תחילה הנשימה החלה להיות קשה והאוויר בקושי נכנס לריאות. החלה גם סחרחורת והראייה התערפלה, יצאה ממיקוד. יעקב אומר שבכל ימי חייו והוא בן 56 מעולם לא חש כה רע. תמיד היה בריא, חלה פה ושם כמו כולם, אבל בסך הכל גיליונו הרפואי היה "קצר כמו טלגרמה".
זו דרמה שהתרחשה בשישי בערב לפני כשמונה חודשים, ב־12 במאי שנה שעברה. יעקב שתה כמה כוסיות קטנות מבקבוק הוודקה שקנה כמה ימים קודם לכן במרכול לא הרחק מביתו בבאר־שבע. אולי שתי כוסיות, מקסימום שלוש. יליד באקו בירת אזרבייג'ן, 28 שנה בארץ, איש תחזוקה במוסד ציבורי, קם בבוקר לעבודתו וחוזר לפנות ערב הביתה. אדם מתפקד, לא שתיין. אוהב לסיים את יומו עם כוסית קטנה מול הטלוויזיה.
זה סיפור שנגמר רע מאוד. בעלטה כבדה, חושך תמידי. בנו הגדול של יעקב הוזעק לבית הוריו וכשראה אותו מסוחרר ובקושי נושם צילצל מיד למד"א. יעקב זוכר את הפרמדיק והחובשים מעמיסים אותו על אלונקה, מחברים אותו למוניטור ודוקרים את זרועו. באמבולנס שדהר לסורוקה בדמדומי הכרתו עוד הספיק לשמוע את אחד החובשים מאיץ בנהג ללחוץ על הדוושה "כי אנחנו מאבדים אותו". הוא זוכר את עצמו כאילו זה היה לפני שתי דקות, מתחנן בפניהם, "תצילו אותי, אני לא רוצה למות, תצילו אותי בבקשה".
שמונה ימים שכב בטיפול נמרץ. הורדם והונשם עד שמדדי החיים החלו לחזור לעצמם. בדיקות הדם הצביעו על הרעלת מתנול. כשחזר לעצמו וסביב מיטתו נאספו בני משפחתו, ביקש מהם להדליק את האור או להסיט את הווילון מהחלון. זה היה באמצע היום, החדר היה שטוף אור. הוא לא ראה דבר, קם מתרדמתו עיוור. עכשיו אנחנו אצלו בסלון בבית בבאר־שבע וכשהוא קם לחפש דבר מה הוא אוחז במקל נחייה שאליו הוא מסתגל עתה, לומד איך לתפעלו. לא מזמן קיבל תעודת עיוור באופן רשמי.
בנו אומר שרק יומיים לאחר שאביו אושפז בבית החולים, התברר מה קרה. ב־14 במאי הובהל לסורוקה סרגיי בן ה־58, גם הוא תושב באר־שבע, כשהוא סובל מאותם תסמינים. הוא הורדם והונשם וגם בדיקות הדם שלו הצביעו על הרעלת מתנול. כשקם גילה כי התעוור. זה הספיק לבית החולים כדי להזעיק למקום את משרד הבריאות. מאיה רבני, מנהלת שירות המזון במחוז דרום של המשרד, אומרת שהדיווח מבית החולים היה על שני מקרים של עיוורון לצמיתות כתוצאה משתיית אלכוהול מזויף. "הגענו כל הצוות לבית החולים והתחלנו לברר את הפרטים. הבן של יעקב נסע לבית והביא לנו את הבקבוק שאביו שתה ממנו. אחר כך כשהתוצאות חזרו מהמעבדה, התברר כי הבקבוק הכיל פי 1,731 אחוזי מתנול מעל התקן. זה נתון מטורף, ממש סכנת חיים".
יעקב וסרגיי לא היחידים שהתעוורו משתיית אלכוהול מזויף בשנה האחרונה. קצת פחות מחודש אחר כך, ב־10 ביוני, הגיע אדוארד בן ה־51 לסורוקה עם אותם תסמינים. גם הוא התעוור כתוצאה משתיית אלכוהול מזויף. למרבה הזוועה היו אחרים שעבורם האלכוהול הרעיל היה קטלני: תשעה אנשים מתו מתחילת השנה בישראל כתוצאה מהרעלת מתנול, החומר שממנו מכינים אלכוהול מזויף. שבעה מהם עד חודש נובמבר האחרון שבו ביצעה המשטרה מעצרים של חשודים בייצור ובשיווק האלכוהול המזויף. דצמבר האחרון גבה שני קורבנות נוספים: הראשון היה בתחילת שנות ה־40 לחייו, השני בן 50 במותו. שניהם נפטרו בסורוקה, שניהם מהרעלת מתנול. כולם דוברי רוסית, יוצאי ברית־המועצות לשעבר ממעמד סוציו־אקונומי נמוך,חלקם עריריים.
