חמישי 21 בפברואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אסי חיים
    ממון • 07.02.2019
    סכנה בארון הגז
    האם אלפי אזרחים בארץ חשופים לסכנה חמורה בשל ברזי גז לא תקניים? • יצרנית הברזים שגיב עתרה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה ומכון התקנים, בטענה שהם אינם עוצרים יבוא מסיבי של ברזי גז סיניים לא תקניים • לטענתה, אלפי ברזים כאלו הותקנו בדירות חדשות בשנתיים האחרונות • "ממון" העביר לבדיקת מעבדה חמישה ברזי גז שנקנו בחנויות - שניים מהם נמצאו אכן לא תקניים • משרד האנרגיה: "אנחנו בודקים את התלונה"
    אסי חיים ונווית זומר | צילום: אלי דסה

    מדי כמה זמן קורה, למרבה הצער, אסון שקשור בדליפת גז בבתי מגורים. ביוני 2011 גרמה דליפת גז בבניין בנתניה לפיצוץ שבו נהרגו ארבעה, נפצעו עשרות, וכ־50 דירות נהרסו. באירוע דליפת גז בשכונת גילה בירושלים בינואר 2014 נהרגו ארבעה, ו־12 דירות נהרסו.

     

    בדרך כלל מדובר באסונות שקרו כתוצאה ממחדל או רשלנות בטיפול במתקני הגז. מרגיז ומזעזע כשהמחדל הוא של חברה או טכנאי מסוימים, אבל אם נכונה העתירה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה ומכון התקנים שהגישה חברת שגיב – יצרנית ברזים למערכות מים, גז ואוויר – הרי שבשנתיים האחרונות מתרחש מחדל רחב היקף של רשויות המדינה, שעלול לסכן אלפי משפחות ברחבי הארץ.

     

    בעתירה שהגישה החברה לפני כחודש היא טוענת, כי בשנתיים האחרונות הותקנו באלפי דירות חדשות ברזי גז לא תקניים, שיכולים לסכן את בטיחות הציבור. לטענת החברה, משרד האנרגיה ומכון התקנים מאפשרים יבוא, מכירה והתקנה של ציוד לא תקני מסין, באופן שיוצר סכנה לדליפות גז.

     

    שגיב אמנם מצהירה שיש לה אינטרס כלכלי בנושא, אך לטענתה עדיין מדובר באירוע בטיחותי של הפרת תקנים רשמיים ומחייבים, שהמדינה אינה יכולה לעבור עליו לסדר היום. "מדובר בחשיפה פושעת לסיכון של ציבור הצרכנים, אשר עלול להיפגע מהמחדל של הרשויות ומהטמנת הראש בחול על ידם", נטען בעתירה.

     

    הבעיה: הברגת הברז

     

    שגיב, הנמצאת בבעלות שווה של קיבוץ משאבי שדה וקבוצת גאון אחזקות, היא יצרנית בין היתר של חלקי ציוד הנדרשים לחיבורי גז לבישול. בעתירתה טוענת שגיב, כי לאחרונה החל יבוא מסיבי של ציוד לא תקני, וכתוצאה מכך באלפי דירות חדשות חוברו ברזים וסעפות גז לא תקניים, בין השאר בחריש ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

     

    חיבורי גז בכניסה לבניינים ולדירות מתבצעים באמצעות שסתומים (סעפות) וברזים, המתחברים זה אל זה. לטענת החברה, בהתאם לתקנים הישראליים הרשמיים (תקן 1607), חלה חובה לעשות שימוש בסעפת עם הברגה מסוג NPT, המותאמת לתקן האמריקאי. עוד טוענת החברה, שלפי תקן רשמי אחר (תקן 158), חלה חובה שלברז ולסעפת תהיה הברגה זהה, כדי למנוע דליפת גז, אך בפועל אושרו והוכנסו לארץ סעפות בעלות הברגות אחרות, בניגוד לתקן, מה שחושף את הציבור לסיכון בטיחותי.

     

    בעתירה נטען כי כתוצאה מהמחדל, בחנויות לממכר ציוד גז נמצאות סעפות שאינן עומדות בתקן 1607, והן מותקנות בהמשך בבתי מגורים של אזרחים תמימים, כאשר גם המתקינים וגם האזרחים אינם יודעים על הסכנה. מדובר בסעפות ובברזים המותקנים בארונות גז קומתיים בבניינים חדשים, שמהם יוצאים צינורות הגז הנפרדים לכל דירה. הסעפת היא החלק המפצל את הגז לדירות השונות.

