yed300250
הכי מטוקבקות
    יאיר קאלוש ואמו לירן | צילום: אלעד גרשגורן
    זמנים בריאים • 19.01.2019
    "אני סוף־סוף שומע"
    מי שסבל מבעיות שמיעה שנובעות מפגיעה באוזן החיצונית או התיכונה, נאלץ עד היום לעבור ניתוח של שתל הולכת עצם או להשתמש במכשיר שמיעה המוצמד באמצעות קשת שמקיפה את הראש. פטנט חדש נותן פתרון לא פולשני, אסתטי ונוח
    מירי בן־דוד ליוי

    יאיר קאלוש (9), בנם הבכור של לירן ואלעד, נולד כילד רגיל לכל דבר ועניין, אלא שמחלת הכולסטאטומה, הנגרמת מהצטברות של תאי עור באוזן התיכונה, פגעה בשמיעתו ושינתה את מהלך ילדותו. "הוא הפך להיות עצבני, זה פגע ביציבות שלו, בקשב שלו בזמן השיעורים ובנוכחות שלו בכל מקום", מספרת אמו. "מגיל ארבע עד שבע הוא עבר ארבעה ניתוחים, כאשר ברביעי הוציאו לו את עצם השמע וזה גרם לפגיעה בשמיעה. הוא הסתובב כמו חצי בן־אדם, אז שמו לו מכשיר שמיעה קונבנציונלי, אבל המורים עדיין דיווחו על בעיית קשב וחוסר ריכוז. הייתה גם בעיה טכנית: כל טיפת זיעה גרמה למכשיר להפסיק לפעול".

     

    לפני כחודשיים, בהמלצת אנשי מקצוע, יאיר התחבר ל־ADHEAR, מכשיר המספק פתרון שמיעה ללא ניתוח. "זה עשה הבדל עצום", מספרת האמא. "יאיר הפך מילד לא שומע לילד שומע. ההשתתפות והציונים בכיתה עלו משמעותית ולא היינו צריכים את האבחונים שחשבנו לעשות לו. גילינו שלא מדובר בבעיות קשב וריכוז אלא נטו בבעיית שמיעה. יאיר חזר לחייך, הוא כבר לא מרגיש שונה בכיתה, לוקח חלק בפעילויות חברתיות ואף יוזם. גם העובדה שמדובר במדבקה נסתרת מאחורי האוזן, שלא מבליטה את השונות שלו, עושה את ההבדל".

     

    צריך פחות עזרה

     

    יאיר עצמו מעיד על השינוי. "אני סוף־סוף שומע, צריך פחות עזרה ומרגיש שמח", הוא מספר. "יש לאבא שלי פנסיון לכלבים ומאז שאני שומע אני מצליח לעזור לו שם".

     

    יאיר עם המדבקה מאחורי האוזן | צילום: אלעד גרשגורן
    יאיר עם המדבקה מאחורי האוזן | צילום: אלעד גרשגורן

     

     

    ADHEAR, מכשיר שמיוצר על ידי החברה האוסטרית MED-EL, כולל שני רכיבים חיצוניים: מתאם מיוחד המודבק לעור שמאחורי האוזן, ומעבד אודיו, הקולט תנועות של גלי קול באוויר וממיר אותן לרטט. המעבד מעביר את התנודות ישירות לעצמות הגולגולת, תוך דילוג על האוזן החיצונית או התיכונה אשר אינן מתפקדות כראוי.

     

    "בישראל חיים 800,000 לקויי שמיעה, וביניהם יש אלפי מבוגרים וילדים עם ליקויי שמיעה הולכתית", אומרת אפרת מור, קלינאית תקשורת העוסקת בהתאמת מכשירי שמיעה לילדים ולמבוגרים, שהיא גם הקלינאית של יאיר. "לקות שמיעה הולכתית נובעת מפגיעה באוזן החיצונית או התיכונה שמונעת הולכה תקינה של הצליל. הסיבות להופעתה רבות ומגוונות: זה יכול להיות בגלל דלקת באוזן התיכונה, גידולים שפירים (כולסטאטומה), נקב בעור התוף, או טראומה ומומים באוזן התיכונה או החיצונית".