וודקה בשליש מחיר
זה סיפור שמתחיל בכסף. לפני כארבע שנים העלה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את מס הקנייה על האלכוהול. על אתנול, חומר אורגני הנחשב לסם פסיכואקטיבי הנמצא בכל משקה אלכוהולי, הוטל מס של 85 שקל לליטר. ליטר אתנול משמש לייצור כמה עשרות בקבוקים, ועדיין המס הגבוה העלה את מחיר המשקאות לצרכן.
מתנול הוא חומר נוזלי המכיל כוהל שיש כמה דרכים לייצרו: הוא מופק תוך כדי הליך ייצור האתנול ברמות נמוכות ולכן נמצא בריכוז נמוך בכל משקה אלכוהולי. דרך נוספת היא תעשייתית, בהליך כימי המייצר מתנול לניקוי מכונות ומשמש בתעשיית הדלק והפלסטיק. המתנול התעשייתי נחשב רעיל ומינון גבוה שלו יכול לגרום לעיוורון ולמוות. מה שהופך אותו רלוונטי לסיפור שלנו הוא מס הקנייה הנמוך עליו: 1.6 שקל לליטר. צבע הנוזל שקוף ואין לו ריח. ניתן לייצר ממנו אלכוהול בעלויות נמוכות מאוד ולמכור אותו ברווח גדול. הבעיה היחידה היא שמדובר בסכנת נפשות.
לקח זמן עד שנפתחה חקירה. בתחילת 2018 החלו להגיע לבית החולים סורוקה חולים שסבלו מפרכוסים וכאבי ראש עזים. עד סוף חודש מאי השנה נרשמו שלושה מקרי מוות ושני מקרי עיוורון, כשחוות הדעת הרפואית קבעה כי מדובר בהרעלת מתנול, שגרמה לפגיעה אנושה במערכת העצבים וכלי הדם. ככל שחלף הזמן נספרו עוד ועוד מקרי מוות. משרד הבריאות תיחקר כל אירוע, בירר ככל האפשר מה שתו הנפגעים ופירסם אזהרות לציבור לבל יקנה וישתה מאותם בקבוקים שבהם נמצא החומר הרעיל.
חקירת המשטרה החלה בחודש מארס. מכיוון שעיקר הקורבנות עד אז היו במחוז הדרומי של המשטרה הוחלט להקים צוות חקירה מיוחד ביחידת ההונאה של המחוז, על מנת להגיע ליצרנים והמשווקים של אותם משקאות שהוכנו מהחומר הרעיל. לדברי ראש צוות החקירה, רס"ב אשר אלימלך, תחילה הלכו החוקרים אל אנשי משרד הבריאות כדי לאסוף פרטים על כל המקרים. "אחר כך גבינו עדויות מבני משפחה של האנשים שנפטרו ומהקורבנות שנותרו בחיים, ומהם הגענו לחנויות", מספרים אלימלך והחוקר רס"מ דרור יצחק.
זו לא הייתה אמורה להיות חקירה מסובכת. הרי בעלי המכולות והפיצוציות רכשו את האלכוהול ממשווק או מפיץ והמפיץ/המשווק אמור להוביל ליצרן. אבל לא כל בעלי המכולות שיתפו פעולה. היו שהתבקשו להציג חשבוניות על הסחורה שרכשו, בקבוקי האלכוהול המזויף שהכילו את המתנול הרעיל, וסירבו. היו שהציגו חשבוניות שלא הובילו לשום מקום כיוון שהיו פיקטיביות.
