{ }
שישי 13 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "אין שום רגולציה, וטובת הציבור נמצאת במקום האחרון בסדר העדיפויות". הדברה בשדה. צילום: שאטרסטוק
    24 שעות • 27.01.2019
    מדבירים את עצמנו לדעת
    ישראל עומדת בראש טבלת צריכת הפירות והירקות בעולם. מגיל קטן מעודדים אותנו לאכול בריא. אבל האם הענבים, התותים, העגבניות והמלפפונים שאנחנו אוכלים באמת טובים לבריאות שלנו? בדיקת "ידיעות אחרונות" מעלה כי משרד החקלאות התיר לאחרונה שימוש מחודש בחמישה חומרי הדברה מסוכנים העלולים לגרום לסרטן, להפלות ולבעיות בריאות קשות נוספות. משרד החקלאות: "ישראל נחשבת מהמחמירות בשימוש בחומרי הדברה. כל ההחלטות מתקבלות על ידי מומחים"
    שני זהר שדמה

    זה קרה בקיץ האחרון, בהיחבא, מתחת לרדאר. בזמן שבכל העולם עושים הכל כדי לצמצם את השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, משרד החקלאות הישראלי אישר לשימוש מחודש חמישה חומרי הדברה מסוכנים. במשך חודשים איש לא ידע על האישור הזה, וכעת אנחנו חושפים אותו לראשונה. מתברר כי בדיון שקדם לאישור, בוועדה הבינמשרדית לאישור חומרי הדברה, נרשמה התנגדות חריפה של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. אבל לשר החקלאות, אורי אריאל, זה לא ממש הזיז.

     

    למה זה בכלל משמעותי? משום שהישראלים הם אלופי צריכת הפירות והירקות בעולם. בישראל צורכים בממוצע 193 ק"ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק"ג באירופה ו־123 ק"ג בארה"ב. גם ביחס לפירות הצריכה הממוצעת לנפש בישראל גבוהה יחסית לעולם ועומדת על 190 ק"ג לעומת 103 ק"ג באירופה ו־111 ק"ג בארה"ב. כלומר, אנחנו אוכלים הרבה יותר פירות וירקות, ומשום כך מכניסים לגופנו גם הרבה יותר חומרי הדברה מסוכנים.

     

    זה נכון שמתפוח או מלפפון בודד אף אחד לא ימות — אבל הנזק הוא בהצטברות החומרים הללו בגוף. בדקנו את חמשת החומרים שאושרו לאחרונה לשימוש, ושוחחנו עם מומחים כדי להבין מה עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לכל חומר.

     

    פראקואט (Paraquat), שאינו מאושר באירופה, הוא בעל רעילות אקוטית בכל דרכי החשיפה ואף עלול להיות קטלני בחשיפה אקוטית. באחד המקרים ילד שבלע את החומר סבל מסיבוכים רפואיים מסכני חיים. עוד נמצא קשר בין החשיפה לחומר לבין פרקינסון — עובדים שנחשפו לחומר היו בסיכון גדול פי 5.2 ללקות במחלה. החומר הזה, שנועד במקור לקטול עשבים, נמצא בשימוש רחב בישראל. על פי משרד החקלאות, בלעדיו לא ניתן כיום לגדל עגבניות לתעשייה, בצל, חמניות וגידולים נוספים.

     

     

    קרבנדזים (Carbendazim), שאינו מאושר באירופה, נחשב כבעל רעילות משמעותית, משפיע על הפוריות, חשוד כמשפיע על המערכת ההורמונלית, ועלול לגרום לסוגים שונים של סרטן. בחשיפה כרונית קיימת פגיעה באברי רבייה, פגיעה בעוברים וסיכון להפלות. ברמות נמוכות הוא גורם לפגמים מולדים בעובר. החומר מסווג על ידי האיחוד האירופי — שם הוא אסור לשימוש — כגורם למוטציה, בעל פוטנציאל לפגוע בעובר או לגרום לסרטן, ורעיל למערכת הרבייה. בניטור של תוצרת חקלאית בישראל נמצאו 12 ממצאים, מתוכם חמש חריגים. כלומר, אנחנו חשופים לחומר הזה מעבר לרמות הקבועות בתקנות.

     

    סייהקסטין (Cyhexatin), חומר רעיל שנמצא בשימוש בעיקר בתפוזים, מסוכן להתפתחות העובר ומהווה סיכון מיוחד לתינוקות וילדים. החומר לא רשום בארה"ב ולא מאושר באירופה. הוועדה המליצה לבטל את רישום החומר הפעיל בגלל הסיכון שיש בו לסביבה הימית, אבל משרד החקלאות החליט שלא לאמץ את עמדת הוועדה.

