ביום חמישי שעבר התכנסה הצמרת המשפטית במלון "דן כרמל" בחיפה לדיון השנתי של "העמותה למשפט ציבורי". מה שמיקד את תשומת הלב היה כמובן נאומו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שסיפק לציבור עדכון קצר על מצב חקירות ראש הממשלה. אבל בין באי האולם כבר רחש הסיפור שעתיד להפוך ל"פרשת המין והמינויים". באותו יום הוציא בית המשפט בראשון־לציון צו איסור פרסום גורף על הפרשה כולה. רסיסי מידע נלחשו מפה לאוזן בין חלק משותפי הסוד. הפעם בלט בהיעדרו החתן הקבוע של כל הכינוסים המשפטיים - יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה. כתב אישום נגדו כבר הוגש בפרשת הברחת חברתו בנמל התעופה, והוא העדיף להדיר רגליו מהאולם ולרדת לאילת לכנס הלשכה בנושא חדלות פירעון.
דווקא בשבועיים האחרונים, מרגע ההכרזה על הקדמת הבחירות, נשמו במערכת המשפט לרווחה. "לעת הזו" - כפי שהם נוהגים לכתוב בפסיקותיהם - החקיקות שנועדו להגביל את עצמאותו של בית המשפט העליון הונחו בצד. עד שפרצה השבוע הלבה מהר הגעש של הפרשייה העסיסית והמסוכנת, תוך שהיא מאיימת לחרוך כל מה שבדרך. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הזדעזעה לראות כיצד הגורמים החותרים תחת אמון הציבור במערכת המשפט עושים שימוש בפרטים החלקיים שנלחשו ברשתות החברתיות, ושרת המשפטים איילת שקד נחרדה מהצל הכבד של פרשה העוסקת בטוהר המידות של בעל בריתה וחברה האישי אפי נוה, ועוד דווקא ערב הבחירות.
נוה נחשב לחשוד המרכזי בפרשה החמורה שעוסקת לפי החשד בשוחד, עבירות מרמה והפרת אמונים. לצידו מעורבות בה גם שופטת בבית משפט השלום, שעל פי החשד נוה פעל לקידום מינויה, ועורכת דין שנטען כי נוה פעל לקידום בעלה השופט למחוזי – מינוי שלא יצא לפועל. בין היתר נחקר חשד למתן שוחד מיני ולעניינים נוספים, ובהם פגיעה בטוהר המידות באופנים אחרים, ונושאים הקשורים ללשכת עורכי הדין.
בשיחות עם שופטים עמיתים הביעה הנשיאה חיות את חששותיה מהנזק שהפרשה הזו, המטילה בספק את ניקיון הליך בחירת השופטים בישראל, עלולה לגרום, והבהירה שאיש לא חשד בשחיתות במערכת. "הרי אנחנו מקפידים כל כך בבחירת כל מועמד", קוננה, "ממש כמו בעבודת יד". נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש הייתה תקיפה יותר: "קרה כאן דבר חמור מאוד. זה עצוב, בהחלט עצוב לראות שיכול לקרות דבר כזה. עם זאת, השיטה לבחירת השופטים היא מן הטובות שיש. הפגם הוא כמו בכל שיטה, אם נכנסים אליה גורמים שליליים".
הדיקטטור והקנאים
הסיפור של אפי נוה יכול להוות נושא לסדרת דרמה משפטית־פוליטית גורפת רייטינג. הוא נולד בשם אפרים נבעה לפני 50 שנה באשקלון, להורים ילידי עיראק. אמו הייתה עוזרת גננת ואביו מתווך. "לא קיבלתי ירושה מאף אחד", אמר בעבר. את השירות הצבאי החל בפלס"ר שריון, אך לדבריו בשל תאונת דרכים עבר ליחידת מחשבים.
