ראשון 26 במאי 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 17.01.2019
    הנפגע האחרון של אסון השייטת
    מאז המבצע ב־1997 הוא התנתק מסביבתו • מאז הוא התמודד לבד עם הסיוטים, עם הקושי להשתלב בעבודה ועם מחלת עור קשה • עכשיו, בעקבות תביעה שהגיש, קבע משרד הביטחון: הלוחם שזיהה את גופות חבריו שנפלו בפעולת השייטת באנצריה סובל מפוסט־טראומה
    ראובן וייס וקורין אלבז-אלוש

    21 שנה אחרי שאיבד 12 מחבריו באסון השייטת בלבנון, הוכר אחד הלוחמים שהיו שם באותו לילה נורא, כנכה צה"ל.

     

    הלוחם, כיום בן 43, שירת כצלף בשייטת. בלילה שבין הארבעה לחמישה בספטמבר 1997 יצא כוח של 16 לוחמים מהיחידה, בפיקודו של סגן־אלוף יוסי קורקין, לפעולה בעומק לבנון. הלוחמים הושטו בסטי"ל, התקרבו לחוף בסירות גומי והמשיכו בשחייה עד ליבשה. משם הם התקדמו ברגל לכיוון היעד, אבל בדרך הם נתקלו בכמה מטעני צד ולאחר מכן הותקפו בירי מהמארב. בנוסף התפוצץ מטען חבלה שנשא אחד החיילים.

     

    במהלך הקרב נהרגו 11 לוחמים, בהם המפקד קורקין, וארבעה נפצעו. כוח חילוץ שהוזנק למקום נתקל אף הוא באש והרופא שהיה בו, סרן ד"ר מאהר דגש, נהרג מהירי. אחרי פעולת חילוץ נועזת הוחזרו החיילים לישראל, אבל גופתו של רב סמל איתמר איליה נותרה בשטח. יותר מעשר שנים מאוחר יותר, ביוני 1998, הוחזרה הגופה לישראל במסגרת עסקה עם חיזבאללה.

     

    הלוחם שהוכר עתה כנכה נמנה אז על כוח החילוץ, שהוקפץ לפינוי הפצועים והגופות מהשטח. הפינוי התנהל תחת אש ובמהלכו נחשף הלוחם לקולות ולמראות קשים ביותר. למחרת האסון הוא אף נדרש על ידי מפקדיו לזהות כמה מגופות חבריו, שהיו במצב שהיקשה על זיהוין.

     

    חיילים לבנונים אחרי הקרב באנצריה | צילום: אי־פי
    חיילים לבנונים אחרי הקרב באנצריה | צילום: אי־פי

     

     

    כמה חודשים אחרי האסון סיים הלוחם את שירות הקבע שלו והשתחרר מצה"ל, אבל החוויה הנוראה שעבר לא הניחה לו. במשך 20 שנה הוא ניסה להתמודד לבדו עם הקשיים בדרכים שונות. בין היתר הוא שהה תקופות מסוימות בחו"ל והעמיד את עצמו במצבי סיכון קיצוניים.

     

    רק ב־2017 - 20 שנה אחרי האסון - התייעץ הלוחם עם עורכי הדין נפתלי גרינברג ויעקב אמיר, והם פנו מיד בשמו למשרד הביטחון בדרישה להכיר בו כנכה צה"ל.

     

    "אני הייתי בין הלוחמים שהגיעו עם הכוח המחלץ לפנות את הפצועים ואת הגופות", תיאר הלוחם בתביעה. "אני זוכר את ריח המוות ואת קולות הפצועים. הייתה זו הפעם הראשונה בחיי שנתקלתי בחברים הרוגים ופצועים, ולכן היה זה שוק".

     

    בתביעה מוסיף ומתאר הלוחם כיצד נדרש למחרת החילוץ לזהות את גופות חבריו, שחלקן לא היו שלמות. "אירוע זה הותיר בי רשמים עזים וצילק את נפשי", סיפר. "הדחקתי את תחושותיי הנפשיות, כיאה ללוחם, וניסיתי להמשיך בתפקוד כרגיל".

     

    עו"ד אמיר | צילום: נחמיה עסיס
    עו"ד אמיר | צילום: נחמיה עסיס

     

     

    בהמשך התביעה מפרט הלוחם מה חווה מאז שחרורו מצה"ל. בין השאר, התקשה להשתלב בעבודה ולפתח קשר זוגי, סבל מפלשבקים ומסיוטים מהאירוע, התקשה להירדם בלילות והעדיף להתרחק ולהתנתק מסביבתו הקרובה. הוא גם הפך לטבעוני, שכן מאז המראות הקשים שאליהם נחשף, לא הצליח להתמודד עם מראות וריחות של בשר. בנוסף, זמן קצר לאחר אסון השייטת, התפרצה בגופו מחלת הפסוריאזיס, שהתבטאה בנגעים בראשו ובעורו.

     

    בעקבות התביעה נשלח הלוחם לאבחון אצל פסיכיאטרית מומחית מטעם משרד הביטחון. במהלך האבחון הוא שיחזר את החוויות הקשות מליל האסון. בין השאר תיאר את התחושה של סכנת מוות מיידית עוד בטרם הנחיתה, כאשר על המסוק שבו הגיעו נורתה אש. לאחר שהצליחו לנחות על אף הירי, התברר להם היקף האסון - כל לוחמי כוח החוד היו הרוגים או פצועים. תוך כדי החילוץ נהרג גם הרופא שהגיע עם כוח החילוץ.

     

    הלוחם תיאר את הקריאות הקשות ששמע: "אמא, אמא, אני הולך למות", "תציל אותי, אני הולך למות" ותיאר את ריח הבשר והשיער החרוכים. אחרי שהמסוק המריא עם הפצועים, הלוחם נשאר בשטח עם צוות מצומצם של חמישה לוחמים נוספים, כדי להמשיך לחפש את חבריהם שטרם אותרו. אז הוא גילה שאחד ההרוגים, שגופתו הייתה קבורה תחת עץ, הוא אחד מחבריו הקרובים ביותר.

     

    אחרי שבדקה אותו קבעה הפסיכיאטרת: "האופי הקשה של האסון, אובדן חברים וחניכים, מראה הגופות וחלקי הגופות, האילוץ לנסות לזהות חייל הרוג - כל אלו מביאים לקריסה ולאובדן כוחות התמודדות ולהתפתחות הפרעה פוסט־טראומטית".

     

    עו"ד גרינברג | צילום: נחמיה עסיס
    עו"ד גרינברג | צילום: נחמיה עסיס

     

     

    הפסיכיאטרית ציינה בחוות דעתה את התרשמותה העמוקה מכוחותיו הנפשיים של הלוחם, שבמשך 20 שנה ניסה להתמודד לבדו עם תסמיני הפוסט־טראומה שהפריעו לו לנהל אורח חיים תקין, וקבעה בצורה חד־משמעית: "ממליצה להכיר במצבו הנפשי כקשור לאירועי ליל אסון השייטת".

     

    בחודש שעבר, יותר מ־21 שנה אחרי אותו לילה נורא, קיבל משרד הביטחון את המלצת הפסיכיאטרית והחליט להכיר בלוחם כנכה צה"ל.

     


    פרסום ראשון: 17.01.19 , 23:00