שבת 20 באפריל 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מקווה
    המוסף לשבת • 17.01.2019
    גיור בר–השגה
    סיגל וארז נדרשו לחזור בתשובה כדי לגייר את בנם שנולד מאם פונדקאית ("בעלי כמעט הפך שולחן") | את עידו שלחו להוכיח שאמו ניצולת השואה יהודייה ("היא נעלבה עד עמקי נשמתה") | ונעמה ובעלה מיררו בבכי בבית הדין הרבני ("לא נסלח על זה שהפכו אותנו לשקרנים") | בעוד הרבנות הראשית לא עונה לטלפונים ומערימה קשיים, מסלולי הגיור האלטרנטיביים לקטינים פורחים, ונותנים מענה לילדי הפונדקאות ולמאות זוגות חד–מיניים
    יפעת ארליך | איור: רות גוילי

    הטלפון מחייג. הצלצול נמשך ונמשך, עד שגווע. במחוז ירושלים אין תשובה. גם במחוזות דרום ומרכז אין מענה. בחיפה ממתינה הפתעה: המזכירה האלקטרונית מבקשת להשאיר הודעה. השארנו. דבר לא קרה. כך נראה היום מערך הגיור במדינת ישראל הפועל תחת משרד ראש הממשלה: אין עם מי לדבר. בהיעדר תפקוד של הגורמים הרשמיים, צומחות ומתרחבות אלטרנטיבות שמנסות להציע פתרון ל־400 אלף ישראלים החיים עם זהות יהודית־ישראלית, אך אינם יהודים על פי ההלכה. בתוך שאלת הגיור הכללית, סוגיית גיור ילדים מתחת לגיל 13 בוערת במיוחד. בישראל חיים עשרות אלפי ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו מכוח חוק השבות, אף שאינם יהודים על פי ההלכה, אליהם מצטרפים מאות ילדים שאומצו בחו"ל וקרוב לאלף ילדים שנולדו בהליך פונדקאי בחו"ל. בעוד דרך הרבנות גיירו בשלוש השנים האחרונות עשרות בודדות של קטינים, הגיורים האלטרנטיביים מתרכזים דווקא בגיור קטינים — וכבר גיירו מאות ילדים.

     

    סיגל וארז, תושבי מושב בשרון, הביאו לעולם בת וכעבור כמה שנים ביקשו להרחיב את המשפחה. כשהגדולה הייתה בת 12, הם בחרו בנתיב הפונדקאות. צעירה מקייב נשאה עבורם את העובר שנוצר מהביצית של סיגל וזרעו של ארז. בשובם ארצה עם גילעד התינוק, גילו כי בנם רשום במרשם האוכלוסין כחסר דת. "אני יהודייה, בעלי יהודי, גדלנו פה, שירתנו בצבא, זה הפריע לי. אני לא דתייה, אבל אני יהודייה. אני חוגגת חנוכה ולא נובי גוד", אומרת סיגל. "פנינו לרבנות הראשית. מאוד קשה לתפוס אותם. הם לא עונים למיילים ולטלפונים. בעלי ישב על זה שעות. הבנו שצריך לעשות ברית עם מוהל מגייר, שיש מעטים כאלה מוכרים בארץ. הגענו למוהל מגייר מקסים ומחבק. הוא עשה את הברית. היה מרגש. קראנו לילד גילעד. קיבלנו ממנו אישור ופנינו שוב לרבנות כדי להתחיל את ההליך של הגיור. סוף־סוף קבעו לנו פגישה. לא הסתרנו את זה שאנחנו חילונים. זה לא פשע, אנחנו מדינה חופשית". אלא שבמהלך הפגישות הובהר להורים כי אם לא יאמצו אורח חיים דתי באופן מלא, לא יוכלו לגייר את בנם. "כשהם דרשו שלא רק גלעד ילך למסגרת חינוך דתית, אלא גם הבת הגדולה, הבנתי שזה הקו האדום. עד כאן. הטריף אותי שהם לא הקלו עלינו בשום צורה, למרות שמדובר בביצית שלי, ואין חולק שאני יהודייה".

     

    ישנה מחלוקת הלכתית מי נחשבת האם הביולוגית של התינוק - האם בעלת הביצית, או האם הנושאת. אחת הדעות קובעת שדווקא האם הפונדקאית היא האם מבחינת הלכתית, ולפיכך גם עובר שהופרה מביצית של יהודייה, אך התפתח ברחם של גויה, אינו יהודי. הרבנות בוחרת כיום בעמדה המחמירה, ודורשת גיור גם במקרה כזה.

