שני 06 באפריל 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    בית הנייר
    7 לילות • 22.01.2019
    המוח
    התהילה נפלה על אלברו מורטה רק בגיל 43. הפרופסור למשחק שהפך ל"פרופסור" מ'בית הנייר' הספיק לעשות הסבת מקצוע, לחלות בסרטן אלים ולהחלים ממנו, ולשחק ברצף סדרות זניחות בספרד לפני שהפך לכוכב עולמי שלא יכול ללכת ברחוב. כעת הוא משחק בסדרה 'המזח', ועדיין לא מתרגל לסטטוס החדש
    רז שכניק

    לרגע הייתי שם, ממש, אחת מדמויות המפתח בקולקציה הרחבה של 'בית הנייר'. הסלולר צילצל אחר הצהריים, מספר לא מזוהה. קולו של הפרופסור בקע מהצד השני, מבשר שלום בדרכו הכריזמטית, הבטוחה, בדיוק כמו באחת ממאות הסצנות של הסדרה הספרדית.

     

    דמיינתי שהוא יושב אי שם במרתף האפל, מנווט את הדיאלוג בשעה שחברותיי, טוקיו וניירובי, ממשיכות להערים את שטרות הכסף במטבעה המלכותית.

     

    אבל כל זה התפוגג בשבריר שנייה. "היי רז", הוא נקט גישה אישית ונקב בשמי, "מה קורה, זה אלברו, נעים להכיר".

     

    בערך חצי עולם מכיר היום את אלברו מורטה, דוגמה ומופת למונח "לייט בלומר". בגיל 43, בזכות הדמות של הפרופסור סרחיו מרקינה ב'בית הנייר', הוא הפך לכוכב עצום - לא רע בשביל מישהו שלפני כמה שנים נחשב אפילו בספרד מולדתו לכמעט אלמוני. "זה מאוד מוזר עבורי", הוא אומר בראיון מיוחד ל'7 לילות', "אני אפילו נבוך מכל זה. אפשר לומר שאני ביישן. מה שקורה עם הסדרה, איתי, הוא לגמרי בלתי נתפס".

     

    מתוך הסדרה
    מתוך הסדרה

     

     

    אתה כוכב גדול גם פה, בישראל.

     

    "אני חייב להגיד שכשאתה משתמש בתואר 'כוכב גדול', אני נע באי־נוחות. אף פעם לא חוויתי מעמד כזה, ואני לא הולך להתרגל אליו".

     

    מתי הבנת שזה קורה?

     

    "מההתחלה קיבלנו פידבקים מדהימים, אבל עם הזמן הבנו שבעצם אנחנו מאוד מוכרים בחצי מהפלנטה. נטפליקס מגיעה ל־190 מדינות בערך, וזו הייתה הסדרה השנייה הכי נצפית שלהם בשנה שעברה, וזה ענק, ענק. הלכתי ברחוב בלונדון לפני חודש - וזו לונדון, אתה יודע, יש בה אנשים מכל העולם - ועצרו אותי באופן די אינטנסיבי. היו שם אנשים מישראל, ארגנטינה, פולין, קנדה, אוסטרליה, קטאר, ערב הסעודית, איטליה וגרמניה. זה די מדהים".

     

    × × ×

     

    המהפך הגדול בחיים של מורטה הגיע אחרי כמה סלטות בכיוון ההפוך. כשהיה בן 30, הרופאים בישרו לו על גידול סרטני בירך השמאלית, שיכול היה להביא למותו. "התוצאות של הבדיקה היו רעות", סיפר בעבר. "בהתחלה חשבתי שאני אכן עומד למות, אחר כך פחדתי שהרגל שלי תיפגע מאוד, ובסופו של דבר שאלתי את עצמי, אם היו לי שלושה חודשים לחיות, האם הייתי נאמן במהלך חיי לעקרונות שלי? האם כיבדתי את האנשים שאוהבים אותי? זה הוביל אותי למחשבה שאני חייב ליהנות מהרגע וששום דבר לא יוכל לקחת לי את חוש ההומור".

