מנקים את הלקסיקון

ההתבטאות המיותרת של ח”כ דודי אמסלם אתמול, כמו גם ההתנצלות שהגיעה אחריה, המחישו היטב את שאמור היה להיות כבר ברור: בעידן שלנו לא משתמשים יותר במילים כמו "אוטיסט" או "מפגר" כקללה. אבל אני, כמנכ"לית של "ספיישל אולימפיקס ישראל" – הארגון הגדול בעולם לספורט משלב, הפועל למען אנשים עם מוגבלויות שכליות־התפתחותיות ומשפחותיהם – מעדיפה להשתמש באירוע הזה כדי להבין איפה אנחנו עומדים כחברה, ומה הלקח החינוכי עבורנו.

החברה הישראלית פועלת כיום הרבה יותר בכוח כדי לקבל את השונה, ולהראות שהיא לא מקבלת את הפגיעה בו. עוד לא הגענו לארץ המובטחת, אבל עשינו כבר כברת דרך משמעותית. נכון, בסקר של החברה למתנ"סים ראינו ש־90 אחוז מההורים שנשאלו אמרו שהם אינם מוכנים שילדיהם ישחקו עם בעלי מוגבלויות, וזה מצב נורא שיש לתקן – אבל ההזדעקות הציבורית מהסקר, כמו הרעש שעלה כתגובה להתבטאות של אמסלם אתמול, מראים לנו שהקונצנזוס משתנה, ולטובה. זה לא פחות חשוב.

הפוליטיקלי קורקט היום נמצא במקום אחר לחלוטין משהיה לפני חמש שנים, ולבטח שונה מאוד מהיכן שהיה לפני 20 שנה. מילים שבעבר היו נפוצות, כמו "אוטיסט" ו"מפגר", נמצאות מחוץ לשימוש – אפילו כמינוח מקצועי המגדיר את האדם עם הלקות, ובטח שבתור אמצעי להעלבת אדם אחר.

פרויקט הדגל שלנו בספיישל אולימפיקס הוא שילוב בספורט בין ספורטאים עם ובלי מוגבלויות שכליות־התפתחותיות. אני רואה במו עיניי שהקונצנזוס משתנה, משום שאני רואה שעוד ועוד ארגונים מבקשים להתאמן עם ספורטאים ששונים מהם. לפני חודשיים התחלנו בבית ספר בטירה פרויקט ראשון במגזר הערבי לילדי בית ספר. קבוצות ספורט של עובדים בחברות מסחריות מגיעות לאימון כשהם מלאים בסקרנות ועוזבים מלאים בתקווה. ואפילו קבוצות ספורט כמו מכבי חיפה, מכבי תל־אביב והפועל באר־שבע כבר משחקות עם ספורטאי ספיישל, ובקריית־מלאכי הקבוצה העירונית הקימה קבוצה משולבת לאוהדים ולספורטאי ספיישל. במקום שבו אני עומדת רואים שינוי חברתי היסטורי בהתהוות. הוא החל בצעדים קטנים, אבל הקצב גובר. דוחפים אותו אנשים וארגונים – וזה יהפוך אותנו לחברה טובה יותר.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אירח בדצמבר בביתו את אירוע ההשקה של נבחרת ישראל למשחקי הספיישל אולימפיקס שיתקיימו במארס באבו־דאבי ובדובאי. עשרות הספורטאים שהשתתפו הולכים להביא לכולנו הרבה מאוד כבוד. הם חזקים נפשית, הם בעלי מסוגלות גופנית, הם מופלאים. הם לא מוקד ללעג ולקלס – אלא סיבה לגאווה, דוגמא להצלחה, והם אנשים מעוררי הערצה והשראה.

ההבנה הזו מחלחלת. אני מאמינה שבעוד שנים ספורות אף אחד לא יחשוב, אפילו בטעות, לומר מילים כמו "אוטיסט" בתור קללה – כי האחר כבר יהיה חלק מאיתנו. אז בואו נוציא את המילים הללו מלקסיקון הקללות שלנו, ובואו נחבק ונשחק עם מי ששונה.

שרון לוי־בלנגה היא מנכ"לית ספיישל אולימפיקס ישראל