yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    7 לילות • 22.01.2019
    "אני בוכה לא מעט. אתמול בחדר כושר פתאום בכיתי בלי סיבה, ככה סתם"
    רז שכניק | צילום: טל שחר

    דניאל ליטמן, רווק, נולד בשנת 1990 וגדל בחיפה. למד קולנוע בתיכון עירוני ה' בעיר. התחיל לשחק כדורגל בגיל תשע במכבי חיפה ובהמשך עבר לבית"ר חיפה, שממנה פרש בגיל 17 וחצי. שירת בקריה בת"א כמאבטח מתקנים. תפקידו הראשון נרשם בגיל 18 בסדרה 'אלכס בעד ונגד' של ערוץ הילדים. אחרי השחרור למד משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. השתתף בסדרות כמו 'החממה', 'המדרשה', 'שלטון הצללים', 'פולמון', 'יום האם', 'מועדון החנונים' ו'צפוף'. השתתף בהצגת הילדים 'הרפתקאות נמו בספארי' שביים אמיר פרישר גוטמן ז"ל. בימים אלה משתתף בעונה החדשה של 'כדברא' בערוץ טין ניק של yes ובסדרה 'המתופפת הקטנה' של HOT.

     

     

    מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

     

    "בגיל ארבע הרמתי סיגריה מהרצפה והתחלתי לשאוף אותה. פתאום אמא אמרה לי, 'תגיד לי, מה אתה עושה?' והעיפה לי את זה מהיד".

     

    והיום אתה מעשן?

     

    "הפסקתי לפני שנתיים".

     

    איזו עצה היית נותן לדניאל ליטמן בן ה־16?

     

    "לפרוש מכדורגל יותר מוקדם. שיחקתי בבית"ר חיפה עד גיל 17 וחצי, התחלתי כחלוץ וזה הידרדר עד למגן ימני. פרשתי רגע לפני שהזיזו אותי לשער".

     

    מתי היית הכי מאושר?

     

    "שיחקתי בסדרה שנקראת 'החולמים' בערוץ הילדים ב־2011. הסדרה לא הצליחה כמו שחשבו ועשו לה ספין־אוף לסדרה בשם 'גאליס'. גיורא חמיצר היה מהאחראים על הספין־אוף ולא לקח אותי לשם, חשבתי שהוא לא מעריך אותי. חצי שנה אחרי, הודיעו לי שקיבלתי תפקיד בסדרה שלו, 'החממה'. מבחינתי זה היה רגע מאושר, דחיפה ראשונה לקריירה שלי, וגם איזה מסר שלא להכניס לעצמי מחשבות לא נכונות".

     

    מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

     

    "היה אבא למופת, בעל למופת, בן למופת ומיצה את מלוא הפוטנציאל".

     

    אתה בזוגיות?

     

    "כן, חצי שנה. מבחינתי אני בגיל שרוצה שהדברים האלה יקרו. מרגיש אפילו מוכן להיות אבא, אבל שלא תילחץ לי עכשיו כשהיא קוראת את זה".

     

    מתי הרגשת אבוד לאחרונה?

     

    "אתה מרגיש הרבה פעמים אבוד במקצוע הזה כי יש הרבה עליות וירידות. אתה יכול להיות על גג העולם ומראים לך ברחוב המון אהבה, אבל בפועל אתה שומע הרבה פעמים 'לא', ואתה גם שואל את עצמך אם אתה טוב או לא. הניגוד הזה יוצר תחושה של אי־יציבות, ובסופו של דבר אתה יכול להרגיש אבוד. צריך ציר מאוד חזק. אני אמנם עשר שנים במקצוע אבל עדיין תופס את עצמי כשחקן מתחיל. התחלתי בסדרות נוער ומסביב היו שואלים, 'אתה לא רוצה לעלות לעולם של המבוגרים?' הרגשתי שיש לחץ שזה יקרה, יכול להיות שהלחצתי את עצמי יותר מדי. זה יכול לשגע, לופים של מחשבות".

     

    מה היה הג'וב הכי גרוע שלך?

     

    "עבדתי בחנות בגדים בקניון רמת אביב, בגיל 20, כשלמדתי משחק וכבר לא גרתי בחיפה. שנאתי כל דבר שם. לקחת מישהו עם רצונות ורעיונות ושאיפות לתוך חנות בגדים כדי לשרת אנשים, זה כמו כלוב. זה היה קשה כי לא הייתה שום מוטיבציה מעבר לפרנסה, וגם לא הייתי טוב בזה. אנשים היו שואלים אותי אם משהו נראה יפה והייתי אומר, 'זה סבבה, זה בסדר'. לא ידעתי למכור. אבל החזקתי שם שנה. לא הייתה ברירה".