     

    אחרי הבשורה הרעה שקיבל, מורטה מספר שלקח לו בדיוק כמה דקות להתאושש. "לא התייחסתי לזה כאל הישורת האחרונה של חיי, אלא כאל שביל שאני יכול ללמוד בו משהו. בדיעבד, אני שמח שעברתי את כל זה, למדתי הרבה על החיים, מאיך לחייך כל בוקר, דרך איך לעבור תהליך כזה. לא שאלתי, 'למה אני' או 'למה עכשיו'. לא רציתי להתעסק בזה אפילו לא לרגע".

     

    הוא נולד ב־1975 בספרד וגדל בקדיס שבדרום, חלק מקהילת אנדלוסיה. את הגנים האמנותיים לקח מאמו הציירת. הוא התחיל ללמוד הנדסת מערכות תקשורת באיים הקנריים, "אבל לא סיימתי. התיאטרון והמשחק החלו לפעפע בי חזק. הלכתי ללמוד את אמנויות הבמה, וכשהודעתי להורים שאני בוחר בדרך אחרת, אבא שם את הידיים על הראש ואמר לי, 'אבל מאיפה יהיה לך אוכל?'"

     

    בהתאם לתואר שלו ב'בית הנייר', מורטה הוא אינטלקטואל, מומחה לשייקספיר, שאת כתביו למד ארוכות באקדמיה. הוא כיהן בעצמו על תקן פרופסור - מרצה למשחק באוניברסיטת טמפרה שבפינלנד ובמוסדות נוספים - ומלבד המשחק הוא גם יוצר, מביים, ובבעלותו חברה להפקת מחזות לתיאטראות.

     

    בגיל 27 קיבל מורטה את ההזדמנות הראשונה שלו - הוא שיחק כבאי בשני פרקים של דרמת בית חולים ספרדית - אבל רק ב־2014 זכה לתעסוקה קבועה, באופרת הסבון Amar Es Para Siempre (לאהוב זה לנצח) ובסדרה El Secreto De Puente Viejo (סוד הגשר הישן), של ערוץ אנטנה 3.

     

    התפקיד הזה גם פתח לו את הדלת לאודישנים של 'בית הנייר' שיצר אלכס פינה, במקור מבית אנטנה 3. "בדיוק סיימתי צילומים קודמים, ובהפקה התקשרו אליי ואמרו לי, 'רוצים לבחון אותך לתפקיד הפרופסור. הם לא בטוחים שאתה מתאים, אבל רוצים לקחת את הסיכון'. קראתי את התסריט ואהבתי, חשבתי שיש המון דרכים לשחק את הדמות, למשל, בכיוון של ג'ורג' קלוני ב'אושן 11'. עשיתי חמישה אודישנים לתפקיד הפרופסור על פני חודשיים, והם אהבו, אבל רצו לראות ממני גם צד אחר, יותר של פריק".

     

    'בית הנייר' עלתה בספרד במאי 2017 וצברה תאוצה, לא מעט בזכות הרשתות החברתיות. מלבד הליהוק הפנטסטי, התסריט של פינה משויף היטב ולא מפסיק להפתיע. השילוב של מתח, אקשן, סקס, הומור, דמעות של טלנובלה וגם התכתבויות עם האב הרוחני קוונטין טרנטינו, הביאו את 'בית הנייר' למעמד של להיט ספרדי שהוא בו־זמנית גבה מצח ובגובה העיניים.

     

    נטפליקס, כרגיל, היו הראשונים לזהות. הם רכשו את הסדרה והחליטו ולעשות שינויים בדרך לבינג': תשעת פרקי העונה הראשונה של 'בית הנייר', שארכו במקור כ־‭ 70‬דקות כל אחד, נערכו מחדש ל־‭13‬ פרקים באורך של 40-50 דקות. ההתפוצצות הייתה מרהיבה. ארבעה חודשים אחרי העלייה בנטפליקס, 'בית הנייר' הפכה לסדרה הזרה הנצפית ביותר של ענקית המדיה האמריקאית. במרכז אמריקה ובדרומה נתפסו ראשונים, ובעקבותיהם שאר העולם - חוץ מארצות הברית, שמסרבת ליישר קו עם ההיסטריה.