     

    פנבוטטין אוקסיד (Fenbutatin oxide), חומר שמשמש לריסוס בפרדסים ובמטעים, בעל רעילות נשימתית גבוהה. על פי הרישומים, גורם לפגיעה עינית קשה בקטגורית רעילות 1 ופגיעה עורית ברמה 2. החומר אינו מאושר לשימוש באירופה.

     

    כלורפלואזורון (Chlorfluazuron), על פי המחקרים הוא ידוע כמגרה את העור, העיניים ודרכי הנשימה ועלול לגרום לנזק בבליעה ובשאיפה. רעיל מאוד ליצורים החיים במים וגורם להשפעות שליליות ארוכות טווח בסביבה המימית. אסור לשימוש באירופה.

     

     

    גם שטיפה לא עוזרת

     

    לא מעט נכתב על עניין שטיפת הפירות והירקות, שכמעט אף אחד מאיתנו אינו מבצע כנדרש. וגם לו היינו שוטפים ביסודיות לא בטוח שזה היה עוזר. "כמעט אף חומר לא מסולק במים", מסביר ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, וראש מסלול בריאות וסביבה באוניברסיטה העברית ובהדסה. "החומרים נספגים בתוך הצמח, הפרי או הירק, והשטיפה לא מסלקת אותם. הדרך הטובה ביותר להגן על בריאות הציבור היא לאסור את השימוש בחומרים אלה מלכתחילה".

     

    לטענת ד"ר לוין, גם הוועדה הבינמשרדית עצמה היא חלק מהבעיה. "אין שם שום שקיפות, אין ייצוג לגורמים המתאימים, וגם חומרים שהיא אישרה הם מסוכנים באופן ודאי", הוא אומר. "אנחנו יודעים שאלה חומרים שיכולים לגרום למוות ולמחלות קשות. משמעות ההחלטה של משרד החקלאות לאשר את החומרים האלה משולה לאירוע טרור, רק באופן פחות מוחשי. מדובר בסכנת מוות, אנחנו פשוט לא יכולים לדעת מי יהיו הנפגעים. ברור שחלקם חקלאים, אבל גם צרכנים עלולים להיפגע כמובן".

     

    על פי "דוח הלחץ" שמפרסם ארגון "אדם טבע ודין" לקראת הבחירות, בניטור ביולוגי שערך משרד הבריאות עלה כי בקרב 15 אחוזים מהילדים נמצאו בבדיקות שתן חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון, מעל לרמה הבטוחה. המשמעות היא שילדים בישראל, גם על פי הבדיקות שעורך משרד הבריאות, חשופים לרמות מסוכנות של חומרי הדברה במזון. אגב, במקרה הזה גם אם אין חריגות מהרמה הקבועה בתקנות, בגלל אופי הצריכה של ילדים, ובגלל שלבי ההתפתחות והמנגנונים הגופניים שלהם השונים ממבוגר, אפילו התקן עצמו אינו מגן על ילדים משום שאינו מותאם להם.

     

    זאת ועוד: בישראל ישנו פקח אחד בלבד שאחראי לפקח על השימוש בחומרי הדברה. פקח אחד על אלפי חקלאים ושדות. גם אם ישנן חריגות, אין שום סיכוי שפקח אחד יצליח לאתר אותן בזמן אמת. "על כל החומרים קשה לפקח, במובן של לְמה עוד הם משמשים מעבר לגידולים שידועים לנו כבר", אומר ד"ר לוין. "באותה מידה אדם פרטי יכול לרכוש אותם ולעשות בהם שימוש במה שירצה".

     

    עו"ד טלי גרנות, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין", מסבירה כיצד פועלת הוועדה הכמעט סודית הזאת: "הוועדה בוחנת חומרים שכבר אושרו בעבר. מתוך 49 חומרים הם דנו הפעם בשבעה חומרים, שמתוכם אושרו חמישה למרות התנגדות הגורמים המקצועיים — משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה".

     

    עו"ד טלי גרנות, אדם טבע ודין
    עו"ד טלי גרנות, אדם טבע ודין

     

    למה בעצם מאשר משרד החקלאות את החומרים הבעייתיים?

     

    "הטענה היא שאין פתרונות אחרים. אין חומרים אחרים שיכולים להתמודד עם המזיקים שהחומרים הנוכחיים קוטלים. אבל מצד שני חשוב להסביר שאין גם שום כוונה למצוא פתרונות אחרים. משרד החקלאות לא מתמרץ אף אחד למצוא תחלופות לחומרים האלה".

