מליבה ועד חוק צהר: מאזן הניצחונות וההפסדים של החרדים

החרדים לא הצליחות לבטל את מיזם "צהר" (צילום: shutterstock)

לא רק יחסי הדת והמדינה עמדו במוקד הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות בראשית הקדנציה, אלא גם רווחת המגזר (ואגב כך, לעתים, גם אוכלוסיות נוספות), כאשר אחד המהלכים הראשונים היה עדכון קצבאות הילדים שקוצצו על ידי לפיד כשר אוצר.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

ניצחו בליבה, הפסידו ב"צהר"

כ"תרופה" לגזירה נוספת של לפיד, זינק תקציב הישיבות והגיע לשיא של כל הזמנים - כ-1.2 מיליארד ש"ח בשנה בתקציב המדינה לשנים 2017-2018. זאת ועוד: באוגוסט 2016 תוקן חוק לימודי חובה - גם הוא מתקופת ממשלת "ברית האחים", בנט ולפיד - כך כך שבתי הספר לא יידרשו עוד ללמד מתמטיקה, מדעים ואנגלית כתנאי לקבלת תקציבים מהמדינה, אלא שר החינוך יוכל לקבוע בעצמו קריטריונים לתקצוב המוסדות.

ביטול חובת לימודי הליבה כתנאי לתקצוב (באדיבות ערוץ הכנסת)

גם הניסיונות למנוע בחקיקה טבילה של נשים במקוואות הציבוריים שלא בנוכחות בלנית מטעם המועצה הדתית לא צלחו. בעקבות מחאת "תנו לטבול בשקט" של כמה ארגונים דתיים-ליברלים והתייצבות היועמ"ש לצדם, נאלץ מנכ"ל המשרד לשירותי דת לפרסם הנחיה האוסרת על המועצות להתנות את הטבילה בפיקוח מפעילת המקווה, ובכנסת נבלמה הצעה להתיר זאת בחוק.