חשבוניות זה התחום של מע"מ. מנהל מחוז דרום במע"מ, גדעון לואיה, אומר שהיה בהלם כששמע שאנשים מתים או מתעוורים אחרי ששתו אלכוהול מזויף. "צריך לזכור שמדובר בתחילת הקיץ, בני הנוער אוטוטו יוצאים לחופש הגדול. הייתי מזועזע ממש. יש לי ילדים שיוצאים לבלות, ילדים מדהימים, אבל כולנו יודעים מה עושים בני נוער בקיץ. אתה חושב שהילד שלך לא שותה אבל זו אשליה, מרביתם שותים בגיל הזה. ומה הם מחפשים אם לא אלכוהול זול. הייתי ממש בחרדה, היו לילות שלא הצלחתי לישון. שמתי על זה את כוח האדם הכי טוב שיש לנו, כולנו היינו באמביציה כי לכולנו יש ילדים. כבעל עסק אתה קונה בקבוק של חברה מוכרת ב־50 שקל נניח, אבל אם זה מזויף אתה יכול לקנות גם בפחות מ־20 שקל ועוד בשחור, ותמורת זה אתה מקבל חשבונית פיקטיבית. יש לנו מערכת מקוונת של הגשת דוחות שמאפשרת לנו לעשות הצלבות על חשבוניות, להתחקות אחר העקבות שלהן. היו בעלי עסקים שנתנו לנו חשבוניות שהם קיבלו וזימנו את האנשים שעל שמם הייתה רשומה החשבונית ולא היה להם מושג במה מדובר, הם לא היו שותפים לדבר הזה. עשינו ביקורות ספרים כדי להגיע לספקים וכל הזמן הזה הרגשנו שאנחנו במרדף. לא אחרי הכסף, אלא במרדף אחרי המקור של הרעל הזה כדי להגיע אליו כמה שיותר מהר ולהציל אנשים".
הפעולות בוצעו במקביל. צוות החקירה של אלימלך מיחידת ההונאה בדק אם הוגשו תלונות על מכירת אלכוהול מזויף מתחילת השנה. כך הגיעו לתלונה של א', הבעלים של יקב ערק גת, הפועל בבית יצחק ליד נתניה. בחודש ינואר השנה הגיש א' תלונה בתחנת אופקים, אחרי שגילה כי במרכול בעיר מוכרים את מותג הוודקה שלו בשליש המחיר. "ספק שלי עלה על זה", הוא מספר, "נסעתי לשם וקניתי בקבוק אחד כדי לראות במה מדובר. הם זייפו את התווית שלנו ואפשר היה לראות שזה זיוף. אבל עזוב, אני כבר לפני שנה וחצי גיליתי שמזייפים את הוודקה והברנדי שלנו. הפעם הראשונה הייתה בראשון־לציון ואחר כך באשדוד. הגשתי את המשקאות למשרד הבריאות ופניתי למשטרה. משרד הבריאות שם אזהרה באתר שלו, אבל מי נכנס לאתר של משרד הבריאות לפני שהוא יוצא לקנות אלכוהול?"
מאות בקבוקים במחסן
החוקרים של אלימלך מצאו את התלונה של א' והבינו ממשרד הבריאות שבאלכוהול המזויף שנמכר תחת המותג שלו נמצאה כמות גדולה של מתנול. בעלת החנות זומנה למשטרה באפריל ושיתפה פעולה באופן מלא. עדותה הובילה למי שמכר לה את בקבוקי האלכוהול המזויף: פליקס סיבוני.
סיבוני, המתגורר בקריית־גת, מוכר באזור הדרום כמשווק של משקאות קלים. במשך עשרות שנים היה משווק מורשה של חברת משקאות גדולה ולפני כשנתיים פרש והחל לעסוק בשיווק עצמי יחד עם שותף בשם שלמה אלקבץ. השניים זומנו למשטרה באפריל ומסרו עדות. סיבוני אישר שמכר את האלכוהול לאותו מרכול באופקים, אבל טען כי נפל קורבן להונאה וכי לא ידע שמדובר באלכוהול מזויף המכיל חומר רעיל. הוא סיפר מיוזמתו כי במחסן שלו ישנה סחורה נוספת ובחיפוש באותו מחסן נמצאו כ־1,500 בקבוקי אלכוהול מזויף. שירות המזון דגם בקבוקים מכל הארגזים במחסן ובכולם נמצאו אחוזי מתנול גבוהים בהרבה מהתקן המותר. לדברי חוקרי המשטרה ומע"מ, סיבוני ושותפו לא אמרו ממי קנו את הסחורה. הם גם לא סיפקו חשבוניות על הקנייה. לאחר שמסר את עדותו פורסם שמו של סיבוני ברשתות החברתיות בגלל ייחוסו המשפחתי: הוא אביה של שרת התרבות והספורט מהליכוד, מירי רגב.
