על הגובה

בזמן האחרון ניכרו בתקשורת התעסקות והתלהבות מוגזמות בנוגע להופעתו החיצונית של מר גנץ. עיתונאים חשובים ועיתונאיות חשובות, פרשנים בעלי מוניטין ופרשניות רציניות, התפעמו מקלסתרו ומגובהו עד כדי ניחוח לא נעים של החפצה, ומקצתם אף הזילו ריר פבלובי כל אימת שהפעמון צילצל "גנץ".

היו גם שאמרו שהנכסים הפיזיים האלה יעניקו למר גנץ יתרון על מתמודדים אחרים בבחירות, ובעניין זה אני מבקש להטעים שאינני שותף להערכה הזאת. אין ספק שגובה ויופי פותחים דלתות, מפלסים דרכים, מרטיטים ומרככים אי אלו לבבות - ואת זאת אני אומר מנהמת ליבו של אדם קירח, ממושקף ונמוך - אבל אני סבור שצריך להתרכז בסגולותיו האחרות של בני גנץ. וחוץ מזה, כל מי ששמע על בן־גוריון, על צ'רצ'יל, על איתן כבל ועל נפוליאון בונפרטה, יודע שיש גם מנהיגים נמוכי קומה אך מוצלחים מאוד.

בצד כל זה יש עוד דבר - ושוב, אינני מזכיר אותו כביקורת על גנץ - שאנחנו היהודים לא התפעלנו מעולם מאנשים גבוהים. לא ולא. יש לנו בתולדותינו כמה גבוהי קומה, מקצתם משלנו ומקצתם בני עמים אחרים, והם אינם מתוארים בהערכה ובחיוב. משה רבנו, למשל, הרג את עוג מלך הבשן, הענקי שבגבוהים, באופן משפיל: על פי חז"ל הוא נטל קרדום באורך עשר אמות, קפץ עשר אמות באוויר, וכך הצליח להכות בקרסולו מכה קטלנית.

שנים־עשר המרגלים דיווחו שיש בכנען "אנשי מידות", ונחרדו: "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". אבל ארבעים שנה אחר כך חיסל אחד מהם, כלב בן יפונה, את הענקים האלה בלי בעיות מיוחדות. מאוחר יותר הרג דוד בן ישי את גוליית, הפלישתי המגודל מגת, כי החוכמה וכושר האלתור שלו היו גבוהים משש האמות והזרת של קומת יריבו.

המפורסם והרלוונטי מכל הגבוהים שלנו היה שאול המלך, שבמידה מסוימת נבחר בזכות גובהו אך לא היה מנהיג מוצלח במיוחד. פה ושם הוא אף התנהג כ"טאויל וַהַבּיל", כפי שמיטיבים לנסח שכנינו הערבים. כבר התיאור הראשון שלו - "בחור וטוב... משכמו ומעלה גבוה מכל העם" - נאמר בנימה של לגלוג, שמזכירה ביטוי שטבע משה דיין - לא גבוה אף הוא - "בחור טוב במובן הרע של המילה".

הגובה, בקיצור, לא עזר לשאול, ואלוהים שלח את שמואל למשוח מלך חדש מבניו של ישי בית הלחמי. הנביא התפעל שם מהופעתו של הבן הבכור, אחיו הגדול של דוד. אבל אלוהים אמר לו: "אל תבט אל מראהו ואל גְבוה קומתו כי מאסתיהו", ובעברית: גבוה כבר היה לנו, ולא היה מציאה גדולה. הוא גם הוסיף: "כי האדם יראה לעיניים ואלוהים יראה ללבב", כלומר, יש לבחון את פנימיותו ואת תכונותיו של האדם ולא את מראהו החיצוני. מדוע לא הפגין אלוהים את כושר האבחנה הזה כאשר הוא עצמו הורה לשמואל להמליך את שאול? על כך אין לתנ"ך תשובה.

