אלפי אנשים קונים מדי שנה כלבים גזעיים בישראל. הם קוראים ובודקים את הנתונים השונים של כל גזע וגזע, מסתכלים בתמונות יפות של הגור רץ בשדות הפתוחים. הכל רק כדי להיות בטוחים שהוא המתאים ביותר למשפחה. אבל התמונות שמתפרסמות בכתבה הזאת מנפצות את האידיליה של תעשיית מכירת הכלבים: צפופים במכלאות המוניות, נטושים באתרי בנייה ברחבי הארץ בלי שום פיקוח, בלי מזון ושתייה, פצועים, מופקרים ולא מחוסנים — זאת המציאות העגומה שמסתתרת מאחורי תעשיית מכירת הכלבים הגזעיים בארץ.
בזמן שאלפי כלבים ננטשים ונכלאים לחודשים ולפעמים לשנים במכלאות ובעמותות שקורסות תחת העומס, כשמדי שנה ממיתים בישראל יותר מ־60 אלף כלבים רק בגלל שאין מי שיאמץ אותם — תעשיית מכירת הכלבים הגזעיים ממשיכה לגדול, רובה באופן לא חוקי. המרוויחים, למקרה ששאלתם, הם רק המוכרים. בעולם כבר הבינו את הבעיה והחליטו לתקוף אותה במסגרת החוק. רק לפני מספר שבועות העביר הפרלמנט הבריטי חוק האוסר על מכירת חיות מחמד. התקדים הזה עורר סערה בעולם וכך הצטרפה בריטניה למדינת קליפורניה בארה"ב, שגם בה נאסרה מכירת כלבים לפני מספר שנים. ומה המצב בארץ? למעטים אכפת הגיהינום שעוברים הכלבים עד שהם הופכים לתמונות של סלבס באינסטגרם.
תחקיר שערכנו מגלה כמה קל למכור חיות מחמד ללא רשיונות או תעודות. הלקוחות, רובן משפחות, לא מודעות לתעשייה הרחבה שעומדת מאחורי הכלב שאימצו באהבה. ובטח שלא למסע הייסורים שעבר עד שהגיע לביתו החם. "כל כך הרבה כלבים מומתים כל שנה כי אין מי שיאמץ אותם, אז למה צריך למכור בעלי חיים כמו חפצים?", זועמת יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות. "הכלבים האלה עוברים גיהינום רק כדי שמישהו ירוויח על גבם כסף. צריך לשים לזה סוף".
גזעיים ללא תעודות
רק עשרה אחוזים מכלל הכלבים שנמכרים בארץ הם גזעיים, השאר דמויי־גזע — נראים כמו כלבים גזעיים אך בפועל הם לא. אחד המקומות הפופולריים כיום לקניית כלבים הוא השוק בכפר־קאסם. המוכרים מחזיקים את הכלבים בתת תנאים קיצוניים, בחצרות נטושות ובשטחי בנייה שממוקמים רחוק מהבתים כדי שיללות הגורים לא יסגירו את המתרחש בהם. יצרנו קשר עם אחד הסוחרים המוכרים בצפון, שמגדל כלבים בדלית אל־כרמל ומוכר אותם בשוק בכפר־קאסם. מ' סוחר ידוע פירט בפנינו את הזנים שברשותו.
"יש לי מלטז ושיצו, אבל רק עוד שבועיים תוכלי לקבל אותם כי הם עדיין קטנים", הוא אומר. "הם לא למכירה עדיין. רק בגיל חודשיים אני מוציא אותם למכירה. שיצו עולה 2,500 שקלים, מלטז 3,300 שקלים. הם גזעיים ללא תעודות".
מה זאת אומרת "גזעיים ללא תעודות"?
"אני לא רוצה לפרט יותר מדי. תוכלי לבוא לראות אותם. תבואי לדלית אל־כרמל אצלי בבית, בדיוק יש לי שתי המלטות, אפילו עוד שבוע תוכלי כבר לראות".