     

    המצב בעולם שונה?

     

    "כן. באירופה למשל יש כל מיני מנגנונים לתמרץ חוקרים למצוא חומרים ידידותיים יותר שקוטלים מזיק כזה או אחר. זה כמובן עניין של כסף וביורוקרטיה, ובישראל פשוט החליטו שלא להתעסק בזה. משרד החקלאות לא רואה בזה חשיבות".

     

    לאחרונה הגיש ארגון "אדם טבע ודין" עתירת חופש מידע, כדי לקבל את הפרוטוקולים של ההחלטות הקודמות שחושפים את התנהלות הוועדה הבינמשרדית ואת הפערים בין ההמלצות לבין החלטת המשרד. מטרת העתירה היא להבין מדוע מאושרים החומרים שוב ושוב לשימוש מחדש ומדוע המשרד לא פועל לתמרץ תחליפים. התברר כי חומר שהיה אמור להיות אסור לשימוש (Dichlorvos) עולה אף הוא לאישור מחדש.

     

    "הבעיה היא שהוועדה הזאת לא שקופה בכלל", אומרת עו"ד גרנות. "ההחלטות שלה מתפרסמות באיחור של חודשים ואף יותר. אנחנו העברנו להם את ההשגות שלנו, אבל הן נעדרו לגמרי מהפרוטוקול, כאילו לא שלחנו".

     

    לאחרונה שלח הארגון מכתב התרעה למשרד החקלאות, בדרישה להשיב מדוע מועדף השיקול החקלאי או הכלכלי על פני שיקולים של בריאות הציבור והסביבה. "שני החומרים היחידים שהוועדה אסרה לשימוש הם חומרים שמשרד החקלאות בעצם אמר שהחקלאים יכולים להסתדר בלעדיהם", אומרת עו"ד גרנות. "החומרים האחרים, למרות ההמלצות, אושרו בטענה שאין להם אלטרנטיבה".

     

    טיעון האלטרנטיבה חשוב, כמובן. לחקלאים יש בוודאי אינטרס, וגם לנו, כי בסופו של דבר העלות מגולגלת ללקוח, כלומר אלינו. אבל משיחות שערכנו נראה כי גם החקלאים — שנפגעים בעצמם — מוכנים לשינוי. אלה שמייצאים פירות וירקות לחו"ל נאלצים גם כך לעמוד בתנאים של המדינות שאליהן הם מייצאים. הקטנים, שמייצרים לארץ, יצטרכו תמיכה מסוימת כדי להתמודד עם השינוי. תמיכה שכרגע אין מי שייתן.

     

    "מה שקורה בתחום הזה הוא שכונה, וזה עלול להסתיים באסון", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה. "אין שום רגולציה, וטובת הציבור נמצאת במקום האחרון בסדר העדיפויות. בסוף יהיה שינוי, אבל רק אחרי שיקרה אסון כמו שקרה עם המשפחה בירושלים והמדביר שהשתמש בחומרים אסורים ומסוכנים וגרם למותן של ילדות המשפחה".

     

    "ההחלטות לא מקצועיות"

     

    העולם הבין מזמן את ההשלכות שיש לחומרי הדברה על הבריאות שלנו. מדינות רבות באירופה כבר עברו לחקלאות אורגנית, המגבילה את סוגי החומרים שניתן להשתמש בהם בתהליכי ייצור המזון, להזנת בעלי חיים, לחיטוי, לדישון, להדברת מזיקים, ועוד.

     

    האזרחים בעולם מחפשים את מדבקת הביו הירוקה בשלל מוצרים, בידיעה שהגידול התעשייתי פוגע בכולנו וגם בסביבה. ומה בישראל? כשמחיר עגבנייה אורגנית עולה פי שניים ולפעמים פי שלושה ממחיר עגבנייה רגילה, לא נותר לצרכנים אלא להסתפק במה שזול יותר ומרוסס יותר.

     

    "אנחנו חשופים לחומרי הדברה מזיקים כי אנחנו צורכים הרבה פירות וירקות בישראל", אומר ד"ר לוין. "אבל אנחנו חשופים גם כי יש קרבה פיזית בין שדות החקלאים ליישובים העירוניים. התושבים חשופים במקרים רבים באופן ישיר באמצעות מגע אווירי או קרקעי. אני חושש שההחלטות הן פוליטיות ולא מקצועיות".