     

    מתי היית הכי קרוב למוות?

     

    "הייתי מאושפז בבית חולים ב־2012, חליתי בתסמונת שנקראת גיליאן־ברה שגורמת למערכת העצבים לקרוס. אצלי זה התבטא בשיתוק גפיים למשך חודשיים. החלמתי עם הרבה כוח רצון ופיזיותרפיה, אין לזה ממש טיפול תרופתי. היום אני בריא כמו סוס"

     

    מה הפחד הכי גדול שלך?

     

    "להיות באמצע. אני מעדיף להיות הכי למטה ולא באמצע, וברור שהכי למעלה. לא רוצה שיגידו עליי משהו כמו, 'עובר', 'בסדר', 'חמוד'. לא רוצה שדברים יעברו לידי, לא רוצה להתחיל לקטר כמה קשה וכמה המשכנתה ולהיכנע לדברים הקטנים של החיים, במקום לנסות ולכבוש כמה שיותר גדול ומקסימום להתרסק. אני מחפש משהו שייגע באנשים ולא תפקידים שאין בהם פואנטה, גם אם יפרנסו אותי. יש לי גם פחד טיסות חזק. אני מזיע, דפיקות לב מואצות, מחזיק בכל דבר אפשרי. לוקח כדורי הרגעה לפני, אבל זה לא עוזר".

     

    מה האלבום הראשון שקנית או קיבלת?

     

    "'המכתב' של אביב גפן. אני אוהב אותו מאוד עד היום, אמן שאני מתחבר אליו ולא סתם שר, אלא יש לו משהו להגיד. ראוי להערצה ולהערכה".

     

    מה השמועה הכי פרועה שהייתה עליך?

     

    "שאני גיי. אפילו פעם מישהו לקח כתבה שאסי עזר עשה, החליף בפוטושופ את השם שלו בשם שלי והפיץ את זה באינטרנט. אני לא יודע למה. זה די הצחיק אותי, לא נפגעתי".

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "אני די בכיין, בוכה לא מעט. אתמול בחדר כושר פתאום בכיתי בלי סיבה, ככה סתם. יכול להיות שאנשים ראו, לא הסתרתי את זה. אולי הם חשבו שאני מזיע. התחלתי קורס חדש של מדיטציה טרנסצנדנטלית, אולי זה מציף בי דברים".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו עליך או אמרו לך?

     

    "אמרו לי ברחוב שהייתי מעולה ב'פאודה', אבל מעולם לא שיחקתי שם. כנראה שהתבלבלו. מחמיאים לי הרבה על 'בשבילה גיבורים עפים', וגם שם לא הייתי".

     

    באיזה ריאליטי היית משתתף?

     

    "לא שופט אף אחד, אבל לא הייתי משתתף באף תוכנית. לא מתחבר לזה. לא מבין את הפואנטה בלהשתתף בזה. חסר תוכן בעיניי".

     

    מה ההורים שלך לא הבינו לגביך?

     

    "למה אני קורא להם בשמות שלהם, עד היום. אני יודע שזה מתסכל אבל אחי הגדול הרגיל אותי, שמעתי אותו קורא להם בשמות ופשוט הלכתי אחריו".

     

    מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?

     

    "הייתי בן 20 בערך, במונקו עם המשפחה, ופתאום לידי הגיע דויד טרזגה, האיש שעם שער הזהב הביא לצרפת את יורו 2000. התרגשתי כמו ילד קטן ורצתי לספר לאבא שלי שהוא שם. אבל הוא נעלם אחר כך".

     

    מה מטריד אותך לפני השינה?

     

    "בעיקר אם אצליח להירדם מהר. לוקח לי שעתיים לפחות, בגלל המחשבות".

     

    מי היה משחק בתפקיד דניאל ליטמן בסרט על חייך?

     

    "אהיה יומרני ואגיד ג'יימס דין. יש בו משהו שקל לשפוט לפי המראה החיצוני, אבל הוא היה הרבה יותר מהמראה שלו".

     


    פרסום ראשון: 22.01.19 , 00:08
    yed660100