נתיב לאוסקר

זה קורה פעם בשנה בהוליווד: מיטב הכוכבים והיוצרים קמים בחמש בבוקר שעון לוס־אנג'לס, ומגלים בפיג'מה את מה שעלול להיות הרגע החשוב ביותר בקריירה שלהם - אם הם מועמדים לאוסקר. הבמאי הישראלי גיא נתיב קם אתמול כבר בארבע. "בגלל עלמה, היא הפרס הגדול בחיי. אני קם כל בוקר בשבילה".

גיא מדבר על בתו התינוקת, עלמה, שנולדה אחרי שנים של מאמצים. ובכל זאת, ב־5:20 הוא ואשתו השחקנית ג'יימי ניומן שגם הפיקה את הסרט, "Skin", עמדו מול הטלוויזיה וחיכו במתח להכרזה. ארבעה שמות הוקראו לפני הסרט שלהם, ואז על המסך נאמר השם: "Skin". צרחות החרישו את הבית. "התגובות לא מפסיקות להגיע, כמו בסוף של מסע ארוך ומפרך שמרגישים סיפוק אמיתי", אומר נתיב, במאי ישראלי מוערך ("מבול", "זרים" ו"הבן של אלוהים"). לפני כ־4 שנים עבר נתיב לארצות־הברית בעקבות אשתו, ג'יימי. "הייתי צריך להתחיל מאפס", הוא סיפר אתמול. "רציתי להתחיל בסרט קצר, להבין איך התעשייה עובדת".

ידיעה שקרא על אב ניאו־נאצי שאימן את בנו לירות נתנה לו השראה לסרט קצר ‑ "Skin" ‑ שאותו כתב עם חברו, הבמאי שרון מימון ("מיתה טובה", "הנשף"), ועוסק בגזענות המפעפעת בארה"ב. "כשעשיתי את הסרט טראמפ נבחר וכל השסעים צצו. מה שקרה פה עם הגזענות והאלימות השפיע עליי מאוד, הרגשתי שאני חייב שזה יהיה הפרויקט דובר האנגלית הראשון שלי. מה שקורה בארץ ובארה"ב זה אותו דבר. חשוב לי שיראו את הסרט גם בארץ". מאז השלמת "סקין" הקצר, נתיב ביים סרט באורך מלא בהשראתו שנקרא גם "סקין", ובקולו אפשר לשמוע את התקווה שגם סרטו הארוך יזכה לשלל פרסים והכרות. מי יודע, אולי נראה אותו בעוד שנה שוב בטקס האוסקר, הפעם לסרט המלא.