הוא לא נראה כמו גאולה אבן ולא נשמע כמו גאולה אבן, אבל אורי זכי לא נעלב כשאני שואלת אותו האם הוא גאולה אבן ממין זכר. היום, 24 שעות לפני המועד האחרון להגשת המועמדות לפריימריז של מרצ, שבה הוא חבר כבר 16 שנה, מכריז זכי על החלטתו לפרוש מהמרוץ כדי להשקיע את כל האנרגיה שלו בבת זוגו, יו"ר המפלגה ח"כ תמר זנדברג.
"לא אגיד לך שלא התלבטתי, זה לא היה צעד ברור מאליו. אבל אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות", הוא אומר. "כשאישה מוותרת עבור הגבר שלה זה בבחינת 'כלב נשך אדם', וכשגבר מוותר למען בת זוגו זה בבחינת 'אדם נשך כלב', אבל זה לא אמור להיות ככה ב־2019 ואני מוכן לקבל על עצמי את התואר של פורץ דרך. אני נותן את הבמה לתמר, שהיא גם בת זוגי וגם השותפה הפוליטית שלי וגם שותפתי לדרך ולערכים, על מנת שהיא תצליח".
מה אמרה יו"ר המפלגה על הצעד הזה?
"דיברנו על זה הרבה. היא מבינה שבנקודת הזמן הנוכחית אני זה שמקריב והיא מעריכה את ההחלטה שלי".
החלטה שלך?
"לחלוטין. זו הייתה אחת מההחלטות שלא יכולנו לקבל ביחד. אילו זה היה תלוי בתמר הייתי מתמודד, מי כמוה יודעת שזה הדבר הטבעי עבורי, ואילו התמודדתי תמר הייתה עומדת מאחוריי מפני שהיא גדולת המאמינות בי, הרי התאהבנו על רקע הרצון ליצור ישראל טובה יותר".
הפעילים שכבר התגייסו למענך קוראים ברגע זה את העיתון ואומרים "איזה פראייר"?
"אני מקווה שלא. אני לא מרגיש פראייר. כן, אני בן הזוג שמקריב כרגע את שאיפותיו למען ההצלחה המרבית של בת זוגו, אבל אני עושה את זה לא רק מאהבת תמר, אלא גם מאהבתי למרצ ולמדינה".
הימני שהתפכח
הזוגיות של זנדברג (רבע ל־43) וזכי (44) בת חמש שנים. הם גרים בדירה שכורה בתל־אביב, ליד העירייה, עם אביגיל (12 וחצי), בתה של זנדברג מנישואיה הראשונים. עבור שניהם זה פרק ב'. הוא גרוש בלי. הוא צמחוני והיא טבעונית. התחביב המשותף להם הוא אפיית בורקס. הוא מכין גבינת שקדים טבעונית והיא אחראית על רידוד בצק עלים.
חתונה?
"אני לא אנטי־חתונה, אבל זה לא הכרחי. אהבה ככוח מלכד היא קונספט מועדף".
הסכם זוגיות? ידועים בציבור?
"ההסכם היחיד שקיים בינינו הוא אהבה".
אתה לא רוצה להיות אבא?
"אני מקווה שעוד אהיה. ראש ממשלת ניו־זילנד, ג'סינדה ארדרן, היא חברה טובה שלי. הייתי הסגן שלה בתקופת כהונתה כנשיאת ארגון צעירי מפלגות סוציאל־דמוקרטיות. היא ילדה אחרי שנבחרה לראשות הממשלה.
"תמר ואני מדברים על זה. בטוח שהוריי מדברים על זה, למרות שהם לא בדיוק הורים קונסרבטיביים. הם התגרשו כשהייתי בן 7, אמא שלי בזוגיות ואבא שלי נשוי בפעם הרביעית. גם מאחותי, איריס זכי, יוצרת דוקומנטרית, עוד אין להם נכדים, אבל הם הורים מאוד מכילים".