עוד ארבעה משווקים זומנו למשטרה. חלקם שיתפו פעולה ועדותם הובילה לחשודים המרכזיים בתיק שעל פי החשד עסקו בייצור, הכנה והפצת האלכוהול המזויף. יורם כהן, רכז המודיעין של מע"מ באר־שבע, גילה חשבוניות שהעידו על רכישת 30 טון מתנול בידי תושב נתיבות בשם משה ביטון. על פי החשד, את המתנול העביר ביטון לעופר אביכזר מערד החשוד כי ייצר והפיץ את המשקאות. החוקר אלימלך אומר שבמחסן בערד נמצאו בקבוקי וודקה, וויסקי וברנדי עם תוויות מזויפות שהכילו כמות רעילה של מתנול. ההתחקות אחרי ביטון ואביכזר הובילה לחשוד נוסף, יאיר אברהם, תושב באר־שבע. בביתו נמצאו 24 חביות מתנול, 200 ליטר האחת. החקירה העלתה כי בקבוקי האלכוהול נמהלו ב־40 אחוז מתנול ו־60 אחוז מים. מכל חבית יוצרו 500 בקבוקים שהכניסו 22 אלף שקל. חבית אחת של מתנול עולה 1,300 שקל.
אלימלך ואנשיו פשטו על בתים ועסקים בבאר־שבע וערד, ובפשיטה נוספת על מחסן בקריית עקרון נתפסו עשרות משטחים עמוסים בארגזי בקבוקים של אלכוהול מזויף, מוכנים להפצה, מכונות ייצור וחביות מתנול. שם נעצר יניב בוהדנה, שכמו יתר החשודים מכחיש כי ידע שמדובר בחומר מסוכן ורעיל.
"מכירת מזון מפוגל"
מאיה רבני משירות המזון של משרד הבריאות מספרת כי בחודש יולי במשך יומיים פשטו אנשי השירות יחד עם המשטרה, עיריית באר־שבע ופקחי משרד הכלכלה על עשרות מרכולים ופיצוציות בבאר־שבע ובערים הסמוכות לה. "תפסנו כאלף בקבוקי אלכוהול מזויפים בעשרות עסקים. כמעט בכל שכונה בבאר־שבע מצאנו חנויות שמכרו אלכוהול מזויף. הגענו לדימונה, לאופקים ולנתיבות וגם שם מצאנו. מבחינתנו כל עסק שמוכר אלכוהול מזויף או כל מפיץ או משווק של האלכוהול הזה מהווה סכנה לבריאות הציבור. הם מוכרים ומשווקים רעל. בבדיקות שעשינו מצאנו כמויות גבוהות פי כמה מאות ואפילו פי כמה אלפים מהמותר בתקן".
איך אפשר לזהות אלכוהול מזויף?
"הסימון על התווית לא תמיד מכיל שם וכתובת יצרן כפי שנדרש בחוק. תפסנו בקבוקים שעל התווית שלהם יש רק טלפון סלולרי וכשהתקשרנו למספר הבנו שהוא לא מחובר. גם המחיר צריך להדליק נורה אדומה כי מדובר במחיר נמוך מאוד מהמחיר האמיתי בשוק".
יעקב שהתעוור מגיב לעניין המחיר הזול בנפנוף יד זועם. "שטויות", הוא אומר, "אני קניתי בקבוק וודקה של פשניצ'ניה ב־40 שקל. זה לא היה בזול. אפילו קניתי אותו בעשר אגורות יותר כי בהרבה מקומות מוכרים אותו ב־39.90".
בינתיים החקירה ביחידת ההונאה נגד היצרנים החשודים הסתיימה וחומר הראיות הועבר לבדיקת הפרקליטות עם המלצת משטרה להגשת כתבי אישום בגין מכירת מזון מפוגל, שימוש רשלני בחומר רעיל ומסוכן לציבור וחבלה ברשלנות. כנגד המשווקים, ובהם סיבוני, ההמלצה היא להגיש כתבי אישום רק בגין מכירת מזון מפוגל ושימוש רשלני בחומר רעיל ומסוכן לציבור. נגד חלק מבתי העסק שבהם נמכרו המשקאות המזויפים הוצאו צווי סגירה מנהליים. גם אנשי מע"מ העבירו את חומרי החקירה שלהם לבחינת המחלקה המשפטית ברשות המסים. "זה לא סוף פסוק מבחינתנו", אומר לואיה, "ולא רק מבחינתנו כי אנחנו לתיקים כאלו מביאים חבר טוב שלנו שקוראים לו מס הכנסה והוא גם חוקר, ולחבר הזה אנחנו מוסיפים חבר נוסף שקוראים לו ביטוח לאומי. ישנה סבירות גדולה שנגיש כתבי אישום על עבירות מס".