בביקור בחוות הגידול של מ' בדלית אל־כרמל התגלתה בפנינו תמונה עגומה ומצערת. עשרות כלבלבים זעירים מתרוצצים באתר בנייה, בלי מיגון מהקור, בלי מחסה מהגשם — ובעיקר בלי שאף אחד מתייחס אליהם. יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות, האחראית לאכוף צער בעלי חיים, כבר מכירה את המקום ואף ביקרה בו בעבר, אך החליטה שהמקום מספיק ראוי כדי שגורים יחיו בו.
"גם אחרי שמסרנו לשוטרים מה קורה בדלית אל־כרמל, שום דבר לא השתנה", אומרת ארקין. "חלק מהכלבים עוברים משם למכירה בחנויות, במעטפת של מקום מסודר. הם נמכרים בלי תעודות ובלי אישורים. ב־90 אחוז מהמקרים אף אחד לא יביא אותך למקום שבו הוא מגדל את הכלבים, בגלל התנאים הנוראיים. הם קובעים איתך מקום וזמן מסוים אבל לא תראה את התנאים שבהם הם גדלים. יש להם מה להסתיר".
אנשים שגרים מסביב לא שומעים את הנביחות?
"במקרים של בית גידול קטן מגיעות אלינו תלונות של שכנים שהנביחות מעצבנות אותם, כי הרבה פעמים זה בחצר האחורית במושב כלשהו. היה לנו מקרה אחד של כלבים שהיו סגורים במחסן באיזור תעשייה ואנשים שמעו משם נביחות. הגענו לשם אבל אין לנו סמכות להחרים בעלי חיים, אנחנו לא יכולים לבוא ולקחת. דיווחנו ליחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות שיטפלו במקרה. במקרים רבים אחרים מדובר באזורים נטושים, אתרי בנייה או תעשייה שאף אחד לא מגיע אליהם ביומיום. אותו הדבר עם בית הגידול בדלית אל־כרמל. אף אחד לא באמת שומע את צרחות הגורים המסכנים. הכלבים חיים במבנה שעדיין בבנייה, בקור אימים, וכשמגיע יום השוק לוקחים אותם למכירה".
על פי נתונים שאספו בתנו לחיות לחיות, קיימות 61 מכלאות בארץ, כשבכל מכלאה נמצאים בממוצע שלושים כלבים. כלומר, כ־1,800 כלבים בממוצע מחכים לאימוץ מדי יום, וזה עוד לפני שהוספנו את עשרות אלפי הכלבים הנטושים שמפוזרים בין פינות אימוץ אלטרנטיביות בערים השונות. הנתונים חושפים כי כ־300 אלף כלבים משוטטים במדינת ישראל, 60 אחוזים מהם מרוכזים באזור הדרום. כך שעל כל כלב גזעי שאנשים קונים, כלב אחר מומת. זאת האמת העצובה. וכשאתה מאמץ מעמותה "אתה מציל שני כלבים", אומרת ארקין. "את הכלב שאמצת ועוד כלב אחר ששוטט ברחוב או היה מיועד להריגה ונכנס במקומו".
אתם מצליחים לקבל לעמותה כלבים?
"תנו לחיות לחיות מחזיקים 300 כלבים, קרוב ל־200 נמצאים בכפר רות וחלקם באשפוזים. אנחנו העמותה היחידה שקולטת כלבים שצריך להשקיע בהם — אילוף, רפואה, יחס מיוחד. אם לא מאמצים אני לא יכולה לקלוט כלבים חדשים. אנחנו לא לבד בזה. כל העמותות בישראל קורסות מכמות ביחס למקום".
מה לגבי סירוס ועיקור?
"יש תקציב של 4.5 מליון שקלים לעיקור וסירוס חתולים. אבל משרד החקלאות נגד עיקור וסירוס וכך אנחנו כל שנה בבג"ץ כדי לשחרר את התקציב הזה".
תעשייה משגשגת
לא רק מכלאות המוניות עוסקים בסחר מכירת כלבים. גם אנשים פרטיים מנצלים את העובדה שאפשר לעשות ממכירת כלבים כסף מהצד, חלקם מוכרים אפילו לסלבריטאים בהזמנה אישית, וממנפים את עצמם בדפי פייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם. פייסבוק מאפשרת את קיומן של קבוצות דוגמת "כלבים גזעיים למכירה", ואלה רק גדלות עם השנים. לפני מספר שבועות הופץ פוסט ברשתות החברתיות על גורים מסוג ביגל — כלבים נדירים ויקרים — שעומדים לפני המתה בגלל שאין מי שיאמץ אותם. הפוסט קיבל עשרות אלפי שיתופים ותגובות, הביא אנשים רבים להתקשר למספר הטלפון שמצוין בו. אלא שלבסוף התברר — הכלבים אינם לאימוץ אלא למכירה באלפי שקלים. אנשים רבים טרקו את הטלפון. אך יש גם כאלה שהתאהבו בתמונות הגורים, ושילמו עבורם כסף.
