התנצלתי".

     

    כשאלדד יניב ומני נפתלי, ממובילי המחאה נגד היועץ המשפטי, נעצרו, השר ארדן אמר שאזיקתם הייתה טעות בשיקול הדעת. היו שפירשו את התגובה שלך שזו חוכמה בדיעבד כביקורת עליו.

     

    "לא מתחתי על השר ביקורת, רק ניסיתי להסביר שאנחנו לא צד בהפגנה אלא אחראים על שמירת הסדר הציבורי. ובכל זאת, זו אמירה שלא מצאה חן בעיני השר. הייתי לוקחת אותה חזרה".

     

    רמזת שהצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם, שלא לאשר למשטרה להעביר המלצות לכתב אישום, קשורה לחקירות נגד אישי ציבור. כתבת: "אתם אנשים אינטליגנטים, אתם מבינים מה עומד מאחורי הדברים של אמסלם, וזה לא יעזור".

     

    "אני לא מתחרטת על זה בכלל. אם אמסלם טוען שיש לחוקרים אג'נדה נגד ראש הממשלה, התפקיד שלי כדוברת הוא להגיד ששוטרים חוקרים חשודים בעבירות, ולא משנה אם הם פוליטיקאים, ושכשזה נבחר ציבור, הנהלים מחמירים יותר".

     

    זה נכון בעינייך שדובר של גוף ממלכתי יתנגש עם פוליטיקאים?

     

    "השאלה היא אחרת: מה האלטרנטיבה? אולי אנשים רוצים שנבחרי ציבור שמחוקקים את החוק שעליו אנחנו מגינים ישמיצו ויתקפו, וכשאנחנו לא נגיב הם יגידו 'אתם לא מכחישים אז כנראה שזה נכון'".

     

    גיבוי מלא

     

    כשלפידות נשאלת מה אמר המפכ"ל על תפקודה, היא מדגישה כי זכתה לגיבוי מלא מאלשיך. "הוא נתן לי יד חופשית והשאיר לי להחליט מתי להתייעץ איתו ומתי לפעול על דעת עצמי. מבין מאות אלפי אירועים, נדירים המקרים שהוא אמר לי ‘למה לא עידכנת אותי'. הוא איש מקסים, ערכי ואכפתי. איש חם, חכם ומבריק בצורה יוצאת דופן".

     

    לא בטוח שזה מה שכל הציבור חושב עליו.

     

    "בואי לא נשכח שמערכת של דה־לגיטימציה פעלה נגדו באופן מסיבי, עם מעט מאוד יכולת להגיב ולענות. נורא קל לתקוף את המשטרה, ובפרט את אלשיך שזיהה את עצמו עם המשטרה ולא היה פוליטיקלי קורקט".

     

    לפידות עם המפכ"ל לשעבר  רוני אלשיך. "מערכת של  דה־לגיטימציה פעלה נגדו באופן מסיבי, עם מעט מאוד יכולת לענות"
    לפידות עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. "מערכת של דה־לגיטימציה פעלה נגדו באופן מסיבי, עם מעט מאוד יכולת לענות"

     

    כמו למשל, אמירתו האומללה ש"טבעי ששוטר יחשוד יותר באזרח אתיופי"?

     

    "כשאומרים שצריך שיטור יתר בקהילת יוצאי אתיופיה כי יש בה נתח עברייני גדול, יורדים עליך, אבל אם לא מודים בבעיה לא נצליח לתקן אותה. רוני אמר את מה שהוא מאמין בו, ולפעמים זה קומם עליו ציבור שלם. במיוחד בחקירות ראש הממשלה, שתמיד גררו ביקורת בגלל הימין הפוליטי. קשה כשעשרות אנשים עושים לך דה־לגיטימציה. מי יכול להגן עליו? אני? כשעיתונאי כתב על רוני מילה חיובית, תקפו אותו שהוא מוטה ומטעם".

     

    ועדיין, למרות הגישה והמאמץ, המשטרה סובלת מתדמית גרועה.

     

    "מסך כל המקרים שמטופלים במשטרה - שזה כ־330 אלף תיקי חקירה בשנה - יש מעט מאוד תקלות. אבל אף אחד לא משבח את הפענוחים והטיפול המוצלח ברובם המוחלט. משטרת ישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם. מבקשים ללמוד מאיתנו".

     

    האזרח הקטן פחות מרגיש את זה, ובעיקר נשים. 52 נשים נרצחו אשתקד, מספר לא נתפס. האם המשטרה נכשלה במניעת אלימות כלפי נשים?

     

    "המשטרה היא חדר המיון של החברה הישראלית. זה לא אומר שחדר המיון אחראי על הפציעות. הוא אחראי לרפא אותן. נורמות חברתיות שיובילו לאלימות יגיעו בסופו של דבר גם לטיפול משטרתי".

     

    נדמה שהרציחות במגזר הערבי מטופלות אחרת. פוענחו שם מעט מקרי רצח.

     

    "גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי יש אותם החוקרים ואותן היכולות. ההבדל נעוץ בנורמות. בחברה הערבית לא תמיד יש שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה. אף אחד לא ראה ולא שמע כלום. במקרה רצח באמצע תל־אביב אנשים יגידו דבר ראשון: אל תיגעו בזירה. במגזר הערבי הזירות מזוהמות. האוכלוסייה הזו מביעה לא פעם אי־אמון גורף בכל רשויות המדינה. למה? זה עניין חברתי. זה לא עניין משטרתי".