משרד הבריאות מבחינתו ממשיך לפשוט על עסקים שיש לגביהם מידע כי הם מוכרים אלכוהול מזויף ורעיל. רק השבוע הוציא רופא מחוז דרום במשרד, ד"ר מיכאל גדלביץ, צו סגירה מנהלי למרכול ברחוב דוד המלך בבאר־שבע עקב החזקת משקאות אלכוהול מזויף עם רמות מתנול גבוהות. אנשי המשרד הגיעו למרכול הזה בעקבות עדות אמו של אחד הנפטרים בחודש שעבר, ולפיה רכש שם את השתייה שממנה מת.
את יעקב העדכונים האלה לא מנחמים. "איך בנאדם שראה הכל סביבו 55 שנה יכול להתרגל פתאום לא לראות כלום, איך? תדמיין את עצמך עכשיו פתאום עיוור, בלי אור, בלי שום תמונה, בחושך, תבין כמה זה קשה. אני חצי בנאדם עכשיו. כל החיים שלי עבדתי ופתאום אני לא יכול לעבוד יותר. אני כל היום מול הטלוויזיה ורק שומע מה מדברים, מי היה מאמין שדבר כזה יכול לקרות כאן בישראל?"
"הכל נעשה בתום לב" | פרקליטי פליקס סיבוני: "ההמלצה נגדו רק בגלל ייחוסו"
סנגוריהם של פליקס סיבוני ושלמה אלקבץ, עורכי הדין מיכה גבאי וליאור מרכס, מסרו בתגובה לטענות העולות בכתבה כי: "מרשינו מכחישים בתוקף את החשדות נגדם. כל בר דעת יודע שאין זה מתפקידה או סמכותה של היחידה החוקרת לפרסם המלצה. זו תופעה שיש לגנות אשר הפכה לתחביב בקרב המשטרה שעשתה לה נוהג להמליץ שעה שמדובר בחשודים 'מיוחסים'. רק בשל הייחוס של מרשי (עליו הוא גאה מאוד) מוגשת המלצה זו ואף דואגים לפרסמה עוד בטרם הגיע חומר החקירה לידי רשויות התביעה. מרשינו נהגו בתום לב בדרך מקובלת ורכשו את האלכוהול בהתאם לתנאי השוק תוך שהם נופלים קורבן למי שמייצר ומפיץ את האלכוהול המסוכן".
סנגורו של יאיר אברהם, עו"ד עידו פורת: "אברהם שיתף פעולה בחקירה, הסביר שלא הוא ייצר את האלכוהול המזויף, אמר ממי רכש והצטער מאוד על מעשיו. הוא הכחיש כי הפגיעות שנגרמו לאנשים אירעו כתוצאה מהאלכוהול שהוא מכר".
סנגורו של עופר אביכזר, עו"ד צחי רז: "אביכזר הינו אדם פשוט שמוכר סחורה באמצעות רכבו, קונה אלכוהול בסיטונאות ומוכר לבעלי עסקים. לא הייתה לו כל ידיעה כי מדובר בחומרים מהולים בחומר אסור. הוא מעולם לא ייצר בקבוק שכזה ולא נתפס אצלו דבר. למעלה מכך, כשגילה שהאלכוהול מהול לפני חודשים השמיד ארגזים אחרונים".
סנגורו של משה ביטון, עו"ד ארז שלו: "מרשי מכחיש כי הייתה לו ידיעה על כך שמדובר בחומרים מסוכנים שנעשה בהם שימוש לצורך דילול משקאות מזויפים. טענתו היא שהיה עובד שכיר בתפקיד נהג בלבד כך שלא הייתה לו כל ידיעה או הסכמה למיוחס לו".
עו"ד אפרת צרפתי מסרה בשמו של יניב בוהדנה כי, "מרשי הכחיש בחקירתו את המיוחס לו. לא בכדי שוחרר בהסכמת היחידה החוקרת".
ממשטרת ישראל נמסר כי: "מדובר בחקירה נחושה שנועדה לאתר ולפעול כנגד סיכונו של הציבור בשל שימוש פוחז בחומרים מסוכנים על ידי מי מהחשודים, ולאחר שאירעו מספר מקרי מוות ופגיעה גופנית של ממש של אזרחים תמימים".