השורשים שלו מצד אביו במצרים ("סבתא, סועד זכי, הייתה זמרת מפורסמת ששיחקה בסרט עם אום כולתום וכשעלתה ארצה, למעברת כפר שלם, עבדה כמנקה בבנק עד שהזמינו אותה להקליט בקול ישראל בערבית"). זכי גדל בחיפה, בבית ימני. "בגיל 5 ראיתי את בגין בטלוויזיה, מדבר בכריזמה מדהימה, ונמלאתי הערצה כלפיו. ככל שגדלתי התחברתי לאידיאולוגיה שלו, של ארץ ישראל השלמה, המהפכה החברתית, המחויבות לדמוקרטיה והשלום עם מצרים. לפני שהתגייסתי התפקדתי לליכוד והצבעתי לנתניהו. אבל בצבא שירתתי בשטחים, כקצין שלישות באזור חברון, ופתאום גיליתי את ההתנגשות. פעם עמדתי במחסום וחבר שלי הראה לי את החגורה שהוא החרים מזקן ערבי. סתם. בלי סיבה. זו הייתה תקרית קטנה, לא מכות, אירוע שגרתי, אבל שם התחיל אצלי הקונפליקט. בתורנות שמירה בבסיס ראיתי בטלוויזיה את לחיצת היד של ערפאת ורבין והתחלתי לחזור בשאלה".
הנוכחות הראשונה שלו בהפגנת שמאל הסתיימה ברצח רבין. "הזדעזעתי. מאז ומתמיד ידעתי שאלך לתחום הפוליטי מפני שזה הייעוד שלי, אבל הבנתי שלליכוד כבר לא אחזור לעולם. החלפתי צד. כשלמדתי משפטים באוניברסיטה העברית הקמתי תנועת סטודנטים למען השלום, הצטרפתי לצוות של יוסי ביילין במשרד המשפטים והשתתפתי במשא ומתן של קבוצת היסוד של יוזמת ז'נבה, עד שהחלטתי לצאת לדרך עצמאית. נמאס לי לעבוד למען אחרים. ב־2005 נבחרתי ליו"ר צעירי מרצ ומילאתי את התפקיד בשתי מערכות בחירות".
במשך ארבע שנות כהונתו כמנכ"ל סניף ארצות־הברית של ארגון "בצלם" הוא נבחר פעמיים על ידי ה"וושינגטון לייף מגזין" כאחד הצעירים המשפיעים בבירת היבשת. "הערכים שלי לא השתנו", הוא מבהיר, "אני ציוני חרוף ובעיניי, ישראל הנפלאה היא נס מעשה ידי אדם, ודווקא בגלל זה אני כל כך חרד לגורלה. הכיבוש הוא סכנה קיומית למדינה, הרבה יותר מאיראן. בהרצאות בקמפוסים ולחברי קונגרס לא הוצאתי את דיבת הארץ רעה. יצרתי מושא הזדהות לחבר'ה יהודים צעירים, הוכחתי להם שזה בסדר לאהוב את ישראל ולשנוא את הכיבוש. במהלך השליחות שלי שם קפצתי ארצה לשבוע, להתמודדות במרצ. נבחרתי אז למקום העשירי ותמר נבחרה למקום השישי. לא הייתי רחוק ממנה".
הניחו לרעייתי
מאז שובו ארצה הוא עבד כמנהל מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית, נבחר להיות נשיא ועידת מרצ והפך לבן זוגה של זנדברג, שנכנסה לכנסת ונבחרה גם ליו"ר המפלגה. "כשהייתי היועץ של ביילין היא הייתה העוזרת הפרלמנטרית של רן כהן, והתאהבנו תוך כדי פעילות משותפת. אני מאמין שכל אדם שישראל חשובה לו ושהתפיסה השמאלית חשובה לו צריך להתמודד במרצ".
אז למה ההתמודדות שלך גרמה לעיתונאים מסוימים לרדת על, ואני מצטטת, "הנסיכה המפוקפקת שלא רואה פסול באפשרות שרשימת מפלגתה לכנסת תכלול גם את בן זוגה"?
"וואלה, אין לי מושג. תמר לא הכניסה אותי לפוליטיקה, הייתי בכיר במרצ עוד לפניה, אני מהדמויות המובילות בשמאל משנות העשרים שלי, אני גם בין המזרחים היחידים בשמאל. גדלנו בערוגות שונות ואנחנו מביאים לשולחן דברים שונים לחלוטין, אבל אנחנו שני אנשים חזקים ובעלי תשוקה משותפת.
"אני לא רואה בזה שום חטא ופשע ולא בעיה אתית, במיוחד לאור העובדה שאצלנו אין מינויים. מאז שפתחנו את הבחירות לפריימריז עשרות אלפי אנשים יקבעו מי ייבחר, הציבור יחליט. הרבה כוחות חדשים יוכלו להתמודד ואני בטוח שכתוצאה מכך יהיו שינויים מבורכים. בעתיד אני מתכנן לשרת כנבחר ציבור, אבל כרגע תמר עומדת בפני המבחן הגדול שלה ולא רציתי שהפוקוס יהיה על שנינו. תמר היא יו"ר המפלגה היחידה בכנסת. אני גאה לתת לה את הבכורה".