     

    כאחת מההצלחות היא מסמנת את תיק המורה הנאשם בפדופיליה מהרצליה. "עבדנו עם המוחות הכי מבריקים, בתחכום ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים", היא מתגאה. "אבל אני התייחסתי לתיק הזה לא מהמקום של איזה מחיאות כפיים המשטרה תקבל, אלא כמה אמא צריכה לפקוח עיניים שלא יקרה דבר כזה לילד שלה. במהלך התפקיד דיבררתי זירות קשות, אבל הכי קשה היה לי לקרוא על פדופיליה'".

     

    מה עוד היה קשה לך במיוחד?

     

    "עבירות מין בתוך המשפחה. היה מישהו בירושלים שאנס את הבנות שלו לאורך שנים. חומרי החקירה היו נוראיים. ההודעות לתקשורת לא הביאו אפילו קומץ מהרוע".

     

    היו דברים שהפתיעו אותך?

     

    "כן, הצבע של הדם. הוא בכלל לא כמו בסרטים. במציאות הוא הרבה פחות אדום. וגם הכמויות הבלתי נתפסות של סמי אונס. בכל פעם שהיינו תופסים משלוח מסודר, ידעתי שבלילה הזה אוכל לישון. כי 400 בקבוקונים כפול שלוש או ארבע מנות זה 1,500 נשים ניצולות אונס שמסתובבות עכשיו בגוש דן בלי לדעת שיכלו בקלות למצוא את עצמן בחדר ארבע בבית החולים וולפסון לבדיקה לאחר הפשע".

     

    איך הדברים האלה השפיעו עלייך?

     

    "כשאני לבד בבית, אני נועלת לא רק את דלת הכניסה, אלא גם את דלת חדר השינה. אני מכריחה את כולם לנעול את הדלת בכל שעה. אני מחלקת הוראות בטיחות לדייטים, כמו למשל להגיע לדייט ראשון לבד, כדי לא לתת את כתובת הבית. פתאום אני גם רואה דברים שלא ראיתי קודם. את המועדים לפשיעה. קודם הם היו סתם אנשים, ופתאום אני קולטת שהם הולכים וחוזרים בלי סיבה, שהם מתכווננים על מישהו. כשאתה רואה כל כך הרבה חומרי חקירה, קל יותר להבחין באלימות מוסווית. גם אם גבר לא מכה את אשתו ברחוב, אפשר לזהות את הנטייה הזאת לפי ניואנסים - ההתנהגות שלו, הכניעות שלה, התנועות המסתגרות".

     

    קוד פנימי

     

    טרם כניסתה לתפקיד לפידות הייתה הרבה פחות זהירה גם בפייסבוק. בפוסט על אורנה בנאי, למשל, שהגדירה את עצמה בראיון טלוויזיוני כ"שמאלנית הזויה אוהבת ערבים", כתבה שהיא "בעיניי מקוללת, בזויה, עלובת נפט ופתטית". לפידות: "לא הייתי כותבת את זה היום, אבל הכוונה שלי הייתה בעיקר להגיד שצריך גם לאהוב יהודים, לא רק ערבים".

     

    גם על סמים קלים היו לה מילים טובות בעבר: "לא כולם מעשנים ג'וינטים, עובדה, אני לא. אבל לא אכפת לי שיעשנו כל עוד יעשו את זה באחריות. זה כמו אלכוהול. הגיע הזמן שהמשטרה תפסיק להתעסק בכל השטויות שבעיקר מביאות יח"צ". לפידות: "אזרח נורמטיבי שמעשן מה שבא לו הוא לא בהכרח התמונה שמייצגת את מפת הפשיעה בישראל. אמנם כתבתי את זה הרבה לפני שנכנסתי למשטרה, אבל יש לי דעות. מפתיע. אני אישה דעתנית".

     

    כדעתנית עם אקדח, הפנייה להיכנס לבית "האח הגדול" הייתה רק שאלה של זמן, אבל לפידות סירבה. "ועדת שטוקהולם, שמאשרת ניסויים קליניים בבני אדם, בחיים לא הייתה מאשרת ניסוי שבו כולאים אנשים במתחם סגור, משסים אותם אחד בשני, ומשדרים את כל החבילה בלייב להנאת הצופים".

     

    את החודשיים הבאים, אם כך, תבלה בעיקר בבית עם הבן, ובטיול ארוך לחו"ל עם חברות. בהמשך היא מתכננת להפוך לעצמאית בתחום הייעוץ האסטרטגי ובניהול משברים. תנסי לתקן את המשטרה מבחוץ, אני שואלת, עכשיו, כשאת כבר לא מחויבת לקודים פנימיים? "אני מתכוונת להמשיך להיות שגרירה של המשטרה", היא משיבה. "ראיתי קצינים בדימוס שעסוקים בלהוציא את דיבתה רעה. אין לי כוונה ללכת בעקבותיהם. אני באמת חושבת שעם ישראל התברך במשטרה מעולה".

     


    פרסום ראשון: 16.01.19 , 23:18