"דווקא כשאורי הלכה על האדמה בביטחון, בא רוע כזה, ולקח אותה מאיתנו"
רק 19 שנים קצרות הספיקה אורי אנסבכר לחיות בינינו, אבל כל מי שהכיר אותה מספר על צעירה שאפתנית ורגישה, אוהבת אדם ואדמה, שרצתה לתקן את העולם ונרצחה באכזריות דווקא במקום שאליו הלכה כדי למצוא שלווה • "אנחנו מחזירים אותך לאדמה שכה אהבת", ספדה לה אמה נעאה בבית העלמין בתקוע, "אני אומרת לך שלום וכל כך מתגעגעת"
"אורי הייתה בנוכחות מלאה בכל רגע בחיים שלה. אם היה עצוב היא ידעה לבכות, אם היה שמח היא ידעה לשמוח. היא חיה חיים מלאים ממש". כך אמרה בכאב נעאה אנסבכר, אמה של אורי בת ה־19 שנרצחה בעין יעל בירושלים, מחוץ לבית המשפחה ביישוב תקוע.
"חשוב לנו שהעולם יידע מה הוא הרוויח", אמרה האם, "מי זאת אורי שלנו. אורי הייתה ילדה של אור, הוסיפה המון אור בעולם. היא ריפאה לבבות שבורים בכל מקום שהיא הגיעה אליו - גם עם החברות שלה, גם עם הנערים והנערות שהיא עבדה איתם בשירות לאומי, אפילו עם אנשים שהיא לא הכירה. היא אהבה מאוד את השירות שלה ביעלים. זה חיבר בין שתי האהבות הגדולות שלה - האהבה לאדם והאהבה לאדמה. דווקא כשהיא הלכה שם על האדמה הזאת בביטחון, באמון בעולם, בא רוע כזה ולקח אותה מאיתנו".
ביום שישי בצהריים נפרדו מאות בני משפחה וחברים מאורי בבית העלמין בתקוע. הקרובים והחברים שרטטו בהספדים שלא הותירו אף עין יבשה את דמותה של צעירה שאפתנית, שביקשה לסייע לזולת, להפיץ אור ולתקן עולם. תמה, אחותה של אורי, ספדה: "לימדת אותי לצמוח מתוך הקושי ולעזור לאחרים. רק בשבת שעברה אמרת שאת לא מאמינה שבסוף השנה תהיי בת 20, ועכשיו את הלכת. אני כל כך אוהבת אותך, סליחה שלא תמיד אמרתי לך את זה. להתראות אורי".
אביה של אורי, הרב גדי אנסבכר, ספד בדמעות: "יש לי כל כך הרבה דברים להגיד על אורי, בזכות השנה וחצי האחרונות. אני לא מאמין, אני לא יודע מה להגיד. חשבתי עלייך עכשיו, איך ראית חד, ראית צלול, ראית הכול. בשנה האחרונה עשית את זה, ניצחת אורי. חיית חיים שלמים". דוד, אחיה של אורי, ספד: "מכל מריבה עשית שלום עם חיוך על הפנים. התאהבת בעין יעל בשנייה הראשונה. רגע לפני שאת עוברת בגן עדן בפעם האחרונה, אני רוצה להגיד לך שאת תמיד תהיי איתי. הפצת כל כל הרבה אור בעולם".
"את ילדה של מילים, ולי לא נשארו מילים", ספדה האם נעאה, "רק תודה, תודה על החיבוקים החמים, תודה על אינסוף רגעים ושיחות על כוס קפה, שיתוף והקשבה. אורוש, היית ילדה של אור. היית ילדה של טבע ואדמה. לא תספיקי לטייל, להתחתן וללדת, לא תספיקי להגשים חלומות שנפתחו בפנייך בזמן האחרון. אנחנו מחזירים אותך לאדמה שכה אהבת. אוריל'ה שלי, אני אומרת לך שלום ואני כל כך מתגעגעת".
הלוויה נפתחה בשירת "התנערי, מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי, על יד בן ישי בית הלחמי, קרבה אל נפשי גאלה", מתוך הפיוט "לכה דודי" הנקרא כל ערב שבת.
אמש סיפרה הדסה פרומן, אלמנתו של הרב מנחם פרומן ז"ל, רבה של תקוע, על אורי, על הצער העמוק שעטף את היישוב ועל ההקלה שחשו לאחר מעצר החשוד ברצח. "אורי, שהייתה ביתם של גדי ונעה אנסבכר, מוותיקי תקוע, הייתה ילדה של אור. מוכשרת, מלאת תבונה וחיים, טוב ותום, מקרינה ומשפיעה על סביבותיה. הרצח הנורא טרף באחת את תושבי תקוע. בשעות קשות שכאלה מתגלים כוחות אהבה והמסירות שקיימים בקהילה. כבר בשבת עטפו החברים את המשפחה בחיבוק גדול ומנחם באהבה גדולה. אבל מעל הכל ריחפה הבקשה להבין ולדעת כיצד קרה הדבר והתביעה לתפוס את הרוצח. יממה וחצי לאחר הרצח הגיעו שוטרים לביתם של משפחת אנסבכר והודיעו למשפחה שהרוצח נתפס ברמאללה. קשה לתאר איך בתוך הכאוס הנורא, הידיעה שיש בארץ הזו אנשי משטרה ושב"כ וחיילים שיעשו כל מאמץ ואף מוכנים להסתכן בשביל לתפוס את הרוצח, מעצימה ומחזקת".
השתתף בהכנת הידיעה: אלישע בן קימון
לפנייה לכתב/ת 