     

    "אחרי כל פגישה ברבנות יצאנו בוכים ומתוסכלים. בגלל ששם המשפחה של בעלי כץ, כלומר כהן צדק, הם לא הסכימו שזה יהיה גם שם המשפחה של גילעד. שם בעלי איבד את זה. הוא כמעט הפך עליהם שולחן, אבל התאפק. עברנו מסכת ייסורים מאוד ארוכה ולא נעימה. הבנו שלא אכפת להם שגלעד יישאר לא יהודי".

     

    הרב פרבר. "זו פצצה מתקתקת" | צילום: דנה קופל
    הרב פרבר. "זו פצצה מתקתקת" | צילום: דנה קופל

     

    סיגל וארז חיפשו אלטרנטיבה אחרת. דרך האינטרנט הגיעו ל"גיור כהלכה" - רשת בתי דין עצמאיים אורתודוקסיים לגיור. "קיבלו אותנו בחיבוק גדול. בפגישה הראשונה פרצתי בבכי וסיפרתי את כל מה שעבר עלינו. בפגישה השנייה, כבר עברנו את הגיור. בראש בית הדין עמד הרב סתיו שהיה רגיש ומקבל. ארז הלך עם גלעד למקווה שהיה מטופח ומקסים. קיבלנו מהם תעודת גיור". ועדיין, תעודת הגיור של "גיור כהלכה" אינה מוכרת על ידי הרבנות הראשית, מה שלא יאפשר לגילעד להינשא כחוק בבוא היום במדינת ישראל.

     

     

    תיקון בדור השני

     

    בראש רשת בתי הדין של "גיור כהלכה" עומד הרב פרופ' נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה־אדומים. לצידו שותפים הרב שלמה ריסקין, הרב רא"ם הכהן, הרב דוד סתיו, ועוד כ־70 רבנים מהזרם הליברלי יותר בציונות הדתית. הקמת הארגון לפני כשלוש שנים הוגדרה כמרד ברבנות הראשית וזכתה לביקורת מצד זרמים רבים בתוך הציונות הדתית, בעיקר מהאגף החרד"לי, אך גם מהאגף הממלכתי.

     

    הרבה סדן. "הטלפונים לא הפסיקו לצלצל" | צילום: טל שחר
    הרבה סדן. "הטלפונים לא הפסיקו לצלצל" | צילום: טל שחר

     

    "ישנן כמה תפיסות הלכתיות ביחס לגיור קטינים. 'גיור כהלכה' בנוי על העמדה של הרב משה פיינשטיין (מגדולי הפוסקים החרדים במאה ה־20, י"א), שאין עניין בקבלת עול מצוות כאשר מדובר בקטין מתחת לגיל בר־מצווה", מסביר הרב ד"ר שאול פרבר, ממייסדי הארגון. "יש דעות אחרות מחמירות שמחייבות שהוריו של הקטין ישמרו מצוות, כי מי שמגייר ילד בלי לאפשר לו מראש מסגרת חיים דתית, בעצם מכשיל אותו. אבל אלה הדעות המחמירות, שאינן מייצגות את הזרם המרכזי ההלכתי שתומך בפסיקה של הרב פיינשטיין. לצערנו, הגיור הרשמי היום במדינת ישראל בוחר בדרך המחמירה ביותר עבור קטינים. לפני שנה וחצי נסגר ההרכב המיוחד לגיור קטינים בבית הדין הרשמי בירושלים, ומאז כמות גיורי הקטינים ירדה עוד יותר. במקום להקל את ההליך, רק הולכים ומחמירים ודורשים שההורים ישמרו מצוות באופן מלא והילד ילמד רק במסגרות דתיות או חרדיות. אנחנו מאמינים שאפשר לפתור בדרך הלכתית ראויה ומכובדת את כל הבעיה האקוטית של הגיור, באמצעות גיור הדור הבא, הקטינים. פיספסנו את הדור הראשון, יש לנו חלון הזדמנויות לתקן בדור השני. הסוגיה הזו צריכה לעמוד בלב הדיון הציבורי, ודאי כעת לפני הבחירות. בגלל שיקולים פוליטיים ולא הלכתיים, אנחנו נמצא את עצמנו בעוד דור במשבר חמור של נישואי תערובת. זו פצצה מתקתקת. הפתרון ההלכתי שלנו הוא גיור קטינים המוני. גיור בגירים הוא הרבה יותר מורכב. בעניין הזה גם אנחנו חושבים כמו הרבנות הראשית, שבבגירים הגיור חייב לכלול קבלת עול מצוות. זה מה שמפריד בינינו לבין הרפורמים. אבל כשמדובר על ילדים אין צורך בזה".

