אפשר לבקר את בני גנץ על הרבה דברים שעשה או אמר לאורך שירותו הצבאי, אבל עד הראיון שהעניק בסוף השבוע ל"ידיעות אחרונות" הוא לא "נפל באמינות", כמו שאוהבים לומר בצבא. בראיון שואל חנוך דאום את גנץ על מוכנות צה"ל למבצע צוק איתן, והרמטכ"ל דאז משיב: "זה לא שאמרנו: אוקיי, יש שם 30 מנהרות, הן לא מעניינות אותנו, אנחנו לא מכינים מודיעין, אנחנו לא מכינים תוכניות הגנתיות, אנחנו לא מכינים יכולת התקפית, אנחנו לא מחפשים פתרונות טכנולוגיים". לפי התשובה הזו, כנראה שגנץ הפוליטיקאי חושב שהזיכרון הישראלי קצר, ושאפשר לשכתב את ההיסטוריה. אז זהו, שלא.

גם הדוח של מבקר המדינה יוסף שפירא וגם התחקירים הצה"ליים הפנימיים הציגו מציאות שונה - מציאות שאליה אני נחשפתי בעצמי עוד באותם ימים, כמי שסיקר את המלחמה ההיא מקרוב. הרמטכ"ל גנץ אמנם ידע על 32 המנהרות של חמאס, אבל גם הוא, גם ראש אמ"ן דאז אביב כוכבי וגם שר הביטחון דאז בוגי יעלון לא הציגו את חומרת האיום האמיתי לקבינט. גנץ גם לא תירגם נכון את האיום לתוכנית פעולה עבור כוחות היבשה, ולכן לא הייתה בפועל תוכנית כזו - והכוחות נאלצו לאלתר שיטות פעולה לטיפול במנהרות תוך כדי תנועה, במהלך המבצע. את הפערים הללו גנץ לא הציג לקבינט, וגם איכות המטרות שסיפק המודיעין לא הייתה טובה, ובהתאם לכך בנק המטרות של צה"ל התרוקן מהר. על פי עדותו של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, באותו מבצע נורו 1,200 חימושים אל עבר מטרות ריקות ברצועת עזה.

גם תוך כדי המבצע, ניכר היה שהדרג הצבאי הבכיר - יעלון, גנץ, כוכבי וראש השב"כ דאז יורם כהן - לא קוראים נכון את ההתנהלות של ראשי חמאס, ודבקים בהערכה המקורית שלהם לפיה בעזה לא מעוניינים בעימות. גם שמונה ימים לתוך המערכה האווירית, המשיכו יעלון וגנץ להעביר את בקשות חמאס להפסקת אש - למרות שידעו על איום המנהרות, ולמרות שאלוף פיקוד דרום דאז סמי תורג'מן כבר הופיע בקבינט והזהיר מפני מנהרה התקפית מוכנה לפעולה, שבתוכה כבר נמצאים מחבלי חמאס. בהמלצת יעלון וגנץ, ישראל הלכה בכל זאת להפסקת אש - וכעבור פחות מ־24 שעות מהאזהרה של תורג'מן, המחבלים פרצו מהמנהרה. בשלב הזה, לדרג המדיני לא נותרה ברירה אלא לקבל את המלצתו של אלוף פיקוד דרום - שנתמך בקבינט על ידי נפתלי בנט - ולצאת למבצע "הגנה קדמית" להשמדת המנהרות.

גם בכל הקשור לפתרונות הטכנולוגיים לאיום המנהרות, המסר שגנץ מעביר שגוי. האמת היא שמכיוון שהאיום לא היה בראש סדר העדיפויות של צה"ל, לא הוקצו לו המשאבים הנדרשים - ורק לאחר המבצע הופנו סכומי עתק לבניית המכשול התת־קרקעי מסביב לרצועה ולהקמת המעבדה הטכנולוגית באוגדת עזה, שהוכיחה את עצמה באיתור יותר מ־15 מנהרות והשמדתן באמצעים חדישים.

גנץ יכול היה להגיע לראיון הזה מוכן יותר, או פשוט לומר את האמת: "יכולנו להתכונן יותר טוב לצוק איתן, ולבצע טוב יותר. חלק באחריותי, ואני לא בורח ממנו, וחלק באחריות הדרג המדיני שקיצץ בתקציב צה"ל באופן משמעותי בתקופת כהונתי". √