     

    כדי להתמודד עם הברזים והסעפות שהברגותיהם אינן תואמות במאת האחוזים, מלפפים המתקינים טפלון מסביב להברגה, ובבדיקה ראשונית אכן אין דליפות. אולם לדברי מומחים, זהו פתרון זמני ומסוכן. אחד המומחים שרואיינו לכתבה זו וביקשו שלא לציין את שמם, מסביר: "כשאין חפיפה מוחלטת בין החלקים המוברגים, עלול להיווצר במהלך השנים רווח, גם של כמה מילימטרים, שעלול להביא לדליפת גז. מדובר בסכנה. ברזי הגז חשופים לקור וחום, מתכווצים ומתרחבים, והברגה שלא מתאימה במאה אחוז יכולה להישחק ולהביא למצב של דליפה. ברור שבבדיקה הראשונית עם טפלון שכרוך סביב ההברגה הכל נראה בסדר, אבל זו שוב שיטת הסמוך הישראלית, וכאן מדובר בגז. הרי בדיוק לשם כך ישנו תקן, כדי שלא יהיו טעויות ולא יצטרכו לאלתר. אם כל החלקים של ברז הגז הם על פי תקן NPT, הכל תואם ואין סיבה שמשהו ישתבש. לא ברור מדוע במכון התקנים ובמשרד האנרגיה מאפשרים למצב הזה להתרחש מבלי לעשות דבר. אחרי שיקרה אסון יזכרו להקים ועדת חקירה, במקום לעצור את זה ולוודא שהכל נעשה על פי התקן".

     

    ל"ממון" הגיעה גם חוות דעת של יהודה גסנר, מי שהיה המהנדס הראשי של מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והמנהל לענייני בטיחות הגז, והיה למעשה הגורם המוסמך והאחראי לפיקוח על עמידה בתקנים. בחוות הדעת, שהוזמנה לבקשת חברת שגיב, נכתב: "ככל שקיימת אי־התאמה בין התבריגים של שני צדדי חיבור הסעפות והווסת, או סעפת ומתאם, תיתכן דליפת גז (...) הגז הדולף שוקע (...) ועלול להצטבר בקומות התחתונות. בהינתן רמת נפיצות וגורם הצתה, עלול להתרחש פיצוץ שיגרום נזק למבנה, עד כדי הריסתו ופגיעה באנשים השוהים בו או לידו".

     

    גם לדברי גסנר, התקן הקובע לציוד הגז הוא תקן 1607, ולפיו חיבורי ההברגה יהיו מסוג NPT. "מכאן שבכל מקום שבו ניתן אישור ליבוא של ציוד שאינו עומד בתקן זה, מתן האישור נעשה בניגוד לתקן. ההטעיה במקרה זה היא כפולה, והיא כלפי כולם - אם מכון התקנים נתן אישור לציוד שנחזה להיות עומד בתקן, כל העוסקים במלאכה חושבים שמדובר בציוד בתקן NPT, ומשתמשים בווסתים וחיבורים המתאימים לתקן זה, כדי שהכל יהיה תואם, ואולם בפועל, בגלל שהחלק מהציוד אינו עומד בתקן - לא תהיה התאמה".

     

    גסנר קורא לרשויות לבדוק את הנושא במהירות ולנקוט את הצעדים המתאימים כדי למנוע התקנות נוספות של ציוד שאינו עומד בתקן. "הכתובת על הקיר. יש לברר את היקף התופעה, לעצור שיווק של סעפות נוספות ולבצע את הפעולות הנדרשות. ויפה שעה אחת קודם".

     

    בדיקת "ממון": שניים מתוך חמישה

     

    כדי לבדוק את טענות שגיב, שלחנו לבדיקה חמישה ברזי גז מהסוג שמותקן בכל בניין ונרכשו בחנויות שונות ברחבי הארץ. לטענת יבואני הברזים, הם קיבלו עבורם את כל האישורים ממכון התקנים. בשלב ראשון ביקשנו לבדוק את הברזים במכון התקנים - אולם שם סירבו בטענה שהנושא נמצא בבג"ץ. לכן פנינו למעבדה הפרטית "חיים יודשקין", המתמחה במדידות של עיבוד שבבי, ומוסמכת על ידי "IQC, המכון לבקרה ואיכות", גוף פרטי שמוסמך לבצע בדיקות לפי תקני איכות. ההנחיות למעבדה היו לבדוק אם ברזי הגז, ובמיוחד התבריג שלהם, מתאימים לתקן NPT. התוצאות מפחידות: שניים מתוך חמשת ברזי הגז התבררו כלא עומדים בתקן ומסוכנים להרכבה.

     

    הנתונים לגבי היקפי הסעפות שלגביהם ניתן אישור יבוא, אמורים להימצא כולם בידי מכון התקנים. רק שם יודעים לאיזה יבואנים ניתנו אישורים, ולאיזו כמות. בעתירה מבקשת חברת שגיב מבג"ץ לחייב את גורמי האכיפה לפעול להסרת אותם חיבורים באופן מיידי, ולמנוע הכנסת ציוד לא תקני נוסף לארץ. לטענת החברה, למדינה די אמצעים ומידע כדי לעשות זאת אך "המדינה גוררת רגליים". "הם מנסים לגרור רגליים ולא לעשות ריקול כי מדובר בהרבה כסף", טוען מנכ"ל שגיב, שי שאלתיאל. "אבל מה זה כסף לעומת הסכנה לביטחון האזרחים?".