היו שריננו שאסור לך לעסוק בפעילות פוליטית כל עוד אתה עובד בהסתדרות הציונית.
"שטויות במיץ. עזבתי את עבודתי בהסתדרות כדי להקים את 'החזית להגנת הדמוקרטיה', ארגון שעולה להתקפה מול הימין. פוליטיקה היא מעורבות של אזרחים במדינה שלנו. מה הבעיה בזה שבזמני הפנוי, אחרי שעות העבודה, אני פעיל מפלגה? כל הלכלוכים האלה נובעים מהשיח התוקפני והאגרסיבי שהגיע מנתניהו וכבר פשה בכל שכבות החברה. דמם של נבחרי הציבור הותר לחלוטין וזה תקף במיוחד במקרה של תמר שהגיעה לאן שהגיעה בגיל כל כך צעיר. אבל היא תעמוד בזה, היא חזקה".
הפרישה של גאולה אבן היוותה לך מודל?
"אני מעריך את מה שגאולה עשתה, למרות שלדעתי היא לא היתה חייבת. ליאור שליין (בן זוגה של מרב מיכאלי, ס"ש) לא עשה את זה. הסיטואציה שלי הייתה הרבה פחות בעייתית מפני שאני, בניגוד לגאולה, לא מסקר את תמר. אבל אני יכול לתאר לעצמי איזה מטעמים נתניהו היה עושה אילו גאולה הייתה נשארת בתפקידה".
בפרישה שלך אתה קורא לגברים "קומו־עורו"?
"אני קורא לנשים 'קומו־עורו'. כואב לי לראות נשים מצליחות, או בעלות פוטנציאל להצלחה, שמבטלות את עצמן. זה נורא".
זה לא קורה באשמת הגברים?
"בכל אחד מאיתנו עדיין קיימים חסמים חברתיים, זה חלק מהתרבות האנושית. קשה לבטל בכמה עשרות שנים את הדפוסים שהתקבעו במשך אלפים, אבל אנחנו צריכים לחיות את הערכים שלנו, לא רק לדבר עליהם".
מה יהיה תפקידך במערך של בת זוגך?
"עוד אין טייטל. אולי ראש הצוות האסטרטגי. אנחנו צוות".
גם בבית?
"בעיקר בבית. אנחנו שותפים מלאים בעבודות הבית, בלי קטגוריות מגדריות. אני מבשל קצת יותר ממנה והיא עושה כביסה קצת יותר ממני ושנינו מורידים את הזבל".
בבית אתם מדברים רק פוליטיקה?
"לא רק. אני מניח שאילו שנינו עבדנו בהיי־טק אז הוא היה הנושא המשותף. מטבע הדברים תמר יותר עסוקה ממני, המשא הפסיכולוגי שמוטל עליה הרבה יותר כבד משלי. נשבע לך שאני לא מקנא במה שהיא נושאת על כתפיה, וגם שעות העבודה הפכו לאינסופיות. בימים שאביגיל אצלנו, וזה רוב השבוע, אחד מאיתנו בבית. כשתמר נוסעת לאילת ויטבתה אני אכין ארוחת ערב לאביגיל, שעדיין לא מפגינה סימנים של פוליטיקאית צעירה. אני, בגילה, כבר הייתי הרבה יותר פוליטי".
זכי מגדיר את עצמו כ"על הספקטרום": "אני חילוני שמניח תפילין מדי יום, אני לא שומר שבת אבל 'זוכר שבת' ומתפלל בבית. פעם בשנה אני מתפלל בבית כנסת שוויוני. אני תומך בהפרדה מוחלטת בין דת למדינה, זה יהיה יותר טוב למדינה והרבה יותר טוב לדת. זה לא מקרי שאנשים רוחשים הכי הרבה כבוד דווקא לדברים שלא נכפים עליהם, כמו יום כיפור".
אם היית רץ לפריימריז ונבחר לכנסת, מה החוק הראשון שהיית יוזם?
"פינוי־פיצוי בשטחים. כדי להחזיר את המתנחלים הביתה, לטובתנו". •