שני לוין, 28, מתנדבת בקבוצה למען חיות, הייתה בין אלפי האנשים שנחשפו להודעות האימוץ בפייסבוק. אך בניגוד לאחרים היא הבינה ישר שמדובר ברמאות.
"במשך יומיים לא הפסיקו להפציץ לי את דף הפייסבוק בהודעות של גורי ביגל למסירה, רגע לפני שימיתו אותם", היא אומרת. "זה לא היה נראה לי אמין לרגע, כי ביגל הוא זן מאוד יקר שמגדלים בבית ולא אוספים מהרחוב. אין סיכוי שהם מועמדים להסגר ולהמתה. אבל מה שהרגיז אותי הכי הרבה בסיפור הזה, זה איך שפתאום כולם התגייסו למענם רק בגלל שהם כלבים גזעיים. כל כך הרבה אנשים התקשרו לבחור שפרסם את המודעה, כך שהפלאפון שלו כבר לא היה זמין. אנשים שילמו המון כסף כדי להציל את הכלבים האלה בזמן שיש אלפי כלבים אחרים שמחכים לבית חם. כשעמותה מעלה כלב בהסגר לפייסבוק, יש לפוסט אולי כמה עשרות לייקים. זו מסחרה ענקית, אומרים לאנשים שיש תעודות, שהכלב גזעי והם אפילו לא מבקשים לראות את התעודות שלו".
תעשיית ההרבעה מחלחלת גם לחנויות החיות הפרטיות. שם אמנם לא מדובר במכלאות המוניות, אך במקרים רבים הכלבים והחתולים מוחזקים בניגוד לתקנות האחזקה — הכלובים קטנים מדי, הגורים אינם יוצאים לטיולים ושוכבים בתוך ההפרשות שלהם. בעלי החנויות קונים את הכלבים באופן פיראטי מאנשים פרטיים, בלי לבקש תעודה או פנקס חיסונים.
אחת החנויות הכי מוכרות בתעשיית ההרבעות, נמצאת במרכז הארץ. הכלבים סגורים בתוך כלובים מזכוכית. כשהתקשרנו לחנות לשאול מאיפה הם מביאים את הכלבים ומה תנאי החזקתם, ענה לנו בעל החנות: "אנחנו מביאים את הגורים מבתים של אנשים פרטיים".
אתה יכול למסור לי קצת פרטים על האנשים, מי הם? מאיפה הגיעו הגורים?
"את יכולה לחלום שאמסור לך פרטים על האנשים שמוכרים לי את הכלבים. את יכולה לבוא לראות אותם רק בחנות. הכלבים שלי לא גזעיים אבל אני יכול להבטיח לך את האיכות שלהם. אני מוכר כלבים כבר יותר מ־60 שנה. אם הייתי צריך להעביר אותם אישורי גזע זה היה לוקח לי שנים מול ההתאחדות לכלבנים, הייתי צריך לעביר אותם מלא חיסונים, תערוכות ולהסתובב איתם בארץ. נראה לך שהייתי עושה את זה? את גם היית צריכה לשלם פי שניים ממה שאני מוכר. אצלי זה 2,500 שקל לגור, מחיר התחלתי".
"אני נחשפתי לתופעה הזאת של מכירת כלבים כשרציתי לקנות כלבה פקינזית בחנות חיות", אומרת אירמה צידון, פעילה עצמאית נגד הרבעת חיות מחמד. "באותה תקופה לא הבנתי מה זה אומר לקנות כלבים. התחלתי להתעניין מאיפה הכלבים מגיעים לחנויות. הלכתי אחורה והבנתי שהם כולם חלק מתעשייה גדולה. הזדעזעתי ממה שעובר עליהם. פתאום את רואה את הכלב שאת קונה משוטט באיזה מחסן ומבינה שהוא בכלל חלק מתעשיית הרבעה ידנית. מוציאים זרע מזכר ומכניסים לנקבה בכוח. החיים של הכלבות הן רק סביב ההריון והמלטה. כל פעם לוקחים מהן את הגורים ושוב חוזר חלילה. זה מזעזע".