ללימודי המשפטים הוא הגיע עם שם המשפחה החדש. למרות שבכמה הזדמנויות בעבר אמר שלמד באוניברסיטת תל־אביב, ליתר דיוק נוה למד שלוש שנים במכללת רמות משפט, השייכת לחברה־בת של האוניברסיטה, שלא דורשת לעבור מבחן פסיכומטרי כדי להתקבל. רק את השנה הרביעית עשה בפקולטה היוקרתית בתל־אביב, מה שלא מנע ממנו לצאת נגד המכללות כשאמר כי הן "הופכות את לימודי המשפטים לבדיחה".
את ההתמחות עשה אצל השופטת שרה דותן בבית משפט השלום בתל־אביב, ולאחריה עבד במשרד מ. תגר המתמחה בתחומי ביטוח ונזיקין. ב־1998 עזב יחד עם עו"ד אלישע אטיאס את מ. תגר ופתח משרד מתחרה, "אטיאס־נוה". בהמשך, עו"ד זיו כהן עזב אף הוא את מ. תגר, והצטרף לשני חבריו. כיום מעסיק המשרד "אטיאס־נוה־כהן" עשרות עורכי דין והוא נחשב לאחד המשרדים המובילים בתחום. בדף הפייסבוק של המשרד אפשר למצוא תיקים בפרופיל גבוה, למשל התביעה של ינאי פרישר גוטמן נגד בית החולים איכילוב או הייצוג של חוקר יחידה 504 לשעבר דורון זהבי, המכונה "קפטן ג'ורג'".
אבל האמביציה של נוה לא מצאה את סיפוקה רק בתחום המשפטי. ב־2011 הוא נבחר לכהן כיו"ר מחוז תל־אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, והחל בנסיקתו אל עבר עמדות מפתח. מי שנבחר אז לראשות הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, שנחשב לחברו של נוה, הפך עד מהרה ליריב מר. "כשבוע לאחר שנבחרתי נתגלעו סדקים בינינו וניתק הקשר", אומר ברזילי. "גיליתי שמה שעניין את אפי זה רק אפי, וכך נפרדו דרכינו. הוא תיכנן מראש איך להשתלט על הלשכה. הייתה לו ממש תוכנית עבודה. מדובר באדם אגרסיבי ויהיר, בלי עכבות, שלא בוחל בשום אמצעים עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה".
ארבע שנים אחר כך נבחר נוה לראש הלשכה ברוב מרשים של 70 אחוזים. עם כניסתו לתפקיד, מצא לשכה מסוכסכת ומפולגת. גולת הכותרת של פעילותה היו טקסי הסמכת עורכי הדין והכנס השנתי המתוקשר באילת, אך בשאר הזמן התנהלה תוך מריבות בלתי נגמרות. אפילו שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים השתייכו למחנות יריבים, קיזזו זה את זה בוועדה והשפעתם הייתה אפסית. עם סגנון הניהול הריכוזי שלו הוא השכיל לבנות בלשכה תזמורת שבה יש מקום לכולם — כל עוד ברור מיהו המנצח. "דיקטטור", קראו לו מבקריו, אבל נוה דחה את הטענות ש"נובעות מקנאה ותסכול".
עו"ד בכיר שמכיר את נוה ומעריך אותו אמר: "באפי יש שני צדדים. הוא איש כוחני, זה נכון. אולי גם המעמד עלה לו לראש. אבל אין ספק שמצד שני הוא הביא את לשכת עורכי הדין למעמד שלא היה לה שנים ושיקם אותה. הלשכה הפכה להיות דומיננטית, היחסים עם השופטים היו טובים מאוד, הלשכה הגנה על גבולות המקצוע ופעלה למען חבריה, דאגה לאירועים לחברים ולהשתלמויות מקצועיות. אין ספק שלאפי יש זכויות רבות ומרבית עורכי הדין יאמרו לך את זה, מצד שני הוא כוחני ואנשים מאוד נזהרו ממנו. הכוחניות הזו חזרה אליו כבומרנג".
השופטים עלו לרגל
נוה מזכיר באישיותו את שרת המשפטים שקד. כמוה גם הוא בולדוזר, ממוקד מטרה וכוחני. מה הפלא שעד מהרה הפכו בני ברית וגם חברים קרובים. "יש לנו השקפת עולם זהה - שמרנית", אמרה עליו שקד. נוה השלים את התזזית שלה. הוא הוכיח עצמו כבעל חושים פוליטיים חדים ושאיפות לרכז סביבו מה שיותר עוצמה. אישיותו הדומיננטית מיגנטה אליו רבים - שילוב של כוח, קסם אישי, זמינות, דיבור בגובה העיניים וחביבות. במערכת המקפידה לשמור על דיסטנס מהול בצדקנות, זה היה משב רוח מרענן. מי עוד היה מסוגל לומר מדי פעם בשיחותיהם לנשיאה דאז מרים נאור, "תגידי, מה נסגר איתך?" ולרכל חופשי על כל אדם ושופט במערכת?
משימתה הראשונה של שקד, אליה גייסה את נוה, הייתה תמיכה גלויה בבחירת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לתפקידו. בין השניים החל שיתוף פעולה ששינה את האיזון המסורתי בכל הקשור לבחירת שופטים. מאז קום המדינה, לשכת עורכי הדין נחשבה חותמת גומי של המערכת המשפטית, אלא שאז הגיע נוה והודיע, "באתי להיות שותף, ולא נושא כלים".
חשוב להבין: עד לסתיו 2017 נוה כלל לא כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים. חברי הלשכה בוועדה היו אילנה סקר וחאלד זועבי, שאמורים היו להצביע על פי מצפונם כשליחי ציבור בלבד, ואפילו לא על פי האינטרס של לשכת עורכי הדין. אבל ראשי המערכת המשפטית - החל מהנשיאה הקודמת נאור, שרת המשפטים שקד והנשיאה הנוכחית חיות - הבינו שהכתובת להסכמות ודילים היא אחת: נוה. "ראשי המערכת ידעו, כמו כל חברי הוועדה שעסקו בבחירת המועמדים, כי על פי נוה יישק דבר", מספר שופט בכיר. "שיחה עימו מביאה להרמה אוטומטית של שתי ידיים בוועדה - והן לא שלו".
גם פוליטיקאים הבינו זאת. כך למשל פעלו נוה ושר האוצר, חבר הוועדה, משה כחלון, לקידומו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון לעליון, כשנוה דואג מול השר אביגדור ליברמן להשיג את הסכמת חבר הוועדה מ"ישראל ביתנו", ח"כ רוברט אילטוב, לקידומו של אלרון. מקור משפטי: "מבין 334 השופטים שמונו או קודמו לערכאה גבוהה יותר במהלך כהונת שקד, רק שישה נבחרו לעליון ומיקדו את תשומת הלב. בדרך כלל בחירת שופטים בערכאות נמוכות אינה מעניינת את העיתונות ואת הציבור, ובאלה הלשכה הייתה גורם דומיננטי – במינוי עורכי דין לכהונת שופטים ובקידום שופטים למחוזי. כאן היה נוה מלך".
לשיא עוצמתו התקשורתית הגיע בכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה", ובה התברר כי נשא על גופו מיקרופון והקליט שופטים שהגיעו לכנס השנתי של הלשכה באילת. הכתבה מיצבה את נוה סופית כ"ברוקר" המרכזי במערכת המשפט ועל הדרך ביזתה את השופטים, מגדול ועד קטן, כשצולמו מתרפסים בפניו.
הכנס באילת הפך להיות "ועידת דאבוס" של המערכת המשפטית. כל מי שחשוב ובעיקר קיים, היה שם. שבירת הגבולות ביחסי שופטים־עורכי דין הייתה אחת מתוצרי כוכבותו של נוה. שופטים זוטרים כבכירים, שלא לדבר על מועמדים לשיפוט מקרב עורכי הדין, החלו לעלות אליו לרגל, בניגוד לכללי ההתנהגות המחייבים אותם לפעול רק דרך הצינורות הרשמיים. שופט מחוזי: "היה ברור שאם מישהו רוצה לעלות מהשלום למחוזי, או להגיע לעליון, הוא צריך לדבר עם אפי. בעיקר הגיעו אליו שופטים 'ממורמרים' שחשו כי נתקעו במערכת ואין להם אוזן קשבת. ישנם שופטים שסבורים שאם אינם מקושרים לנשיא בית המשפט העליון, או לשר המשפטים, לא יהיו להם מליצי יושר והם מרגישים נזנחים. הם ידעו שאפי הוא הכתובת שלהם".
חבר הלשכה מספר: "במו אוזניי שמעתי נשיא מחוזי שטילפן לנוה וביקש ממנו לקדם שופטת מבית משפט השלום, בשל מיומנות מקצועית נישתית שלה, החסרה לו במחוזי. אפי הבטיח לו, 'יסודר בישיבת הוועדה הקרובה', וכך היה".
"במרוצת הזמן, ולמען האמת לא רק בתקופת אפי נוה", אומר בכיר לשעבר במערכת המשפט, "הבנתי שמאחורי כל שופט עומדת מערכת של קשרים, כולל בין השאר לגורמים בלשכת עורכי הדין. הדיל לוועדה מגיע סגור, ומי שאין לו קשרים - ממודר. שופטים רבים מתוסכלים, כי הם לא מקושרים מספיק ולא מתחנפים מספיק. אצל נוה זה הפך יותר מוחצן. מונו מספר שופטים שלא ממש הבנו למה. אין לי מושג אם היה פגם במינויים, אבל על כמה מהם הרמנו גבה. הכתבה ב'עובדה' חידדה את זה. הראתה את ההיבריס שלו, את הרצון שלו להפגין את הכוח שלו על השופטים. זה היה ביזיון".
"הוא הפך רדיואקטיבי"
כישרון הנטוורקינג של נוה הביא לייסוד מועדון ארוחות ערב אינטימיות עם הקודקודים: מדי מספר חודשים, בכל פעם בבית אחר, התכנסו הידידים לגיבושון. באחת הפעמים הגיעו המוזמנים לבית חברת הוועדה אילנה סקר בהרצליה, והיא הכינה את דגי החריימה המפורסמים שלה. האורחים היו נוה ורעייתו דאז, מרים ואריה נאור, ואיילת ואופיר שקד. ארוחה אחרת התקיימה בבית שקד ברמת החייל, ואליה הגיעו גם הנשיאה המיועדת דאז אסתר חיות ובעלה דודי.
לעומת שקד, שהגדירה את נוה כ"חבר", ולעומת קודמתה בתפקיד מרים נאור, לנשיאה חיות לא הייתה מערכת יחסים קרובה עם נוה. חיות אמנם המשיכה לקיים הידברות על בחירת שופטים עם נוה מתוך ריאל פוליטיק, אך ניכר היה שעשתה זאת בלית ברירה. כימיה לא נוצרה בין השניים. שופט מקורב: "היא לא אהבה מהרגע הראשון את התובענות של נוה. מיד אחרי בחירתה הוא הודיע לה שהתהווה משולש כוח בוועדה - נשיא עליון, שר משפטים והלשכה. היא לא אהבה את הסגנון הכוחני שלו. מאידך, היא הבינה שנוה הצטרף לוועדה לבחירת שופטים למשך שנים רבות. שרי משפטים יגיעו וילכו, נוה יישאר. כמו כן היא הבינה שהוא יכול לספק לה שתי ידיים בהצבעות, וכך כל מינוי של שופט במערכת יכול להתבצע גם מבלי לערב את ארבעת הפוליטיקאים האחרים".
לעומת המשולש שנוצר במהלך כהונת נאור, חיות בחרה בברית עם שרת המשפטים. בדרך זו נבחר למשל השופט פרופ' אלכס שטיין, הרכש השמרני שייבאה שקד מארה"ב, למרות התנגדותם הנמרצת של נוה וכחלון. הנשיאה, שהבינה ששקד החליטה למנות את שטיין ויהי מה, ושבלי בחירת שטיין לא תהיה בחירה של מועמד שופטי העליון - עופר גרוסקופף, בחרה לתמוך בשטיין. גם פיליבסטר שערכו נוה וכחלון בוועדה לא הועיל. נוה יכול היה למנוע את הבחירה לו הלך עד הסוף, אך בסופו של דיון שנמשך עשר שעות קיפל את התנגדותו. שטיין נבחר.