     

    מה התנאים שלכם לגיור קטינים?

     

    "התנאי הבסיסי הוא שמשפחה לא תגדל את הילד בדת אחרת, וששני ההורים, הביולוגים או המאמצים, רוצים את הגיור. מעבר לזה, חשוב שהילד יהיה מחובר לעולם היהודי המסורתי. כל ילד שלומד היום בחינוך ממלכתי לומד על החגים ומחובר לזהות היהודית. אנחנו מגיירים גם במקרים שבהם האם לא מתגיירת, בתנאי שהיא לא מגדלת את הילד כנוצרי, אלא שבבית חוגגים את החגים היהודיים. כמו כן, אנחנו מגיירים רק ילדים שהם אזרחים ישראלים. אנחנו לא מגיירים ילדי עולים זרים, או תיירים. גיור הקטינים אצלנו כולל פגישת היכרות עם המשפחה ובחירת המסלול המתאים לה ביותר, אחרי שפרסנו בפניהם את כל האפשרויות. יש הורים שבוחרים במסלול הגיור הרשמי של הרבנות, למרות הקשיים והדרישות הקשות שכרוכות בו. אנחנו מנסים לסייע גם להם באמצעות מכון 'עתים' שמלווה את הליך הגיור ומגביר ב־60 אחוז את הסיכוי לעבור את הגיור המחמיר ברבנות. אם הם יבחרו לגייר את הקטין אצלנו, לרוב כבר בפגישה השנייה מתבצע הגיור. יש לנו קורס מקוצר של ארבעה מפגשים להורים שרוצים לגייר את ילדיהם הקטנים. הקורס הזה הוא רשות, אינו מהווה תנאי לגיור ואינו מחייב קבלת עול מצוות, מפני שאין עניין מבחינה הלכתית של מצוות אצל קטין. אנחנו ממליצים להיות מחוברים לקהילה ולבית כנסת".

     

    בספטמבר האחרון חייב בית המשפט המחוזי את משרד הפנים לרשום במרשם האוכלוסין מתגיירת דרך "גיור כהלכה" כיהודייה. בכך בעצם הכיר בית המשפט לראשונה בגיורים הללו, תוך השוואתם למעמדם של הגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים במדינת ישראל. ולמרות זאת, הגיורים של 'גיור כהלכה' אינם מוכרים על ידי הממסד הרבני הרשמי. "בשלב הזה הם לא מוכרים", אומר פרבר. "אנחנו בשיח מתמיד עם הממסד ההלכתי ומקווים ונערכים ליום שבו הגיורים שלנו יוכרו. אנחנו כמובן מבהירים היטב למתגיירים שזה עדיין לא קרה, וייתכן שגם לא יקרה. אצלנו הכל שקוף ופתוח, בשונה מההתנהלות של הרבנות. אנחנו מסבירים שלא יוכלו להינשא על פי חוק במדינת ישראל. הם יצטרכו להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, ואת הטקס הדתי יוכלו לעשות בארץ. יש הרבה רבנים אורתודוקסים שיחתנו אותם באופן פרטי בארץ כדת משה וישראל".

     

    אתה תסכים שבנך יתחתן עם מישהי שעברה גיור אצלכם כקטינה?

     

    "ודאי. זה גיור הלכתי לכל דבר ועניין".

     

    כמה ילדים גיירתם עד היום?

     

    "למעלה מ־500 ילדים בשלוש השנים האחרונות, והמספרים הולכים ועולים. אנשים רוצים גיור אורתודוקסי, אך לא מוכנים לשקר בשביל זה. הגיור של הרבנות כיום למי שאינם דתיים, מאלץ אנשים לשקר".