     

    שחקני 'בית הנייר' הפכו לכוכבים מבוקשים. די היה לשמוע את הרעש שעשה כאן הביקור האחרון של דארקו פריץ, המשחק בתפקיד הקטן־יחסית של הלסינקי, כדי להבין את העוצמה של הסדרה. אפילו ניימאר, מכוכבי הכדורגל הגדולים בעולם, התוודה על אהבתו לסדרה בחשבון האינסטגרם שלו.

     

    גם בלה צ'או, שיר עם איטלקי אנטי־פשיסטי שאומץ על ידי הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה ומבוצע מספר פעמים במהלך 'בית הנייר', הפך למרבה האבסורד ללהיט עולמי ואפילו אומץ בפרסומות בישראל ומושמע ביד אליהו בכל משחק של מכבי ת"א ביורוליג.

     

    ועל כל זה, כמובן, ניצח מורטה - הפרופסור. הוא הגורם המניע בעלילה, מנהיג אידיאליסטי שמפקד על חוליית פשע בדרך לשוד הגדול בהיסטוריה. קול, שנון, ציני במידה, אבל גם רגיש מאוד, עד כדי כאב לעיתים, תפקיד שביצע בצורה מושלמת. "יש בפרופסור כמה תכונות שלי כמובן, כמו שכל שחקן איכשהו מכניס לתפקיד שלו, אבל אנחנו גם אנשים שונים מאוד", הוא אומר. "היה לי חשוב לא לאכזב את היוצרים שהאמינו בי. אתה אף פעם לא יכול לדעת כשחקן איך הדמות תיתפס, ובמיוחד כאן, כי לפרופסור יש הרבה צדדים".

     

    מתי באמת הופתעת?

     

    "ראיתי את הפנים שלי מקועקעות על מישהו, וזה היה מדהים. אני עדיין מקבל המון פידבקים ברשתות החברתיות, מכל העולם. אבל הדבר שהכי שימח אותי, וגם הגניב אותי, זה שאנשים אומרים לי שהם לומדים ספרדית רק כדי לראות שוב את הסדרה ולהבין אותה דרך השפה".

    חצי רע־חצי  טוב. מורטה ב'המזח'
    חצי רע־חצי טוב. מורטה ב'המזח'
     

    × × ×

     

    עכשיו עולה מורטה בתפקיד ראשי בסדרה ספרדית חדשה, 'המזח', שנרכשה בישראל על ידי חברת הכבלים HOT ועלתה במלואה ל־VOD. אלכס פינה עומד גם מאחורי הסדרה הזאת, וביצירתה שותפה אסתר מרטינז לובאטו, שהשתתפה גם בכתיבת 'בית הנייר'. העלילה נעה סביב אלחנדרה (ורוניקה סנצ'ז), שבעלה אוסקר (מורטה) מת. לתדהמתה, היא מגלה כי אוסקר ניהל חיים כפולים וחלק את זמנו עם אישה אחרת, שאליה היא מתחילה להתקרב ככל שהעלילה מתקדמת.

     

    יש בתפקיד החדש אלמנטים דומים לזה של הפרופסור. למשל, הזהות המתעתעת שלו.

     

    "ובזכות העובדה הזאת אלכס פינה הציע לי את התפקיד. אני חושב שהדמויות שונות לגמרי, אבל באמת יש קשר מסוים בהקשר של חצי רע־חצי טוב, או כמו שאתה אומר, דמות שמשתנה לחלוטין בהתאם לאנשים שמולה. שניהם גם מתאהבים באישה שאסור להם להתאהב בה".

     

    ומנהלים איכשהו חיים כפולים.

     

    "כן, גם בסדרה הזאת רציתי להדגיש איך הדמות משתנה בכל מיני סיטואציות. אבל זה נכון גם לחיים עצמם. אתה לא מתנהג אותו דבר כשאתה עם האישה וכשאתה עם הבוס שלך. החיים מציעים לך מצבים שונים, ואת זה רציתי להמחיש באמצעות הדמות של אוסקר".

     

    אחרי 'בית הנייר', הציפיות ממך גבוהות. אתה מרגיש לחץ לגבי הסדרה החדשה?