לא רק הגובה, גם היופי הגברי לא עורר בתנ"ך התפעלות גורפת. יוסף, למשל, היה "יפה תואר ויפה מראה", ודוד היה "איש תואר", ושניהם היו מנהיגים גדולים וחשובים. מצד שני, גם אבשלום ואדוניהו, בניו של דוד, היו גברים יפים, ששאפו להדיח את אביהם ולמלוך תחתיו - אך היו טיפשים מופלגים, וטיפשותם הביאה עליהם את אובדנם.

וידוי של שמאלני

דומני שהגיע הזמן לגלות לקוראים מה בדיוק השמאלנים עושים כדי לפגוע במדינת ישראל. ובכן, פעמיים בשבוע אנחנו מעבירים הוראות ומידע לטהרן ומוסרים קואורדינטות ליחידות הטילים של הסורים. וכמעט בכל יום אנחנו מנהלים שיחות ועידה ממושכות עם ה־BDS, מבזים את קודשי ישראל ומכפישים את הממשלה ואת המדינה בכל אמצעי תקשורת אפשרי. יש צדק גם בטענה שאנחנו מסיעים מצביעים ערבים לקלפיות, ומתוך שנאה עצמית אף לוחשים על אוזניהם של ג'רמי קורבין בלונדון ושל נסראללה אי שם בלבנון. וכידוע לכל, אנחנו גם מגדלים כלבים במקום ילדים, ורבים מאיתנו אף מאכילים אותם במזון טבעוני, אבל יש בינינו גם מי שמגדלים חזירים לצריכה עצמית.

כל זה ברור וידוע, אבל יש עוד דבר שאנחנו עושים: בכל שבת אנחנו מתכנסים בקבוצות קטנות, סוגרים חלונות ומושכים וילאות, עורכים שולחן ועליו קינואה, חומוס אורגני, קייל־דיקאף ושאר מיני תרגימא של שמאלנים, ואזי מתחיל העניין האמיתי: כל אחד מהבאים מוציא הקלטות, ציטוטים וגזרי עיתונים שאסף במשך השבוע שחלף, וקורא ומראה ומשמיע לחבריו את מוצא פיהם ואת פועל ידיהם של פוליטיקאים מהליכוד, וכולנו נהנים להיווכח שיש משהו במה שאנחנו חושבים על הימין. ואכן, אין לנו עונג שבת גדול מהמנה השבועית הזאת, של גסות רוח, בורות, זחיחות, המוניות, צעקנות, וולגריות, נמיכות מצח, דלות לשון ורפיון מוחין שמציגים בפנינו נציגי המעמדות השליטים.

אך לא עוד. השבוע, לקראת הפריימריז של הליכוד, נערכנו למנה כפולה ומכופלת של התענוג הזה, המזומן למדוכאים. הבאנו עימנו גם סרטוני בחירות של כמה מהמתמודדים, והעברנו בעזרתם כמה שעות של קורת רוח אמיתית. אבל הפריימריז הסתיימו במהפך לא צפוי: בניגוד לכל התחזיות והתקוות, ניקה הליכוד את רוב אורוותיו, פינה מהן לא מעט זבל, והשליך כמה מהיצרנים ומהיצרניות הטובים ביותר של הסחורה שאנחנו השמאלנים אוהבים. אמנם, נותרו עוד כמה כאלה, ולא רק בליכוד, ונותרו גם השחיתות והמדיניות וחוסר החזון, אבל ההרגשה היא שהמפלגה ערכה סיכול ממוקד בכמה מחברות ומחברי הכנסת הבולטים ביותר שלה, אלה שנעשו לה חלון ראווה במשך השנים.

והכי גרוע - גדעון סער חזר לפעילות, והליכוד, בניגוד לרצון העומד בראשו, קיבל אותו בזרועות פתוחות ובמקום טוב מאוד בדירוג. דומה שצפוי לנו עתיד מכובד, תרבותי, רציני ומשעמם. הרסו לנו את השבת. חבל מאוד.