התעשייה הזאת מדווחת איפשהו כספית?
"מעבר לסבל שנגרם לכלבים, עולה שאלת הכספים והעלמות מס. איפה מס הכנסה? זו תעשייה שמגלגלת מליוני שקלים. הם מחזיקים כשלושים כלבים, כל כלב נמכר באלפי שקלים ויש לפחות פעמיים בשנה המלטה, תחשבי לבד כמה הם מרוויחים. רבים מהמוכרים עבריינים שלא עובדים, רק מרבים כלבים".
החוק מאפשר למכור באופן פרטי.
"נכון, אפשר למכור היום כלבים, אבל חייבים לדווח למס הכנסה. היום, כשהרשתות החברתיות פתחו צוהר חדש לסחר בחיות מחמד, זה הפך למאוד פופולרי. על מרבית המכירות אין פיקוח בכלל".
"עוברים מסכת עינויים"
את הדוגמה הנוראית לחוסר הפיקוח על תעשיית ההרבעה, אפשר לראות בסיפורו של רפאל — גור כלבים מסכן שנקנה מבית גידול פיראטי בצפון ונמצא במצב אנוש בעקבות התעללות מצד הבעלים של בית הגידול. "שמענו על בית גידול פיראטי שמנוהל על ידי אדם שהחליט להרביע באופן עצמאי את הכלבה שלו, ופשוט למכור אותה למרבה במחיר", מספרות ליאור ינדל ונופר כחלון מ־"dogs r us". "בית הגידול לא נמצא תחת פיקוח. הפנייה הייתה על גור בן ארבעה שבועות מסוג 'קאניה קורוסו' במצב אנוש, שלא יכול לעמוד או לאכול לבד, סיעודי לחלוטין. רצינו להוציא אותו משם אבל לא נתנו לנו".
בסוף הצלחתם להוציא אותו?
"כן, לקחנו אותו לווטרינר בצפון והוא אמר שרפאל חולה מאוד והטיפול בו יעלה אלפי שקלים. כשהתקשרנו לבית ההרבעה הם החליטו לוותר עליו. במרפאה הודיעו לנו שיש לו שבר בגולגולת, בדיקות הדם הראו שהוא הורעב המון זמן ושהוא סובל מדלקת קרום המוח. הוא נמצא אצלי עכשיו בבית באומנה כי הוא חייב להיות תחת השגחה 24 שעות. יש לו תנועות לא רצוניות והוא לא יכול להחזיק בעצמו את הראש לבד, הוא לוקח ארבעה סוגי אנטיביוטיקה".
בעקבות פרסום המקרה של רפאל בפייסבוק, הגיעה עדות נוספת של זוג אשר קנו כלבה מאותו בית גידול — הכלבה אובחנה כסובלת מדלקת קשה בכבד. הגורה הקטנה דומה לרפאל, כנראה אחותו, ובני הזוג הודיעו לליאור ונופר כי לא יוכלו לעמוד בהוצאות הטיפולים וביקשו למסור אותה. "זה מזעזע שזה בכלל מתנהל ככה", הן אומרות. "לא היה לנו מה לעשות אז פשוט לקחנו גם אותה אלינו ואנחנו מנסות להשיג מימון כספי לטפל בהם. במידה שהם לא יקבלו את הטיפול הרפואי שניהם ימותו".