     

    "התחושה הזו היא נוראית. על זה שהפכו אותנו לשקרנים, לא אסלח", אומרת נעמה (שם בדוי), שהצליחה לגייר ברבנות לפני כשנתיים את בתה שנולדה מתרומת ביצית ופונדקאות. "אנחנו חילונים, אבל כמו שלהורים שלנו היה חשוב שנתחתן ברבנות, ככה לנו חשוב לאפשר לבת שלנו להינשא ברבנות. מהבחינה הזו, 'גיור כהלכה' לא יכול לתת לנו פתרון. במשך שנה הלכנו לבית כנסת, התלבשנו אחרת, חתמנו על כך שנחנך אותה במוסדות דתיים, עשינו הכל. יש רבנים מקסימים בקהילה שליוו אותנו, ומאוד לא נעים לנו מהם. את תעודת הגיור קיבלנו בינתיים על תנאי, רק אחרי שבעלי מירר בבכי בפני בית הדין. בינתיים הוא עוד ממשיך ללכת בשבת לבית כנסת כי לא נעים לו מהרב שליווה אותנו, אבל אנחנו חילונים וכך נישאר".

     

     

    דרוש: זרע ישראל

     

     

    מי שמציע ליווי להורים לילדי פונדקאות המבקשים לגייר את ילדיהם ברבנות הוא הרב דוד בן־ניסן, שעסק שנים בגיור דרך מכון הגיור הממלכתי 'עמי'. לאחרונה פתח קורס פרטי לשמונה זוגות הורים לקטינים המועמדים לגיור. המחזור הראשון של הקורס התקיים בהרצליה ונמשך חצי שנה, במפגש אחד לשבוע, בעלות של 2,000 שקלים לזוג לכל הקורס. שני זוגות בוגרי הקורס כבר הצליחו להעביר את ילדיהם גיור ברבנות, ואחרים נמצאים בתוך ההליך. מחזור נוסף מתארגן בימים אלו.

     

    אלטרנטיבה אחרת היא הגיור הרפורמי, שמגייר מדי שנה כ־220 איש, ובהם קטינים רבים. "חיבקנו את התחום הזה בשתי ידיים. יש כיום הרבה מאוד ילדים שנולדו בפונדקאות. אלינו פונים רבים, אך בעיקר זוגות חד־מיניים, שגם האורתודוקסים הליברליים ביותר לא נותנים להם מענה. אני נפגשת באופן אישי עם כל משפחה ומלווה אותה", אומרת הרבה גליה סדן, מי שמונתה לאחרונה לאם בית הדין לגיור של התנועה הרפורמית בישראל.

     

    הפופולריות של הגיור הרפורמי החלה לצמוח אחרי פסיקת בג"ץ בשנת 2012, שהורה למדינת ישראל להכיר בגיור של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. "הטלפונים לא הפסיקו לצלצל, אנשים הבינו שיש אפשרות להתגייר לא באופן אורתודוקסי, בלי שיצפו מהם לחזור בתשובה", נזכרת סדן. התנועה הרפורמית יצאה אז בקמפיין גדול תחת הסלוגן "יש יותר מדרך אחת להיות יהודי", שכיכב על אוטובוסים ברחבי הארץ. "ראיתי שיש ביקוש. הייתי אז עם אפס ניסיון בגיור, רבה סטודנטית בקהילה בראשון־לציון. דיברתי עם ראשי בית הדין שלנו, עם אנשים שעסקו קודם בגיור, כדי לקבל את הסילבוס של הקורס המכין. פתחתי כיתת גיור בראשון־לציון, בליווי של רבנים וחונכים ותיקים יותר".

     

    בהמשך פתחה סדן כיתת גיור בבית דניאל תחת הליווי של הרב אזרי, מייסד בית דניאל, הקהילה המרכזית של היהדות המתקדמת בתל־אביב. הכיתה האחת צמחה עם השנים, וכיום יש בבית דניאל שלוש כיתות לימוד — באנגלית, בעברית וברוסית. תוכנית הלימודים אותה כתבה סדן מתפרסת על פני שנה, ובסיומה מתייצבים המתגיירים בבית הדין שבו חברות גם נשים, ועוברים טקס של טבילה במקווה. הגברים גם נדרשים לערוך ברית מילה. "הזרם הרפורמי אינו זרם הלכתי", מסבירה סדן. "הגיור זה המוסד ההלכתי ביותר בתוך התנועה הרפורמית. בעניין הטבילה והמילה, אנחנו נשארנו נאמנים למסורת בת 2,000 שנה. המחלוקת היא סביב השאלה מה המשמעות של קבלת עול מצוות. הגיור שלנו לא מחייב קבלת עול מצוות, אבל חשוב לנו שאנשים יכירו את חוקי המסורת לפני הגיור. כשאדם מצטרף למסורת מסוימת צריך שיהיה לו בסיס. אתה לא יכול לבחור בתוך המסורת, אם אתה לא מכיר אותה בכלל. בסוף, האנשים שעוברים את הקורסים שלנו יודעים הרבה יותר מכל ישראלי ממוצע. יש לנו קורסים מקוצרים של שלושה חודשים לאנשים מ'זרע ישראל'. לרוב מדובר באנשים שגדלו במסגרות החינוך בארץ וכבר מכירים את המסורת. כשמדובר בגיור קטינים מאומצים, או קטינים שנולדו בהליכי פונדקאות, או קטינים מ'זרע ישראל', שאביהם יהודי ואמם אינה יהודייה, ההליך אינו כולל הכנה לימודית, אלא מפגש העומד על אורח החיים המשפחתי ועל מחויבות ההורים לחנך את הילד כיהודי".

