רבים מהפוליטיקאים שמנסים למשוך אליהם בוחרים בימים אלו מזכירים בנאומיהם את מצב התחבורה, מבטיחים ש"יעשו שינוי" ו"ייחלצו את ישראל מהפקקים", אבל למעשה לא עונים לשאלה פשוטה: איך הם יעשו זאת?

אין ספק ששר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, כיהן בתקופת ביניים סוערת, שבה עבר רוב הציבור הישראלי לצד השני – מלדרוש עוד כבישים, להבנה מעמיקה שרק תחבורה ציבורית יעילה תספק לו את איכות החיים שהוא מחפש. עם זאת, חבל שכץ, שנהנה מכל כך הרבה כוח פוליטי ומתקציבים, לא הצליח להקדים תרופה למכה ולהעלות את ישראל על דרכי המלך. דרכים, ולא דרך, כי אין פתרון אחד, וצריך לפזר מאמצים כדי לספק לכולם את הזכות להגיע – להגיע במהירות, תוך ודאות, במחיר סביר ובנוחות. לכולם, הכוונה לא רק לתושבי גוש דן, לא רק לגברים שנוסעים לעבודה בבוקר ולא רק לפרויקטים שאפשר לגזור בהם סרט. המשק מפסיד 35 מיליארד שקל מדי שנה בגלל הפקקים – לא רק בדרך לעבודה, אלא גם בדרך למוסדות החינוך, למסחר, לפנאי וכמובן בדרך הביתה.

87 אחוז מנוסעי התחבורה הציבורית כיום נוסעים באוטובוסים. בעולם הבינו מזמן שאוטובוס הוא האמצעי הגמיש, הזול והמהיר ביותר, בתנאי שמספקים לו מעט אמצעים זולים וזמינים – רשת של נתיבים מיוחדים (נת"צים), תחנות במרחקים סבירים מהיעדים (כ־200 מטר) וחניוני קצה מסוגים שונים. אם התנאים הללו לא מסופקים לנוסעים ולנהגים, הם לא יעלו על האוטובוס.

תחבורה ציבורית שונה מנסיעה במכונית פרטית ומבוססת על רשת, על מערך. צריך ליצור רשת, ליצור אפשרויות של נסיעות מכל מיני סוגים. לכן לא מספיק רק להוסיף קווי רכבת – צריך לדאוג לתחנות ביניים, ולייצר מפגשים של כמה שיותר אמצעי תחבורה וגמישות. השינוי הגדול ביותר הנדרש הוא מעבר ל"תכנון משולב תחבורה ציבורית". במדינה כל כך קטנה, עם מרחקים קצרים בין היעדים, יש אפשרות לפיתוח מערך תחבורה ציבורית יעיל וגמיש, שיכול לשרת את כלל הציבור. לתחבורה ציבורית יעילה השפעה אדירה על מבנה החברה, והיא יכולה לשנות את מצבם של מגזרים שלמים בחברה – נשים שאינן זוכות לשוויון תעסוקתי, ילדים ונוער שתלויים בהסעות, ובעצם כולנו, שסובלים מבזבוז שעות עבודה ופנאי רבות עקב העומס בכבישים. אלא שלמרות זאת, הזכות לתחבורה ציבורית לא נתפסת כיום כשוות ערך לזכות למוסדות חינוך או לדיור, והממשלה לא נדרשת להציב יעד של נסיעות בתחבורה הציבורית ולתכנן את המערך לפיו ‑ אצלנו הכל מושפע אך ורק מתוך הדרישות לכלי רכב פרטיים.

לכן, בבחירות הקרובות צריך להצביע רק עבור רשימות שמתחייבות לשינוי יסודי במערך התחבורה הציבורית בישראל. שינוי שמשלב תחבורה ציבורית בכל מערך חיינו, שינוי שמכיר בתחבורה ציבורית כאבן יסוד של חברה מתוקנת, חברה הרגישה לצורכי האוכלוסייה וחברה שמתכננת נכון גם לטובת ה־15־20 מיליון בני אדם שיגורו כאן בשנת ה־100 למדינה. בבחירות הקרובות בוחרים במי שיבטיח תעוזה ומהפכה במשרד התחבורה, בתקציבי המשרד ובמינופו לרווחת כולנו. √

יעל דורי היא מתכננת ערים וראש תחום תכנון ב"אדם טבע ודין"