     

    יבואנים: שגיב מנסה לעצור יבוא מתחרה

     

    עתירת שגיב ראויה לבדיקה משום שמדובר בסכנת נפשות לציבור רחב של אזרחים, והעובדה שבבדיקת ממון נמצאו ברזים לא תקניים רק מחזקת זאת. עם זאת, ראוי לציין כי לטענת יבואנים בענף, החברה הייתה במשך 20 שנה מונופול בתחומה, ומרגע שהוא נפתח ליבוא, היא מחפשת כל דרך כדי למנוע או לצמצם את היבוא המתחרה. "שגיב שלטו 20 שנה ומכרו במחירים מופקעים ועשו כל מה שהם רצו. בשנתיים האחרונות נכנסו לשוק עוד גורמים והחלו למכור במחירים תחרותיים. שגיב איבדו את הבלעדיות ואיבדו נתח שוק משמעותי, ולכן הם מנסים בכל דרך אפשרית לעצור את היבוא, שהוא לטובת הציבור והאזרחים אבל פוגע בשגיב. אין להם דין ואין דיין", אומר גורם בענף, ומוסיף כי גם שגיב החלה לייבא ברזים מסין ברמה ירודה, "כי הם לא מסוגלים לייצר בישראל במחירים התחרותיים שמציגים המתחרים".

     

    על כך אומרים בשגיב: "העתירה עוסקת בכך שהרשויות המוסמכות (מכון התקנים ומשרד האנרגיה) מאשרות מוצרים שאינם עומדים בתקן רשמי, ובכך מסכנות את הציבור. הטענה כי שגיב הינה גורם משמעותי בשוק אינה רלוונטית וקטנונית".

     

    איך יודעים אם ברז הגז אצלי תקין?

     

    ראשית, מדובר בברזים שהותקנו בבניינים בשנתיים האחרונות. בעין בלתי מזוינת אי אפשר לדעת האם ברז הגז שהותקן עומד בתקן או לא, ולשם כך נדרשת בדיקה של טכנאי גז, שיכול לבדוק האם קיימת דליפת גז או לא. משרד האנרגיה יידרש לבדוק את הסוגיה ובהתאם להוציא הנחיות מסודרות לחברות הגז ולטכנאים. הסוגיה עומדת היום לפתחו של בית המשפט, והוא יצטרך לבחון צעדים נוספים.

     

    תגובת משרד האנרגיה: "אנחנו אוכפים את התקנים"

    ממשרד האנרגיה נמסר: "בתחום מערכות הגז קיימים מספר תקנים ישראליים רשמיים, אשר נועדו להבטיח את בטיחות הציוד ואת אופן התקנתו. משרד האנרגיה אוכף את הוראות התקנים הרשמיים האמורים. למשרד לא ידוע על שימוש ברכיבים לא תקניים במערכות גז, ומרגע שמתגלה למשרד שימוש כזה, בין אם ביוזמתו ובין אם באמצעות תלונה, אגף הפיקוח אוכף את העניין. באשר לבג"ץ שגיב, המשרד בודק את תלונת החברה ויבצע את האכיפה על פי הממצאים.

     

    "המחברים בעיר חריש (שצוינו בעתירת שגיב, ואשר לגביהם ביקשנו תגובה מהמשרד לפני כחודש - א"ח ונ"ז) פורקו לצורך בדיקת מעבדה, והתלונה נמצאת בבחינה של אגף הפיקוח במינהל הדלק והגז במשרד. ככל שיימצא שמדובר בהתקנות שאינן תקניות, ייבחנו צעדי אכיפה בנושא. יש לציין כי לצורך בחינת המוצרים, היה המשרד צריך לייצר התקשרות עסקית חדשה, ותהליך זה אורך זמן בנוהל הממשלתי המחייב.

     

    "בנוגע להתקנה של ציוד שלא עומד בדרישות התקן – כפי שכבר הובהר, מרגע שמתגלה למשרד שימוש בציוד כזה, המשרד מתריע לכל ספקי הגז. חובת ספקי הגז לבחון את הציוד שהם מספקים ולהחליפו בהקדם האפשרי בציוד העומד בתקן. בנוסף, אגף הפיקוח יבצע אכיפה ביחס למתקנים, וכן יטופלו היבואנים של מוצרים לא תקניים אלו.

     

    "בחינת יבוא של רכיבים ואביזרים של גפ"ם (גז פחמימה מעובה, או גז בישול - א"ח ונ"ז) אינו נמצא בסמכותו של משרד האנרגיה ויש לפנות לגורמים הרלוונטים".

    ממכון התקנים נמסר בתגובה: "המוצרים שנבדקו במכון התקנים עומדים בדרישות התקן, ומכון התקנים עומד מאחורי ממצאי הבדיקות. למיטב ידיעתנו, אין בארץ מעבדה שהינה מאושרת או מוסמכת זולת מכון התקנים הישראלי".

     


    פרסום ראשון: 07.02.19 , 16:49