     

    "גם התושבים ביישובים הסמוכים לשדות, חשופים לסכנות ההדברה". מטוס מרסס שדה חקלאי. צילום: שאטרסטוק
    "גם התושבים ביישובים הסמוכים לשדות, חשופים לסכנות ההדברה". מטוס מרסס שדה חקלאי. צילום: שאטרסטוק

     

    בעיה נוספת היא העדר השקיפות. גם אם ישנם חקלאים שמפחיתים את השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, אין לנו כל דרך לדעת במי מדובר והאם הפירות והירקות שאנחנו קונים הגיעו מהם. כאשר נמצאות רמות חריגות של חומרי הדברה בפרי או בירק ששווק לציבור, אין כל דרך לדעת מאיפה הוא הגיע, ועל כן אי־אפשר לבדוק את השדה כולו.

     

    טענה נוספת: מדבירים חקלאיים לא נדרשים לעמוד בבחינת רישוי, ואינם מחויבים בהכשרה. "הדבר דומה למתן כלי נשק בידי כל אדם ללא רישיון", אומרים ב"אדם טבע ודין". "כתוצאה מכך עשרות אנשים נפגעים מדי שנה משימוש לא תקין, או מתאונות שנגרמו על ידי חומרי הדברה חקלאיים. תוצאות הבדיקות מגיעות חודשים רבים לאחר שבוצע הדיגום, ופעולות אכיפה, אם מתבצעות, אורכות חודשים נוספים".

     

    כדי להתמודד עם הבעיות מקדם הארגון הצעה לתיקון חוק המזון שיחייב ביצוע הערכת סיכונים על בסיס נתונים רחב, אשר מתייחס גם לאוכלוסיות רגישות במיוחד, כגון ילדים, באופן ייחודי.

     

    "ישראל מדבירה את עצמה לדעת", אומר מנכ"ל "אדם טבע ודין" עמית ברכה. "שליש מהחומרים שמותרים לשימוש בישראל כבר יצאו משימוש לחלוטין במדינות ה־OECD. אלה חומרים מסרטנים, כימיקלים, ועוד. השדות שלנו מצויים תחת מתקפה של חומרים מסוכנים, ושר החקלאות אורי אריאל לא עשה דבר בנושא, להפך. בכל מקום אחר בעולם יש תוכניות לאומיות להפחתת חומרי הדברה, אבל בישראל שר החקלאות התנגד לקידום תוכנית לאומית כזו".

     

    ממשרד הבריאות מסרו בתגובה: "על פי החקיקה בישראל, משרד החקלאות קובע את מדיניות השימוש בחומרי הדברה, כאשר הוועדה הבינמשרדית דנה בבקשות לאישור תכשירים חדשים המוגשות לה וכן מבצעת הערכה מחודשת של חומרים פעילים בחומרי הדברה. במסגרת הערכות מחדש שבוצעו בעבר בוטל וצומצם באופן משמעותי השימוש בחומרי הדברה רעילים כדוגמת זרחנים אורגניים. כיום הוועדה מקיימת דיוני הערכה מחדש בהתאם לתוכנית עבודה הכוללת בחינה של כ־50 חומרים פעילים.

     

    "ככלל, חומרי הדברה המסווגים כמסרטנים לבני אדם (קטגוריה 1) אינם מאושרים לשימוש בישראל. משרד הבריאות הגיש חוות דעת מפורטות לגבי כל חומר הדברה שנידון. הוועדה הבינמשרדית הגישה את המלצותיה למינהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, שהוא בעל הסמכות לאמץ או לא את החלטות הוועדה".

     

    ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ישראל נחשבת מדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. משרד החקלאות ממשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראיה, מממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ־90 אחוזים מהדגימות בישראל עומדות בתקן.

     

    "במקרה המדובר אין כל סתירה בין המלצות הוועדה המייעצת לבין החלטות משרד החקלאות. כל החלטות המשרד לעניין הערכה מחדש של החומרים התבססו על שיקול דעתם של מומחים מטעם משרד החקלאות והמלצות הוועדה, ומרביתן היו כלשון המלצות הוועדה. ישנם מספר חומרים שכיום אין להם תחליף בשוק ומותרים לשימוש במדינות רבות החברות ב־OECD. בהתאם לכך קבע המשרד זמן התארגנות קצר עד להחלפתם.

     

    "לעניין האכיפה והפיקוח, משרד החקלאות תומך בהגבלת מכירה של תכשירי הדברה והכשרה לכל עובד המשתמש בתכשירי הדברה. יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה הוא בעל הסמכות לאשר החזקת תכשירי הדברה".

     


    פרסום ראשון: 27.01.19 , 19:49
    ידיעות אחרונות