שיכרון הכוח של נוה הלך והתגלה. אחד השיאים נרשמו באפריל האחרון, כשתקף בבוטות את המפקחת לשעבר על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת והטיח בפניה, "את המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם". הרקע היה ניסיונה של המפקחת להעביר חוק בוררות חובה שעתיד היה לפגוע בגילדת עורכי הדין.
במקביל, החלו לצוץ עוד ועוד סיפורים על התנהלותו. מכיוון שהמשיך במקביל לעסוק בעריכת דין במסגרת משרדו, נשמעו כבר עם כניסתו לתפקיד ראש הלשכה, קולות המזהירים מפני ניגוד עניינים. כך למשל, לפני שנתיים זכתה חברת הביטוח "מנורה מבטחים" במכרז הלשכה לביטוח מקצועי של חבריה. על פי הפרוטוקול שנחשף על ידי העיתונאית שרון שפורר ב"המקום הכי חם בגיהנום", היו"ר אפי נוה ניהל את הדיון ורגע לפני ההצבעה נזכר לעדכן: "שיירשם בבקשה בפרוטוקול שאני לא משתתף בהצבעה מכיוון שהמשרד שלי עוסק בתחום הביטוח, ועם חלק מהחברות שהשתתפו במכרז המשרד שלי מצוי או היה מצוי בקשרי עבודה". נוה לא השתתף בהצבעה, אבל נשאר בחדר וראה כיצד נציגי לשכת עורכי הדין שלו בחרו בהצעת חברת "מנורה" פה אחד. "מנורה" שעובדת עם משרדו הפרטי.
במקרה אחר נחשף כיצד עשה שימוש בתג הנכה שקיבל, כדי לסייע לגיסו. חוקרים פרטיים שעקבו אחרי נוה במשך שבוע תיעדו אותו משתמש בתג על ג'יפ המרצדס המפואר שלו, למרות שגיסו הנכה כלל לא היה באזור. כך למשל, הוא צולם חונה במתחם של בית החולים איכילוב. "הוא אמר, 'יש לי גם תג של נכה'", סיפר המאבטח, "פה אסור עם תג של נכה להיכנס, אבל בגלל שהוא אוסף את אשתו, מותר". שעה וחצי אחר כך נוה תועד יוצא ממחלקת היולדות ללא היולדת, נכנס אל הג'יפ, חוגר חגורה, ולא שוכח להחזיר את תג הנכה למגירה, עד הפעם הבאה.
חשד נוסף שהופנה כלפיו היה כבד משקל הרבה יותר: סדרת כתבות שפירסמה שפורר, העלתה טענות שלפיהן ייתכן שמקורבים לנוה ותורמים של מסעי הבחירות שלו, זכו לעדיפות בקבלת תיקי בוררות המופנים ללשכת עורכי הדין.
מדובר בבוררויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. הלשכה לא מרוויחה מהבוררויות האלו דבר, אבל הכוח הכלכלי כתוצאה מיכולתה למנות בוררים הוא יקר מפז. אחד המהלכים הראשונים שעשה נוה עם מינויו לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין היה לבטל את המוסד לבוררות, שהיה הגוף שריכז את הנושא, פעל לגיבוש נהלים מסודרים למינוי בוררים והעביר המלצות למינויים. בדיקת הפרוטוקולים של הוועד שנחשפו בכתבות גילתה כי מתוך 36 בוררים שמונו על ידי הוועד מאז שנוה נבחר לתפקיד היו"ר, 13 הם חברים או יושבי ראש בוועדות שונות של הלשכה. שלושה מהם הם גם פעילים פוליטיים, ושניים תרמו למסעי הבחירות של נוה. נוה הכחיש את האמור מכל וכל והגיב לחשיפה בתביעת דיבה על סך מיליון שקל.