"אנשים לא מודעים למציאות המטורפת בתעשיית סחר הכלבים", אומר רועי שפרניק מ"קירות שקופים". "אנשים חושבים שאם הם קונים כלב הוא מטופל על־פי כל ההמלצות והם יכולים להיות שקטים. אבל הם לא יודעים שאותם כלבים 'גזעיים שהם קונים יכולים תוך כמה שבועות להתברר כחולים מאוד בגלל תנאי הגידול הקשים. זו תעשיית אימים שהאינטרס המרכזי שלה הוא לעשות כסף מבעלי חיים. בעלי החיים שנולדים עם פגמים מחוסלים בדרך הקשה ביותר, או שהם נזרקים לפח אשפה חיים או שפשוט מתיכים להם את הראש בקיר, מתעללים ומענים אותם למוות. יש לנו אין ספור דיווחים של כלבות מסכנות במכוני הרבעה, במחסנים. אחרי שמשתמשים בהן לעשרות המלטות או שהן מתות לבד או שזורקים אותן".
ועד שישנו את החוק ואולי נצעד בדרך של בריטניה האוסרת מכירת כלבים, חייבים להכיר את התמונה המלאה. הזירה היחידה, המאושרת על פי חוק, היא ההתאחדות הישראלית לכלבנות. ארגון רשמי ומבוקר שמתייחס למספר בתי גידול בהם מוכרים אך ורק כלבים גזעיים עם תעודות. אין תיעוד ומספרים מדויקים של מכירת כלבים בישראל, אבל לפי ההערכות כאלפיים כלבים גזעיים נקנים מדי שנה מההתאחדות, מתוך כ־20 אלף כלבים דמויי־גזע שנמכרים בסך הכל במדינה מדי שנה. "המלחמה שלנו לא עוסקת בהתאחדות לכלבנות", אומרת ארקין, "אצלם זה מפוקח וכמות הגורים שהם משחררים היא מאוד נמוכה. המלחמה שלנו היא בכלבים דמויי הגזע, כלבים בלי תעודות שנמכרים במחירים זולים ועוברים סבל רב בתעשייה לא מפוקחת".
תגובה משרד החקלאות: "לעניין הפעילות בדלית אל כרמל, עם קבלת הפנייה מהמשטרה, הגיעו אל המקום מפקחי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות ורופאה וטרינרית של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. במקום נמצאו כשלושים כלבים בריאים, שלא עברו כל התעללות. במהלך בדיקת המקום, נמצא כי הוא אינו מתאים עבור צרכי בעלי החיים לאורך זמן. הווטרינרית חייבה את האדם שלקח אחריות על הכלבים לתקן חלק מהליקויים מידית, וחלק תוך 24 שעות ממועד הביקור. הליקויים טופלו. בינתיים, המפקחים העבירו מספר כלבים שנזקקו לטיפול מיוחד (כגון: כלבה לאחר המלטה עם הגורים, כלבה שהייתה לפני המלטה ועוד) אל כלבייה מסודרת להמשך טיפול".
תגובה של משרד הבריאות: "יש קרוב לחצי מיליון כלבים רשומים בישראל. יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות טיפלה במהלך 2018 ביותר מ־600 מקרים של צער בעלי חיים, כאשר שליש מן המקרים הין אירועים בהם מעורבים כלבים. עוד עולה כי במסגרת אירועים אלו, הוחרמו כ־70 כלבים מבעליהם. ככלל, אירועים בהם נתפסו בעלי חיים עקב עבירות צער בעלי חיים מוטלים קנסות או מוגשים כתבי אישום. כתבי אישום עודם מתנהלים. יצוין כי הסמכות להטיל מאסר או להגביל החזקת בעלי חיים היא בסמכות בית המשפט, ובמקרים רבים משרד החקלאות מבקש זאת מבית המשפט.
"החוקים והתקנות החלים בישראל מחמירים מהחוקים הקיימים במדינות אירופה. בהתייחס לחוק הבריטי, עיקרו עוסק באיסור מכירת כלבים וחתולים מבתי גידול מתחת לגיל שישה חודשים ולאחרונה יש כוונה להוריד את גיל המינימום לחודשיים. כאמור, גם בישראל, ישנן תקנות הקובעות כי אין למסור לאימוץ או למכור כלבים שאינם לפחות בני 60 יום.
"לעניין חיסוני הכלבת, מדינת ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בה ישנו חוק המחייב סימון הכלב על ידי שבב ודיווח על חיסונו נגד מחלת הכלבת למרכז רישום ארצי. על פי נתוני משרד החקלאות, כ־78 אחוזים מהכלבים מחוסנים. מדובר באחד מהשיעורים הגבוהים בעולם".