     

    הרצון להמשך החיים היהודיים גרם לעידו (שם בדוי), רווק בן 50, להחליט להביא ילד לעולם. "אני מורה לחינוך מיוחד. נסעתי עם משלחת של מורים לפולין זמן קצר אחרי שאבי, שהיה ניצול שואה, נפטר. באושוויץ החלטתי שאני צריך להוסיף עוד ענף במשפחה שלנו. חזרתי לארץ והתחלתי בהליך פונדקאות. היום אני מגדל את אביתר לבד. אני לא אדם דתי, למרות שאני מלמד במוסד דתי ולכן מכיר את כל המסורת. הבן שלי עבר גיור דרך בית דין של רב אורתודוקסי, וכשבאתי לרשום אותו ברבנות נאמר לי שהגיורים של אותו רב, שהיו מוכרים בעבר, כבר אינם מוכרים. עברתי סרטים. כל מה שעשיתי לא עזר. הם דרשו ממני מסמכים להוכיח שאני יהודי. כשפניתי לאמא שלי וביקשתי הוכחות לכך שהיא יהודייה, היא נעלבה עד עמקי נשמתה. במשך כמה לילות היא לא ישנה. מבקשים ממנה, ניצולת שואה, נצר למשפחה שיש בה רבנים, להוכיח שהיא יהודייה. נשברתי ופניתי לגיור הרפורמי. קיבלתי יחס מכבד מאוד. הם אפילו לא רצו שאביתר יעבור שוב טבילה וסמכו על הטבילה שעבר בגיור של בית הדין האורתודוקסי. אביתר גדל כיהודי, הוא רשום במרשם האוכלוסין כיהודי, הוא עבר גיור אורתודוקסי ורפורמי, אבל למרבה האבסורד, כשירצה להינשא, הרבנות לא תכיר ביהדותו".

     

    מערך הגיור: "היחס מכבד"

     

    "כל מי שמשוחח עם ישראלים שניסו להתגייר באמצעות הממסד הרבני עומד מיד על עינוי הדין שעברו, על הגישה המתנשאת של בית הדין, ועל הניסיון להפוך אותם לחרדים עוד לפני שהתגיירו", אומר גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל. "אנחנו איננו מתכוונים להפקיר עשרות אלפי משפחות ישראליות לידי הממסד העוין והכוחני הזה. בשנים הקרובות אנחנו מתכוונים להרחיב באופן דרמטי את פעילות הגיור שלנו ברחבי הארץ, ולעבור מגיור של מאות בשנה לגיור של אלפים. זו החובה שלנו כלפי עשרות אלפי משפחות ישראליות שעלו לארץ מכוח חוק השבות, וכלפי כל המשפחות המאמצות ילדים. כל ממשלה שתנסה לבלום את המשימה היהודית והציונית הזו באמצעות חקיקה, תיתקל בהתנגדות עזה וחסרת פשרות בארץ ובתפוצות. המפלגות החרדיות מנסות לקדם חקיקת גיור מאז ימי בן־גוריון, ונכשלות פעם אחר פעם. יחד עם רוב הציבור הישראלי ויהודי העולם נדאג שהם לא תצלחנה גם בעתיד".

     

    "המצב שקיים היום לא מפריע לי", אומרת הרבה סדן. "המדינה מכירה בגיורים שלנו לצורך מרשם האוכלוסין. המצב אמנם יוצר עומס על בתי המשפט כי בית המשפט צריך לאשרר כל תעודת גיור שלנו, מאחר שהמדינה לא מוכנה לשים חותמת על התעודות שלנו מיוזמתה. זה גם עולה למתגיירים יותר, הם צריכים לשלם 1,200 שקל אגרה לבית המשפט ועוד 300 שקל לעורכת הדין שלנו שמטפלת בזה".