בינתיים, גם חייו האישיים של נוה ספגו מהלומה. נישואיו לחני, עורכת דין העוסקת בתחום המסחרי, עלו על שרטון והשניים פתחו במאבק גירושים קשה. מכאן, ההסתבכות הגדולה לא איחרה לבוא. לפני מספר חודשים הוא שב מחופשה בתאילנד, כשלצידו בת זוגו החדשה, בר כץ, סטודנטית למשפטים בת 28. בקר הגבולות תפס את נוה "על חם" מסייע לחברה לדלג על ביקורת הגבולות, אז התברר שביצע בדיוק את אותו דבר כבר ביציאה מהארץ. לדבריו, נמנע מהחתמת הדרכון שלה, מחשש שהמידע על הטיול ידלוף ויגיע להליך הגירושים. נגד השניים הוגש כתב אישום, שבו הואשמו ביציאה וכניסה לישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה. נוה נאלץ להשעות את עצמו מהוועדה לבחירת שופטים.
גם הרגליו משכו אש ומבטים. עורכי דין רשמו לפניהם כי היו"ר תמיד לבוש במותגים הכי נחשבים, בסגנון ספורט־אלגנט, נועל נעלי יוקרה, עונד שעון רולקס ומתנייד בג'יפ מרצדס לבן. עד לאחרונה התגורר בדירת פנטהאוז ברמת־השרון, ולפני מספר חודשים עבר לדירה בפרויקט השוק הסיטונאי היוקרתי בתל־אביב. "זה בן אדם שמאוד אוהב את השופוני יא נאס", אומר עורך דין שמכיר את נוה מקרוב. "מתלבש טוב, יש לו רכב יפה, בית מפואר. ראית מישהו שמנפנף בכסף.. זה לא אומר כלום. זכותו. אבל כל מי שעיניו בראשו ראה את ההתנהלות שלו ואת שיכרון הכוח, וזה הדליק נורות אדומות".
את הסתבכותו בשדה התעופה אפשר להגדיר כמעשה קל דעת, מתוך תחושת זחיחות אולי, אבל גם משהתגלה קלונו הוא החליט, בניגוד לעצת חבריו, להאשים פומבית את פרקליט המדינה שי ניצן בנקיטת שיקולים זרים בניהול ההליכים נגדו, והוסיף שהוא חוטף אש בשל תמיכתו בשקד. איש לא קנה את דבריו, למעט ידידיו הקרובים. שקד, שבתחילת החקירה התייצבה לצידו, קראה לדבוק בחזקת החפות וטענה כי כל עוד מדובר בחשדות בלבד נוה לא צריך להתפטר. היועמ"ש מנדלבליט, שהפך גם הוא לחברו הטוב, פסל עצמו מלדון בפרשה בשל קשריהם הקרובים.
לנפילתו החלו להתלוות לא מעט חשבונות מצד מי שקינא בהצלחתו ומי שהרגיש שנוה הוציא אותו מחוץ למעגל ההשפעה. "כל מי שהיה לו חשבון איתו ופחד ממנו כשהיה חזק, תפס עכשיו גובה", אומר אחד ממקורביו. "הוא הפך רדיואקטיבי, ובמקרים כאלה אנשים מתרחקים כי חוששים שמשהו יידבק גם בהם. זה נכון במערכות יחסים רבות ונכון שבעתיים במערכת המשפט, שמחלקת את העולם לטובים ורעים".
השבוע התרחשה דרמה בלשכת עורכי הדין כאשר המשנה של נוה, עו"ד משה טייב, וסגני ראש הלשכה, התפטרו לאור "המצב שנוצר". במכתב שהעבירו לנוה כתבו כי, "כעוצמת הנסיקה כך עוצמת ההתרסקות". מנגד טענו תומכיו של נוה בלשכה כי ההתפטרות נובעת אך ורק ממניעים אישיים ולא על רקע אידיאולוגי. "שטויות, אבל אני לא תופס אותם בשעת צערם", השיב אתמול עו"ד טייב. "הייתי המשנה של אפי שלוש וחצי שנים. היו לנו מחלוקות לא מבוטלות לאורך הדרך אבל בסוף הטוב עלה על הרע. הוא איש מאוד כריזמטי ומאוד חזק, יודע לסחוף אנשים ולגעת בהם, יודע לתת חום ולעטוף ולפרגן. הוא באמת הוביל את הלשכה להצלחות.
