ההודעה של פייסבוק על השקת הכלי להגברת השקיפות של המודעות הפוליטיות היא חיובית, אבל חייבים להבין לא רק מה יש בה – אלא גם מה אין בה.

תהליך האימות שפייסבוק מציגה מתייחס רק לפרסומות בתשלום, ולא לתעמולה פוליטית מסוג אחר: לא מודעות פוליטיות ללא תשלום, לא דפים שמתחזים לערוצי חדשות, לא טוקבקים מטעם ולא חשבונות רגילים שמפיצים תעמולה פוליטית. ועדיין, יותר טוב מעט ומאוחר מאשר כלום ולעולם לא.

הכיוון חיובי, אלא שהתמונה המלאה מאתגרת. ראשית, לא ברור מתי המערכת תתחיל לפעול: האם בתחילת מארס או בסופו, ימים בודדים לפני הבחירות? ובאיזו מהירות היא תעבוד בצורה מלאה? שנית, פייסבוק תדרוש אימות זיהוי לפרסומות פוליטיות - אך מהו נושא פוליטי או שנוי במחלוקת? פייסבוק מתפקדת כמדינה עם 2.3 מיליארד תושבים, והיא צריכה להסדיר את התוכן במרחב שלה, בפרט בתקופת בחירות. הבעיה היא שאנחנו, נתיני מדינת פייסבוק, הסכמנו בלית ברירה שהאחריות לתעמולה בבחירות תופרט מהמדינה לגוף פרטי מונופוליסטי.

שלישית, אמנם נדע מי פירסם את מודעת הבחירות, אך לא תמיד נוכל לוודא מי הגורמים העומדים מאחורי המפרסם, ואם יש קשר ישיר לפוליטיקאים או למפלגה. רביעית, גם במקרה שפרסומת תעבור תהליך של אימות, פייסבוק משאירה למפרסם להחליט אם הוא יפעל לפי חוקי הבחירות בישראל. וחמישית, פייסבוק אמנם תספק לנו מסד נתונים עם כל הפרסומות, אך היא חסמה מחוקרים באקדמיה את אפשרות הגישה - וכך השקיפות הציבורית מוגבלת, והיכולת להבין את הנתונים מועטה.

אבל השאלה שהכי מאתגרת את פייסבוק בימים אלה היא שאלת העברת המידע עלינו ושלנו לקמפיינרים, לפוליטיקאים ולמפרסמים. אולי הגיע הזמן שכמשתמשים נדע איזה מידע פייסבוק מעבירה עלינו בנושא בחירות ופוליטיקה - כי זהו כלי הנשק הגרעיני של הבחירות, היכולת של פוליטיקאים לנסות לשנות את ההתנהגות ואת מערכת הערכים שלנו. כבר כמה שנים פייסבוק מתגלגלת ממשבר למשבר, מפרשת "קיימברידג' אנליטיקה" וההתערבות בבחירות בארה"ב ועד להצפה בפייק ניוז, מכניסת חקיקה מגבילה באיחוד האירופי ועד שיתוף הפעולה עם 150 חברות והעברת מידע רגיש ואישי על המשתמשים. שווי השוק שלה צנח מ־629 מיליארד ל־424 מיליארד דולר, והיא נמצאת עם הגב אל הקיר בניסיונה להקטין את ההתערבות של הרשויות ולמזער נזקים תקשורתיים. לכן, היא מוכנה לעשות שינויים לטובת הציבור - אולם זהו רק הקילומטר הראשון במרתון שנדרש ממנה, ונותרו עוד 41 קילומטרים.

הכותבת היא חוקרת פוליטיקה של המידע מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי