זה לא מריח טוב

מצד אחד, יורשה לי להודות, אני לא שייך למצביעי נתניהו. חוששני שלמרות ההישגים שלו, והם בהחלט משמעותיים, הוא צריך ללכת. מצד שני, הקשבתי בשבוע האחרון לטענות של תומכי נתניהו, גם בעקבות פרשת אפי נוה. נדמה לי, והדברים נאמרים בזהירות, שיש ממש בטענות שלהם.

כדאי לשים לב ששעות לא רבות לאחר שהפרשה יצאה לאוויר העולם — החל להיווצר פער אדיר בין התקשורת הממוסדת לבין הרשתות החברתיות. התקשורת הבליטה את הפרשה. הרשתות הפנו אצבע מאשימה לפרקליט המדינה, שי ניצן, בטענה שאולי אישר את הפגיעה בפרטיות של נוה על רקע התחשבנות אישית. איך זה שהוא מיהר לאשר את השימוש במידע שנגנב מטלפון פרטי, למרות שמדובר בפגיעה חמורה בפרטיות, ולמרות שספק אם מה שנחשף שם מצביע על פשעים? המטרה הושגה. נוה הועף מתפקידו. זה היה צריך לקרות בלי קשר להרפתקאות המיניות שלו. אבל זה לא ברור שהמטרה של סילוק נוה מצדיקה את האמצעים שבהם זה קרה.

תומכיו של נתניהו טוענים ש"כך ייעשה לאיש שהמערכת אינה חפצה ביקרו". כלומר, בדיוק כמו שנוה הוא קורבן של התחשבנות אישית — כך גם נתניהו סובל מרדיפה. העניין הוא שאם כבר עושים השוואה, אז צריך לעשות אותה במלואה. בדיוק כשם שנוה היה צריך לעוף בגלל ההתנהלות הציבורית שלו (שנחשפה, בין השאר, בתוכנית "עובדה"), כך גם נתניהו לא יכול להמשיך בתפקיד, על רקע מה שנחשף עד היום, גם אם מה שנחשף לא מגיע לסף הפלילי. במובן הזה בהחלט יכול להיות שנתניהו סובל מרדיפה. הרבה מאוד עיתונאים מחמירים איתו במקרה הטוב ומתעבים אותו במקרה הגרוע. רבים מהם הודו בכך. הוא לא אתרוג. הוא ההפך מאתרוג. אבל זה לא הופך אותו לצדיק. כך, למשל, זה לא ברור שההתכתבות שנועדה לעשות שיימינג לאשתו של נפתלי בנט, שנחשפה שלשום על ידי גיא פלג מחדשות 12, מגעת כדי התנהגות פלילית. אבל זה ברור שהיא חושפת התנהלות מושחתת.

זה נוגע גם לצמרת המשפט. יותר מדי בכירי משפט, ובכלל זה שופטים לשעבר, אצים־רצים לתקשורת כדי להצדיק פרסום החלטה של היועץ המשפטי לפני הבחירות. זה לא מריח טוב. לפעמים זה אפילו מגיע עם ניחוח של לחץ על היועץ. הלחץ הזה לא מוסיף כבוד למנגנון שלטון החוק. להפך. הוא מחמיר את תחושת הרדיפה שנתניהו ממהר להפיץ ואת התסכול של תומכיו. אין צורך להיות חסיד של נתניהו כדי לחוש טעם רע מהעמדה הכמעט אחידה של בכירי המשפט שמופיעים בתקשורת.

הדברים הללו זוכים לחומרה מיוחדת, משום שבפרשת נוה עצמה הולך ומסתמן שלא כצעקתה. מערכת המשפט לא מתמוטטת. מאות שופטים מונו בשנים האחרונות, ואין להם שום קשר ל"מין תמורת מינויים". ומכל הפרשה נותרו שני דברים בלבד. הראשון, בעלה השופט של עורכת הדין שהיה לה קשר רומנטי עם נוה, לא קודם. והיחסים עם נוה, של השופטת שכן מונתה היו שנה וחצי לפני שהוועדה החליטה על מינויה. ובכל מקרה, לפי עורכי דין שמופיעים בפניה — מדובר דווקא בשופטת מוצלחת. אז ייתכן, רק ייתכן, שההר הוליד עכבר.

גם הניסיון לערבב בין האג'נדה של שרת המשפטים, איילת שקד, לבין ההתנהלות המושחתת של נוה מעלה חשש שיש מי שמנצל את הפרשה כדי לנגח את העמדה העקרונית של נוה. שקד רצתה להשפיע על הרכב השופטים. היא כרתה ברית עם נוה, בדיוק כמו שאחרים יצרו קואליציות אחרות לצורך קידום שופטים. סחר־מכר היה שם תמיד. שקד לא המציאה כלום. אבל אלה שמסתובבים עם גוש חמאה על הראש מגלגלים עיניים על תקן של מלאכים.

נוה ונתניהו, ביחד ולחוד, מייצגים נורמות פסולות. אחד כבר פרש. השני צריך ללכת. אבל אצל שניהם נוספו מוטיבציות פוליטיות שיצרו רושם, לא בלתי מוצדק, של רדיפה. כך לא משרתים את שלטון החוק. כך פוגעים בו. √