     

    לא מפריע לך שהמתגיירים שלכם לא יוכלו להינשא עם יהודים אורתודוקסים?

     

    "הם יוכלו להינשא אצלנו. הנישואים במדינה צריכים להיות אזרחיים, וכל אחד יבחר את הטקס הדתי שמתאים לו".

     

    האם לדעתך יש סיכוי לשיתוף פעולה סביב גיור קטינים בין הזרמים השונים, כדי למנוע רשימות חיתון נפרדות לכל זרם?

     

    "יש לנו מחלוקת גם עם האורתודוקסים הליברליים ביותר סביב גיור ילדי פונדקאות של זוגות הומואים, סביב נשים היושבות בבית הדין וסביב נוכחות גברים בטבילת נשים. אצלנו מאוד מקפידים על כך שבטבילת גבר לא תהיה בלנית אישה, ושבטבילת אישה לא תהיה נוכחות גברית. עם זאת, אני מוכנה לשבת בשולחן עגול ולחשוב יחד על מנגנון משותף של גיור הקטינים".

     

    הרב פרבר, מצידו, אומר כי גם בצד האורתודוקסי יש קולות שונים שמבקשים למצוא דרך ליברלית יותר. "בנוגע לגיור של ילדי פונדקאות של זוגות הומואים, אנחנו בדיונים פנימיים על הנושא בתוך הוועד הרבני של 'גיור כהלכה'. היינו שמחים לתת מענה הולם לציבור הזה, אך יש קולות שונים ויש רבנים שאומרים שבית הדין לא יכול להכיר בזוג שחי באופן מוצהר יחד בניגוד להלכה. בנוגע לשילוב נשים בבית הדין, זו סוגיה שאי־אפשר להתעלם ממנה. צריך לדון בה. ייתכן שאפשר לחשוב על פתרונות כמו הרחבת בית הדין ליותר משלושה דיינים, תוך הוספת נשים. כאדם פרטי, אני מאמין שההלכה אמורה לתת מענה לכל אחד וצריכה לדעת איך לפעול בתוך המציאות החדשה שנוצרה במדינת ישראל ובעולם היהודי. המענה של ההלכה צריך להיות כזה שמכבד את כולם ונותן מענה לכולם. לא צריך לשלול את הזכויות של הרפורמים, או לומר שכל מה שהם עושים זה אפס. בעיניי עדיף שיהודי ילך לבית כנסת רפורמי בשבת מאשר שיבלה בים. אני איש הלכה, אבל האם זה אומר שכחלק מההלכה שלי אני צריך לדרוך על כל מי שלא מאמין באותה הלכה? לא. אני יכול לכבד אותו".

     

    האם לדעתך הריכוזיות של הרבנות צריכה להישמר, או שמוטב שהגיור והנישואים יופרטו?

     

    "בקרב 70 הרבנים התומכים ב'גיור כהלכה' יש חילוקי דעות בשאלה הזו. יש רבנים שמעדיפים רבנות ראשית חזקה ואיתנה, אך מקווים שתפעל באופן מקרב ולא בחומרות מיותרות, ויש רבנים שאומרים שכבר מוטב להפריט את הכל. בעיניי השאלה היא לא בינארית — או רבנות ראשית ממלכתית או הפרטה. העולם היהודי לא רוצה שהכל יהיה כאוס, וגם לא רוצה רבנות ראשית כל כך ריכוזית ומחמירה. יש עוד מודלים יותר פלורליסטיים שיאפשרו לשמור על סדר ויציבות, אך יכבדו את הבחירות של כל אדם לחיות חיים יהודיים כמו שהוא רוצה".

     

    ממערך הגיור נמסר בתגובה לטענות כי "היחס למתגיירים במהלך כל ההליך הינו מכבד. קטינים בפרט מטופלים ברגישות רבה תוך הבנת האתגרים הטמונים במסלול הגיור. הדרישות כלפי אורח החיים של המשפחה במהלך הליך הגיור מנוסחות על ידי הרבנות הראשית מתוך הקפדה על גיור אחיד ותקף הלכתית". ראש מערך הגיור, הרב משה ולר, הוסיף כי "גישת בתי הדין לגיור מבוססת על דעות הרוב בתחום ההלכה, במטרה לשמור על אחדות העם ולא לפלגו".

     

    yifater1@gmail.com

     

     

     


    פרסום ראשון: 17.01.19 , 15:47