"אבל בחודשים האחרונים הדבר הפך לבלתי אפשרי מבחינתי. התפקוד שלו היה שונה. הוא היה פחות אנרגטי ופחות נוכח. הרגשנו גם שחלה הידרדרות במעמדה של לשכת עורכי הדין תחת הנהגתו. התחילו התלחששויות סביב כל מני פעולות שלו בזמן האחרון. הייתה אווירה כללית שמשהו לא טוב קורה. הוא קיבל גיבוי מוחלט מנבחרי הציבור ומהנהגת הלשכה והיה חשוב לנו להעביר מסר ערכי שמבהיר שאנחנו לא מקבלים בהבנה את ההידרדרות הזו".
אחד מעורכי הדין שכבר באוקטובר האחרון התראיין ואמר, "שכל רגע שאפי נוה ממשיך להיות ראש הלשכה הוא פגיעה בעורכי־הדין", הוא עו"ד אלקס הרטמן, שעומד בראש פירמת עורכי הדין הגדולה ש. הורביץ והיה בעבר ראש ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. את הדברים אמר הרטמן כשנוה עוד היה בשיא כוחו. "הדברים שאמרתי שיקפו את עמדתם הערכית של עורכי דין רבים שלא העזו להתבטא בשל חששם מאפי נוה", הוסיף אתמול. "זה עניין סובייקטיבי, אבל אנשים חששו להתייצב מולו. אין צורך בפרשה החדשה, שאת פרטיה איננו יודעים בשלב זה, כדי לדעת שמר נוה לוקה בערכיו ובהבנת תפקידו כראש לשכת עורכי הדין בישראל".
בכיר לשעבר בלשכת עורכי הדין: "זה לא שראשי לשכה לא היו מעורבים בעבר במינויים בכירים, אבל לפעמים כשאתה בעמדה ציבורית בכירה כזו השתן עולה לך לראש וצריך להיזהר מזה. הולך ראש לשכה ומקליט גם שופטים וגם עורכי דין בכנס, שכל המטרה שלו הייתה שעורכי דין ושופטים יוכלו לדבר בניחותא ולא לפרוטוקול. ואז הגיעה פרשת מעבר הגבול והוא לא הבין מה הסיפור. חשב שזה פעוט ערך. גם אדם פרטי לא צריך לעשות את זה, אבל אם אתה ראש לשכה אתה לא מבין מה יש לך על הכתפיים? זה מראה על זחיחות מטורפת. וגם השמועות על הפרשה הנוכחית מטרידות. באווירת הפוגרום הנוכחי על מערכת המשפט, זה רק מה שחסר עכשיו - שיהיה אפשר לזרוק עוד אבן".
סנגורו של נוה, עו"ד בועז בן־צור, הגיב שלשום לחשדות: "לטעמנו מדובר ברוב מהומה על לא מאומה. התזה שהעלתה החקירה במהלך הדיון בבית המשפט, כי נוה הוא בעל מהלכים והשפעה בוועדה למינוי שופטים, נטולת יסוד עובדתי ומשפטי ומתעלמת מהליכי המינוי בוועדה, שכוללת תשעה נציגים, שלכל אחד מהם על פי החוק שיקול דעת עצמאי. מה גם שבאותו זמן שהשופטת מונתה הוא לא היה חבר בכלל בוועדה לבחירת שופטים. אנחנו מניחים שהפרשה שהחלה בקול גדול תסתיים בסופו של דבר בקול ענות חלושה. המשטרה צריכה לבדוק איך הגיע החומר שהביא לפתיחת החקירה והושג בעבירה על ידי פריצה, לסלולרי של נוה".