     

    עד כה, היא מסבירה, הפתרון היחיד היה ניתוח של שתל הולכת עצם, או שימוש במכשיר המוצמד באמצעות קשת שמקיפה את הראש. "השימוש בסרט הזה מסורבל, לא אסתטי וגם מאוד לא נוח. הוא נוטה ליפול וללחוץ. אין ספק שהמכשיר החדש שינה את כללי המשחק", היא אומרת.

     

    מה מיוחד בליקוי שמיעה הולכתי?

     

    "שהאוזן הפנימית תקינה. הבעיה היא בהולכה של הצליל עד אליה. כאשר יש לנו בעיית שמיעה באוזן הפנימית או בעיה עצבית, מתאימים למטופל מכשיר רגיל. אצל יאיר האוזן הפנימית תקינה. כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות התפתחה אצלו מחלת הכולסטאטומה, שפגעה לו באוזן התיכונה. המחלה דרשה מספר ניתוחים מורכבים שלמעשה ריפאו את המחלה - אבל ליקוי השמיעה נשאר. עם זאת, הניתוחים מרפאים את המחלה שלא תתפשט ולכן הם הכרחיים".

     

    עד היום יאיר השתמש במכשיר שמיעה רגיל. "מכשיר זה מגיע עם אוזנייה שסוגרת את תעלת השמע החיצונית. בגלל שהיא הייתה סגורה ובגלל מבנה האוזניים אצלו, זה גרם לדלקות חוזרות. אחד הדברים שצריך לעשות אצל ילדים עם תעלות אוזניים צרות ודלקות חוזרות, זה לאוורר את האוזניים. הרופא התאים לו את המכשיר הספציפי הזה כי רצה להימנע מהסגירה של האוזן, שתישאר מאווררת. היתרון במכשיר החדש הוא צורת ההצמדה שלו לראש על ידי מדבקה רפואית מיוחדת, שנצמדת לגולגולת ויכולה להחזיק עד עשרה ימים. פשוט מדביקים אותה מאחורי האוזן, היכן שאין שיער ויש לה מעין תיק־תק שמצמיד את המכשיר אל המדבקה. יש כאן הרבה יתרונות במכשיר אחד".

     

    למי זה מתאים?

     

    "זה דורש ייעוץ עם קלינאי תקשורת שמתמקצע בזה, אבל בדרך כלל למי שיש ליקוי הולכתי ולילדים שנולדים עם שינויים מולדים במבנה האוזן החיצונית ולא יתאים להם מכשיר רגיל. המכשיר לא מתאים כשיש בעיה עצבית".

     

    "קל לתפעול"

     

    לדברי מור, "באופן עקרוני, לכל המחלות יש פתרונות ניתוחיים של מכשירי שמיעה מושתלים. המכשיר החדש חוסך פעולה כירורגית שלא תמיד תצליח וגם תוכל להפריע בעתיד לבדיקות כמו אם־אר־איי. מחלת הכולסטאטומה דורשת מעקב של אם־אר־איי כל חצי שנה, ולכן רופאים נמנעים מהניתוח שלא מאפשר בעתיד את השימוש במכונה. את המכשיר החדשני אפשר להוריד, הוא קל לתפעול, לא מורגש, לא כבד ולא מציק. היום יאיר עושה פעילויות ספורטיביות בלי שום הגבלה, המכשיר יותר נסתר ואיכות החיים שלו עלתה פלאים".

     

    פרופ' מיכל לורנץ, מנהלת היחידה לרפואה, כירורגיית האוזן והשמיעה ב"א.ר.ם" (המרכז לרפואת א־א־ג וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי אסותא), מספרת: "אני מטפלת במספר רב של חולים הסובלים ממחלות אוזן תיכונה כרוניות מסוגים שונים, למשל נקב מפריש כרוני בעור התוף או כולסטאטומה. לאחר שאני מבצעת את הניתוח שבו מושגת שליטה במצב הבריאותי המורכב, נותר לא פעם הצורך לשקם את השמיעה. רבים ממטופלים אלו זקוקים למכשיר שמיעה בהולכת עצם. מאז שנכנס לשימוש ה־ADHEAR, הפניתי מספר רב של מטופלים להתאמתו". •

     

     mirilivi@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 19.01.19 , 19:12
    yed660100