     

    "אתה חייב לשחק את עצמך ולא להתמקד בלחץ שיכול להצטבר מסביב לפרויקט חדש. אני יודע שהצל של הפרופסור יכול להיות ארוך וגדול, אבל נכנסתי לפרויקט הזה עירום, מההתחלה, וזו דמות חדשה לגמרי. אני בטוח שהציבור מספיק אינטליגנטי כדי לדעת שמדובר בדמויות שונות, ולא מצפה בכיליון עיניים לראות באוסקר משהו מהפרופסור. עבורי זה היה צעד אמיץ לעשות דמות חדשה לגמרי, שתצא מהצל של הפרופסור. אני מאמין שזה אפשרי".

     

    הוא גר במדריד, נשוי למעצבת האופנה והדוגמנית בלנקה קלמנטה, אב לשני תאומים בני ארבע. "תאמין לי, חיי היומיום שלי הם בדיוק אותו הדבר כמו לפני שעלתה 'בית הנייר', ואני לא רוצה לשנות שום דבר בהם. אבל ברור שהסדרה הזו שינתה את חיי במובן המקצועי ופתחה לי המון דלתות. למשל, אני מקבל המון הצעות מהעולם, ועד היום קיבלתי הצעות רק מספרד".

     

    לא פשוט להתמודד עם הצלחה כזו.

     

    "אולי, אבל לא בשבילי. אני מסתכל על זה כאילו מרחוק. אני מבין את ההייפ אבל אני לא עף מכל זה, אני לוקח את זה בהומור. מצחיק עבורי למשל שיש לי מעריצים בפרו. זה מוזר, זה כיף, זה נעים לדעת שבמדינות מסביב לעולם אנשים אהבו את המשחק שלי. אני גם חייב לומר שאנשים תמיד מראים לי אהבה. הם אוהבים את הסדרה, מעריכים אותה אמנותית, נקשרו לדמויות".

     

    נותן סלפי לכולם?

     

    "אני מנסה להיענות לכל אחד. לפעמים אני צריך לסרב כי אני בדרך לעבודה, נניח, אבל בדרך כלל אני תמיד מסכים לסלפי. יש דבר אחד שאני לא אוהב, שמצלמים אותי מרחוק מבלי לשאול. זה מטריד, מרגיש לי לגמרי לא נוח".

     

    העונה השלישית של 'בית הנייר' מתקרבת.

     

    "אני לא יכול לגלות לך יותר מדי כמובן, אבל אני בטוח שהמעריצים של הסדרה ייהנו ממנה. שמע, כש'בית הנייר' ירדה, היה לי ממש קשה. נקשרתי לדמות, הייתי בסוג של אבל. זה כמו כשיש לך אח תאום, בחיים נפרדים. אתה מביא לתפקיד את עצמך, ופתאום, בבת אחת, זה נגמר, ואתה יודע שיותר לא תראה את הדמות הזו. אני חושב שזה קרה לכולנו. היינו מאושרים מההישגים של הסדרה, מהתוצאות שלה, אבל אחרי שזה נגמר, היה שם עצב מר־מתוק".

     

    ואז קיבלתם הודעה שיש עונה שלישית.

     

    "אני זוכר את היום הזה. הייתי על הרכבת ממדריד לברצלונה. קיבלתי את השיחה ולא יכולתי לזעוק את האושר שלי בגלל הסיטואציה. זו הייתה הודעה מרגשת מאוד".

     

    אולי תדליף בכל זאת משהו? ראינו שפדרו אלונסו, שמגלם את ברלין, היה בצילומים. כלומר, הוא בפנים.

     

    "בחייך, אתה צריך לראות את הסדרה", הוא צוחק. "אני לא יכול לגלות סודות".

     

    עוד מעט פורים בישראל, וסביר שנראה ברחובות הרבה סרבלים אדומים ומסכות דאלי.

     

    "זה לא יפתיע אותי. שמעתי שזה קורה בהרבה מדינות".

     

    אוקיי. וזה שיש פה לפחות שלוש פרסומות שמבוססות על 'בית הנייר'?

     

    "וואו. באמת? זה כבר מדהים לחלוטין".

     


    פרסום ראשון: 22.01.19 , 00:09